למה תמיד אני מכניסה את עצמי לסרטים של אחרים..

כאילו אם ההוא רצח או אם ההוא לא יודעת מה אני מדמיינת את עצמי... הכל בראש שלי מרחמת.. מפחדת... חולמת על זה.

כאילו חתמתי קבע עם כל זה..

או על הומלסים שראיתי ברחוב ותאונה ואנשים שראיתי שבכו ברחוב או אנשים שהיו בבתי חולים או שיכורים או כלבים או כל העיניינים האלה?

אתם מצליחים להבין או שזה שוב המוח שלי בלבד ורק?

תקשיבוו יש מצב שנפלתי מהירח אבל זה אני..

אני אפילו לא מצליחה להסביר את זה נכון.. אפילו אם זה רק בסרט או סדרה או סתם הצגה..

או אפילו שיר כאילו תת רמה.

זה פחד וזה רחמים ומה עוד?

אין לי מושג :\

שמישהו יוריד אותי מהחיים האלה נשבעת לכם שאני לא מבינה מאיפה באים לי הדברים האלה..

אלוהים פליז תעזור לי!!!!!!

אין לי ממש כוח לכתוב או לפרט..

הכל כ"כ מוצף בטוב חמסהחמסהחמסהטפוטפוטפובליעיןרעהשמעישראל!

שלא באלי להיכנס לפירוט..

החג עבר בטוב ברוך השם..

אני שומרת טוב מאוד בנקודות..

וסתם כזה יש אוירה טובה..

יש לי יתר אופטמיות שלא להאמין..

אינשאללה ואף אחד לא יקח אותה ממני או יהרוס.

מה כבר ביקשתי?

כלום.

שישאר כך.

תודה רבה בבקשה ואין בעד מה !

אז..

חג שמייח

המון אושר ובריאות

שלכולם תיהיה ארוחה חמה על השולחן,מנגל או סתם נישנוש.

שלא יהיו פיגועים פצועים הרוגים או משהו כזה

שהמכות והדברים הרעים ישארו רק בהגדה ושתחושת האופוריה תלווה אותי עד לסוף חיי אמןןןןן!

(: