אתם תשבו ואני אספר :

http://www.youtube.com/watch?v=MY8nyKDTMl4

אחרי הרבה זמן, חזרתי כי התגעגעתי לכתוב לך.. 

אמירי, אני הולכת להתגייס עוד מעט..

ואני שמחה, למדתי לאוהב בחזרה ואני לא יכולה להגיד שהגעגועים נרגעו.. הם לא

אבל כשקראתי בחזרה את כל מה שכתבתי התרגשתי בשביל עצמי, שהצלחתי בכמה חודשים לצאת מזה

לא להתרסק כל פעם כשאני שומעת 'אמיר' או 'צבא', לחזור לצאת יותר עם חברות שלי.. להחזיר את התמונות שלנו יחד לחדר

עם עוד תמונת אחרות, בשביל ללמוד לחחיות עם זה..

זה פוסט של אופטמיות..

וטוב עכשיו בערך!

וחזרתי לכתוב לך, שתדע.. איפה שלא תהיה שאני בסדר והגעתי למסקנה שאולי גם אתה.. 

אז נכון שאני עדיין במנהג הזה שכל יום חמישי אני חוזרת לקבר שלך.. אבל זה טוב זה מחזק..וזה כואב יחד

העברתי גם בסוף חודש שעבר את כל התמונות שלנו לאלבומים וראיתי את הדיסקים שלנו:)

הטיולים שעשינו :) הכל, הינו באמת מאושרים ושמחתי לראות את זה

אני בטוחה שיהיו עוד נפילות של געגוע, כמו שקרה לא מעט גם בזמן האחרון.. אבל השלמתי עם זה שזה בסדר.. שמותר לי להתגעגע אלייך♥

היית שלי, ונישארת שלי!

אני עדיין אוהבת אותך אמירי :) באמת..

אבל צריך להמשיך, תמיד♥

בנימה זו, תודה לכל מי שענה שראה והתרגש..הוא היה מדהים ונשאר כזה!

תודה לכם שתמכתם:)