שון התעורר מוקדם בבוקר - קרני האור הראשונות הציצו דרך החלון שלו .
שון בחן את השעון המעורר , חמש בבוקר . ''מה אני אעשה עוד שעתיים?'' תהה והתחיל לבהות בתקרה .
לפתע נשמעו קולות מחוץ לדלת . 'אתה בטוח שהוא לא ער?' נשמעה לחישה של אישה . 'כן!הילדים של ימינו .. ישנים הרבה' ענה לה גבר .
'איך אתה חושב שהוא יגיב כשהוא יתעורר במקום אחר , ויוודע למה שהוא באמת?' אמרה האישה.
'אני לא יודע איזבל , ואני רוצה להעביר אותו לשם עוד היום!' האישה שתקה למשך כמה רגעים . 'תודה' אמר האיש.
הם פתחו את הדלת בזהירות . אישה גבוהה ורזה עם שיער שחור ארוך נכנסה ראשונה , היא הייתה לבושה במעיל ארוך וחם ומגפיים
גבוהות צבאיות . אחריה נכנס איש לבוש בצורה מהודרת חליפה חומה ועניבת פרפר אדומה , שהוא לא הפסיק לסדר .
שון קם מהמיטה ונסוג לקיר הוא הרים נעל ספורט שהייתה זרוקה לידו .
''אתם לא תקחו אותי לשום מקום!'' אמר שון והרים את נעל הספורט . ''אני נשאר פה!אמרו לי לא ללכת עם אף אחד , לא להשתכנע!''
שון עצר כדי לנשום . ''ריין'' אמרו ביחד שני האנשים והסתכלו אחד על השני בדאגה . ''איך בכלל נכנסתם לבית שלי?! לכו מפה!'' שון זרק את נעל הספורט על האישה והיא הדפה אותה עם ידה . בלי לגעת בה .''איך עשית את זה?'' מלמל שון , בעודו נצמד לקיר בחוזקה . ''אתה גם יכול לעשות דברים כאלה..''
התחילה להגיד האישה . ''טוב עדיין לא , אבל עם הכשרה , תוכל לעשות דברים מעבר לזה!''אמר האיש מחייך .
שון כבר חשב על ללכת עם האנשים האלה , אבל המחשבה הזאת עברה מהר יותר ממה שהיא הגיעה . ''אמרו לנו לא להגיע בלעדיך ..'' אמרה איזבל .
''אני מצטער , אבל זה מה שתצטרכו לעשות''. אמר שון וצעד כמה צעדים קדימה .
איזבל , מאבדת את סבלנותה קמצה את אגרופיה , ונתנה מכה חזקה הישר לעבר ראשו של שון .
''מה ? הוא לא הסכים לבוא!'' הצדיקה את מעשיה . ''אז עילפת אותו?'' ענה לה האיש שלידה .
מקווה שאהבתם:)
ניסיתי להאריך . והצלחתי! עד שהכל נמחק._.
Mrs.Magic
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
