בשנים האחרונות מופיעות כתבות אינספור המצדדות באורח חיים צמחוני ואחרות המתנגדות לו. כאקולוג אבולוציוני, אני מעוניין לדון בנושא מנקודת הראות האקולוגית-אבולוציונית, שהוזנחה בכל הדיונים והטוקבקים המרובים.

בכל הכתבות הרבות בנושא אותן קראתי, ובכל המאמרים המדעיים אליהם המשכתי מכתבות העיתונים, היה מדובר במחקרים תצפיתיים (החוקר לא התערב ע"י נתינת טיפול לקבוצה אחת והשאיר שנייה כקבוצת ביקורת, אלא צפה מהצד). מחקר תצפיתי, להבדיל ממחקר טיפולי, יכול להצביע על קשר בין שתי תופעות, אך לחלוטין לא יכול להוכיח מהי הסיבה ומהי התוצאה. לפיכך הוכחה חד משמעית אינה קיימת בעד או נגד אורח חיים צמחוני.

כמדען אני חייב לציין שהמדע יודע המון, אבל גם עוד יש לנו הרבה מה ללמוד. או כפרפראזה לאמירה של סוקראטס, אני יודע שאנחנו לא יודעים.

כמי שחוקר שנים בתחום אקולוגיה אבולוציונית אני חייב לציין שמערכת העיכול האנושית התפתחה במהלך האבולוציה להיות מערכת עיכול של אוכלי כל. את זאת אני יודע בוודאות (וכל מי שאומר אחרת טועה ומטעה). יש לנו מבנה שיניים של אוכלי כל, מבנה לסת של אוכלי כל, קיבה שמעכלת גם בשר וגם חומר צמחי וכיוצא בזה. דהיינו, כמו מיני דובים רבים ומיני קופים אחרים, גם אנחנו התפתחנו במהלך האבולוציה, לאכול גם מזון צמחוני וגם מזון בשרי.
לפיכך אני נוטה להאמין (אנא שימו לב למה שאני טוען שאני יודע ולמה שאני רק מאמין) שאורח החיים הבריא לנו הוא אורח חיים עם תזונה הכוללת מזון צמחי ומזון בשרי. וכמו שאכילת בשר מופרזת אינה בריאה (כולסטרול, לחץ דם וכו'), גם אכילת בשר פחותה מדי אינה בריאה (חוסר בברזל, חוסר בוויטמין B12 וכו').

כתבות רבות יודעות לספר שצמחוניים בממוצע בריאים יותר וניתן להבין שכך הוא הדבר משום שאינם אוכלים בשר. האומנם?! צמחוניים רבים הגיעו לצמחונות מתוך רצון לשפר את בריאותם ולכן הם גם אינם מעשנים, שומרים על כושר גופני ונמנעים מאכילה מופרזת בכלל (לא מרבים בקלוריות). האם בריאותם השתפרה כי הפסיקו לאכול בשר או כי שינו את אורח חייהם בכלל?

ישנן כתבות המציינות שבישראל, שבה נהוג לאכול בשר ולצרוך חלב בכמויות גבוהות, מקרי רמת לחץ דם גבוהים, כולסטרול גבוה ועוד נפוצים יותר מאשר במדינות אחרות, שם כנראה אורח החיים הצמחוני נפוץ יותר. כנראה שנכון, אבל בשורה התחתונה תוחלת החיים בישראל גבוהה יותר מרוב מדינות העולם. עפ"י ארגון הבריאות העולמי תוחלת החיים בישראל היא בין הגבוהות בעולם, כשרק מדינות בודדות משיגות אותנו ובכל צמרת המדינות עם תוחלת החיים הגבוהה, צמחונות אינה נהוגה ע"י רוב התושבים. ייתכן מאוד שאם נשנה את אורחות חיינו ונהיה יותר כמו המדינות אחרות נסבול פחות מבעיות לב, אבל גם נחיה פחות.

אני מאמין שהסוד עבור רוב בני האדם הוא באיזון הנכון, לא להפריז באכילת בשר אבל גם לא לחדול לחלוטין. לאכול הרבה פירות וירקות, אבל לא רק.

בבסיס תיאוריית האבולוציה עומדת ההנחה שבכל אוכלוסייה (למשל אוכלוסיית בני האדם) קיימת שונות גנטית. כלומר, יש אנשים שמתאימה להם דיאטה אחת ולאחרים מתאימה דיאטה אחרת. לפיכך, אני מאמין שהכתוב במאמר זה כנראה נכון לגבי רוב האוכלוסייה.
סביר להניח שבעוד שרובנו צריכים תזונה צמחונית יחד עם אכילת בשר, חיים בקרבנו גם בני אדם שתזונה צמחונית טהורה נכונה יותר עבורם. באותה מידה סביר להניח שקיים בינינו מיעוט אחר שעבורו דיאטה על טהרת הבשר נכונה עבורם (האסקימואים למשל, אוכלים כמעט רק בשר ובאופן מסורתי רק בשר). לכן אין הכתוב כאן ממליץ לאף אדם לנהוג כך או אחרת, אלא לפתוח עוד ערוץ מחשבה בנושא תזונה צמחונית.

בנוסף, אין באמור כאן להצדיק תנאי גידול לא נאותים לבע"ח במשקים. אני תומך בחוק שאוסר לגדל אווזים לפיטום ובעד חוקים נוספים שישפרו את תנאי מחייתם של כלל בעה"ח (למרות העלייה הצפויה במחירי הבשר שחוקים שכאלה יגרמו).

נושאים שכאלה אני מעלה (ומפרט לא פעם מעבר למה שכתבתי כאן בקצרה) בשיחות ובהרצאות אקולוגיות שאני מעביר. אם אופי שיחה שכזה מעניין אתכם, אני מעוניין להעביר הרצאה שכזו שאולי תתפתח לדיון מעמיק.

כתבה שניה: קשר בין צמחונות לאנורקסיה

יותר ויותר מחקרים שנערכו לאחרונה מעידים על קשר מסוים בין צמחונות לאנורקסיה - הרעבה עצמית, וגם לבולימיה - אכילה כפייתית המלווה בהתקפי הקאות. הפרעת האכילה מופיעה לרוב לאחר שנה של צמחונות.

על פי מחקר שבוצע במרכז הרפואי "רמב"ם", 96 אחוז מהנערות הישראליות שמפתחות אנורקסיה נרווזה נמנעות מאכילת בשר אדום ו-75 אחוז נמנעות מאכילת עוף ובשר לבן - פי עשרה יותר משיעור הצמחונים בקרב המבוגרים הבריאים. "בבולימיה אנו מוצאים מגמה דומה, אם כי לא בטוטליות כזו".

בנוסף, במחקר שנערך בטורקיה בשנה שעברה בקרב 1,200 צעירים בני 17 עד 21, נמצא כי מתבגרים צמחוניים הם בעלי נטייה מוגברת לפתח גישות לא נורמליות לאכילה, דימוי עצמי נמוך, חרדת בחינות וחרדה חברתית, לעומת מתבגרים שאינם צמחונים.

קשר בין צמחונות להפרעות אכילה יש הסבר גופני", מבהירה ד"ר יעל לצר, מנהלת המרפאה להפרעות אכילה ב"רמב"ם". "בגיל ההתבגרות מובילה אי אכילת בשר למחסור באבץ, שמשמש רכיב חיוני לתהליך הצמיחה והגדילה. הפחתת כמות האבץ מובילה לעיתים לחוסר תיאבון, וכך מתפתח מעגל קסמים שמוביל להפחתת המזון ובהמשך להפרעת אכילה".

מרבית המומחים מספקים לתופעה גם הסבר נפשי: "הרעיון בבסיס אי אכילת הבשר הוא מחשבה דמונית, לפיה המשך אכילת בשר עלול לגרום להשמנה, כי הבשר הרי מורכב משומנים", מפרטת ד"ר לצר. "הימנעות מבשר מעניקה לנערות מתבגרות תחושת שליטה בגוף, שהיא סימן היכר בולט לאנורקסיה נרווזה".

עינת צוברי, מנהלת היחידה להפרעות אכילה במרפאת הנוטרים ברעננה של המרכז לבריאות הנפש "שלוותה", מקבוצת "שירותי בריאות כללית", מצביעה על נקודה נוספת: "יש תיאוריות פסיכולוגיות לפיהן אכילת בשר מצביעה על דחף לתוקפנות וקניבליזם, וחלק מבני הנוער שמפתחים הפרעות אכילה מכוונים את התנהגותם להפחתת התוקפנות והדחף המיני. מחקרים הראו שפסילת מזון גורם השמנה כמו בשר אדום הוא אחד הסממנים הבולטים של אנורקסיה, לצד שימוש בתרופות משלשלות".

עוד כתבות בעברית ובאנגלית על הנזקים בצמחונות ניתן לקרוא כאן.

ועכשיו, אם באמת קראתם כתבות אלה במלואן, ולא בצורה סלקטיבית המתאימה או לא מתאימה לאמונות או לרגש, קיראו שוב את שתי הכתבות שלי על הצמחונות במלואן, לפני שתגיבו. הכתבות:

המיתוסים של הצמחונות והטבעונות

החיים בעולם אוטופי צמחוני 

מאמר מסכם עם נתונים והסברים נוספים יפורסם בהמשך.