אני מרגישה לאחרונה שאחרי כל רגע של משבר עוברת לי פתאום מחשבה בראש "למה את לא הולכת לכתוב על זה איפשהו?" .
והאמת לפעמים אני באמת הולכת לכתוב על זה, אבל רוב הזמן אני נותנת לעצמי תשובה של "נעע, גם ככה זה תמיד אותן הבעיות".
לשמחתי יום שלישי בבוקר ואני עדיין בבית, מה שנקרא "עקצתי את המערכת". ואני חוזרת בערב לבסיס סך הכל עד רביעי בבוקר שבוע הבא אבל אני מרגישה שאני חוזרת ליותר.
סיימתי לא מזמן 21 בבסיס ואין לי מושג איך עברתי אותו בלי למות קצת בדרך, אבל מסתבר שמשמרות לילה באמת מעבירות את הימים מהר.
לאחרונה אני מרגישה קצת.. לא יודעת איך אומרים את המילה בעברית.. overwhelming ?
אני לא יודעת למה, זאת ההרגשה.
אני נכנסת למין דכאונות קטנים, אין לי כל כך חשק לעשות דברים למרות שאני די גורמת לעצמי בכוח לעשות דברים כדי לא לבזבז ימי בית.
אני צריכה להשתחרר.
כן אני צריכה להשתחרר כבר, לעשות עם עצמי משהו.
התירוץ שלי להכל זה "לע, גם ככה אני חוזרת לבסיס עוד מעט אין טעם לעשות את זה".
אני צריכה שמחת חיים.
ג'ולס.
09:37-
למה אני מרגישה כל כך ריקנית?!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
