- קילו וחצי! ההפרש בין השקילה הקודמת (לפני שבועיים- שלושה) לבין היום. כשקבעתי שאני לא אוכלת מתוק כדי לשמור על עור הפנים ולא כדי לרזות, זה נתן לי יותר מוטיבציה כי זה באמת חשוב לי.

- כשהגעתי לעבודה שני עובדים קיבלו אותי בקריאות "מור" אוהדות. זה היה נורא מוזר וגם מפתיע.

- ואחת הפרחים בבית המרקחת שאלה האם היום אני עובדת איתם וכשעניתי שלא, היא התאכזבה.

- היום אחת העובדות פתחה עליי את הדלת בטעות. מזל שזזתי בשניה האחרונה והחבטה לא כאבה מאוד. היא התנצלה, והמנהלת המסחרית שהייתה לידי אמרה שחבל עליי, כי אני גם קטנה וגם מאוד עדינה וחמודה. אז איזה כיף שחושבים עליי ככה.

- נתנו לי לעשות רשימות של מה שחסר בחנות- שמבחינתי זה אומר שבאיזשהו מקום המעמד שלי כעובדת עלה. חבל רק שזה בשבוע וחצי האחרונים לעבודתי, ושהכנת הרשימה נקטעה כי:

- הייתי מחסנאית לשלוש וחצי שעות. ומנסיוני העשיר אני חייבת לומר שזאת אחלה עבודה לכמה שעות אבל דיי מייגע לעשות את זה כל יום, גם חם שם. בכל מקרה היה כיף לשנות אווירה.  

- פרצופים רבים ועצובים הופנו לעברי כשאמרתי ששבוע הבא הוא השבוע האחרון שלי בעבודה.

- אזרתי אומץ (נשבעת שהתביישתי לעשות את זה) ודיווחתי על עניין השמיכות. קיבלתי בושם מדהים שתמונתו מופיעה כאן למטה.

- והשתדלתי לא לעורר רעש בנושא, כי הרגשתי לא נעים. אני משתדלת להמנע מרעשים וצלצולים מיותרים, ובשביל אחת כמוני זה סוג של אתגר. 

- איש אחד בא היום לחנות ואמר שהוא בא לשנייה רק בשביל לראות את העיניים היפות שלי. זה היה מוזר ולמזלי לא היה לידי אף אחד כי פשוט לא ידעתי מה לומר. הוא לדעתי בגיל של אבא שלי, אולי מבוגר יותר. בכל מקרה זה מחמיא.

- סבתא הלכה לרופא ועכשיו מותר לה לנהוג! אז ממש שמחתי בשבילה.

ה- BFF החדש שלי. של ג'יבנשי והריח מעולה!

אני חושבת שחייבים להפסיק את התופעה שבה בדיוק כשאני מחליטה לא לאכול אוכל משמין כל הזמן אנשים מנסים להיות אדיבים ולהציע לי שוקולד או דברים טעימים אחרים. זה מתחיל ביום הולדת של המנהלת עם העוגה, ממשיך בשני רוקחים מקסימים שמציעים לי מהשוקולד שהם קנו (כל אחד ביום אחר) ומסתיים בביגלה שפג תוקפו לפני יומיים, ככה ששמים אותו בחדר אוכל עבור העובדים.

לפחות הייתה לקוחה אחת שקנתה חטיפי בריאות והתעקשה לתת לי אחד.