חשיבה יוצרת מציאות, אבל מי אמר שהיא טובה? ;)
-זהו פוסט בנימה אופטימית.
חשבתם פעם כמה רע לכם?
כמה החיים שלכם נוראיים?
אם מישהו יזדקק לכם כשתמותו?
איך יהיה כשתעלמו?
נכון זה העציב אותכם?
אולי הגעתם למסקנות שאף אחד לא יצטרך אותכם?
טוב...לכל אחד זה קורה O:
אבל חכו. במקום לחשוב כל כך הרבה, אולי פשוט נחיה?
נהנה ממה שיש. כי יש, הרבה.
ונאמר תודה. כן לעזאזל, לפעמים צריך לומר תדה.
תודה על זה שאנחנו פה,
על החברים שלנו,
המשפחה,
והטבע, אפילו הטבע. כל הפרחים והעצים וזה, אף אחד לא אמר תודה. הבנתם שהם קיימים וזהו.
אבל אני לא לוקחת את זה כמובן מאליו.
הצורך לדעת.
זה צורך בסיסי, לא יכולנו לחיות בלעדיו.
אבל לדעת יותר מדיי עלול להרוס אותכם.
קרה לכם שגיליתם שמישהו מסתיר מכם משהו?
לכולם זה קרה.
ותמיד מתחילים להעלות השערות.
האם הוא מסתיר ממני עוד דברים?
למה הוא הסתיר ממני?
חכו רגע, אולי בסופו של דבר זה היה לטובתכם?
אולי במקום לחשוב למה, נמשיך הלאה?
חשיבה....חשיבה חוסמת.
היא לא מאפשרת לדמיין.
אתה יכול לדעת הכל, אבל האם זה לטובתך?
למשל, יום ההולדת שלך הוא בעוד יומיים, מזל טוב! אתה מתרגש.
לאחיו הקטן של אחד מהחברים שלך, יש יום הולדת היום.
הוא קנה לו המון בלונים ומתנות וסוכריות, ואתה בטוח שהכל עבורך,כי היית אצלו היום וראית מתחת למיטה שלו את כל הדברים האלה, במקרה.
ואז אתה מקבל טלפון, והחבר שלך אומר שהיה נורא כיף במסיבה שאירגנו לאחיו.
ואתה פגוע, כי היית בטוח שהכל לך.
אוקיי, אתה ממשיך הלאה, יומיים לאחר מכן אתה הולך לאותו חבר, כי הוא קיבל משחק חדש מההורים שלו.
רגע, אולי הוא שכח את היום הולדת שלך?
אתה מסתכל מתחת למיטה, ואין שם כלום.
פאק, הוא שכח.
זהו, נהרס יום ההולדת, ונהרסו החיים.
אחרי כמה שעות של משחק, הוא מציע ללכת לפארק. אתה מסכים, למרות שאתה בדיכאון לגמרי.
ופתאום כולם קופצים עלייך!
הפתעה, יום הולדת שמח.
רגע, האם באמת זה היה שווה את הדיכאון שלך?
אולי במקום לחשוב על הבאסה, תגיד, נו לפחות אחיו נהנה.
בסוף אתה תגלה את האמת, אז חיה את הרגע ותהנה ממנו D:
ותפסיק לחשוב. זה חוסם אותך ומעציב אותך. וחבל.
מסר לאומה:
תהנה ממה שיש, הודה על כך שיש, והמשך הלאה, בלי לחשוב על העבר ועל העתיד. פשוט תהנה מהרגע, החיים קצרים.
תחשבו על זה. או שלא
וכך הסתיים עוד פוסט שלי.
תודה שקראתם 3: ♥