זכור לי בילדותי כיצד אבי היה מתקשר אלי, לשאול כיצד מאייתים מילה מסויימת בעברית. הוא עלה מברית המועצות דאז והתבייש מאד לכתוב מכתב או מסמך רשמי בטעויות כתיב. כיום יש רופאים רבים ששפת האם שלהם אינה עברית. חלקם כותבים הפניות לבדיקות או לרופאים מומחים אחרים עם טעויות כתיב ושפה נוראיות: "הנ"ל מופנה בחשד לעלרגיה לטרופות....." או "בבדיקה מצתי שהחולֶה סובלת מכאבים בבתן הטחתון .....".
תגידו שלא יפה לצחוק על רופאים כאלה, שחלקם כבר עולים חדשים 20 שנה. אבל רופא, כל רופא, חייב לדעת כיצד לכתוב מונחים רפואיים (אנגלית/לטינית) - אז כיצד רופאים כאלה קיבלו הסמכה, כאשר הם טועים גם בכתיבת המונחים האלה? למעשה הם היו יכולים לכתוב בהפניות שלהם, "חשד ל- והמונח הרפואי". אך במקום המונח הלועזי, הם כותבים תאור מחלה בעברית עם טעויות כתיב. אז אולי גם את המונח הלועזי הם אינם יודעים? אולי, לא עלינו, גם אינם יודעים דברים אחרים שרופאים צריכים לדעת? לפחות זה הרושם שמתקבל בצדק ע"י החולים.
גבירותי ורבותי, כעת אולי מובן לכם מדוע כאשר אני קורא תיק רפואי מסויים, הכתוב על ידי רופא מסויים, אני פורץ בצחוק, במקום לבכות על המצב הרפואי של החולה. ואתם שמקבלים מסמך רפואי מרופא כזה, אולי במילא אינכם מבינים את שרבוטיו וחושבים שהוא כתב משהו בשפה רפואית מתקדמת. כיצד תבינו? הרי לא למדתם רפואה. אז דעו לכם - גם אם הייתם לומדים רפואה, אולי לא הייתם מבינים. 
***
ההצבעה על נושא הפוסט המבוקש ממשיכה.
כל המצביע משפיע!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה