המילה שמרגיזה אותי ומיד תראו שקרוב לוודאי גם אתכם - היא המילה "אמרתי". השימוש במילה עצמה אינו בעייתי בדרך כלל, אלא עם הצירוף של המילה שבאה לפני או אחרי. הרי שתי דוגמאות לכך:
אז אמרתי! לשמוע את מי שאומר את זה, ממש מכעיס. כי מי שאומר את זה לא לוקח אחריות על דבריו ובעצם מזלזל באחר -בשומע. אך זה עשוי לחזור אליו כבומרנג. כי השומע והסביבה כבר לא יתייחסו אליו ואל דבריו ברצינות בעתיד ואז זה כבר יעצבן אותו. לוגיקה פשוטה!
ראש ממשלת ישראל לשעבר, לוי אשכול, ששלט באידיש ולא כל כך טוב בעברית, מספרים עליו: היו באים ואומרים לו - זה אמר כך וזה אמר כך. לוי אשכול היה עונה להם באידיש: "געזוקט איז געזוקט". כלומר, "אמר אז אמר". לפרושכם.....
ויש גם גרסא אחרת למה שאמר אז אשכול: "האט ער געזאגט... זאג דו אייכעט." כלומר, "אז הוא אמר... תגיד אתה גם כן ". מה שאומר, שלוי אשכול לא סמך במיוחד על מה שאנשים אומרים. ואתם? האם אתם סומכים?
ואולי זה אומר שללוי אשכול לא היה כל כך איכפת מה אנשים אומרים. ואם כך, זה עוד יותר גרוע. כיוון שלוי אשכול כבר ז"ל, נניח לו.
אמרתי לך! מי שאומר את זה מתכוון להגיד שאם היית שומע/ת לדבריו, לא היית נמצא/ת במצב הדפוק הזה. מי אינו מתעצבן שאומרים לו את זה? וכמה קלה ניצרת הלשון שלכם, כשאתם אומרים לאחרים "אמרתי לך?
אומרים שהמצווה הקשה ביותר בתרי"ג מצוות היא המצווה "ואהבת לרעך כמוך" ובמילים אחרות על תעצבן אחרים במה שמעצבן אותך. לוגיקה פשוטה!
אז אם כל זה כל כך לוגי, מדוע אנחנו פוגעים במה שאנחנו כל כך נפגעים? ממש לא לוגי.
ומה דעתכם?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה