ומה אם הייתי אומרת שהפוסט הקודם שלי נכתב שעוד לא סיימתי כיתה י',
ועכשיו אני מרחק נגיעה מכיתה יב'. ?
כמו שכתבתי אז, עיניין הכתיבה פה בישרא, עולה לי כאשר יש בי איזו ריקנות שמתחוללת.
כאשר היא לא שם, כנראה השמחה שלטה בי. ואני שמחה שכך.
השנה שעברה עלי הייתה קשה, אך יותר לא יותר קשה ממאתגרת, ללמוד דברים חדשים
זה תמיד נחמד, אך ללמוד דברים חדשים על עצמי, זה אפילו יותר.
גדלתי, התפתחתי, השכלתי ואני היום נמצאת בנקודה בה אני כמעט נוגעת באושר,
גם אם האושר נמצא במקומות הקטנים בחיים - ההרגשה אמיתית.
אבל הנה שוב, ריקנות עלתה בי. יש בי חשש להמשיך את הדרך, משום סיבה יוצאת דופן..
פשוט חשש.
התגעגעתי. גם אם אף אחד לא יקרא את זה, ישרא זה תמיד ישאר מפלט
ואני ישאר בטח אחת ממיליון שעדין רודפים.
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קפטן ג'קי ספארנו