שוקולד, ספרים, חיבוקים, מוזיקה, כתיבה, קולה, ישראבלוג, אימא שלי, לצאת עם חברות, לדבר איתו לפעמים אפילו שהוא מעצבן, האוס, עוגיות שוקולד צ'יפס, ביולוגיה, שיחות נפש, בלונדיניים, רשימות, החתולה שלי, פנטזיה ומדע בדיוני, פרסי ג'קסון, אחותי, הבלוג, לשמוע מוזיקה באוזניות בתוך האוטובוס, חיוכים, להבין את הנושא במתמטיקה, ציונים טובים, לקום בשמחה בבוקר, כשהעדשות מסתדרות לי בעיניים, להיות לבד בבית ולראות פרק של סדרה אהובה, לגלות המון להקות טובות, לסיים לקרוא ספר טוב, הספרייה האהובה, הפלאפון שלי, גשם, אוכל של סבתא ביום שישי, הפריחה, כשיש לי חשק לכתוב ובעיקר אהבה.
מה הוא חושב את עצמו לאיזה אליל שכולן רוצות? ניסיתי, התעקשתי אבל הוא פשוט לא רוצה. וזה מייאש אותי כל כך. אני לא מבינה, חשבתי שהוא כן בעניין ופתאום הוא מתנהג אליי כאילו אני ילדה קטנה שלא מבינה מהחיים שלה. אז צר לי לבשר לך, אני כן מבינה וכבר התבגרתי, בניגוד אלייך.
הוא חושב כאילו החיים עשו לו משהו והסביבה הזאת לא מתאימה לו והוא הולך ללמוד בקרוב והוא לא יהיה בסביבה בזמן הקרוב. אז שילך. לי נמאס כבר, אני לא מתחילה יותר וכבר הבנתי שהוא לא רוצה. אני רק מקווה שהעניין הזה יעזוב לי את הראש כבר.
רציתי לכתוב היום פוסט אופטימי, כי היום הוא היום הראשון של האביב והכול, אבל לא יצא. דבר אחד טוב קרה לי היום: חזרתי לכתוב. כל כך התגעגעתי להרגשה המדהימה הזאת שאת מקבלת השראה וכל מה שבא לך הוא להוציא דף ועט ולהתחיל לכתוב לפני שרעיון אחד יחמוק החוצה.
שיהיה לכם אביב נהדר ומקסים ותהנו ממנו לפני שהוא יברח.
השיר הזה כל כך מדהים ונוסטלגי. הוא מעלה בי זכרונות ילדות נשכחים ומתוקים ואני רק מייחלת לחזור אליהם.
ואל תשכחו לכתוב איזו ברכה בשביל אימא. אחרי הכול, אימא יש רק אחת!
אני הכי מאושרת כשאני מבלה עם חברות ואין שום סיבה לדאוג, הכול טוב, שלוו ובסדר. אני מחייכת וטוב לי. אני מאושרת ברגעים הבודדים האלה עם המשפחה, שבאמת מרגישים כמו משפחה ולא רבים כל הזמן. אני מאושרת כשאני קוראת ספר, שומעת מוזיקה, כותבת ומחייכת.
מי האנשים שגורמים לך אושר?
אימא שלי, כמובן. רק כשאני רואה אותה אני שמחה. היא תעשה הכל בשבילי, תהיה שם בשבילי והכי חשוב מכל- אין אהבה גדולה יותר מאהבה של אימא.
החברה הכי טובה שלי. שיחות הנפש שלנו וההבנה, גוברת על כל הריבים הקטנים. אני מרגישה שהיא רואה אותי כמו אחותה ואני רואה בה כאחות. אפילו שאני לא מסוגלת לספר לה הכול, כי ככה אני, אני מאושרת כשאני איתה.
האם יותר כסף יגרום לך אושר?
אני לא אשקר ואגיד שכסף לא קונה אושר. כסף הוא מרכיב חשוב בשביל אל האושר. כסף היה פותר לי כל כך הרבה בעיות בחיים; ההורים שלי היו חיים בשלווה ואימא שלי לא הייתה רוצה להתחיל לבכות בכל פעם שהחשבונות מגיעים, אפילו שאימא שלי לא בוכה. היינו יכולים לקנות את כל מה שאנחנו צריכים ויותר, היינו יכולים לתכנן טיסות לחו"ל. אז כן, כסף יגרום לי יותר אושר ולכל האנשים שאין להם הרבה ממנו.
האם אהבה היא מרכיב באושר שלך?
אני יכולה להיות מאושרת בלי אהבה בחיים, אבל עד מתי? כולנו רוצים את מי שיאהב אותנו וידאג לנו תמיד, וההרגשה הכי טובה שיש זה להרגיש נאהבת. ובסופו של דבר, אהבה מובילה לנישואין, ונישואין מוביל לילדים וילדים הם פיסה אחת יפה של אושר. אהבה היא מרכיב באושר.
האם קרה שלא היית מאושרת תקופה ארוכה?
כן.
אם ענית "כן" בתשובה הקודמת, מה גרם לך להרגיש לא מאושרת?
היה חופש גדול אחד, אחרי סיום כיתה ז', ובאותו חופש גדול, אבא שלי קטע חצי משלושת האצבעות האמצעיות שלו ביד שמאל. זה היה ממש מפחיד, ואבא שלי נשאר בבית החולים 11 ימים רצופים ואימא שלי נשארה איתו במשך 9 ימים. אותם ימים היו קשים, הייתי ילדה קטנה ואחי ואחותי היו עדיין קטנים והייתי צריכה לתמוך בהם. התגעגעתי להורים שלי מאוד וכל כך שמחתי כשהם חזרו הביתה.
אני לא ממש יודעת אם זה נחשב לתקופה ארוכה, אבל זה הדבר הכי קרוב שהיה לי.
אם היית יכולה לגרום למישהו להיות מאושר, למי זה היה?
אימא שלי. היא עברה כל כך הרבה בחיים, שאם למישהו מגיע להיות מאושר, זאת היא. גיל ההתבגרות שלה נהרס והלוואי ויכולתי להחזיר לה את כל הזמן הזה. כל יום אני צריכה להגיד תודה שיש לי אימא מדהימה כמוה.
היום הוא ה20 למרץ, התאריך היפה יותר בשבילי אחרי יום ההולדת שלי. אני צריכה לבלות אותו בלמידה חסרת משמעות, אבל אני רק מקווה שזה ישתלם. מחר האביב מגיע, באופן רשמי. החורף האהוב נגמר.
מזל טוב לכל בעלי המזל שנולדו ביום הזה ושיהיה לכם המשך שבוע אביבי,
לפעמים יש לי הרגשה שכל העולם פונה נגדי ורק רוצה שאני ארגיש רע ואתחיל לבכות. לקבל ביום של מבחן במתמטיקה זה הדבר הכי מעצבן שיש, ועוד לטעות בתרגיל הכי קל שיש, והציון נדפק בגלל שלא הייתי מרוכזת מספיק לשים לב. ובצד חברה שלי שיש לה דיסלקציה מתלוננת שהיא לא יכולה להצליח במבחן כי המשרד חינוך המטומטם הזה לקח ממנה את הבעל פה, והיועצת לא ממש מנסה לעזור. חברה נוספת שלי שלא מסוגלת להשלים שקיבלתי ציון טוב ממנה, ומסתכלת על המבחן שלי בהרמת גבה ואומרת שהייתי צריכה לקבל פחות והיא עוד הולכת למורה להגיד לה שאני קיבלתי יותר נקודות ולא כתבתי כלום. להבין שיש מלא חומר שאני צריכה ללמוד, ואין מספיק זמן. להבין שהחברה שלי עומדת לפרוץ בבכי, ואין לי דרך לעזור לה. לה יש חבר מדהים שיכול לעודד אותה, אבל אחרי הכול, מי ידאג לי? מי יעודד אותי לא להישבר?
את מרץ תמיד דמיינתי בצבע ירוק או צהוב, כחודש מעבר בין החורף לאביב. הוא היה חודש כיפי, כי לשתיים מהחברות הטובות שלי יש יום הולדת וגם לאחותי.
תמיד רציתי שיום ההולדת שלי יהיה במרץ, כי זה חודש יפה, וסופו מסמל את תחילת האביב. בסופו של דבר הבנתי שנובמבר יותר יפה ממנו, כי יום ההולדת שלי בו, והתחלתי לאהוב יותר את החורף.
אני מקווה שיהיה חודש יפה, גשום, גם אם זה מעיק לפעמים. אני מקווה שה-21 יהיה מיוחד, ולא יהיה גשום, כי זה יהיה סמלי.
אנ מקווה ללכת לקולנוע למשחקי הרעב כשהוא יצא, כבר תכננו אני והחברות ללכת, ואני כבר לא יכולה לחכות. סיימתי את הספר האחרון בשישי שעבר, הוא היה יפה, אבל מעצבן במידה מסויימת. כנראה לסופרת כבר לא נשארו כוחות להמשיך לכתוב מדהים כפי שכתבה את הספרים הראשונים, אבל היא סיימה את זה בזמן ולא מרחה יותר מדי.
אני מקווה לחזור לכתוב כבר, כי באמת שלא כתבתי כמו שצריך כבר חודשים. אני לא יכולה להגיד שיש לי חוסר במוזה או להתלונן שיש לי מחסום כתיבה. אני לא כל כך מאמינה במחסום כתיבה. אם אני לא כותבת, זה בגלל שאין לי חשק ואני לא רוצה להכריח את עצמי לכתוב, כי זה יצא גרוע.
אני חייבת להפסיק להתעצל ולכתוב רשימה, ולסכם כבר את פברואר. אני פשוט מוזרה בקטעים האלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Miss Maple
