"ואם היו כותבים שזה לא טוב לנשום, היית הולכת עם מסיכה?", "באמת כל הכבוד לך". ברגעים האחרונים הפכתי לטבעונית ועשיתי המון פעולות הקשורות לנושא. "תתחדשי! יפה לך, קצת מבגר אותך." ברגעים האחרונים הייתה מסיבת סיום, קיבלתי תעודת שתים עשרה שנות לימוד וצבעתי את השיער בשחור לכבוד המאורע. "וואו, לא אמרת בכלל לאן את טסה ובאיזה תאריך בסוף! איך היה?" ברגעים האחרונים הספקתי לטוס לרומא שבאיטליה למשך כמה ימים. הטיסה הראשונה שלי. "להביא משהו?" "אני מכינה את רוב האוכל, זה בסדר." ברגעים האחרונים עשיתי מסיבת גיוס בבית עם כל החברים החמודים שהגיעו. "הכובכ הזה זז!" "האלכוהול ששתית..." "הוא זז!" החזקנו ידיים, שוכבים זה לצד זה על הדשא. בסדר, על המחצלת שפרוסה על הדשא. "על מה את חושבת?" ברגעים האחרונים ידיד ממש טוב שלי הפך לחבר שלי.
ברגעים האחרונים עוד מסדרים את שעון היד, מארגנים טוב טוב את התיק, מחכים לשיחה מהמפקדת, מתרגשים קצת, ישנים הרבה, שמחים כי אין דרך מוצלחת יותר לסיים תקופה משמעותית. ברגעים האחרונים חושבים מה יהיה, תקופה חדשה בפתח, קשה ומלאת אתגרים. מפחדים. האם אצליח? הטבעונות, הכושר, התנאים, החברים, המדים, הקשר הזוגי החדש, הגיבוש, הבריאות, הריכוז, ההיגיינה, חוסר הפרטיות ועוד...
ברגעים הבאמת אחרונים כנראה לא אחשוב בכלל על כל אלו. הלב יפעם, המשפחה תדבר, הדברים יזרמו. ברגעים הבאמת אחרונים אחשוב על כמה שאני חזקה ועל כל האנשים שעזרו לי להגיע לרמת הכוח הזו.
ברגעים הממש ממש אחרונים אחבק את המשפחה, אחייך, אסתמס איתו ואעלה על האוטובוס שיוביל אותי אל שנתיים-שלוש השנים הבאות של תקופה חד פעמית ומשמעותית מאוד בחיים שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
