הלחי שלך רכה כמו סופגנייה, לחלות בתנור יש ריח משכר, המים במקלחת לא חמים מספיק

הטעם של הקפה מריר ומפתה.

כמעט לכל דבר בחיים יש טעם, צבע, צורה, צליל או ריח, אבל המוות הוא נעלם, סימן שאלה,

חור שחור.

ואני שואלת שוב ושוב, איך אני אמורה להכין את עצמי למשהו שאי אפשר לגעת, להרגיש, לחוות?

איך מעכלים מוות של אדם קרוב שלרגע היה פה ורגע אחרי הוא אינו?