"הכרתי אותך לפני כ-7 חודשים.
הגעת אל הפלוגה המסייעת מהמסלול.
כשראיתי אותך ישר נדלקתי, אבל לא התייחסתי לזה יותר מדיי כיוון שכבר נדלקתי על יותר מדיי אנשים שבסוף היה להם חרא של אישיות ושירדתי מהם.
ואז יצאנו יחד לשבוע אבט"ש.
מפה לשם יצא ששמרנו יחד רוב השמירות.
הרבה הרבה שיחות.
הרשמת אותי כל פעם מחדש, באופי שלך.
עכשיו נדלקתי כפול, גם חמוד וגם עם ראש טוב.
הפכנו לחברים הכי טובים.
אתה סומך עליי בגלל שאני ותיק ממך, ולא עושה כמעט כלום בלי לשאול את דעתי ואני נהנה לעזור לך, לבוא להעביר לך את השמירות כל הזדמנות שיש לי.
אנחנו יכולים לדבר שעות על גבי שעות על עתיד הפלוגה, תפקידים, מי יגיע למפל"ג ומי יהיה הרס"פ הבא..

הרבה פעמים אני מרגיש שאני מקבל ממך יחס מועדף, אני מעריך שזה בגלל שאתה מעריך אותי, ולא בגלל דברים אחרים..
אני גם נותן לך יחס מועדף, אפילו פעם הצלתי אותך מכלא, אבל תהיה בטוח שזה לא רק בגלל שאני מעריץ אותך אלא בגלל שיש לי רגשות כלפיך.

הייתי רוצה שתימשך לגברים, אני יודע שאתה נמשך לנשים (בגלל חברה שאני יודע שהייתה לך), אבל יש גם כאלה שאוהבים גם וגם.

אני לא ארשום פה שום דבר שעלול לרמוז לי שאתה נמשך לבנים או אליי, כיוון שכל מה שאתה עושה אני רואה בזכוכית מגדלת...

אני מחכה כבר לאמצע שבוע הבא, שאני אוכל לראות אותך שוב, ומקווה שלא תישלח לאיזה אבט"ש שיימנע מאיתנו לדבר עוד שבוע (למרות שאני בטוח שתתקשר לשאול מה נשמע)"

כך החל לו הפוסט הראשון

של הבלוג הראשון שלי

אי שם

ביוני 2005

עברו מאז כמעט 9 שנים

"לכתוב יומן זה עיסוק חינוכי! משננת באזני גברת שרוני ערב ערב לפני שהיא ניגשת לערוך את השולחן"

כשהייתי ילד

אהבתי לכתוב

מאז גיל חמש

אני כותב

היו לי יומנים שלמים

ההורים שלי עודדו אותי לכתוב

בהתחלה אלה היו טוקבקים

הדבקתי ביומן כתבה

וכתבתי מה אני חושב עליה

בהמשך היומנים הפכו להיות אישיים

בלוג...

כתבתי על בנות

על חברים

בעיקר על בנות

התאהבויות ראשונות

התנסויות ראשונות

כתיבה בוסרית

מרתקת

השפיע עליי בעיקר ציון

ציון כהן

הילד מ-"אל עצמי"

סדרת ספרי מופת

שאני ממליץ לכל אחד

בכל גיל שהוא

לקרוא

אם הוא לא קרא עדיין

"קיפלתי את התעודה ואמרתי לגברת שרוני 'טוב, בסדר, אני אכתוב לך יומן'"

בהמשך הייתי צמא לתגובות

התחלתי להתכתב עם אנשים

נשים

ילדות

בנות גילי

כאלו שהשאירו הודעה במעריב לנוער

או בראש1

שהן מעוניינות להתכתב

תקופה יפה

חבל שלא קיים היום

או שקיים ואני לא יודע

כשההורים של חברים שלי

קנו לו "אינטרנט"

הייתי מגיע אליו

לא לחבר

לאינטרנט

היינו נכנסים שעה שלמה

שעלתה המון כסף

וגולשים בצ'ט של נענע

מדברים עם ילדים שאנחנו לא מכירים

מעבירים צחוקים

כשלנו היה אינטרנט בפעם הראשונה

ישר נכנסתי לצ'ט של נענע

והתמכרתי

משם עברתי לצ'ט המתקדם של נענע

משם לפורומים

ניהלתי גם אחד בתור ילד

ומשם לישראבלוג

" עכשיו אני יושב ליד המחברת השחורה הפתוחה, שבראשה ארבע אותיות מוזהבות: "יומן". מה לכתוב?"

זה הבלוג השישי שלי בישרא

ונכון לעוד חודש

גם האחרון

זאת פעם ראשונה

מאז שאני כותב פה

שאני לא כותב בשביל עצמי

אל עצמי

אני כותב

בשביל הפלטפורמה

איו יותר יומנים אישיים

גם לא מעריב לנוער

או ראש1

גם בבלייזר אין את הפלטפורמה הזו

או פלטפורמה דומה למבוגרים

צ'טים זה לילדים

פורומים זה לבדדניקים

פייסבוק זה לכאלה שמעוניינים לחשוף את עצמם

ולגוגל פלוס כולם כבר לא נכנסים

נותר ישרא

ישראבלוג

שגם הוא

בעוד חודש ייעלם מהמפה

לצערי הרב

"יכול להיות, באמת יכול להיות (שכדאי לכתוב יומן). אני מרכין את ראשי כדי שמבטינו לא ייפגשו וממשיך לספור את הג'ולים על השטיח."

ואקום

זה מה שיהיה כשהאתר יירד

האופציה השנייה

תהיה לחזור ליומנים

או לכתוב ספר

אבל מי יקנה ממני ספר?

מי ירצה לקרוא אותו בחינם?

חייבים להציל את ישרא

אין עוד פלטפורמה כזו בארץ

חייבים להציל את ישרא

בשביל המעט

אשר 

עוד כותבים

בעילום שם

באנונימיות

אין קץ

"ביום ראשון של החופש הגדול הגעתי עם נורית לירושלים, לגור בה. הייתי עמוס חבילות עם בגדים וחפצים שונים שהצטברו אצלי מכל המקומות בהם גרתי וגם תעודות מכל בתי הספר שבהם כבר למדתי. נדחקתי בקושי לתוך האוטובוס ויצאתי לירושלים."

אני מוכן לשים פה הצעה

אני מוכן לנהל את ישרא

בחינם

ללא עלות

בכלל

אל תשלמו לי נסיעות

לא ביטוח לאומי

לא מבקש מתנה לחג

רק שהאתר לא יפול

"אם את אוהבת מישהו, והוא לא מביא לך שמחה בשביל מה את צריכה את זה"

הכי עצוב לי

שאין פה עניין לציבור

זה לא באמת מעניין מישהו

כן ישרא, לא ישרא

למי איכפת

שיילכו ויכתבו בפייסבוק או משהו

חבל מאוד

הציטוטים נלקחו מתוך סדרת הספרים - "אל עצמי" של גלילה רון פדר שמנו עשרה ספרים על ציון, עשרה ספרים על בתיה (חברתו) ושנים עשר ספרים על ניר שרוני (אחיו החורג). רוצו לקרוא! כי במילא עוד חודש לא יהיה לכם מה לקרוא פה.

ובאשר לאותו בחור, הוא יצא עם מישהי בהמשך ואז עם עוד מישהי וכיום עם עוד מישהי. אני המשכתי להתנסות קצת עם בנים, הרבה עם בנות, והחלטתי שאני פתוח לכל הכיוונים, אם יהיה חבר - יהיה חבר, תהיה חברה - תהיה חברה... נהנה מכל העולמות :)

לימים טובים יותר, והלוואי וכמו שציון עשה, אוכל לעדכן פה - עד החתונה...

שון