הגיגיה של מייפל

שנה שלמה של חוויות עברה, ואני יכולה רק להגיד שלמדתי ממנה המון. זאת הייתה שנה יותר כיפית מהשנים הקודמות, מהרבה בחינות.

הכרתי המון חברות חדשות, כאלה שאני אשמור על קשר יציב וכאלה שעכשיו אני רק אומרת להן שלום ברחוב. קיבלתי שמונה ספרים חדשים, ובהם הספר ששבה את ליבי. נרשמתי לספריה ציבורית חדשה והתאהבתי בה מרוב שהיא הייתה גדולה ומלאה בספרים מכל הסוגים. עשינו המון פעילויות לנוער והמון טיולים, אפילו שהיו כמה מאכזבים, בסופו של דבר היה מאוד כיף. ראיתי את פליקס לעיתים יותר תכופות, מה שממש שימח אותי, אפילו שלא ראיתי אותו כבר המון זמן. התנדבתי בגן ילדים שהזכירה לי כמה נפלאה היא הילדות והתמימות. שמרתי על קשר עם החברות הישנות אפילו שחשבנו שנתרחק. הכרתי כמה בנות נפלאות כאן מישראבלוג.

אז הייתה לי שנה מעניינית למדי. עכשיו הקיץ הגיע, והגיע הזמן להתחיל למחוק דברים מהרשימה!

דרך אגב, לקחתי את הספר 'התפסן בשדה השיפון' מהספריה שלשום ובעותק שלקחתי היה כרטיס רכבת של הסעות חיילים. אני לא מבינה איך הכרטיס הזה במיוחד הופיע שם, אבל שמחתי לגלות אותה. אני מתייחסת לזה כך שמישהו השאיר חלק קטן מחוויית הקריאה שלו למישהו שיקרא את הספר אחריו. עדיין לא החלטתי אם לשמור את הכרטיס או לא, אבל נחשוב על זה כשאני אסיים לקרוא. 

חופשה נעימה לכולכם, מקווה שתנצלו את הקיץ במלואו!

מייפל