חשיבה חופשית

אז מיהו מתושלח? סיפור שהיה כך היה. לפני 48 שנים , מצא פרופסור יגאל ידין בחפירות מצדה כד ובו גלעיני תמרים בני אלפים שנה. הגלעינים (זרעים) האלה היו של עץ דקל מזן עתיק אשר נכחד לאחר כשלון מרד בר כוכבא. זן נדיר זה, המכונה  תמר יהודה, היה ידוע כבעל סגולות רפואיות רבות. בימי קדם שימשו פירותיו לטפול במחלות לב, הפרעות נשימה, קשיי זכרון  ובדיכאון.

הזרעים העתיקים האלה נשמרו באוניברסיטת בר אילן,  עד אשר לפני כשבע שנים נרכשו שלושה זרעים על ידי ד''ר שרה סלון (מנהלת המרכז לחקר רפואה טבעית במרכז הרפואי הדסה), כדי לנסות להנביט  את הגלעינים.

לזרעי עצים יש יכולת נביטה מוגבלת, שהיא בדרך כלל לא יותר משנים אחדות ועד מספר עשרות שנים, בהתאם למין העץ. סופרו גוזמאות על נביטת זרעי דגנים מתקופת הפרעונים, או על נביטת גרעיני תירס שנמצאו בקברים עתיקים באמריקה. אך למעשה לסיפורים המפוקפקים האלה אין בסיס מדעי. השיא הידוע במדע ליכולת נביטה היה של זרעים של צמח המכונה Canna compacta , שנמצאו בארגנטינה כלואים ברעשן מקליפת אגוז (קסטנייטה). במקרה זה מקצת הזרעים הכלואים באגוז שמרו עדיין על חיוניותם ונבטו. לפי תיארוך על פי שיטת פחמן 14, גילם היה 600 שנה. זה היה השיא העולמי.

למרות זאת, ד"ר סלון סברה שזרעי התמר בני האלפיים שנה שנמצאו במצדה עשויים לנבוט, כי הם נשמרו בסביבה חמה ויבשה עד למציאתם. לכן היא מסרה את גלעיני תמר יהודה האלה להנבטה אצל  ד''ר איליין סולוואי - מומחית לחקלאות מדברית במכון ערבה לחקר הסביבה, בקיבוץ קטורה שבערבה. מבין הזרעים שקיבלה, רק אחד נבט וכשהשתיל היה בן 15 חדשים, נבדק גילו באמצעות בדיקת פחמן 14 , שהראתה כי הגלעין הוא מתקופת המצור הרומאי על מצדה, לפני כ- 2000 שנה. זהו כנראה הזרע העתיק ביותר שאי פעם נבט. בדיקות גנטיות הראו כי קיימים הבדלים משמעותיים בין תמר יהודה העתיק לבין זני תמרים מודרניים.

עץ התמר נמנה על משפחת הדקליים. זהו עץ דו ביתי, כלומר יש עצים זכרים שבהם פורחים פרחים זכריים ועצי נקבה שבהם פורחים פרחים נקביים. הפרחים הזכריים גדלים על עץ אחד והפרחים הנקביים על עץ אחר. הפרחים הזכריים מכילים רק אבקנים. הרוח מעבירה את האבקה שלהם  לפרחים הנקביים  שבעץ הנקבי ומהם מתפתח הפרי. לשתיל תמר שנובט לוקח כ-7 שנים עד שהוא פורח לראשונה. כשנבט הזרע של תמר יהודה, עדיין לא ידעו את מינו.  קיוו שהשתיל יהיה עץ נקבי, כי אז אפשר יהיה לבחון אם פירותיו הינם בעלי סגולות רפואיות. מאחורי כך עמדה המחשבה שאולי תרופות עתיקות יומין יהיו התרופות של מחר. אולם רק לאחרונה משפרח, גילו שהוא דווקא זכר.

בשבוע שעבר נטעו את העץ, שעד כה גדל בעציץ בתנאים מבוקרים, באדמת הקיבוץ בקטורה - ובטקס מכובד ניתן לעץ השם מתושלח (בהשראת מתושלח המקראי, שעליו נאמר שחי קרוב לאלף שנה) . 

אז השמחה רבה - הצליחו להחיות את מתושלח העץ. אך להמשך קיום הזן, מתושלח זקוק לשידוך.

יש לכם רעיון?