לא סתם בחרנו לתת את הכותרת הזאת למצגת. ברבות מהאשליות שנציג, גם לאחר שמבינים אותן ואת המנגנון שעומד מאחוריהן, המוח שלנו לא משחרר, ומאלץ אותנו להמשיך לראות את האשליה, ולא את המציאות. אנחנו מזמינים אתכם לא להשתעשע מהאשליות, להנהן ולהמשיך הלאה, אלא לשאול את עצמכם באמת – עד כמה אתם יכולים לבטוח בתפיסת העולם שלכם, אם קיים פער כ"כ גדול בין המציאות, לבין התמונה שהמוח שלכם מציגת בפניכם.
המוח מפרש את הציור כתמונה תלת ממדית והפרשנות משפיעה על התפיסה. הניסיון מלמד אותנו שככל שעצם רחוק מאיתנו הוא נראה קטן יותר ויותר. לכן קיים במוח מנגנון תיקון ש"מאריך" קווים הנראים כפונים הרחק מאיתנו. כאן מנגנון התיקון מאריך את הצלע הארוכה של השולחן השמאלי והוא נראה לנו ארוך יותר ואת הצלע הקצרה של השולחן הימני, והוא נראה רחב יותר.
מדרגות אינסופיות
נסו לטפס ולהגיע למדרגה הגבוהה ביותר. רגע... משהו פה ממש לא בסדר! מדרגות עולות או יורדות?
המדרגות האינסופיות הן דוגמה לחפץ בלתי אפשרי. אבל אם הוא בלתי אפשרי, איך אפשר לצייר אותו? הציור נוצר בעזרת עיוות פרספקטיבה. הציור נראה לנו הגיוני משום שהמוח מתמקד לסירוגין באזורים שונים בציור, שבכל אחד מהם יש הגיון, אך כולם ביחד יוצרים מצב לא הגיוני.
הרחבה: המדרגות תוארו ע"י החוקר רוג'ר פנרוז ושימשו השראה לציור המפורסם של אשר "עולים ויורדים" (1960, שנתיים לאחר פרסום המאמר המדעי על התופעה).
וכאן, האם האנשים עולים או יורדים?
אשליות של חוש השמיעה
אשליות ויזואליות מאוד נפוצות, וסביר להניח שכולכם נתקלתם בגרסה זו או אחרת של האשליות שהבאנו. אשליות שמיעה, לעומת זאת, נדירות יותר (או לפחות התפוצה שלהן היא כזו), ולכן אנשים מופתעים יותר כשהם נתקלים בהן. אשליות השמיעה לרוב נשענות על מנגנונים דומים לאשליות הראיה: זיהוי תבניות היפראקטיבי, תפסית פרטים ביחס לפרטים אחרים, וניסיון של המוח לחזות את העתיד.
האשליה הבאה מדגימה זאת ע"י העתקת מדרגות פנרוז מהמימד הויזואלי למימד האודיטורי. נגנו את הוידאו הבא מספר פעמים ברצף:
דוגמה נוספת וחזקה מאוד להתנגשות בין שני ערוצי מידע במוח (אם כי לא לסינסטזיה כשלעצמה) מגיעה מאפקט סטרופ, המדגים את הקושי באמירת שם של צבע, המופיע כמילה המתארת צבע אחר. נסו למדוד את עצמכם – כמה זמן לוקח לכם להגיד את שמות הצבעים (לא המילים) המופיעים בתמונות הבאות. בהנחה שאתם לא יודעים ערבית, אתם תצליחו להגיד את שמות הצבעים בתמונה השניה במהירות גבוהה בהרבה לעומת הראשונה:
תבניות אלו צרובות בנו מלידה – יש יתרון אבולוציוני רב ביכולת לזהות פנים במהירות, עד כדי כך שאנחנו כבר מזהים פנים גם במקומות שהם לא קיימים. אולי אנחנו יכולים ללמוד תבניות חדשות באופן שישפיע על החוויות העתידיות שלנו. לתופעה הזאת קוראים Priming – דריכה תודעתית.
לדוגמה – באיזו שפה המילים בשיר הבא?
יכול להיות שחלקכם זיהה מילה או שתיים, ואם תשמעו את השיר שוב אולי תזהו אותן באופן שונה או אחר.
אבל, ברגע שנטען את המילים שאנחנו אמורים לשמוע (נבצע Priming), לא תוכלו לשמוע את המילים בשום אופן אחר. הקרינו את הסרטון הבא, ובדקו האם אתם יכולים לשמוע את מילות השיר באופן השונה מהכתוב:
החלק המעניין ביותר בכל התהליך, הוא שמהרגע שראיתם את המילים, לא תוכלו יותר להקשיב לשיר המקורי מבלי לשמוע אותן (נסו בעצמכם – הפעילו שוב את קובץ הסאונד ללא הוידאו, ותנסו לא לשמוע את המילים שהופיעו בוידאו).
התפיסה שלנו מוגבלת-שלי.
מיקוד במטרה הוא סוג חזק לא פחות של Priming, שעשוי להשפיע באופן מהותי על התפיסה שלנו, כפי שמודגם בסרטון הבא
האם אתם יכולים לזהות את הרגע המדוייק בו צבע הקלף משתנה בסרטון הבא?
חוקרים שבדקו את התופעה מצאו כי "עיוורון לשינויים" נפוץ למדי, ומתרחש גם בסיטואציות יומיומיות "מחוץ למעבדה" וללא מדיום טלוויזיוני. לדוגמה:
כולנו מכירים אשליות חושיות, הדברים המעניינים יותר מתרחשים בכיוון ההפוך – כאשר מידע מוקדם שיש לנו במוח משפיע על התפיסה החושית שלנו.
לדוגמה, להביא
אנחנו מזהים תבניות בכל מקום, ברמות שונות של הצלחה וביטחון. אבל יש תבנית אחת שצרובה כל-כך עמוק במוח שלנו, שאנחנו משליכים אותה כמעט על כל דבר במציאות:
לתבניתיות הזאת כל-כך עוצמתית, עד שאפילו אוסף קווים וצורות אבסטרקטיות יכולות להפוך לאנושיות בתוספת של נקודה פשוטה אחת:
אנו לא רק מדמיינים תבניות, מוחנו גם משלים צורות לתמונה תבניתית:
אנחנו שוב מזמינים אתכם לחשוב על האשליות ועיוותי התפיסה שהוצגו כאן לא כעל בידור משעשע לרגע, אלא כתמרור אזהרה לכך שהעולם יכול להיות שונה מאוד מאיך שאנחנו תופסים אותו, ושעלינו להיות זהירים לפני שאנחנו חורצים דין, מגבשים דעה, או מגיבים כלאחר יד בנושא מסויים.
הצלבת מקורות, סינון זהיר של מידע, חשיבה ביקורתית ובחינה עצמית הם הדרך לשפר את תפיסת העולם שלכם, ולוודא שאתם לא רק בטוחים, אלא גם צודקים. לפחות לרוב. זה לא תהליך שמפסיק מתישהו – אין בחינה שאחריה תהיו מוגנים מהתופעות האלו. ברגע שתחשבו שתפסתם את הקטע, ברגע שתחפשו רק את הגורילה שבחדר, מיידית תפספסו כל דבר חדש ומרתק שעלול להופיע. זה נכון שבעתיים בנוגע להנחות היסוד הברורות ביותר שלנו,
ברבות מהאשליות שנציג, גם לאחר שמבינים אותן ואת המנגנון שעומד מאחוריהן, המוח שלנו לא משחרר, ומאלץ אותנו להמשיך לראות את האשליה, ולא את המציאות. אנחנו מזמינים אתכם לא להשתעשע מהאשליות, להנהן ולהמשיך הלאה, אלא לשאול את עצמכם באמת – עד כמה אתם יכולים לבטוח בתפיסת העולם שלכם, אם קיים פער כ"כ גדול בין המציאות, לבין התמונה שהמוח שלכם מציגת בפניכם.
גלילאו פעל בתקופת המהפכה המדעית והישיגיו כוללים שכלול הטלסקופ, אשר באמצעותו צפה בכוכבים ואימץ את הגישה הקופרניקאית אשר לפיה, הארץ סובבת את השמש והתנגד לתפיסות אריסטוטליות רבות. בין היתר חקר גלילאו גם את מופעי ונוס, גילה את ארבעת הירחים של צדק ואת הכתמים על פני השמש והירח.
גלילאו, יחד עם מדענים בני דורו, הניח את היסודות למדע המודרני בתרבות המערב, אשר מבוסס על ניסויים ותצפיות ובניית תיאוריות המסבירות תופעות נצפות. גלילאו נחשב "אבי המדע המודרני" ו"אבי הפיסיקה המודרנית" ולאחד מאנשי המדע הדגולים והמשפיעים בכל הזמנים. פרשת משפטו של גליליאו נחשבת לאחד העימותים המפורסמים בהיסטוריה בין דת ומדע. ואף על פי כן נוע תנוע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
