ציפור הנפש-מיכל סנונית
עמוק עמוק בתוך הגוף שוכנת לה הנפש.
איש עוד לא ראה אותה, אבל כולם יודעים שהיא קיימת.
ולא סתם יודעים שהיא קיימת,
יודעים גם מה יש בתוכה.
בתוך הנפש, במרכזה, עומדת לה על רגל אחת ציפור.
ציפור ששמה ציפור הנפש.
והיא מרגישה כל מה שאנו מרגישים:
כשמישהו פוגע בנו, מתרוממת לה ציפור הנפש בגופנו לכל כיוון,
סובלת כאבים קשים.
כשמישהו אוהב אותנו, מקפצת לה ציפור הנפש בדילוגים קטנים ועליזים,
קדימה ואחורה, הלוך ושוב.
כשמישהו קורא בשמנו, מקשיבה ציפור הנפש היטב לקולו,
על מנת לזהות איזו מין קריאה היא זו.
כשמישהו כועס עלינו, מתכנסת לה ציפור הנפש בתוך עצמה,
והיא שקטה ועצובה.
וכשמישהו מחבק אותנו, ציפור הנפש, השוכנת עמוק עמוק בתוך גופנו,
גדלה וגדלה, עד שהיא ממלאה כמעט את כל המקום שבתוכנו.
עד כדי כך טוב לה בחיבוק.
בתוך הגוף, עמוק עמוק, שוכנת לה הנפש.
איש עוד לא ראה אותה, אבל כולם יודעים שהיא קיימת.
ועוד אף פעם, אף פעם לא נולד אדם שלא הייתה לו נפש.
כי הנפש נכנסת לתוכנו ברגע בו אנו נולדים
ואינה עוזבת אותנו, אף לא פעם אחת
כל עוד אנו חיים.
ודאי גם תרצו לדעת ממה עשויה ציפור הנפש.
אה, זה דווקא פשוט מאוד:
היא עושיה מגירות מגירות.
מגירות אלה אי אפשר לפתוח סתם כך, כי כל מגירה נעולה במפתח המתאים רק לה!
וציפור הנפש,
היא היחידה היכולה לפתוח את מגירותיה.
כיצד?
גם זה פשוט מאוד:
ברגלה השנייה.
ציפור הנפש עומדת על רג אחת,
והרגל השנייה (המקופלת בשעת מנוחה) היא מסובבת את מפתח המגירה אותה היא רוצה לפתוח,
מושכת בידית, וכל מה שנמצא בתוכה יוצא לחופשי אל תוך הגוף.
ומכיוון שאין דבר אותו אנו מרגישים שאין לו מגירה,
יש המון מגירות לציפור הנפש.
יש מגירה לשמחה ויש מגירה לעצב.
יש מגירה לקנאה ומגרה לתקווה.
יש מגירה לאכזבה ומגירה לייאוש.
יש מגירה לסבלנות ויש מגירה לעצבנות.
גם מגירה לשינאה יש ומגירה לכעס ומגירה לפינוק.
מגירה לעצלנות ומגירה לריקנות.
ומגירה לסודות כמוסים, זוהי מגירה שאותה כמעט שלא פותחים.
לפעמים יכול האדם לבחור לעצמו ולסמן לציפור אילו מפתחות לסובב ואילו מגירות לפתוח.
ולפעמים זוהי הציפור שמחליטה בשבילו.
למשל:
הוא רוצה לשתוק ואומר לציפור לפתוח את מגירת השתיקה, אבל היא, על דעת עצמה,
פותחת לו את מגירת הדיבור, והוא מדבר ומדבר מבלי לרצות.
או דוגמה אחרת:
הוא מבקש להאזין בסבלנות, ואילו היא פותחת את מגירת העצבנות.
קורה שהוא מקנא בלי להתכון כלל.
וקורה שהוא מקלקל דווקא כשהוא רוצה לעזור..
כי ציפור הנפש היא לא תמיד ציפור ממושמעת
ועושה לפעמים צרות.
כאן אפשר להבין, שכל אדם שונה מחברו
בגלל ציפור הנפש אשר בתוכו.
ציפור שפותחת מדיי בוקר את מגירת השימחה,
השימחה נשפכת ממנה אל תוך גופו והאדם שלה שמח.
ואילו ציפור שפותחת לו את מגירת הכעס,
הכעס נשפך ממנה ומשתלטת עליו כליל.
ועד שהציפור לא סוגרת את המגירה בחזרה, אין הוא מפסיק לכעוס.
ציפור שרע לה פותחת מגירות לא נעימות.
ציפור שטוב לה בוחרת במגירות שעושות טוב.
מה שהכי חשוב זה להאזין היטב לציפור.
כי קורה שציפור הנפש קוראת לנו, ואנו לא שומעים. חבל.
היא רוצה לספר לנו על עצמנו.
היא רוצה לספר לנו על הרגשות שנעולות במגירת שבתוכה.
יש מי ששומע אותה לעיתים קרובות.
יש מי ששומע אותה לעיתים רחוקות.
ויש מי ששומע אותה
רק פעם אחת בחיים.
לכן כדאי, אולי מאוחר בלילה, כששקט סביב,
להקשיב לציפור הנפש שבתוכנו,
עמוק עמוק בתוך הגוף.
שלשום,
זה באמת קרה, והמשיך גם אתמול עם השיחה שלי עם סבטה..
אני חושבת שעכשיו דיי טוב לי.. אני שמחה בחלקי ושמחה במה שיגיע, אני מחכה בכליון עיניים.. אני שואפת קדימה לעבר הלימודים לעבר הטוב והחלומות שלי.. אבל אני פוחדת שמשהו התנפץ לי באמצע.. משהו שיעצור אותי מכל הטוב הזה.
לטוב הזה ייחלתי המון זמן והנה הגיעו ימים של שקט.. חזרתי לדבר עם מורן,עם עדי סבבה, עבודה טובה וכייפית,סיפוק עצום אחלה צוות ומשכורת,סיימתי שירות אני מתחילה לימודים בקרוב.. הבריאות טפוטפוטפוחמסהחמסהחמסהשוםבצל בסדר.. חוץ מהאנמיה שחוגגת.
משפחה ושפיות גם.
אבל משהו חסר לי, אני מחכה לו.
אני רוצה אותו
אבל לא מאפשרת לו להגיע :\
אני פוחדת להיפגע,להיכשל,להשתתק.
זה אוטוטו מגיע זה כבר צעד לפני מימוש ואני עדיין פוחדת להעיז.
למרות שזה כבר קורה זה עדיין לא נתפס שזה יקרה בקרוב.. מזה חודשיים? זה טסס
אני הכי מקווה בעולם שזה יצא על הצד הטוב ביותר.. אני רוצה את הניתוח הזה שיצא בשלמות מוחלטת כמו שלא ייחלתי למשהו בחיים.
זה החלום הכי חזק שלי.. החלום שעומד להתממש.. אני מקווה שלא יתנפץ כלום בדרך.
אבל בנתיים ? ציפור הנפש שלי מחוייכת,שמחה ועליזה.
כי כבר אני נכנסת למסגרת,יש יותר כסף ואמצעים שמחולל פלאים ויש שמחה ויש כיף ויש חברות ויש תיקווה ויש אופטימיות והכי חשוב.. יש אמונה!
שיהיה שבוע טוב..
ושציפור הנפש שלכם תסביר לכם פנים.. או איך שלא כותבים את זה..
שציפור הנפש שלכם תיהיה רגועה ושלווה והעיקר בריאה.
יומכיפור עבר סבבה לגמרי,יצאנו לטייל משמונה עד 1 בלילה הלכנו למורן הסתובבנו בקריה בג'סי ואז חזרנו..
ישנתי קמתי בתשע ורבע ראיתי מה השעה וחזרתי לישון עד שלוש ורבע.. ואז נשארתי כבר ערה עד צאת הצום.. שרנו וצחקנו וקראנו עיתונים.
הצום הזה היה באמת מועיל והוא עבר מהר מאוד.
חשבתי וחשבתי ויצא מזה רק טוב. :))
שיהיו ימים טובים.
אושר ובריאות
ושקט נפשי
אוהבת ((:
[עד הנפילה הבאה?!]