לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ילדה בעלת עיניים אדומות-סיפור בהמשכים.



Avatarכינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2011

פרק 1 - גן הוורדים


אני שמחה, יש לי כבר מנוי 1!!! :))) תקשיבו, מומלץ מאוד להירשם למנויים כי למנויים יש הפתעות שיתגלו בקרוב :]


פרק 1 - גן הוורדים

אדמונד ג'ונסון בן ה17 שכב על הדשא הלח ובהה בשיחי הוורדים, שיחי הוורדים עוטרו בוורדים אדומים ויפים שריחים הטוב התגנב אל תוך אפו בכוח משב רוח צונן.

אדמונד ג'ונסון החליט כבר שערייתו הקטנה הייתה המקום המשעמם ביותר עלי האדמות, הרי איך אפשר לחיות בעיירה משעממת אשר כלום לא קורה בה? אפילו לא תגרות אומללות ומשועממות  בין נערים,

אדמונד נאנח ונרגע, הוא גם החליט כי הוא שונא את שמו! איזו אמא תקרא לבן שלה  שם כול כך עלוב ופטתי שיצא היישר מימי הביינים?

אמא שלו, כמובן!

הוא עצם את עייניו ברוגע וניסה להירגע, לאחר דקות ארוכות של רגיעה צווחה ילדותית נשמע ושיח הוורדים שלידו נמעך בקול חבטה;

הוא הסתובב בהפתעה, השיח נמעך כמעט לגמרי ודמות מכוסה בענפי ורדים נכלאה בתוך השיח, הדמות נאבקה מעט אך הפסיקה להאבק לאחר דקות אחדות.

אדמונד רץ במהירות אל השיח, פינה בזהירות את הענפים וחשף את פרצופה של הדמות, ילדה קטנה בערך בת 10, פנייה מכוסים שריטות וחתכים ודם מעורבב עם דמעות ניגר על פנייה...

דקות אחדות אדמונד בהה בדמות המדממת, אינספור שאלות צצו במחו, הדמות פלטה אנקת כאב, הוא החליט לשמור את השאלות לאחר כך וסחב את הילדה אל חדרו.

הוא בהה בילדה דקות ארוכות לפני שהניח אותה על מיטתו, היא הייתה קטנה, שיערה היה שחור כפחם והחתכים הסתירו את תווי פנייה היפים, הוא הלך אל המטבח כדי להביא מגבת ודלי מים איתם ניקה את פצעייה, תווי פנייה החלו להיחשף בהדרגה ונראו יפים מרגע לרגע.

"מי אתה?" נשמע קול חלוש,

"אד." הוא ענה בבהלה,

"פעם נוספת טעיתי," היא אמרה בנימה עצוב

"טעית?"

"הנבואה מתייחסת למישהו שנמצא במקום אחר בזמן, מישהו עם שם מימיי הבניים,"

"כמו אדמונד?"

"כן."

היא השתעלה בקול חלש, "מה השם המלא שלך?"

"אדמונד..." הוא ענה בפחד.

היא קפצה בהפתעה "אז לא טעיתי" היא חייכה בחיוך ניצחון פוקח עיינים, עיינים אדומות ובוהקות.

אדמונד בהה בעיניי הילדה בפחד "ה...ה...העיינים שלך!" הוא מלמל.

היא עצמה את עייניה ברוגע "העניים שלי...".

"איך קוראים לך?" הוא מלמל.

"אליזבת' ואתה צריך לבוא איתי"

"לאן?"

"למקום שאתה צריך להציל"

היא הרימה את ידה הימנית וציירה משהו באוויר, פורטל כחלחל נפתח "אתה בא?" היא שאלה,

הוא הנהן בפחד, עצם את עיניו ונכנס לתוך הפורטל.

 


 

סליחה שהפרק קצת קצר :) אני אשמח לתגובות ^^.

נכתב על ידי , 1/10/2011 17:34  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , סיפורים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לילדה בעלת עיניים אדומות. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ילדה בעלת עיניים אדומות. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)