בסוף זה לא היום.
הטיפול.
אולי ביום ראשון.
ואני כבר חשבתי שאני אכנס לשנה החדשה עם התחלה של איזשהו פיתרון.
נו טוב.

ואני בדרך כלל לא כזאת בכיינית, אבל כמה דברים שקרו בימים האחרונים ממש גורמים לי לחשוב שהכל יותר מידי טוב בשביל להיות אמיתי. ועובדה. זה לא אמיתי.

והשבת זאת השבת האחרונה של השנה. היום יום חמישי האחרון של השנה הזאת, תשע"ב.
ואני לא מרגישה שעשיתי את כל מה שרציתי לעשות.
כל מה שיכולתי לעשות.
כל מה שהייתי אמורה לעשות.
עשיתי גם כמה דברים שלא חשבתי שאני אעשה [ברצינות. לא העלתי בדעתי שאני אעשה אותם. חלק לטובה וחלק ממש לרעה...]
אבל בכללי.... לא השנה הכי מוצלחת בחיים שלי.....
אבל זאת הייתה שנה, שמה שבטוח בה זה שקיבלתי כל בוקר מחדש את המתנה המדהימה הזאת שנקראת לחיות ולנשום. וגם מה שבטוח זה שהוצאתי בה ציונים מכובדים ביותר בבגרויות ובמבחנים. ומה שבטוח זה שהשתדלתי בה, לפחות קצת...

המזל הוא שתמיד תמיד אפשר לקבל התחלה חדשה.
נכון שזה נשמע כמו קלישאה והכל, אבל אני מוצאת את עצמי במהלך השנה, כל שנה, בהתחלות חדשות.
בתחילת השנה העברית, בתחילת השנה האזרחית, בתחילת שנת הלימודים, ביום ההולדת שלי- תחילת שנה חדשה בחיים.
המון התחלות.
המון הזדמנויות.
אינסוף אפשרויות.
צריך רק לרצות לבחור, לדעת לבחור, ולעשות.

"אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, האומץ לשנות את אשר ביכולתי, והתבונה להבחין בין השניים"

מאחלת לכולנו שנזכה לזה השנה.
ושתהיה שנה מתוקה ומדהימה, מלאה בהתחלות ובסופים טובים.
מלאה ברצונות, בהזדמנויות, בעשיה, בנתינה, בקבלה[גם חשוב(;], בלמידה...
בכל מה שרק נרצה(:

שנה טובה
Vanilla Light