ובכל זאת היה בסופת השלגים האחרונה משהו חריג בירושלים ומזכיר נופך של חו"ל. ובעצם לא הסופה עצמה, אלא המצב שנוצר אחריה - שבהחלט אינו נפוץ במחוזותינו. ולראיה - בצילום שצלמתי היום , ניתן לראות ששמונה ימים לאחר סיום סופת השלגים - השלג הבתולי במורדות ההר מול חלוני עדיין לא הפשיר.
וכמו בחו"ל בחלק משולי הכבישים והמדרכות, ערמות הקרח המפויחות שנדחקו על ידי מפלסות השלגים עדיין לא סולקו. ומהפיזיותרפיסט המבקר בביתי שמעתי כי רבים המקרים כאן של תאונות וגפיים שבורות בימים האחרונים.
אבל כשפתחתי היום את החלון, אויר הרים צלול ומקפיא חדר לאפי - שארית מסופת השלג האחרונה. ללא ירושלמים, כדי לקבל מושג על מימדי הסופה - תוכלו לראות בסרטון שצולם בחלק העירוני שבשכונה שלנו והועלה ליוטיוב:
ולסיום ממתק אמיתי (מונח שאימצתי מידידי אבו אלמוג) - תמונות שלג פסטורליות מירושלים על רקע המוסיקה הקלאסית הנפלאה מאת הקומפוזיטור הצ'כי סְמֶטַנָה - ביצירה Má vlast" The Moldau" :