קשה אולי להבין את השמחה על דבר אוטומטי המאפיין את המין הגברי. היום השתנתי לראשונה בעמידה לאחר חצי שנה שבה הטלתי את מימי כדרך נשים.
לזה יש משמעות פרקטית מאוד מעבר לסמליות של יכולת בסיסית של גבר להשתין בעמידה. חסל סדר הצורך בחיטוי יסודי של אסלות, מכסי אסלות, וידיות אחיזה באלכוהול בחדרי השירותים המשותפים במחלקת השיקום. חסל השתנה בבקבוק כדי לעקוף את טקסי הניקוי והחיטוי לפני ישיבה על אסלות. חסל הצורך בידיות עזר המאפיינות שרותי נכים. חסל סדר הצורך בשרותי נכים בכלל. אולי תצחקו אבל בעיניי זה שינוי סטטוס - מנכות לאי נכות.
אז כפי שכתבתי בפוסט הקודם, נסעתי היום שוב לבית המלאכה. שם עבדו כשעתיים על הפרוטזה. סופסוף כמעט אין כאבים ואפילו כבר מסוגל להליכה מהירה למדי. כרגע אני נכנס לרוטינה חדשה: הליכה חצי שעה, ישיבה עם הפרוטזה מורמת על כסא במשך חצי שעה ומנוחה למשך כשעתיים וחוזר חלילה. אם הכל יתנהל כשורה אתחיל אולי מחר לעלות על מדרגות.