Dirty Secrets

בעת שהדם מטפטף על הירך אני נזכרת בו, איך היה כותב לי כל הלילה ביד אחת ובשנייה חורץ בעורו את הכאב, את הרגש שנעלם מעיניו.

יום הזיכרון כל שנה צובט לי, בטלוויזיה משדרים פנים בוכיות של הורים,אחים,בנים ונשים שגורסים בבכי כי היו נותנים את הכל עד טיפת דמם האחרונה בשביל לראות יקיריהם עוד פעם אחת אחרונה, להפרד והנה אני מטפטפת דמי לשווא לפעמים מבקשת בשתיקה להיות קבורה במקומם. כמה הם רצו לחיות, כמה יקיריהם מבקשים להם חיים ואני פוסעת בגבול, חוצה לא חוצה את הגבול הדק בין החיים למוות.

כל כך הרבה מתים ואני חיה לא חיה פה במקומם.

לא חבל?