מישהו השתגע שם בבית הספר כשקבע את לוח המבחנים ויצא שבוע שבו יש מבחן במתמטיקה, מבחן במודלים, מבחן בפיזיקה ומבחן בעיצוב תוכנה. רק חסר שאת המבחן השכבתי בהיסטוריה היו מקדימים להיום והייתי קורסת לגמרי. העיקר שהשבוע הזוועתי עד רמות שאין לתאר מאחורי, וגם מזל שלא שכחתי את קיומו של הבלוג החתיך שלי וחוויתי שבוע שלם של געגועים.

חוץ מזה שקיבלתי היום 97 במתמטיקוש כך שאני מלאת גאווה וההברזה שלי מפה השתלמה.

דברים שאני צריכה להגיד לאנשים שונים ואני חושבת עליהם כל השבוע ולכן אני מרגישה נורא:

1. אני מצטערת שעשיתי פרצוף קצת מרושע שאמרת לי שלום אבל הופתעתי כי במשך שנה שלמה שיגרת לעברי את כל המילים הכי דוחות בלקסיקון שלך ושנה וחצי אחר כך התעלמת מקיומי. אני גם מצטערת שזה היה מעליב, אבל המילים שלך היו מעליבות יותר.

2. אני פשוט לא מאמינה שהגעת למסקנה האיומה הזאת שאני העתקתי את הדו"ח שלי בפיזיקה שישבתי עליו במשך לפחות שמונה שעות רצופות ועוד ארבע שעות רצופות ביום למחרת ועשיתי שבע מאוד תחקירים והגהות ועריכות עד שיצאה לי הנשמה. וכן, אני כועסת כי כמו שאם באמת הייתי מעתיקה, זה לא היה משיב את האמון שלך בי אם הייתי אומרת שאני מצטערת ושנשכח מזה, אז זה ממש לא משיב לי את האמון בך כמורה וגם בעצמי שעשית קו על המילה "העתקת" בדף הראשון של הדו"ח שלי. ודרך אגב הוא העתיק ממני וללא ידיעתי אז תחנקי בבקשה, תודה. וגם הערכתי אותך ממש כמורה וההערכה הפכה לאפס בנפילה חופשית בתאוצה של 9.8 מטר לשניה, בשניה ויכול להיות שזה קצת פחות כי הייתה התנגדות של האוויר.

3. בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה תתן לי עוד הזדמנות או לפחות אל תבלבל אותי ככה כי אני קצת מתחילה להשתגע ובא לי לבכות. אני יכולה להיות נחמדה.

4. אני מתנצלת ומבקשת סליחה על כך שגרמתי לך לחשוב שאני חושבת שאתם מנצלים אותי. פשוט כל כך הרבה אנשים משתמשים במוח שלי למטרותיהם ושוכחים שיש מאחוריו בן אדם עד שכבר אין לי מושג מתי זה לא קורה ואם הפעם זה לא קרה אז טעיתי וסליחה.

זהו.

ביי.

חוץ מזה אני חושבת שאני צריכה ללמוד שליטה בכעסים או משהו,

הלכתי לגגל את זה.