חשיבה חופשית

בתור חילונים בהכרה מלאה, טליק ואני העזנו  (באופן בלתי תלוי) לכתוב פוסטים ברוח חשבון נפש ביום הקדוש לעם ישראל. שנינו כתבנו בענייני ישרא ואם עדיין לא קראתם, אני ממליץ לכם מאוד להכנס לשני הקישורים. טליק (בגיבוי עקיף שלי) כתב על תחושותיו לגבי מה שקורה כאן לאחרונה אצל משפחת ישראבלוג. בין השאר כתב על תחושות משותפות שלנו לגבי תגובות ומגיבים. ואני בפוסט שלי כתבתי על תופעות אחרות בישרא.

שמחתי בשמחתו של טליק על שהבלוג שלו הגיע לעשיריה הראשונה ברשימת הפעילים (ואפילו השכלתי ללמוד ממנו באיזו יום ושעה נעשה העדכון השבועי של הרשימה הזו). אבל טליק, אני לא רוצה להשבית את שמחתך, הבלוג שלך ושלי לא קודמו מקום "במצעד הפזמונים" הזה משום שהבלוגים שלנו הפכו מ"בינוניים" ל"מצטיינים" ואשר הביאו אותם לפופולאריות חסרת תקדים. צר לי לומר שזה משום שהטייקונים פינו לנו את מקומם, ואנחנו כמו אותם חברי כנסת בווייטינג ליסט שמגיעים למליאה בשל פרישת שר זה או אחר.

וזה מביא אותי לנושא העיקרי כאן - המצב של ישראבלוג. כן, אני מודאג. אפילו מודאג מאוד. נסיון חיים, תחושות בטן והבנה פוליטית מינימלית שמאחורי הקלעים - מורים לי שלא להתחפר בחול כמו בת יענה ולהאמין כמו רבים כאן שיהיה בסדר.

אין אני אופטימי בכלל כמו הנהלת נענע שמיהרה ערב יום הכיפורים לפטר את מריאט, המנהלת והעורכת המוערכת של ישראבלוג (עדיין לעוד קצת) , וגם אם אינני ממש מדייק במועד הפיטורין - אז זה התרחש בין כסה לעשור. שזה לכשעצמו מעיד לא רק על חוסר רגישות אנושית משוועת בעיתוי, אלא אף מחזק את דעתי שדברים אולי לא נעשים בחוכמה רבה במיוחד מצד הנהלת נענע.  הנהלה שמאמינה כפי הנראה שישראבלוג ימשיך להתנהל מעצמו בכוח האינרציה, ללא עורך תוכן בשכר, אלא על ידי בלוגרים מתנדבים וכמה שעות חודשיות של פונקציה זו או אחרת מצוות נענע. הנהלה שמפנטזת (מצטער שכך אני נאלץ להתבטא) שהכל ימשיך כאן כקדם, ללא השקעה בתשתית האינטרנטית הפרימיטיבית שהולכת וקורסת, ללא אינטגרציה של חדשנות ומחשבה (למשל בדף הבית), מבלי לחשוב על קוראים שעוזבים ומפסיקים להגיב לאחר שכתבו תגובה ארוכה מושכלת ומושקעת - שנמחקה להם עם השליחה. וכל זה כדי להראות לדירקטוריון שחסכו באיזו משכורת עלובה של מנהלת/עורכת - משכורת שאולי בקושי מגרדת חצי פרסומת בגודל של בול. כאילו זה מה שיביא ישועה לעמותת ישראבלוג. 

אני לא יודע אם מישהו מהנהלת נענע או הדירקטוריון קורא את דבריי אלה. אבל כדאי שיתנו דעתם לנאמר כאן.  את הבלוגרים הטובים שיאבדו כאן, כבר לא יוכלו להחזיר. ובלי בלוגרים ישרא לא שווה דבר. אלא אם כן הם מסתפקים בבלוגרים בני ארבע עשרה שמגיעים לכאן יחד עם הכיתה שלהם וסוגרים את הבלוג לאחר זמן מה, כששנושאי כתיבתם נראים להם כבר מגוחכים אפילו בעיני עצמם , וברוך שפטרנו משגיאות הכתיב והלשון שלהם (ילדים, לא להתלהם בבקשה - אני לא מכליל, יש כמה אחדים עם פוטנציאל).

בקטנה אבל ממש בקטנה, ראו מה קרה בחודש האחרון עם המומלצים שבקושי מוחלפים בצורה סדירה, ובפינת הפוסטים היצירתיים - ששני הפוסטים שם כבר לא הוחלפו חודשיים (טוב אל תתפסו אותי במילה בדיוק כמה זמן). ופוסטים רבים בנושא החם, שהוא 'יום הכיפורים' (כרגע, נכון לעת כתיבת הפוסט בצאת יום כיפור)  - ממתינים עדיין מיום חמישי בערב לאישור המערכת. וכי מה יהיה שווה השיוך לאחר יום כיפור, כשכבר לא יהיו רלוונטים ויוחלף הנושא החם?  אין אני רוצה להלין על מי שמרכזת את הנושא החם - שעושה זאת בהתנדבות ותורמת ממרצה ומזמנה היקר. אני מציין את זה, כי זו בדיוק דוגמה טובה ל"יעילות" המדיניות החדשה המוצהרת בנענע -  מדיניות חלוקת סמכויות עריכה על ידי בלוגרים בהתנדבות.

וגם אם בעריכה ישתתפו פרסונות מצוות עמותת ישראבלוג - האם אתם בהנהלת נענע רוצים שרשימת המומלצים של ישראבלוג תראה כמו זו של עמותת ישראבלוג? חמישים אחוז פוסטים בישול עם  תמונה יפה של אוכל וחמישים אחוז רכילות? וכי זה מה שיביא לכם קוראים? קוראים שיש להם ספרי בישול, מיליון מתכונים בעיתונים, באתרי אינטרנט ותוכניות טלוויזיה בישוליות מכאן ועד להודעה חדשה? לא מספיקה לכם פינה שלמה לזה?

ומדוע אתם עורכי עמותת ישראבלוג חושבים שיש לכם קוראים רבים שנכנסים לדף החדשות הפנימי וקוראים את הפוסטים של הבלוגים האורחים מישרא? בתור אחד שפוסטים שלו היו בין הבלוגים האורחים בנענע - אני יודע, ובוודאי גם אתם, שמהמומלצים האלה בדף חדשות נענע יש אולי כ-250 כניסות ביום (ותגובות כמעט אפס). לעומת זאת פוסטים שלי בנושאים שונים שהגיעו למומלצים של ישרא - הכניסו פי 5-10 יותר קוראים ליום (עם עשרות עד מאות תגובות). ושלא נדבר על כמות גדולה של כניסות מגוגל, אתרי ממשלה, קופות חולים ובתי ספר - עם קישורים לפוסטים שלי כל השנה.

אז האם באמת הכל יסתדר לכם בלי מנהל ועורך תוכן בישרא? מבלי שהבלוגרים והקוראים כאן יהיו מרוצים וימשיכו להרגיש כאן כמו משפחה?

זו הסטטיסטיקה שלכם (מספר הפוסטים בחמישה החודשים האחרונים):

ממקצועי אני יודע לקרוא תוצאות ומגמות. עם המשך קצב של ירידה ממוצעת (לינארית שעשויה במהרה להפוך ללוגרתמית) של כ- 2,000 במספר הפוסטים לחודש וירידה ממוצעת של למעלה מ-7,000 כניסות לחודש - בעוד כשבעה חודשים לכל היותר אין לכם בלוגרים כאן. סוף ישראבלוג!  

אגב מאז שנודע דבר פיטוריה של מריאט לקוראים כאן - חלה ירידה אסטרונומית נוספת של כמעט 20% במספר הכניסות לפי מה שמראה הלוח שלכם (לא אל תאשימו רק את החגים).  ואולי הפיטורין של מנהל ועורך מטעם ישרא כעת, וללא שאתם עומדים להשקיע בתשתית ותכנים - הרי זו השלמה "שקטה" בכך שסוף ישראבלוג קרב ובא, וניסיון לסחוט את הלימון עד לטיפה האחרונה. כדאי שהקוראים והבלוגרים כאן ידעו למה לצפות. חוסר דיבור על כך לא יביא ישועה. זיכרו שרבים הקונצרנים וחברות גדולות שנפלו מהיום למחר ועוד יום קודם לכן שידרו עסקים כרגיל. גם אם תגיע הרגעה בעקבות דבריי, קחו את זה בערבון מוגבל!

האמת כשכולם כאן היו באאופוריה כשמריאט בישרה שחלפה סכנת הסגירה  של ישרא וכי אין צורך בהתאגדות של הבלוגרים להצלת ישראבלוג - הייתי אני רחוק מלהיות אופטימי. חושיי שחודדו במהלך השנים במערכות כלכליות ובפוליטיקות ניהוליות קפיטלסטיות, קראו את המפה שסופה של מריאט כמנהלת ועורכת ישראבלוג קרב בתור מי שניסתה להוביל ניסיון רכישה להצלת ישראבלוג על ידי קהילת ישרא עצמה. זו רק היתה שאלה של זמן והוא הגיע מהר אפילו ממה שחשבתי. היו גם כאלו שאמרו לא מזמן שלא אמהר להסיק מסקנות נמהרות, אבל לא אני שנוהג לשבת על סיר הבשר ולטמון את הראש בחול. המבין יבין ואין אני רוצה לפרט כאן, ובוודאי שלא לתת שיעורים בניהול משברים ובניטרול מהלכים תחרותיים.

אני מתנצל מראש על דברי הקשים והלא נעימים למשמע. אין לי טענות אישיות לעורכי עמותת ישראבלוג. פוסטים שלי זכו בעבר להתייחסותם ולייצוג נאה במומלצים ובאורחים. אני כותב את הפוסט הזה מתוך דאגה עמוקה וכנה לעתיד ישראבלוג ועמותת ישראבלוג. ואני מקווה שמי שצריך לראות את הפוסט הזה יראה ויסיק את המסקנות הנכונות. כי אם לא יעשה כאן ועכשיו משהו דראסטי אמיתי ולא משהו כמו טיפול באקמול  לחולה סרטן - סוף ישראבלוג קרוב, קרוב מאוד. אני שונא להשמע כנביא זעם. הלוואי ואטעה. תאמרו שאני רואה שחורות כמה שתרצו, אבל כרגע אין לי סיבה לחשוב אחרת.

נ.ב

תגידו, אני סתם מדמיין שכמות תיבות הפרסומות בדף הראשי עלתה? ד.א.,מישהו מבטיח לכם שלא תתחילו למצוא פרסומות בתוך הפוסטים שלכם בעתיד? או שבראש רשימות הקטגוריות יעמדו פוסטים פרסומיים 

(יאמרו לכם אין ברירה, אם לא נסגור לכם את ישרא)? או שסתם אני מדבר שטויות?

אני עומד להמליץ בעצמי על הפוסט הזה לעורכים לא בכדי שהוא יגיע למומלצים (בסיכוי קלוש ביותר שזה יקרה) אלא בתקווה שלפחות העורכים יהיו מודעים לקיומו ולאיכפתיות שלכם. אם עתיד ישראבלוג אכן יקר לליבכם, המליצו גם אתם במקום המתאים בסוף הפוסט.

והכי חשוב, הפעם אנא אל תקמצו בתגובות לפוסט ושתפו גם את חבריכם שאינם נמנים בין הקוראים הקבועים כאן. ראו זאת כמו השתתפות בעצומה הנוגעת לעתידכם כאן.  הראו מה כוחכם ואת יכולתכם להשפיע!!! זיכרו - אתם הכותבים והקוראים כאן וכי יש כאלה שמנסים להרדימכם עד שאולי לא יהיה לאן להתעורר.

המחבר כתב פוסט זה על דעתו ודעתו בלבד.

תוספת עריכה

כבר זמן רב לא נכנסתי לרשימת הבלוגים בקטגורית "מדע וטכנולוגיה". רוב הבלוגים שם כבר אינם פעילים, אבל די בקדימת הרשימה מצאתי את "הבלוגים" הבאים:

אז בלוגים במדע וטכנולוגיה כבר כמעט אין אבל פרסומות בלבוש של בלוג יש ויש. כמה שווה פרסומת כזו? זוכרים את הכתבות הפרסומיות של ג. יפית בעיתונים? מעניין, האם גם נענע מקבלת תשלום על זה? ככה יראה ויהיה שווה ישראבלוג בעתיד?

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=851885