את מרץ תמיד דמיינתי בצבע ירוק או צהוב, כחודש מעבר בין החורף לאביב. הוא היה חודש כיפי, כי לשתיים מהחברות הטובות שלי יש יום הולדת וגם לאחותי.
תמיד רציתי שיום ההולדת שלי יהיה במרץ, כי זה חודש יפה, וסופו מסמל את תחילת האביב. בסופו של דבר הבנתי שנובמבר יותר יפה ממנו, כי יום ההולדת שלי בו, והתחלתי לאהוב יותר את החורף.
אני מקווה שיהיה חודש יפה, גשום, גם אם זה מעיק לפעמים. אני מקווה שה-21 יהיה מיוחד, ולא יהיה גשום, כי זה יהיה סמלי.
אנ מקווה ללכת לקולנוע למשחקי הרעב כשהוא יצא, כבר תכננו אני והחברות ללכת, ואני כבר לא יכולה לחכות. סיימתי את הספר האחרון בשישי שעבר, הוא היה יפה, אבל מעצבן במידה מסויימת. כנראה לסופרת כבר לא נשארו כוחות להמשיך לכתוב מדהים כפי שכתבה את הספרים הראשונים, אבל היא סיימה את זה בזמן ולא מרחה יותר מדי.
אני מקווה לחזור לכתוב כבר, כי באמת שלא כתבתי כמו שצריך כבר חודשים. אני לא יכולה להגיד שיש לי חוסר במוזה או להתלונן שיש לי מחסום כתיבה. אני לא כל כך מאמינה במחסום כתיבה. אם אני לא כותבת, זה בגלל שאין לי חשק ואני לא רוצה להכריח את עצמי לכתוב, כי זה יצא גרוע.
אני חייבת להפסיק להתעצל ולכתוב רשימה, ולסכם כבר את פברואר. אני פשוט מוזרה בקטעים האלה.