זה מה שחבר שלו אמר לי באחד מהימים של השבעה.

מאז אני לא מפסיקה לחשוב על זה. עליו. גם בלי קשר הייתי חושבת עליו, אבל לחשוב על זה שגם הוא הרגיש משהו...

אני לא יודעת אם זה יותר משמח אותי או יותר מעציב אותי, כי עכשיו הוא כבר לא פה...

והוא לא יחזור.

והיום פעם ראשונה שסיפרתי על זה למישהו, לחברה שלי, על מה שחבר שלו אמר לי.

במפתיע, זה לא גרם לזה להישמע פחות אמיתי, למרות שחששתי שזה כן.

היא אמרה שזה מראה שהייתי מיוחדת למישהו מיוחד, וזה כנראה מסכם את זה... :)

אני לא בטוחה מה אני עושה עכשיו...