ואין לי אויר מכל יום שעובר, גם אם אשן 12 שעות עדיין אין לי כוח גם לא להתקלח.
אני קליפה ריקה, אין לי מושג מה אני מדברת או מה אני שומעת, הכל עובר לידי גם הדברים הכואבים ביותר
כלואה מתחת למים מסוממת, שומעת קולות מעומעמים ושום דבר לא מרכיב את עצמו למשפט שלם
אני לא מרגישה כלום ולא מצליחה לחשוב בצלילות, פתאום מוצאת את עצמי בארוחה חגיגית, או פתאום בעבודה
פועלת על אוטומט ויש לי מזל שאני מכירה את העבודה כל כך טוב שאני יכולה לעשות אותה גם בלי להיות שם באמת
ויש לי מזל שאני אלופה בלזייף שאני יכולה לתקשר גם בלי להיות אנושית
וזה בעצם מאוד אומלל ומסכן
אבל אין מה לעשות, זה מה שחייב להיות כי זו הצורה היחידה שתעביר אותי עוד שבוע.
מתישהו ואיכשהו הבועה המפלצתית הזאת תהיה חייבת להתפוצץ וזה יהיה מאוד מטלטל ולא נוח
אבל אולי אז אני לא אצטרך לעבור ולהעביר שבוע אחר שבוע בנואשות.
אין לי עוד כוח
אני מוכנה, אני רוצה למות.
כינוי:
Cassie .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
