הגיגיה של מייפל

יצאנו היום בבוקר איימי ואני, לפיקניק המיוחל שתכננו כבר שבועות. מזג האוויר היה נחמד וחמים, והשמש הציצה מאחורי העננים הלבנים והתפוחים.

מצאנו מקום מדהים לשבת בו, התמקמנו ואני כל פעם התלהבתי מכל הירוק מסביב. מי ידע שיש כזה יופי במקום כל כך קרוב?

הסעודה שלנו הייתה מורכבת ממאפים עם גבינה, קולה שלא הסכמתי לוותר עליה וכמובן ששוקו. לשתות שוקו במזג אוויר כזה, בשדה ירוק עם כלניות, יש משהו יותר טוב מזה?

היו כלניות מסביב, ואפילו ארנב שקיפץ ברגע שהגעתי אליו. איימי התבאסה שלא ראתה אותו בבירור, אבל אני שמחתי. זה היה יום מושלם.

שכבנו על המפה שעליה ישבנו, עם אוזניות ופשוט הרהרנו במחשבות. אני חשבתי שזה היה יכול להיות כיף אם הוא היה איתי עכשיו. זה היה פשוט קסום.

"כשיהיה לי חבר," אמרתי לה, "אני כבר מחכה לצאת איתו לפיקניק."

היא צחקה ואמרה שהכול יקרה לנו בטבע.

אחרי הכול הטבע מדהים וזה פספוס בשביל כל אחד שלא מבקר בו מדי פעם.

שיהיה לכם המשך שבוע קסום ומלא בכלניות,

מייפל.