פעם היה נס ,לפני מלא זמן

מאז לא מפסיקים להזכיר אותו

להתרפק עליו, להתנחם בו

זה היה פח קטן של שמן שהספיק לשמונה ימים

ואולי זה כל הסיפור האנושי- חוסר היכולת שלנו להוציא מעצמנו יותר ממה שנגזר

המוגבלות שלנו, ההכרח להיות תחומים בתוך הגבולות הנוקשים של המציאות שעוטפת, שסובבת, שחונקת.

ואני הקטנה

עומדת שוב בפעם המאה

ליד הנרות המרצדים

ומבקשת נס פח שמן

שהאורות ימשיכו להאיר

שהחום יופץ סביבי

עוד הלאה והלאה רבות בשנים

למרות שהשמן בפח מדולדל

למרות שלכאורה אי אפשר