זאב בודד

"....וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד 
זה יבוא בטוח בעצמו 
כאילו היה שם תמיד 
וחיכה שנבחין בו ....."

תמיד הייתה לי סימפטיה לריטה, כנראה הסיבה העיקרית היא החיקוי המצויין שלה שהייתי עושה כשהייתי קטן.

אבל השיר הזה פשוט נוגע בי בצורה אחרת. נותן לי תקווה שמהולה בדמעות כי אני כ"כ רוצה שזה יגיע כבר, בגלל זה אני מחכה.

כאילו השיר הזה נכתב עלי, כל מילה ומילה שכתובה בשיר הזה פשוט מספרת את הסיפור שעדיין לא קרה, הסיפור שאני מתפלל שכבר יתחיל.

ה4 שורות שחוזרות פעמיים בשיר אלו שלמעלה בשבילי הן הכי חזקות.

"וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד 
זה יבוא בטוח בעצמו 
כאילו היה שם תמיד 
וחיכה שנבחין בו "

זה פה תמיד רק מחכה שנבחין בו, כמו הקווים שעל כף היד שלי חרוטים מסמלים כ"כ הרבה דברים, רק מחכה שנבחין בו.

ואני שואל את עצמי, מה אני עדיין לא רואה? האם הקווים האלו הרבה יותר עמוקים ממה שנראה לי? האם הקווים האלו מסתירים עוד משהו?

איבדתי הכל בשנתיים האלו אני לא יכול כבר.... 

סבתא ז"ל אני כ"כ מצטער שלא הקדשתי לך יותר זמן, כל פעם שהיית אומרת לי שאת מספרת לנו את אותם סיפורים פעם אחר פעם בשביל שנזכור את מה שאף אחד לא יזכור ברגע שתמותי, תמיד הייתי משתיק אותך ברגע הזה, לא אהבתי שדיברת על הסוף, אבל את הייתי מוכנה לזה יותר מכולם, את כ"כ רצית שזה יקרה כבר לא היה לך כוח לסבל לכאבים לסיוטים לא היה לך כוח לכלום, רצית שזה יקרה כבר.

דוד של אבא ז"ל, 

הריב המשפחתי המטומטם הזה שבגללו אתה ואבא לא דיברתם כ"כ הרבה זמן, היה כ"כ מיותר, הפסדתי אותך, הפסדתי את אח של סבא שלי, שקראו לי על שמו, כן אני מרגיש חיבור בגלל זה, אני לא אפסיד את שאר המשפחה, כי אין לי עוד הרבה כזו.

הכלב הכי טוב בעולם, החבר הכי טוב שלי, גם אתה הלכת ביום הכי שמח בעולם אתה בחרת להגיד לכולם שאין לך כוח יותר, אני זוכר את היום האחרון שלנו ביחד, הוצאתי אותך בכוח סחבתי אותך, ידעתי שרצית, נפלת כל שנייה אבל לא נתתי לך, הרמתי אותך, לקחתי אותך קצת החוצה בפעם האחרונה להרגיש דשא בפעם האחרונה. 

ניתוק קשר עם שתי ידידות טובות, עם אחת פשוט הבנו שעדיף לנתק בלי לדבר על זה יותר מידי, פשוט לנתק, זה לא פעל לטובתו של אף אחד.

והאחרונה.... כמה שאני ניסיתי להראות לך שאני פה, לא רצית לראות, 5 שנים אנחנו מכירים 5 שנים אני מאוהב בך, פעם אמרתי שאין מצב להיות מאוהב שתי בנות בו זמנית, אבל אם אני מאמין בזה אני לא יכול להסביר את מה שהיה לי איתך, היו לי קשרים עם כמה וכמה בנות, פרידות קשות מאוד, ואפילו אחת שאני עדיין לא מצליח לשכוח ואני עדיין מאמין שהיא האחת בשבילי ובכל זאת האהבה אלייך תמיד הייתה שם. כן אפשר להיות מאוהבים בשני אנשים בו זמנית, זה אפשרי, זה כואב, זה מבלבל, זה כבד נפשית.

תגידו לי אתם איך אפשר להמשיך קדימה כשאתה מאבד בשנתיים, סבתא ז"ל, דוד ז"ל, "אח" ז"ל, כשאתה נפרד מהאחת והיחידה, שאתה משאיר מאחור אהבה גדולה ושתי ידידות שהיו כמו אחיות שלך. 

מה עוד יקרה??? כמה אפשר לסחוב?? תמיד חייב להיראות חסין כל כדור וכל כאב, כמה אפשר לספוג? כבר אין מושג מה להגיד.

בצורה לא הגיונית ולא שיגרתית אני שם עוד שיר, אחד שפשוט אומר הכל.

כי כשיבוא מישהו אחר ויטעם אותך, את השם שלך, אז אני אשבר לאט אצעק בשמך כמעט.........

מגיע לך אחד כזה ממני, למרות שלא יהיה כלום ואני יודע את זה.

שתדעי מה שאני מרגיש...

מגיע לך שיר אהבה ממני,
עשרה חודשים לא הבאתי לך דבר.
מגיע לך שיר אהבה ממני,
אפילו שלא קל לי לכתוב כמו בעבר.

יכול להיות שאין לנו עתיד ביחד,
אבל בזה שיהיה לך, אני רוצה שיהיה לך
זכרון אחד נקי ממני,
שתדעי שאהבתי אותך.

מגיע לך שיר אהבה ממני,
על כל הפעמים שהכאבתי וסלחת.
מגיע לך שיר אהבה ממני,
על הכרטיס העלוב ביום-הולדת שלך.

יכול מאד להיות שאין לנו עתיד ביחד,
אבל עם זה שיהיה לך, אני רוצה שיהיה לך
זכרון אחד נקי ממני,
שידעו שאהבתי אותך.