נפגש

לקפה

עם חלב דל שומן וממתיק סוכר

את תספרי על תסביך המשקל שלך

אני אפרט קצת על שלי בתמורה

אחר כך בשביל האיזון, תתגאי באיזו הצלחה שהיתה לך וכשהמלצרית תתקרב ותשאל אם הכל בסדר, תבקשי ממנה לצלם אותנו ותצחקי על עצמך ועל איך שאת שונאת את האף שלך בתמונות ווזה סתם מבאס כי קיבלת אותו מאבא שלך שהכי השפיע עליך ואהב בזמן שאמא שלך היתה מרוכזת בעצמה.

אני אסתכל בשעון ואגיד שתכף הילדים שלי שאין לי כוח אליהם בימי ראשון של אחרי שבת, חוזרים מבית הספר להציק לי ולנשום עלי ולאכול לי באוזן. והקטנה בכלל לא אשמה שאני כועסת עליה כי תכלס היא קיבלה ממני את הסף תסכול אפס דרך השילייה.

וזה יהיה טנגו מוזר של נשים על קפה שמתוודות בצעדים על הפגיעות שלהן כמו כלב ששוכב על הגב בשביל ליטוף נעים בבטן ומסתכן באובדן יתרון.

ואז נגיד שלום, כי צריך לחזור לילדים ולחיים ול"פייק" ולשנייה נתלבט כל אחת לעצמה אם גם חיבוק או שמספיקה נשיקה.

ואיפשהו בעולם במקום של הציונים והתעודות, נחשב מהיום "חברות".

כי אני כבר יודעת שהיא לא כזאת מהממת כמו שכולם חושבים והיא גם יודעת שאני לא טלית שכולה תכלת כמו שכתבו בעיתונים.

וזה כזה דפוק בשביל להרגיש רצויה ומוערכת אני מספרת על כמה שאני לא. וזה כזה דפוק שבשביל להרגיש שהיא קרובה ומקבלת, היא צריכה להפקיד אצלי כמה סודות וצדדים מוחשכים.

וזה מבאס שאני בת שלושים וארבע ומנהלת את חיי החברה שלי דומה לאופן שבו ניהלתי אותם כשהייתי בגן .