Bitter Sweet Life

האבא החורג המזדיין הזה שליייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!! אני לא סובלת אותו!! לא מספיק שהוא מסתובב בתחתונים כל היום מחטט באף ומכרסם ציפורניים כמו איזה מגעיל! היום שחזרתי הביתה ציפיתי להיות לבד בבית והוא היה פה!!!!!!!!!!!!!!!!! אני לא סובל אותו!!!!!

תמיד זה היה ככה! אני אפילו שאני מנסה לחבב אותו קצת בא לא להקיא!

אני שונאת כל מה שהוא עושה וכל מה שמייצג אותו... והוא מנניאקקקקקק שוטררר!!!!!!!!!! איכככסססס אני לא מרגישה טוב.........

נו כבררר אני כבר רוצה ללכת לעבודה ולסיים אותה וללכת לחבר שלי להירגע קצת...

אה ועוד משהו.. אין אצלו כזה דבר שניקרא לדבר, פשוט אין! הוא רק צורחחח!!! ניסיתי למצוא את בטון החלש יותר.. באמת! אין! הוא רק צועק!

שונאת צעקות שונאת אותו..

עזבו את זה שהוא מירר לי את החיים מאז שאני בת 6 בערך... ואני אומרת מירר אז אני מתכוונת מירר ממש.. הוא ואבא שלי האמיתי

תודה אבא!!!! על זה שהתייחסת אלי כל השנים!

תודה שניתקת לי בפנים!

תודה שאמרת שאתה מתבייש בי!

תודה שטיפחת את שלושת הילדים שלך, ולא חסר להם כלום!!!! והם ניראים כמו מלכים ונסיכות! בזמן שלי אין מה ללבוש!!!

תודה שהבאת להם יחס וחינוך בזמן שאני חונכתי ברחוב!!

תודה שלקחת לי משפחה

תודה שהבאת לאשתך להתקשר אלי ולצעוק עלי בטלפון "אבא לא חייב לך כלום"

אבאאאאאא תודה שהיית שם!!!!!!!!!!

תודה

שהרסת לי את החיים!!!!!!!!!!!!!

אתה לא יודע בכלל כמה שזה כואב! וזה לא מתרפא! זה לא זה לאא!

אבל אבא, תדע דבר אחד, עם כל הכאב, אני כבר לא רוצה אותך, כי אני בחיים אבל בחיים לא אוכל לסלוח לך, יש לך מושג בכלל מה אני עברתי??!

אבא, הלוואי שתמות, ככה אני יתגבר עליך, רוצה לשכוח אותך.

אבל יש לי מזל, אחרי כל החרא שעברתי כל פעם מחדש, מצאתי משהו טוב, משהו שממלא אותי, שנותן לי להרגיש כאילו הכל טוב וכיף לי איתו והוא מקשיב לי ואוהב ודואג.. וזה חבר שלי, אחרי כמה מציאות שניראו נכונות אבל הסתברו שממש לא! מצאתי את הנכון שלי!

אז אבא...... אני מבקשת רק דבר אחד כי גם ככה כל החיים לא הבאת לי כלוםחוץ מדבר אחד.. צלקת, קח ממני את הצלקת שהשארת, אני לא רוצה אותה! קח אותה והלוואי שתיסחב איתה לכל ימיי חייך, אגואיסט!

חחח לעשות שתיים על הבוקר זה בהחלט כיף.. אך מעייף! ><

כרגיל, בוקר וכבר בא לי שיגיע לילה.. כי בלילה הכי כיף, אני מסיימת עבודה חוזרת להיות עם האהבה שלי.. אוכלת עושה שתיים נירגעתתתתתת

ומה עוד יותר טוב.. מחר אני ולא הוא צריכים לקום מוקדם אז יש לנו מלאאא זמן!! ג'וי.. =]

ככל שעובר זמן, ככל שאני עושה יותר דברים, אני מבינה אך ורק דבר אחד ויחיד - אין על מי לסמוך, אין עם מי לדבר, אף אחד לא מבין או רוצה להבין! כולם מסתכלים כולם על עצמם.

דוגמא - נגיד אנ מדברת עם חברה על משהו שמציק לי או קרה לי ובאצמע השיחה היא כאילו מעבירה את זה לעצמה ואומרת את המשפט המעצבן הזה "כן גם אני......" ואז מתחילה לספר על עצמה, כאילו מה ניראה לה שעכשיו אני יגיד "וואי איזה מגניב בדיוק כמוני" וירגע.. לא! זה לא ככה! כי החוויות שלי שונות משלך וכו' וכו'..... :\

סתומים אנשים באמא שלי!!!

ועכשיו לכותרת של הפוסט! אין עוד אחד מלבדו, זה חבר שלי!! האהבה שלי, כל כך כיף לי איתו ומוגן לי איתו ואני מבינה אותו והוא מבין אותי ושתיינו יש את אותן מטרות בחיים.. =] איזה כיף זה.. אני כל כך אוהבת אותווו!!!!! את החתיך הזה

זהו, כל המ שמציק לי בחיים כל מה שאני עוברת אני אומרת רק לו.. תאמינו לי לא צריך יותר.. כל השאר, כל מה שמסביב, חברים חברות, הכל הולך בסוף..

קודם, לפני שהייתי עם חבר שלי, הייתי אבודה.. לא ידעתי מה אני רוצה מעצמי וגם אם ידעתי, אז לא ידעתי איך ליישם את זה, הראש שלי תמיד היה ברעש ובלאגן ורק חיפשתי מישהו כמוהו שיאהב אותי ככה כמו שאני וירצה את אותם דברים כמוני ויהיה לו את אותו סגנון חיים, למרות כל זה שאנחנו דומים בהמון דברים (אפילו גילינו שכמעט כל החיים היינו אחד ליד השני ולא ידענו על זה), למרות כל הקטע שאנחנו דומים אנחנו גם כל כךך שונים.. מעולמות שונים, שתי עולמות שהתחברו ביחד לעולם אחד גדול ויפה ועם ראש מדינה טוב יותר...