תל אביב - הונג קונג

אז מה, איך חגגתם את ולנטיין? שאל אותי ג'ו הפזיותרפיסט שלי. "אנחנו לא חגגנו,  נשואים 13 שנה ואוהבים כל יום!" אמרתי בחיוך.

הסתכלתי עליו הוא היה אומלל, אחת מהחברות הסיניות שלו שברה את ליבו.  אוסטרלי,בן 28 , ג'נג'י ,חמוד ומאוד עצוב . הבחורה יצאה אתו , הכירה לו את הוריה, ומאז דממת אלחוט....מסתבר שזו שיטה בין לאומית, פופולרית מאוד.

כל טיפול הוא שואל אותי אם מצאתי בשבילו את "האחת" , בטיפול הנוכחי אמרתי שמצאתי לו 99 בחורות , הרבה יותר מבחר ומגוון. התכוונתי לפרסומת בעיתון על  "speed dating" הכר 99 בחורות בדקה, משהו כזה, אבל הטמבל בסוף לא הלך , על אף שהפגין התלהבות.

הסתכלתי עליו,  נזכרת בימי הזוהר שלי. מצד אחד מתגעגעת ומצד שני ממש לא.  החלטתי להפנות אותו  ל"דוקטור אהבה" כפי שמיד תקראו.

"בלשי אהבה בפעולה, בולנטיין" - כך אומרת הכתבה בעיתון "The Standart" , יומון שמתפרסם בהונג וקנג.

"בן זוג לכל החיים, זו משימה בלתי אפשרית , אי אפשר להותיר משימה שכזו בידי המזל לבדו." אומר מינג וונג סאומינג.

יועץ לעניני פגישות או בתרגום יותר חופשי  שדכן. (משפט שבהחלט יכולים להתחבר אליו כל השדכנים מבני ברק.)

"כדי למצוא את "האחת" או "האחד"  מדובר בעסק רציני יש להצטייד באסטרטגיות, להשקיע מחשבה." (או שפשוט ללכת לאיזה מועדון ולסגור ענין באיזה דרינק או שניים)

"הסוכנות מספקת  שרותים לשינוי התדמית, מראה ושיפור ביטחון עצמי, כדי לעזור למחפשים לקבל החלטות ובחירות נכונות.(טיפול "לאישה" לפני ואחרי)

אדון וונג , בנוסף, מארגן גם "Speed Dating" אירוע שבו פוגשים 99 בנות/בנים  במשך 4 שעות . (אותו אירוע שהג'נג'י פספס ולא זכה לספר לי עליו)

80% הצלחה יש לאדון וונג, משווים אותו בכתבה לוויל סמית' בסרט "Hitch" . (לא פחות ולא יותר)

השירותים שוונג מציע כוללים בין השאר שחקנים שמשלמים להם ליצור מצבים דרמטים כדי להפגיש בין בני הזוג.

למשל שחקן אחד היה צריך להתקל בבחורה ולהפיל את הארנק שלה, כדי שהלקוח ינצל את המצב ירים את הארנק כג'נטלמן מושלם ויפתח בשיחה עם הבחורה המותקלת.( אני גם בטוחה שהיא תהיה במצב רוח טוב וישר תתן לו את מספר הטלפון שלה)

הבלשים גם חוקרים מהם ההעדפות, והתחביבים של בן הזוג לפני שנערך המפגש. (זאת כדי ליצור מפגשים אותנטיים  ורומנטיים)

 מסתבר שיש לסוכנות בין 3-4 לקוחות בחודש, שמשלמים בין 1000 ש"ח ל- 5000 ש"ח . 70%מהלקוחות שלו הם גברים. בין הגילאים 20-30 שביישנים מידי לגשת לאשת החלומות שלהם. ויש גם את אלה שעובדים קשה מידי, (אין להם כוח לגלוש, ויש להם כניראה כסף מיותר)

הייתם אומרים לא מוסרי, גם לכך יש לאדון תשובה, "לא כופים על בני הזוג שום דבר, אם אין כימיה לא חייבים , המטרה רק ליצור מצבים הרומנטיים רבים ככל האפשר" (כאמור המצבים הלא מלאכותיים בכלל!)

דוקטור אהבה מסכם ואומר שעדיף לעשות חושבים ביחד, מעין סיעור מוחין , כדי למצוא את האסטרטגיות הנכונות ומצוא הנחשק\ת.

אני אסכם ואומר- תמיד אפשר ללכת לאמא , התעריפים מוזלים, פגישה אחת , שתיים והכל חתום וסגור :)

הונג קונג חגגה בקאולון , בלאן קוואי פונג,ובעוד הרבה  מקומות - קישוטים: שלטים של קופידון,  לבבות בכל חלון ראווה, שוקולדים, תכשיטים, הצעות לספא , אפילו האתר ריצה שלי הציע לבחור לרשום את הבחורה למירוץ מגבש, בתור מתנה ליום האהבה. (אני לא כל כך בטוחה אם אחרי המירוץ הם עדיין ישארו ביחד). אני בטוחה  שהבנים והבנות שתו  ושתו את המשקאות האלכוהולים הזולים והמהולים עד שיצאה להם הנשמה. רובם כניראה הלכו הביתה לבד..או עם מישהו שכבר בטח שכחו או מנסים להדחיק עד לוולנטיין הבא.