אני תוהה לעצמי איך אנשים יכולים להרשות לעצמם לעשות מה שבא להם מבלי להתחשב בכלל בצד השני או בבנאדם אחר.
מי נותן להם את ה"כוח" או הרשות לעשות את זה.
אני שונאת בני אדם באמת.
אני יודעת שיש פה ושם כמה נחמדים בטוח יש!!!
אבל באמת שהרוב זה פשוט נורא.
אני הולכת מנסה להתעודד לספר מה עובר עלי ופשוט איכס כ"כ חוצפה גועל נפש.
מה אני צריכה לשנות בי שזה לא יהיה ככה.?
אולי.. אולי אני צריכה להפסיק לבכות להפסיק להאמין שמישהו באמת יוכל לעודד אותי ככה בפשטות בחיבוק או פשוט להיות פה פיזית בשבילי.
באמת שלא כולם חארות בעולם. אבל מהסביבה הקטנה שלי אני מצפה ליותר משאר העולם. לא סתם בחרתי להיות בחברתם אבל כנראה שזה סתם על בסיס כלום.
ואני מגלה מה כולם באמת רוצים לעשות מי אלה האנשים האמיתיים שמסביבי.
או שאולי פשוט כולם סתם חבורה של חרמנים שמשחקים אותה נחמדים ואז.. ברגע קשה מנצלים את ההזדמנות.?
אני שונאת גברים אולי.?!
אז פאק אני שונאת הכל כי נשים.?! נו באמת נשים זה עם מזעזע. אוף.!
למה למה אנחנו כלכך נוראיים.?!
למה קשה לנו להיות פשוט נחמדים אחד לשני ככה ברגיל כאילו אני משתדלת להיות נחמדה ברוב הפעמים אבל כמעט תמיד זה לא משתלם לי..
האמת שזה נמאס.
ואני שוב חולה. אני לא מצליחה לבלוע או לפהק או להשתעל ובכלל האפצים זה הדבר הכי נוראי.
באלי קצת פינוק. קצת אהבה מה כבר ביקשתי אמאלה.-_-"
אפילו למות יותר קל מהחרא הזה.
יאללה בוקר טוב.!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: