זה מדהים ,
אתמול הייתי האדם הכי מאושר והיום בא לי למות.
מצחיק כמה שהעולם הזה חומרני ..וכמה שגם אני כזאת .
אתמול הברזתי מבצפר והלכתי עם אימא לעשות יום שופינג מטורף ,ובאמת היה מטורף ,הוצאנו בערך 4000₪
שזה נדיר במיוחד לאימא שלי !
וכל כך שמחתי , וגם היא , ושתינו עם חיוך ענק על הפרצוף , אני עם 4 שקיות ענקיות והיא עם עוד 6
ומדדנו את הכל אצלי בבית החדש שלי , זה שאני גרה בו לבד כבר חמישה ימים ..
ושהכל היה מושלם וחייתי באופוריה מושלמת , עד היום .
עד שגיליתי שלמרות שהכחשתי את זה . גיליתי שהשמנתי ., לא כמו שהייתי אבל יחסית קרובה . אתמול לא קניתי מכנסיים אז לא ידעתי את זה ולגבי חולצות תמיד קניתי מידה אחת יותר בגלל החזה שלי..
והיום, בשיא הספונטניות יצאתי עם ידיד לתל אביב סתם להסתובב ואולי לקנות ג׳ינס או שניים , ובכוונה לקחתי מידה אחת יותר כי לפעמיים אני בין שתי המידות זה היה תלוי במכנס .
ושמדדתי את המכנס ושראיתי שהוא כבר לא נסגר רציתי לבכות רציתי לקחת סכין דימיונית ולחתוך את כל הגועל הזה.
ושקראתי פה על הבחורה עם ההפרעה , פתאום הרגשתי היזדהות.. יכול להיות שאני לא היחידה .
לפני 4 שנים איבחנו לי מחלה נפשית , שאצלי משולבת ביחד עם סבוריאה של הקרקפת.
אני יסביר, סבוריאה של הקרקפת זה שהעור מתקלף כמו שיש לאנשים מסויימים קשקשים אז שם זה ברמה יותר גדולה ועם גירודים ועיקצוצים שמכריחים אותך לגרד גם אם ממש אני ישתדל ואפילו יקשור את הידיים עד שאני לא יגרד אני לא ירגע . זה מגיע למצבים שכשאני מתחרפנת מעצבים אני יגרד את הראש ולפעמים הידיים שלי , עד למצב שבו יש לי פצעים פתוחים והכל מפוצץ דם. וגם כמה שעות אחרי זה שהפצעים מנסים להחלים אני לא מסוגלת לתת להם להחלים אני יהיה חייבת לפתוח אותם שוב ושוב . אז ככה שהם לא מחלימים אף פעם .
ולא משנה מה יגידו לי לקחת זה לא עוזר
,בנתיים ״לסבוריאה שלי ״ יש רק שמפו כתום ומסריח שיכול טיפה להרגיע את העוד אבל לא מונע ממני לגרד אותו ככה שזה לא עוזר .
והיום , אחרי שיצאתי מהתא מדידה זה הגיע לרמות חדשות. גירדתי את הראש כל כך עד שכולו דם ושורף ואני לא יכולה להניח אותו על הכרית.
אז אולי אני לא תולשת שיער ,ואולי אני לא אנורקסית או בולימית אבל גם אני פסיכית . ובאמת שהייתי רוצה רק להחלים מזה .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Purple Heart