מתי זה יעבור?

תחילת חודש חדש, נובמבר

הקליטה שלי הייתה מהירה

לא מספיק

אבל מהירה בכל זאת

בלה והאקס השאירו אותי לבד בלי להסס, התחלתי לחשוב על לשחק איתם, להיות מעליהם, אני יודע את הסודות שלהם

ואם הם חושבים שלא זה פוגע לי באינטיליגנציה

אומנם לשלוח את הסמס "זה היה נחמד להיות לבד" שקלתי פעמיים

לא לחזור על הטעות שלי בכיתה ט' עם המישל ומירי, שלא רק השאירו אותי לבד אלה גם שנאו לי את הנשמה אחר כך

האקס שונא לי את הנשמה כבר מזמן

אני בכל זאת צריך את בלה והאקס

זה אשמתי שלא חסכתם לי ברגשות?

אני לא אלוהים

לכולנו יש מזל, היה הרבה יותר גרוע אם הייתי כל אחד אחר, הקאס היה מקבל את הכאבים של "יש לך בעיות ענקיות בחיים ואתה לוזר שלא מצליח להתמודד איתן בכלל" ומי יודע מה היה עם בלה

הוא הלך ואז היא הלכה

החלק החשוד פה זה שזה קרה מהר מידי אחד אחרי השני, להשאיר אותי לבד, היה להם דרכים מעט פשוטות יותר

בזמן הזה עוד שיחקתי עם שניהם, אני לא יודע אם הם קלטו אותי או לא, האקס גם ככה היה מספיק נחמד לא לזרום עם הבדיחה שלי מספיק שאני אבין שיש לו איזה בעיה איתי

רק חבל שאין לו זכות

אולי בלה מבינה אותי, הייתי נחמד מספיק להתחייב לא להשאיר אותה לבד

אבל היא לא מעריכה את זה עם לא כאב לה בכלל להשאיר אותי לבד

לפחות לא מספיק, אני כן יודע שאיכפת לה קצת

אפשר היה להגיד שאם זה היה בשבילו, היא הייתה מעיפה אותי מהחיים שלה

אני מופתע שהיא לא עשתה את זה כבר

אני עצוב ומאוכזב שהיא לא עשתה את זה כבר

היה יכול להיות עדיף ככה

אולי זה היה פחות דאגות, הייתי יכול לדאוג פחות

פעל להם חרא לנסות להחביא ממני את הברור מאליו

היא ברחה כל כך מהר שלא הספקתי להגיד "את הולכת להיות איתו?"

אני מרגיש שאני צריך את ניקה

איכפת לה ממני קצת אחרת, אבל זה אמיתי

לחשוד שהם הלכו להיות ביחד זה לא הצעד הנכון שלי להסתכל על האירוע, אומנם לא היה להם שום דבר לעשות חוץ מלחכות לסוף השעה עד להסעות.

הייתה להם האפשרות להתחשב בי לפחות עד אז

ולחשוב שבלה הלכה עם התוכנית פעולה האיומה הזאת

זה פשוט פתטי ומביך, בעיקר בשבילי

אם אפשר היה להגיד שברור שלא קניתי את זה...

אני אהיה קצת יותר כמו החבר האמיתי, כבר לא איכפת לו מהם כי יש לו חברים אחרים

אני שונא לשבת ולהסתכל על קבוצות של אנשים

איבדתי את המקל הנחמד שמצאתי אתמול

הלכתי לחפש אותו ומצאתי דברים אחרים לשחק איתם

זה לא מעצבן אותי שהם ילכו להזדיין מצידי

זה מעצבן אותי שאני נשארתי חסר כל ואין אדם אחד ששקל להתחשב בי

מלבד לכמה אנשים טובים בשכבה וברובוטיקה, הם לא שטויות אבל הם גם לא החברים הכי טובים שאני כל הזמן איתם כי זה פשוט לא אותה כיתה

אני בטוח שהייתי יכול לסמוך עליהם במידה והייתי

קצת על הלימודים, שום דבר לא יכל להיות פחות חשוב

אני עשיתי את מיטבי להיות מוכן לכל מה שיהיה לאנשים להגיד עלי

ציונים זה מעולם לא היה חשוב, רק שאמא שלי שאלה אותי בבוקר בכל מקרה אז עניתי כמה שיותר לאט לא להגיע למתמטיקה שנכשלתי

גם לא זכרתי הרבה ציונים, לא אמרתי אפילו את המאיות כי זה פשוט "אה מאה יפה נושא הבא", זה לא משתלם - עדיף לי ציון נמוך רק בשביל השיחה של "תשתפר" רק שהציון לא תמיד משקף את הידע האמיתי של התלמיד

למעשה הוא לעיתים נדירות באמת מייצג משהו על התלמיד, לפחות במקרה שלי שאני לא אקח מבחן ברצינות לעולם - אפילו לא בגרות

לאף אחד לא יהיה איכפת בסוף, וזה הדבר שאני מבין בהשוואה לאלה שמשקיעים

אני חייב לחבר האמיתי חלק הוגן יותר מהזמן שלי

המחיר של זה הוא לתקוע את בלה

במחשבה שאני נתקעתי, זה לא כזה משנה כבר

אבל זה בדיוק מה שלפחות האקס לבדו מתכנן

לכן הם לא חסכו לי את ה-20 דקות האלה והשאירו אותי לבד

אפשר היה לצפות מבלה שתבקש ממני לעזוב אותה

אני לא יודע מה כדאי לי לעשות

אני לא חושב שאני צריך שניה אחת איתם אם הם כאלה

אני מרגיש שאני יכול להרוס להם בשביל ה"קחו חזרה" ואולי "נקמה"

לתת להם את מה שהם רוצים לא יגרום להם להעריך אותי ואני אשנא את עצמי אפילו יותר, בטח שאם אשאר קרוב לאחד מהם.

כל מה שאני עכשיו זה פגוע, אפשר לקוות בסוף שבוע שזה יעבור ואם זה לא, אולי כשאני אבכה אני אצליח לחשוב על הפיתרון הסופי

בהיסטוריה למדנו שהפיתרון הסופי היה להשמיד את כל היהודים ועל איך היטלר הצליח לממש אותו

נשבר לי הזין

בשביל מה אני צריך אותה

בשביל מה אני צריך אותה

בשביל מה אני צריך אותה

בשביל לא להיות לבד? נשארתי לבד

המטרה היחידה, הדבר הראשון והאחרון שרציתי שהיא תעשה בשבילי

שאני הסכמתי לעשות בשבילה

זה מה שכואב לי

זה התחתית

אין דבר כזה "רוב הזמן"

אני רוצה תמיד

האקס בטח רוצה אף פעם, מה איכפת לו מחברים שלו? מצידו שאני אהיה לבד כל הזמן

גם מהחבר האמיתי לא איכפת לו

האקס עדיין חבר בכלל?

וחזרה אליה, כל השטויות, כל מה שבשבילה, איבד ערך. זה היה קל מידי

"אני הולכת להוציא את העצבים" (תרגום: "להיות איתו במקומך")

לכו זדיינו

אי אפשר לאבד דברים כאלה

איך זה ייתכן

מעולם לא היה לי כלום

לניקה אין אף אחד אחר, אני מקווה

אני תיכננתי קצת דברים איתה, אני צריך לזכור אותם יותר טוב ולהתחיל לרוץ

הריבאונד המושלם

היה לי תוכניות, להלן ציטוט מדויק:

"הרגש שהייתי מקליט (אתמול)" (הסבר: מחקתי את הפוסט השלם מהאייפוד והחלפתי בפסקה עדכנית)

"אני לא מצליח להציב את זה במציאות

הבדיקה עוד תיקח זמן

מצאתי אתמול מקל נחמד ואלים

נובמבר יהיה חודש השיגעון והטירוף"

המקל הלך לי

החודש רק התחיל.

האם שניהם מבינים מה הם עושים?

הדרך הכי אידיאלית בעולם זה שהם יזרקו אחד את השני באמת סוף סוף

לאקס חשוב יותר למנוע ממני גישה אליה ממה שלי חשוב למנוע ממנו

אומנם ההשפעות הן זהות על שנינו

התגובות שלנו הן ההבדל המשמעותי

אם הוא היה נותן לי לעשות מה שבא לי עם הכנות שלי עוד כשהכל התחיל

הייתי שם זין על מה שהוא היה עושה

מלבד לחוסר הכנות, שם אני אתעלה עליו תמיד

טוב נמאס, זה לא תלוי בי

זה הבחירה שלה

לא איכפת לה אם אני אבחר אותה או את ניקה, לניקה כן איכפת (לפחות מספיק כדי לשאול אותי מה איכפת לי מבלה)

ולכן לניקה מגיע להיבחר.

לבלה לא איכפת מהדברים שקורים לי באמת

זה לא שהיא תתנגד לשמוע, אני ניסיתי לספר

אבל היא לא באמת רוצה לשמוע

ניקה בהשוואה מתקשה להחזיק הכל, כי יש לי המון

אבל היא התעניינה

במקרה הטוב והמציאותי יותר, לבלה יתחיל להיות איכפת שאני עם ניקה - זה כנראה לא יקרה

לי איכפת להיות עם ניקה, אתן להם את מה שהם רוצים ובלה תסתדר לבד ותבוא אלי כל פעם

זה המחיר של כל מה שקרה

זה הדרך לפתור את הבעיה בלי לפגוע באקס ה"חבר" הזה גם כן עושה טובות

בואו נראה איך כל זה ילך.

נזכרתי מה רציתי לעשות עם ניקה ואני מוכן לכל השאר

הנה הדבר האחרון כדי לסיים עם בלה, עד שהיא תפיל את האקס לפני שאקח בעלות על ניקה. Last Chance, Time is running out