נכנסתי למטרה אחרת בכלל- ואז ראיתי את החדשות העצובות האלו. 

למה לא לסגור את ישראבלוג:

- זה המקום האנונימי שלי, שאף אחד לא יודע על קיומו. שאני כותב בו באמת מה שאני חושב- כולל דעות על חברים קרובים וסיפורים עליהם.

- כי זה ארכיון טקסטים נדיר. ללא גבולות. אפשר למצוא פה בלוגים של אנשים בערך מראשיתו של האינטרנט המהיר בישראל.

- זו הפלטפורמה הנוחה ביותר שמצאתי לי, הכלים פה פשוטים והעריכה פשוטה וברורה למשתמש שלא מחפש לבנות אתר בשביל לכתוב טקסט.

- כי יש כאן קהילה ייחודית של אנשים שכולם מתרכזים במקום הזה שבשבילם הוא בית. המון בלוגרים הכירו במקום הזה וידוע לי גם על מערכות יחסים 

שצמחו במקום הזה. יש כאן אנשים שעזרו האחד לשני מבלי להכי זה את זו או זה את זה.

בישראבלוג נוצרים מאות דפי טקסט ביום שכל אחד מהם הוא המחשבות\בעיות\אהבות של הכותב. יש כאן אנשים שכותבים במקום הזה מעל 10 שנים ויש כאן תיעוד ממשי של חייהם: החל מה"צרות" של בית הספר: הברזות\מבחנים\אהבות דרך הצבא: טירונות\קורסים שונים\הדיכאון מהשמירות\השחרור המיוחל וממשיך לטיולים גדולים\אוניברסיטה\התחלת החיים ואפילו חתונות הקמת המשפחה. התהליך של כל זה מתועד בפרטים כאן בישראבלוג.

באמת שאין עוד מקום כזה שמצאתי אותו לבית. הכרתי פה המוני אנשים, הייתי בלוג חשוף לגמרי כולל תמונות וסיפורי חיים ונהייתי בלוג אנונימי כי סמכתי על המקום היציב הזה שאפשר לספר הכל לדפים הווירטואליים שלו. עזרתי פה לאנשים שאני בכלל לא מכיר, סיפרתי כאן את הסודות שלי והכרתי קוראות וקוראים נפלאים. 

אז נכון, האינטרנט השתנה, האינטרנט נהיה רשת חברתית- שיתופית גדולה, המידע זמין ונגיש בלחיצת עכבר או בנגיעת אצבע. הדור השתנה, דרך צריכת המידע השתנתה והפייסבוק מעסיק את רוב הגולשים יותר מכל אתר אחר. 

אבל כאן, במקום הזה, ישנה קהילה שדווקא ברשתות הגדולות, באינטרנט הפתוח והחשוף לעיני כל, בכלל לא היו מכירים כי פשוט לא היה את מה שיחבר בניהם. משתמש פייסבוק לא יכתוב את סיפור חייו או סיפור זימה אירוטי על הקיר שלו ליעיניי חבריו המתפלאים. זה לא היה עובד.