מרגיש שאני קצת נחנק מהעומס בכמות הדברים שאני אמור לעשות, למרות שזה הכל דברים טובים

השירות הצבאי נחמד

הלימודים סבבה

לעשות כתוביות זה נחמד

גם קצת לבלות בזמן החופשי שאין לי ואני בכל זאת עושה על חשבון שאר הדברים, זה נחמד

ולכתוב כאן בסופו של דבר פעם בחודש

קחו את זה בשביל שיר:

אז אחרי...

לא יודע

אני מתחיל להשלים עם זה

שככה החיים שלי הולכים להיראות לעוד הרבה זמן

הלימודים הולכים לשבת לי כאן (מעל הראש) במשך תקופה ארוכה בלי הפסקה

הכתוביות יגמרו בסופו של דבר, עוד 54 סרטונים בערך

הצבא לא יגמר ל-3 שנים הקרובות, אבל התנאים מצוינים ועוד חצי שנה גם הכסף יתחיל לזרום

התחלתי להתרגל להליכה חזרה הביתה מהתחנת אוטובוס אחרי שאני יורד

כל מה שאני צריך לעשות עכשיו זה ללכת לישון בזמן ולפני שאני הולך לישון להספיק:

להתאמן

להתקלח

לעשות משהו מועיל (כתוביות/לימודים)

זמן חופשי (סרטים או סדרות) או זמן למשחקים הפך לפריווילגיה שאני דוחף בכוח על חשבון דברים חשובים יותר

מה עוד יושב לי על הראש

אה כן, זמן לראות אנשים אחרים או חיי חברה אין

לטוב ולרע

כמה זמן זה הולך להימשך?

יש כל כך הרבה לעשות

אני גם צריך להתקשר לתמיכה הטכנית במכללה לגבי הסרטונים בלינארית אחרת אצטרך למצוא איזה סידור אחר ללמוד ממנו

הפסקתי ללכת למכללה והתחלתי ללמוד דרך סרטונים במחשב, הרבה יותר טוב, חוסך זמן יותר יעיל ויותר נוח

בלי כל החיסרונות של להיות בכיתה ולרצות לשירותים, לבזבז חצי שעה הפסקה על כלום או לקום מוקדם בבוקר ביום שישי בשביל יותר שעות נסיעה משעות בהרצאה

אז למה הכותרת בעצם? יש לי פה את הכל lined up

הבעיה היא שאין 8 ימים בשבוע

למען האמת ה-biggest time kill שלי זה הצבא

מתי החופשה הקרובה? זה הולך להיות אוויר לנשימה, וואו.

אני חייב לתת הכל

דיברתי עם אריאל על היום הזה לפני שנה וחצי (לכו תחפשו בבלוג)

ממה שהבנתי הפריע לה שהיא נאלצה לדחוף אותי ל-friendzone באותם זמנים אבל נעזוב את הנושא הזה

זה עלה כי רציתי להתנצל על משהו לא יפה שעשיתי באותו אירוע, התרשמתי שזה לא היה big deal ונרגעתי

דיברתי איתה על כלכלה, על הלימודים ועל random stuff

וחשוב מאוד כמובן שהקשבתי לה לנושאים שהיא רצתה לדבר עליהם, זה חשוב בעיני

במסגרת האחרת שאני נמצא בה (שזה לא ה-whatsapp)

חברים חזרו אלינו אחרי שנה שהזיזו אותם לעיר אחרת, שם יש אחת שהתרשמתי שרוצה לשמור ממני מרחק מסיבות לא מוסברות

משתדל שזה לא יפריע לי כל כך, אני לא יודע מה בדיוק הקטע להגיד את האמת.

יש אחת כאן שאמרתי עליה הרבה דברים טובים, לא זוכר אם ציינתי שניסיתי איתה בפעם השנייה

אני יחסית בטוח שכן כי זה היה לפני חודש או יותר

בכל אופן, אני בינתיים רוצה בתוקף לא לנסות פעם שלישית, למרות הגלידה

אתם יודעים, יותר מידי מדבר טוב יכול להיות רע...

עוד בנות? לא קופץ לי לראש בינתיים

יש את הזאתי שסידרתי לה את ה-SSD, המחשב שלה עדיין אצלי

עוד אחת בבסיס שלא דיברתי איתה המון זמן, אבל היא קיימת

בקיצור, יום אחד מישהי מהן תמצא שכל ותביא לי הזדמנות, עד אז אני לא מחכה

יש לי הרבה, הרבה מאוד מה לעשות.

אז למה אבוד?

כי בכל זאת,

כשאני חושב "מה האני שהייתי לפני 7 שנים היה חושב על מה שאני היום?"

האם באמת אני יכול להגיד, שהוא יהיה מרוצה ממה שהוא הולך להפוך אליו?

ילד בן 14 מסתכל על עצמו בן 21 ואומר

"בונה, זה לא כזה הבדל"

אני לא ממש מאוכזב מעצמי, כן גדלתי המון

למדתי מלא

ומיליון דברים השתנו

אה, משהו יחסית חשוב

הכל השתפר, משמעותית

אבל בסה"כ, It's not good enough.

אני אחזור לכאן עוד הרבה שנים, בתקווה שהאתר הזה עדיין יהיה קיים

אני חושב שרשימת המטרות ההוגנות לתת לעצמי לעתיד יהיו

רישיון נהיגה

תואר ראשון

זוגיות כלשהי (ניסיון, לא חובה שיהיה בזוגיות ברגע שאני בעתיד חזר לכאן, אבל כדאי מאוד שכן כי השעון מתקתק)

כמות לא מבוטלת של כסף (הון עצמי/כבר לקח משכנתא)

עצמאות כלשהי (מכין לעצמו אוכל, מתאמן באופן קבוע והולך לישון כמו בן אדם)

שיהיה לכם שבוע טוב (: