למרות שהפוסטים האחרונים בנושאי אוכל ובריאות קצרו הצלחה ברייטינג, אני מתעקש להמשיך לכתוב גם על נושאים אחרים. אבל מצא חן בעיניי לשנות מידי פעם את הקטגוריות של הבלוג לפי הצורך. נו, זה לפחות טוב יותר מבלוגרים בשנות החמישים שנשארו תקועים בקטגורית שלושים פלוס. או מבלוגים שמקטלגים עצמם בקטגורית מדע והפוסטים שלהם עוסקים ברומנים ובדכאונות שלהם. נכון?
ובכלל הבלוג הזה נכנס החודש לראשונה לתחתית רשימת הפעילים המיוחסת. אמרו לי שבלוגים שנכנסים לרשימה - נשארים ברשימה הזו לפחות חודש, אבל הבלוג היה שם זנב לאריות רק מספר ימים בודדים ועף משם, ודווקא בדיוק שפוסט אחד הגיע למומלצים ורבו הצפיות. אין ספק שלהיות בפעילים מביא עוד קוראים. לא יודע אם כל הנכנסים מתוך סקרנות אכן קוראים ולא יוצאים מיד לאחר שני המשפטים הראשונים, אך אכן נרשמות כניסות. נוכחתי בכך בלוח הסטטיסטיקה. נו טוב, נראה שאמשיך להיות בין השועלים. לא נורא, יש גם שועלים מצויינים שאני קורא בישרא.
ולגבי תזונה, בישול ובריאות - אני בודק התכנות/ביקוש לפרסם כאן פינה קבועה במסגרת הקמת מועדון תזונה ייחודית. לפרטים כאן.
***
לעיתים אני חושב כי בהבנת תהליכי החיים והטכנולוגיות המתפתחות כיום בצעדי ענק בהנדסה הגנטית וברפואה, אנחנו כמעט נמצאים במקומו של אלוהים - אבל באמונות ובתפיסות החברתיות שלנו את הקידמה אנחנו עדיין נמצאים בימי הביניים. בהתאם, גם החוק מפגר אחר קצב הקידמה.
למשל, התפתחות הידע והיכולת להשתמש בתאי גזע עובריים לרפואה שיקומית טומן בחובו עתיד שבו הרפואה תוכל להאריך באופן משמעותי את חיינו ובעיקר את איכות חיינו. אבל אותה טכנולוגיה עשוייה לשמש גם לשיבוט (שכפול) בני אדם - מעשה בריאה שבעבר היה שמור לאלוהים בלבד.
המוסר בשימושים האלה של הקידמה הטכנולוגית שנוי במחלוקת ציבורית, שבחלקה הגדול נובעת מחוסר הבנה וידע של הציבור הרחב ליכולת ולנעשה בעולם המדע. מצד אחד קיימת ההתלהבות של הפיכת מה שהיה מוגדר בעבר כמדע הבדיוני למדע אמיתי בהחלט, ומצד שני קיימים השמרנות והפחד.
בהתאם גם החוק הבינלאומי שנוי במחלוקת. כך למשל החוק לגבי השימוש בתאי גזע נתון בעולם במחלוקת מהותית:
מצד אחד יש מדינות עולם שלישי ומדינות רודניות שבהן החוק פרוץ לחלוטין. בהן ניתן לעשות הכל בתאי גזע, כולל "בריאת אדם חדש" והשבחתו בהתאם לפרשנות של היוצר.
מצד שני, במדינות אירופה שמרביתן קתוליות - העיסוק השימושי בתאי גזע עובריים אסור לחלוטין וכעת הנושא נדון בבית המשפט של מדינות האיחוד האירופאי, בהקשר של אישור פטנטים בינלאומיים בתחום. המשפט הזה כנראה יארך שנים. בינתיים לא ניתן לרשום פטנטים הקשורים בשימוש תאי גזע עובריים במדינות אירופה.
באמריקה העיסוק בתאי גזע עובריים אסור במוסדות מדע פדראליים אבל מותר על ידי מוסדות וחברות פרטיות שאינם מקבלים מימון מהמדינה.
בישראל החוק מבוסס על ההלכה הקובעת שעובר אינו יישות משפטית אלא רק לאחר 40 יום מההפריה, ולכן השימוש בתאי גזע מעובר צעיר יותר מותרת.
לכן על פי החוק בישראל מותר לעשות את זה:
אבל לא את זה:
בשל המגבלות החוקיות שבעיסוק בתאי גזע עובריים בחלק ניכר ממדינות העולם, חלה האטה בשימוש בהם. אבל בשנים האחרונות פותחה טכנולוגיה חדשה שבה ניתן להפוך תאי עור של כל אחד מאתנו לתאי גזע, על ידי החדרה של 4 גנים בשיטה קלה יחסית. תאי הגזע המתקבלים מכונים "תאי גזע מושרים"
(induced pluripotent stem cells) והם מתנהגים כמו תאי גזע עובריים.
ג'ורג' בוש שהיה ממתנגדי המחקר בתאי גזע עובריים טען שתאי הגזע המושרים פתרו את בעיות האתיקה של השימוש בתאי הגזע העובריים. אך האם אכן כך? האמת שכאן יש בעיות אתיות לא מעטות. בין השאר בכך שכל תלמיד מחקר בביולוגיה יכול כעת להפוך תאים מעורו או כאלה שמגרד מהחיך - לתאי גזע ולעשות בהם כל שימוש. ובעיסוק בהם, אין חוק ואין מצפצף. ומה יקרה אם אדם יעשה בזה שימוש לשכפל את עצמו?
על כך כבר אמר ראסל הפילוסוף (כן, זה שהגה את משל קנקן התה) את הדברים הבאים:
וזה נכון לא רק למדע הביולוגיה והרפואה, אלא גם לכל ההמצאות הטכנולוגיות בכל התחומים.
***
נמשכת ההרשמה למועדון תזונת THE ZONE - תזונה שאינה דיאטת רזון, אלא שיטת אכילה הטובה הן להרזיה נטולת סבל והן גם לאלה שרוצים להיות בשיא הכושר הגופני והמנטלי. לפרטים כאן.
מדוע כדאי להירשם? אמנם כולם יוכלו לקרוא את מה שיפורסם בבלוג, אך חומרים נוספים כמו טבלאות, מתכונים וטיפים ישלחו במייל רק למנויים שנרשמו למועדון. בנוסף נעביר חומרים במייל בין החברים ברשימת התפוצה. אמנם אפשר יהיה להרשם כמנויים בכל עת, אבל יקשה עלי לשלוח באופן פרטי חומרים שכבר נשלחו בעבר למנויים.
למרות שהפוסטים האחרונים בנושאי אוכל ובריאות קצרו הצלחה ברייטינג, אני מתעקש להמשיך לכתוב גם על נושאים אחרים. אבל מצא חן בעיניי לשנות מידי פעם את הקטגוריות של הבלוג לפי הצורך. נו, זה לפחות טוב יותר מבלוגרים בשנות החמישים שנשארו תקועים בקטגורית שלושים פלוס. או מבלוגים שמקטלגים עצמם בקטגורית מדע והפוסטים שלהם עוסקים ברומנים ובדכאונות שלהם. נכון?
ובכלל הבלוג הזה נכנס החודש לראשונה לתחתית רשימת הפעילים המיוחסת. אמרו לי שבלוגים שנכנסים לרשימה - נשארים ברשימה הזו לפחות חודש, אבל הבלוג היה שם זנב לאריות רק מספר ימים בודדים ועף משם, ודווקא בדיוק שפוסט אחד הגיע למומלצים ורבו הצפיות. אין ספק שלהיות בפעילים מביא עוד קוראים. לא יודע אם כל הנכנסים מתוך סקרנות אכן קוראים ולא יוצאים מיד לאחר שני המשפטים הראשונים, אך אכן נרשמות כניסות. נוכחתי בכך בלוח הסטטיסטיקה. נו טוב, נראה שאמשיך להיות בין השועלים. לא נורא, יש גם שועלים מצויינים שאני קורא בישרא.
ולגבי תזונה, בישול ובריאות - אני בודק התכנות/ביקוש לפרסם כאן פינה קבועה במסגרת הקמת מועדון תזונה ייחודית. לפרטים כאן.
***
לעיתים אני חושב כי בהבנת תהליכי החיים והטכנולוגיות המתפתחות כיום בצעדי ענק בהנדסה הגנטית וברפואה, אנחנו כמעט נמצאים במקומו של אלוהים - אבל באמונות ובתפיסות החברתיות שלנו את הקידמה אנחנו עדיין נמצאים בימי הביניים. בהתאם, גם החוק מפגר אחר קצב הקידמה.
למשל, התפתחות הידע והיכולת להשתמש בתאי גזע עובריים לרפואה שיקומית טומן בחובו עתיד שבו הרפואה תוכל להאריך באופן משמעותי את חיינו ובעיקר את איכות חיינו. אבל אותה טכנולוגיה עשוייה לשמש גם לשיבוט (שכפול) בני אדם - מעשה בריאה שבעבר היה שמור לאלוהים בלבד.
המוסר בשימושים האלה של הקידמה הטכנולוגית שנוי במחלוקת ציבורית, שבחלקה הגדול נובעת מחוסר הבנה וידע של הציבור הרחב ליכולת ולנעשה בעולם המדע. מצד אחד קיימת ההתלהבות של הפיכת מה שהיה מוגדר בעבר כמדע הבדיוני למדע אמיתי בהחלט, ומצד שני קיימים השמרנות והפחד.
בהתאם גם החוק הבינלאומי שנוי במחלוקת. כך למשל החוק לגבי השימוש בתאי גזע נתון בעולם במחלוקת מהותית:
מצד אחד יש מדינות עולם שלישי ומדינות רודניות שבהן החוק פרוץ לחלוטין. בהן ניתן לעשות הכל בתאי גזע, כולל "בריאת אדם חדש" והשבחתו בהתאם לפרשנות של היוצר.
מצד שני, במדינות אירופה שמרביתן קתוליות - העיסוק השימושי בתאי גזע עובריים אסור לחלוטין וכעת הנושא נדון בבית המשפט של מדינות האיחוד האירופאי, בהקשר של אישור פטנטים בינלאומיים בתחום. המשפט הזה כנראה יארך שנים. בינתיים לא ניתן לרשום פטנטים הקשורים בשימוש תאי גזע עובריים במדינות אירופה.
באמריקה העיסוק בתאי גזע עובריים אסור במוסדות מדע פדראליים אבל מותר על ידי מוסדות וחברות פרטיות שאינם מקבלים מימון מהמדינה.
בישראל החוק מבוסס על ההלכה הקובעת שעובר אינו יישות משפטית אלא רק לאחר 40 יום מההפריה, ולכן השימוש בתאי גזע מעובר צעיר יותר מותרת.
לכן על פי החוק בישראל מותר לעשות את זה:
אבל לא את זה:
בשל המגבלות החוקיות שבעיסוק בתאי גזע עובריים בחלק ניכר ממדינות העולם, חלה האטה בשימוש בהם. אבל בשנים האחרונות פותחה טכנולוגיה חדשה שבה ניתן להפוך תאי עור של כל אחד מאתנו לתאי גזע, על ידי החדרה של 4 גנים בשיטה קלה יחסית. תאי הגזע המתקבלים מכונים "תאי גזע מושרים"
(induced pluripotent stem cells) והם מתנהגים כמו תאי גזע עובריים.
ג'ורג' בוש שהיה ממתנגדי המחקר בתאי גזע עובריים טען שתאי הגזע המושרים פתרו את בעיות האתיקה של השימוש בתאי הגזע העובריים. אך האם אכן כך? האמת שכאן יש בעיות אתיות לא מעטות. בין השאר בכך שכל תלמיד מחקר בביולוגיה יכול כעת להפוך תאים מעורו או כאלה שמגרד מהחיך - לתאי גזע ולעשות בהם כל שימוש. ובעיסוק בהם, אין חוק ואין מצפצף. ומה יקרה אם אדם יעשה בזה שימוש לשכפל את עצמו?
על כך כבר אמר ראסל הפילוסוף (כן, זה שהגה את משל קנקן התה) את הדברים הבאים:
וזה נכון לא רק למדע הביולוגיה והרפואה, אלא גם לכל ההמצאות הטכנולוגיות בכל התחומים.
***
נמשכת ההרשמה למועדון תזונת THE ZONE - תזונה שאינה דיאטת רזון, אלא שיטת אכילה הטובה הן להרזיה נטולת סבל והן גם לאלה שרוצים להיות בשיא הכושר הגופני והמנטלי. לפרטים כאן.
מדוע כדאי להירשם? אמנם כולם יוכלו לקרוא את מה שיפורסם בבלוג, אך חומרים נוספים כמו טבלאות, מתכונים וטיפים ישלחו במייל רק למנויים שנרשמו למועדון. בנוסף נעביר חומרים במייל בין החברים ברשימת התפוצה. אמנם אפשר יהיה להרשם כמנויים בכל עת, אבל יקשה עלי לשלוח באופן פרטי חומרים שכבר נשלחו בעבר למנויים.
כל אלה שיש להם סמרטפון - מי אינו מתפתה ומוריד כל הזמן אפליקציות "נהדרות חינם"?
חשבתם פעם מדוע האפליקציות האלה ניתנות לכם בחינם?
אז ובכן גם אני התלהבתי בתחילה והורדתי אפליקציות חינמיות כאלה. לאחר שניזוקתי ולמדתי לקח, כמעט הורדתי עוד אפליקציות חינמיות שכאלה. אך לפני שאישרתי את ההורדה, כבר קראתי את תנאי ההורדה שהם בעצם מתן הרשאות.
והרי אוסף של הרשאות השונות שאתם נותנים ללא כל מחשבה עם הורדת האפליקציות - כדאי מאוד לקרוא את זה ואת מה שלאחריו:
המידע האישי שלך
קרא נתוני אנשי קשר
> מתן אפשרות ליישום לקרוא את כל נתוני הקשר (כתובות) המאוחסנים בטלפון. יישומים זדוניים יכולים להשתמש בזאת לשליחת הנתונים שלך לאנשים אחרים.
כתוב נתוני אנשי קשר
> מאפשר ליישום לשנות נתוני אנשי קשר(כתובת) המאוחסנים על גבי ההתקן שלך. יישומים זדוניים עלולים להשתמש באפשרות כדי למחוק או לשנות את נתוני אנשי הקשר שלך.
כתיבה בזרם החברתי שלך
> מאפשר ליישום להציג עדכונים חברתיים מהחברים שלך. יישומים זדוניים יוכלו להשתמש בכך כדי להתחזות לאחד מחבריך ולדלות ממך במרמה סיסמאות או מידע סודי אחר.
קריאת הזרם החברתי שלך
> מאפשר ליישום לגשת לעדכונים חברתיים מהחברים שלך ולסנכרן אותם. יישומים זדוניים יוכלו להשתמש בכך כדי לגשת למסרים שהועברו באופן פרטי בינך לבין חבריך ברשתות החברתיות.
כתוב בנתוני הפרופיל שלך
> מאפשר ליישום לשנות או להוסיף לנתוני הפרופיל האישי המאוחסנים במכשיר. כגון שמך ופרטי הקשר שלך. משמעות הדבר היא שיישומים אחרים יכולים לזהות אותך ולשלוח את נתוני הפרופיל שלך לאחרים.
כלי מערכת
מנע מהטלפון לעבור למצב שינה
> מתן אפשרות ליישום שלך למנוע מהטלפון לעבור למצב שינה.
כלומר, לבזבז לכם את הסוללה.
התקן קיצורי דרך
> מתן אפשרות ליישום להוסיף קיצורי דרך ללא התערבות המשתמש.
חשבתם פעם לשם מה להוסיף קיצורי דרך ללא ידיעתכם ואישורכם?
שנה הגדרות מערכת כלליות
> מאפשר ליישום לשנות את הגדרות המערכת. אם מופעל, יישומים זדוניים עלולים להרוס את הגדרת המערכת שלך.
המיקום שלך
מיקום (GPS) מדוקדק
> גישה למקורות מיקום מדוקדק של הטלפון. יישומים זדוניים יכולים להשתמש בזאת לקביעת המיקום שלך ולצריכת מתח נוסף מהסוללה.
תקשורת רשת
גישה מלאה לאינטרנט
> מאפשר ליישום שלך ליצור שקעי רשת חדשים.
כלומר, התחברות לאינטרנט ללא ידיעתכם ורשותכם.
שיחות טלפון
קרא מצב טלפון ומזהה.
> מאפשר ליישום לגשת לתכונות הטלפון של ההתקן. יישום עם הרשאה זו יכול לגלות את מספר הטלפון והמספר הסידורי של הטלפון, אם שיחה היא פעילה, את המספר שאליו השיחה מחוברת ופרטים דומים.
בלשון פשוטה, האפליקציה מרגלת אחרי השיחות היוצאות והנכנסות שלך.
החשבונות שלך
נהל את רשימת החשבונות
> מאפשר ליישום להוסיף ולהסיר חשבונות ולמחוק את הסיסמה שלך.
גלה חשבונות ידועים
> מתן אפשרות ליישום לקבל רשימת חשבונות הידועים לטלפון.
כלומר לקבל את כל נתוני החשבונות שלכם וכל כתובות המכותבים אליכם במייל.
אמצעי אחסון
שנה/מחק תוכן מהתקן אחסון מסוג USB.
>מאפשר ליישום לכתוב ולמחוק בהתקן אחסון מסוג USB.
כלומר היישום יכול למחוק לכם ולהתקין נתונים, תמונות וכל דבר בכרטיס הזכרון של הטלפון.
פקדי חומרה
צלם תמונות וסרטי וידאו
> מאפשר ליישום לצלם תמונה או להקליט וידאו באמצעות המצלמה בכל עת.
גבירותיי ורבותי - אתם עשויים להיות מצולמים ללא ידיעתכם ומישהו יצפה בזה.
הקלט שמע
> מתן אפשרות ליישום לגשת לנתיב הקלטת השמע.
כלומר להקליט את שיחתכם.
***
מדובר כאן בפעולות בלתי חוקיות בעליל, אך הן הופכות לחוקיות כי אתם נותנים להן הרשאות כאשר אתם מורידים את האפליקציות, מבלי משים.
אם קראתם את כל סוגי ההרשאות האלה שאתם נותנים, אתם למעשה נותנים את האפשרות לקבל את כל הנתונים עליכם ושל האנשים המקושרים אליכם, זהותכם ומיקומכם המדוייק - כלומר, את האפשרות לרגל אחריכם ואחר חבריכם.
בנוסף אתם נותנים אפשרות לבזבז לכם את הסוללה, על ידי כל האפליקציות שפועלות ברקע. אביא לכם דוגמא: לא הבנתי מדוע הסוללה נגמרת לי אחרי מספר שעות מועט, כאשר לא עשיתי כל שימוש בטלפון. בוקר אחד הבנתי מדוע הסוללה כמעט התרוקנה לגמרי. כששיחררתי את מסך הנעילה, גיליתי לתדהמתי שקטעי וידאו שצילמתי בעבר רצים ללא הפסקה, ללא שהפעלתי אותם. למעשה לפני שנעלתי את המסך כמה שעות קודם, דאגתי למחוק את כל זיכרון ה-RAM ו"להרוג" את כל היישומים הפועלים ברקע. אבל זה לא עוזר, לאחר מספר דקות אני שוב מגלה שרצים איזה 23 יישומים שלא הפעלתי בכלל.
אבל זה עדיין לא הכל, יום אחד שונו ההגדרות שלי בטלפון. הפונט שונה, מיקום האייקונים שבמסכים שונה גם הוא, חלק בכלל נעלמו, אבל גם שונה הצלצול בטלפון שלי. אם הייתי רוצה לעשות זאת ביוזמתי, הייתי צריך להכנס לכמה תפריטים ולבצע את כל השינויים האלו שחלו בבת אחת.
אז כל זה נורא עצבן אותי והסרתי מיד 80% מהאפליקציות שלי, בעיקר את אלה שבאמת לא ממש נחוצות ושבשימוש בהן אני נותן בעצם ימבה של הרשאות.
ויודעים מה קרה? הסוללה שלי נגמרת לאט יותר באופן משמעותי. אבל מאז יש לי צרה חדשה, אני מקבל כל הזמן במייל שלי, באינטרנט ובטלפון, ניג'וסים על עידכונים חדשים של התוכנות שהוסרו, ושאלות מדוע הסרתי אותן. זה כמובן בשל ההרשאות שנתתי בעבר והמאפשרות לבעלי האפליקציות לרגל אחרי ולדעת נתוני הטלפון שלי וחשבונות המייל. צרה צרורה.
ועדיין יש יישומים שפועלים ברקע ומבזבזים את הסוללה ועדיין יש יישומים שנפתחים מבלי שאני מבקש ומתחילים לדבר פתאום בקול בישיבות למרות שהפעלתי מצב שקט. ועדיין פורצים למסך משחקים שאף פעם לא הורדתי או רציתי אי פעם לשחק בהם.
ויש אפליקציה אחת שממש עיצבנה אותי. זו האינסטגרם הידועה. ראשית איכות התמונה הלכה וירדה עם העדכונים ושנית קבלתי יום אחד הודעה (וכנראה גם אתם). ואם אתם עדיין ממשיכים להשתמש בה - אתם בעצם נתתם הרשאה שהתמונות שלכם יכולות להתפרסם בכל מדיה, ללא רשותכם ומבלי שזה יהיה כרוך בהפרת זכויות יוצרים. כמובן שהסרתי את האפליקציה הזו ושלחתי אותה לעזאזל. אבל נשלח אלי בעקבות כך מייל מטריד מהם - מדוע ולמה וכו'.
ועתה אמליץ לכם על מספר כללי זהב:
1. אל תורידו שום אפליקציה שממש לא נחוצה לכם וכל הסיכויים הם שלא תשתמשו בה באמת.
2. אם בכל זאת האפליקציה מפתה אתכם, בידקו:
א. את מספר האנשים שהורידו את האפליקציה - אם הורידו אותה מיליונים יש סיכוי שהיא מזיקה פחות.
ב. אם מספר הכוכבים של האפליקציה בדרוג המשתמשים שלושה כוכבים ופחות - ממש לא כדאי להוריד.
ג. לפני שתאשרו את ההורדה, קראו את ההמלצות בכתב של המשתמשים. אולי תגלו את כל הפאקים של היישום ובמקרים רבים תגלו שלא כדאי לעדכן את היישום כי הוא גרוע יותר מהגירסה הישנה. כך למשל אני מצטער שעידכנתי את גירסת הפייסבוק. כעת אינני יכול למחוק תגובות או לערוך תגובות ששלחתי, כפי שיכולתי בעבר.
3. בידקו את סוג ההרשאות שאתם נותנים יחד עם ההורדה של האפליקציות. בהתאם לרשימה שצירפתי למעלה. ואז תעשו חשבון טוב טוב האם אתם מסכימים לכל אובדן הפרטיות ולשימושים הזדוניים האפשריים תמורת נזיד העדשים של האפליקציה.
4. אל תשלחו מסמכים ל- cloud, כי ראשית אינכם יודעים כמה בטוחים הם שם ושנית, אתם עשויים לגלות יום אחד שהוא כבר אינו זמין יחד עם כל המסמכים שלכם.
זכרו את כל הנזקים שעשויים לקרות לכם והאם זה שווה.
אבל בראש ובראשונה זכרו שכל האפליקציות החינמיות האלו אינן בחינם. מישהו מרוויח מכך על גבול האפור ובעיקר ממכירת מידע פרטי שלכם ומשימושים זדוניים אחרים שנעשים בחשבונות שלכם ובטלפון שלכם - כולל גלישה באינטרנט ושיחות על חשבונכם ללא ידיעתכם.
ואסיים בדוגמה. לפני מספר שבועות קיבלתי במייל בטלפון מכתב מתחזה מדוקטורנטית שלי לשעבר, שהיא ומשפחתה נמצאים בטיול בסינגפור ומישהו התנפל עליה ברחוב ואיים לשחוט אותה בסכין. כדי להציל את נפשה מסרה לו את ארנקה עם כל הכסף שהיה ברשותה וכרטיסי האשראי. במכתב היא מתחננת לעזרה וכדי לשוב עם משפחתה לארץ היא זקוקה להלוואה של - 3,200 יורו. היא מבקשת שאשיב לה במייל (שאכן הוא מכתובתה הידועה לי) ובתשובה היא תשלח לי את פרטי חשבון הבנק שפתחה בסינגפור. כמובן שחשדתי שכל זה הוא עוקץ.
כשהתקשרתי אליה היא הייתה בכלל בארץ. לא בסינגפור ולא נעליים. המקור לכל הסיפור היו ההרשאות התמימות לגישה אל כל המידע בטלפון שלי או שלה.
אז שלא יעבדו עליכם.
תוספת עריכה
הי, הבלוג הזה נכנס לראשונה לרשימת הבלוגים הפעילים. הכל בזכותכם קוראי הנאמנים. תודה וכיף להפגש אתכם כאן.
בפוסטים האחרונים כתבתי על חוש הראייה המופלא ועל כך שבשמו אנחנו מבססים את הרציונליות.
אבל, נשאלת השאלה עד כמה אנחנו יכולים לסמוך על מה שאנחנו רואים? בכתבה זו נדון בהטעייה של החוש הזה, שרובה ככולה אינה נובעת מכשלים של העין, אלא מכשלים של המוח שלנו. מהטעייה תפיסתית הנובעת בחלקה ממוגבלות המוח, אך בחלקה הגדול נובעת גם מדעות קדומות וחינוך של הסביבה. לעיתים אנחנו רואים את מה שאין ואיננו רואים את מה שיש.
עד כמה אפשר לסמוך על הראייה, ראו בסירטון הבא:
ואם עדיין לא השתכנעתם, ראו כיצד הסיגריות מתרחבות ומתכווצות:
כבר כתבתי כי המוח שלנו מסנן את מה שאנחנו רואים. אצל אחדים יותר ואצל אחדים פחות. אם כך, מכמה דברים אנחנו מתעלמים בחיים? כמה דברים מתרחשים והם אינם גלויים לעיניינו?
המוח שלנו מסנן 1:
סיפרו כמה העברות כדור היו בין השחקניות עם החולצה הלבנה?
(הקליפ הזה נמחק פעמיים ביד זדונית, לכן אביא הפעם את הקישור לקליפ הזה)
אז נניח שאדם העומד בשעה מסויימת מאחורי דלפק ומשרת אתכם מתחלף לפני עינייכם (ולא שמתם לב) והוא מבצע רצח, עוזב את זירת הרצח במהירות ושוב מתחלף עם האדם שעומד בדלפק. אתם בהחלט עשויים לתת לו בביטחה אליבי בבית המשפט. לתביעה יכולות להיות עדויות אחרות סותרות ומבלבלות, אך האם תהייה הרשעה, כאשר יש עדויות ראייה בוטחות שבשעת הרצח הרוצח היה כביכול בזירה אחרת?
למעשה לכ- 70% מהאנשים יש אינטואיציה מוטעת. הם רק חושבים שיש להם אינטואיציה בריאה, ראו בסרטון כמה אנשים טענו שהם ירגישו אם מישהו יסתכל עליהם מאחור:
א. רבים מהאנשים סוברים שהם רואים ושמים לב לדברים הרבה יותר מאשר הם באמת. הדבר נובע מעיוורון של חוסר תשומת לב.
ב. מסתבר שלמעשה ככל שבני אדם מציגים עודף ביטחון עצמי, הם למעשה אנשים שהכי פחות צריכים להיות בטוחים בעצמם ובשיפוטם. הם דווקא אנשים שטעו הכי הרבה במבחנים האלה. רבים משתתפים בסדנאות להעלאת הביטחון העצמי. אבל חישבו מה יקרה לביטחון העצמי של המשתתפים בסדנאות האלה, אם נראה להם את הסירטונים האלה.
ג. בכל נקודת זמן נתונה, רוב האנשים אינם מבחינים במרבית הפרטים מסביבם. הדבר נובע ממגבלות המוח בפירוש קליטת העולם על ידי החושים שלהם.
כל זה צריך לעורר ספקות כבדים למידת האוביקטיביות של האדם ובמיוחד לגבי אלה שהכי בטוחים באובייקטיביות שלהם. למעשה קופים מפרשים נכון יותר את מה שהם רואים מאשר האדם בתחומים מסוימים. כך גם חיות אחרות.
כאמור, הדבר צריך למשל לעורר מחשבה עד כמה אנחנו יכולים לסמוך על עדויות של עדים בבתי משפט. אולי היה כדאי שההגנה תערוך לעדים כמה מהמבחנים האלה בפני השופט, כדי לערער את מידת האמון בעדותם...
אני עומד להעלות כאן נושא מאוד טעון ומעורר מחלוקת - ניסויים בבעלי חיים.
אני צופה כאן מלחמת עולם אידיאולוגית בעקבות פוסט זה. מלחמה אידיאולוגית שאפילו עולה על האידיאולוגיה של הצמחונות באלפי מונים. לאלה שכבר עומד לצאת הקצף, אני מבקש דבר אחד: להתעלם לרגע אחד מהדעות הקדומות ואולי הבורות בתחום, ותקראו כתבה זו כולה בעיון, לפני שתתחילו לכתוב כאן תגובות זועמות.
אני ממש לא מתכוון לכתוב לכל תגובה מגילה - לדברים שכתובים בכתבה והמגיב התעלם ממנה או לא קרא. אני מבקש סליחה מראש על כך שלא אחזור בתשובות לתגובות - על תשובות שכבר כתובות בכתבה. אתם יכולים להגיב כרצונכם, אבל אשמח להגיב לתגובות ענייניות ולהצעות שלכם. ובעיקר לשמוע על דעתכם האישית לאחר שקראתם את הפוסט הזה.
פרופ' אלכס צפרירי, יו"ר הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל מציג את המצוקה אליה נקלע המחקר בארץ בעקבות המאבק בניסויים בבעלי חיים. אל על נמנעת מלהטיס בעלי חיים והשר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן, גיבש סדרה של יוזמות המהוות איום חמור על המשך הניסויים בבעלי חיים במדינת ישראל. הופתענו לגלות בסקר שביצענו בקרב מנויי רשת רפואה שהציג שאלה אחת: "האם אתה בעד המשך הניסויים במתכונת הקיימת או בעד החמרת ההגבלות על הניסויים בבעלי חיים?" כי התוצאות היו כמעט שוות 51% לעומת 49%.
לאחרונה חזרה והתלהטה המחלוקת בנושא ניסויים בבעלי חיים בישראל. לאחר שב 2010 החליטה אל על: לא נטיס יותר חיות לניסויים בחו"ל. שנה וחצי לאחר שהפסיקה להטיס בע"ח למטרות ניסויים, ועד ראשי האוניברסיטאות הגיש תביעה כנגד אל על בדרישה שתחזור להטיסם. אנו מציגים כאן תוצאות ראשוניות של סקר רופאים בנושא ואת עמדת הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל.
למי שיש סבלנות הרי הכתבה במלואה. בסיומה אציג את עמדתי.
ועד ראשי האוניברסיטאות טוען כי " הצעד בו נקטה אל-על מהווה פגיעה אנושה במאבק לריפוי מחלות ולהצלת חיי אדם. מחקרים אלה, הנעשים באופן המצומצם ביותר ותוך קיום הנהלים המחמירים ביותר, אפשרו בעשורים האחרונים פיתוח של תרופות וריפוי של מחלות שונות.
ללא מחקרים אלה לא היו בנמצא תרופות וטיפולים למחלות כגון שחפת, דלקת קרום המוח, מחלת הסרטן, סוכרת, מחלות ניווניות של מערכת העצבים ועוד. לא היו בנמצא חיסונים רבים, וניתוחים שונים לא היו אפשריים כלל כולל השתלות איברים.
כדי לבדוק על דעתם של הרופאים בנושא זה הפצנו שאלה אחת האם אתה בעד המשך הניסויים במתכונת הקיימת או בעד החמרת ההגבלות על הניסויים בבעלי חיים? תוצאות ביניים של 466 משיבים היום מראות 51% בעד ו 49% נגד. פירוט התוצאות והנימוקים יובאו עם סיכום התוצאות.
להלן סקירה של *פרופ' אלכס צפרירי חוקר במכון ויצמן ויו"ר הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל.
תחילתן של תנועות שוחרי בעלי החיים באנגליה הויקטוריאנית הייתה התביעה למניעת התעללות בחיות, דאגה לשלומן ושמירה על רווחתן. בשנות השבעים והשמונים של המאה שעברה הדאגה לרווחת בעלי החיים ולמניעת אכזריות כלפיהן הוחלפה על ידי הדרישה, הקיצונית לאין ערוך, למתן משקל שווה לאינטרסים של החיות כמו לאלה של בני האדם, לפי גרסה אחת שדוברה הוא פיטר סינגר, או הענקת זכויות לחיות לפי גרסה אחרת שדוברה הוא טום ריגן. שתי הגישות מתנגדות לכל שימוש בבעלי חיים לטובת האדם ורואות בו "ניצול" מגונה.
השימוש בבעלי חיים לצרכי מחקר ביו-רפואי הוא מן המצומצמים ביותר, כ-שלוש מאיות האחוז (0.03%!). למרות זאת, באופן פרדוקסלי השימוש בהם הוא המדובר ביותר והמותקף ביותר על ידי הקבוצות המתנגדות לכל שימוש בבעלי חיים. ההתנגדות התבססה, במקורה בתקופה הויקטוריאנית, בביצוע חלק מן הניסויים המדעיים בבעלי חיים בעודם בחיים. בימים ההם ניתוחים נעשו ללא הרדמה או טיפול יעיל במשככי כאבים, זאת בטרם היות אמצעים אלה זמינים גם לרפואת האדם והיו מלווים בכאב ובסבל.
כיום, כמובן, כמעט כל הניסויים בבעלי חיים (פרט לניסויים שמטרתם חקר כאב) נערכים תוך נקיטת אמצעים למניעת כאב וסבל לחיות, כפי שעקרונות הניסויים והחוק מחייבים. למרות זאת, המתנגדים לכל "ניצול" בעלי חיים על ידי האדם מעדיפים לתקוף את הניסויים הללו בחיות בעיקר מסיבות טקטיות.
המדענים מבצעי הניסויים הללו מספרם קטן, לרוב הציבור יש רק מושג קלוש על מעשיהם במעבדות ולכן ניתן להשמיצם, אם מחוסר ידע או דבקות יתר במטרה ובהסתמך על הבורות של רוב הציבור בנושא. גרוע מכך, בגלל התקפות ונדליות על מעבדות ומוסדות מדע בארץ ובעולם הפכו אלה לסגורות ומוגנות, למגינת ליבם של התוקפים הפוטנציאליים, אולם בכך הם הפכו מטרה לגינוי על היותן סגורות ול"מרתפי עינויים".
הישגי המחקר הביו-רפואי במאה השנים האחרונות הסירו את אימת המגפות הקטלניות, לפחות בארצות המפותחות, והציבור הנהנה מבריאות טובה ותוחלת חיים ארוכה, אינו מודע לאימי העבר ונוח להשפעת התעמולה הפופוליסטית נגד הניסויים. כל אלה עושים את הניסויים בבעלי חיים מטרה נוחה להתקפה, בהשוואה לשימוש בהם למזון המהווה מעל ל-95% משימושי האדם בבעלי חיים.
הניסויים בבעלי חיים הוסדרו בישראל במסגרת חוק צער בעלי חיים (ניסויים, 1994), הדומה מאוד לחוקים שהתקבלו בכל המדינות הנאורות שבהן מתקיים מחקר ביו-רפואי מתקדם. ארגוני המתנגדים לניסויים בבעלי חיים, מתנגדים גם לכל שימוש אחר בהם ותוצריהם לצרכי האדם ורואים בכך ניצול שיש להפסיקו כליל, ומסרבים לראות בחוק זה סוף פסוק.
אגודות אלה ממשיכות לתקוף, כמעט בכל דרך, את החוק ויישומו, את החוקרים ואת מוסדות המחקר וההוראה. בעוד שמטרתם היא ביטול הניסויים בבעלי חיים, הם משתמשים בטיעונים של רווחת חיות הניסוי ובהאשמות ב'התעללות בבעלי חיים' או בפעילות לקויה של המועצה לניסויים בבעלי חיים, הממונה על הסדרת הניסויים והבקרה עליהם. המתנגדים לניסויים בבעלי חיים מתעלמים ממטרתו המוצהרת והמעשית של החוק: להסדיר את המחקר הביו-רפואי במדינת ישראל, תוך שמירה על חירות אקדמית של החוקרים מצד אחד, והבטחה שהניסויים הללו יהיו כרוכים בפגיעה מזערית, ככל האפשר, בבריאות החיות וברווחתן, מן הצד האחר.
תקיפה זו נמשכת בעזרת חברי כנסת, התומכים בפעילות אגודות אלה, לעתים מבלי להיות מודעים לאג'נדה הקיצונית שלהם. חברי כנסת אלה חוזרים ומציעים חוקים על מנת "להגביר את הפיקוח על הניסויים", להגדיל את המשקל של מתנגדי הניסויים במועצה המפקחת עליהם ולהשית מנגנון מיוחד לאישור ופיקוח על ניסויים בקופים ירודים, המצומצמים מאוד כבר עכשיו. מיותר לציין כי הצעות חוק מסוג זה עלולות לפגוע אנושות ברמתו ואיכותו של המחקר הביו-רפואי בישראל.
אגודות אלה מנסות להחדיר "חפרפרות" למעבדות מחקר ובתי גידול של חיות ניסוי על מנת לגלות או "לייצר" עדויות ל"התעללות", בדרך כלל מבוימת או דמיונית, בחיות ניסוי לשם פרסום והגשת תביעות סרק לבתי משפט. כמו כן מארגנים חברי האגודות הפגנות והטרדות אחרות של מעבדות מחקר, מוסדות להשכלה גבוהה וחוקרים, במטרה להפחיד את אנשי המחקר ולפגוע בעבודתם. מטרה מועדפת בעיניהם היא חוות מזור, שבה מגדלים קופים ירודים ממין מקק ארוך זנב, שמקורם במאוריציוס. שם הם מהווים מין פולש הפוגע בחי ובצומח המקומי ועל כן הארגונים והאמנות לשמירת חיות הבר התירו את תפיסתם לצרכי ניסויים או השמדתם כמזיקים.
גם חברת אל על משמשת מטרה לזעם אגודות אלה ולתביעות להפסיק הובלת חיות ניסוי בכלל וקופים המיוחד. לבושתנו, "המוביל הלאומי" נכנע ללחצים אלה של האגודות המקומיות. ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) הגיש תביעה לחייב את אל-על להטיס חיות החיוניות למדע הישראלי ולשיתופי פעולה של חוקרים בישראל עם עמיתיהם. עניין זה, כמו גם נושא חוות מזור ויצוא או יבוא קופים למחקר רפואי נמצאים כיום בדיון משפטי.
המאבק המתמשך הזה מתרחש, בדרך כלל, הרחק מתשומת הלב הציבורית ובחלק גדול מן המקרים מצליחים האוניברסיטאות והחוקרים למנוע פגיעות חמורות במחקר. אולם בשנים האחרונות ההתקפות על חופש המחקר בבעלי חיים גובשו, בהשראתו של השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן, לסדרה של יוזמות המהוות איום חמור על המשך הניסויים בבעלי חיים במדינת ישראל.
אם חלילה ניכשל בסיכול יוזמות אלה יוטלו על מדעני ישראל הגבלות חמורות שאין כמותן בשום מדינה נאורה. אלה עלולות להביא להרס המחקר הביו-רפואי, לעצירת תעשיית הביוטכנולוגיה והתרופות, לבריחת מוחות וזליגה אל מחוץ למדינת ישראל של הפיתוח והידע בתחום.
[להלן דעתה של דוברת זכויות בעלי חיים בישראל, הגב' ענת רפואה-אהרונוביץ על זכייתם של פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרון צ'חנובר בפרס נובל:
תהילה טבולה בדם וסבל
"עברתי על מחקריהם של הזוכים המאושרים וראיתי שהתגלית עצמה אמנם לא היתה כרוכה בשימוש בבעלי-חיים, אבל ההמשך היה גם היה. המון בעלי-חיים שילמו ומשלמים את מחיר התהילה הזו, ללא כל הצדקה - מדעית או מוסרית." (2004להלן
תקציר הבעיות העיקריות העומדות בפנינו.
השר גלעד ארדן נקט בשלושה צעדים, המשלימים זה את זה, על מנת להשתלט (בניגוד לחוק הקיים) על הפיקוח המחקר התלוי בניסויים בבע"ח:
א. סגירת חוות מזור. השלב הראשון בפעילותו כוון לסגירת חוות מזור, מתוך התנגדות ל"סחר בחיות לצרכי רווח", הגם שהשר הודיע כי אינו מתנגד לניסויים "מצילי חיים ובלבד". הוא הטיל סידרה של החמרות, כמו בדיקה שהניסויים נועדו "להצלת חיים" על יחידת הפיקוח והאכיפה של הרשות הטבע והגנים (רשט"ג), על אף התנגדות הוועדה המדעית-מקצועית ומליאת הרשט"ג להחמרות ולמרות הסתייגותה של היועצת המשפטית במשרדו. חוות מזור קיבלה אישור הרשט"ג למשלוח קופים לשם מחקר רפואי בארה"ב, אולם אישור זה עוכב על ידי השר ארדן ואגודות מתנגדי הניסויים הגישו תביעה לעיכוב המשלוח לבית המשפט העליון.
אם יש למישהו ספקות לגבי כוונותיו של השר ארדן, להלן הודעת SMS של השר ארדן, שקראה אנאבל זמיר במהלך ההפגנה לסגירת החווה שנערכה ב-25.5.12: "אני מצטער שלא יכולתי להיות אתכם כאן היום. אני גאה מאוד שאנחנו מובילים יחד מאבק ערכי ומוסרי למניעת סבל מיותר בקופים לטובת רווח כלכלי בלבד. חברה שמאפשרת רווח כספי מסבל של בע"ח זו חברה שתהפך להיות אלימה יותר ויותר. אני מעריך מאוד את הנכונות של כל אחד ואחת מכם לתרום מזמנו ומרצו למאבק חשוב זה. יישר כוח"
היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין אימץ את עמדות השר ארדן בבג"ץ מזור ועמד על הצורך להוכיח על ידי אישור של רשות ממשלתית במדינת היבוא (ארה"ב) כי החיות מיועדות לניסויים מצילי חיים ודרישה להצגת פרוטוקולי הניסויים. בנוסף לכך, למרות היותו מודע כי אין בעולם איסור על ניסויים בקופים שנתפסו בטבע, הביע את דעתו נגד יצוא חיות אלה מחוות מזור ובכך קבע תקדים ראשון במדינה נאורה. עמדה שבית המשפט הציע לחווה להסכים לה, "תמורת" אישור יצוא החיות ילידות החווה.
ב. הצעת חוק חיות הבר (תיקון 7). בהיות השר ארדן, כנראה, מודע למעמד החוקי המפוקפק של התערבותו ברשט"ג הוא הכניס בהצעת החוק להגנת חיית הבר (תיקון מס' 7), 'סעיף סל' המעניק לשר להגנת הסביבה סמכות להתקין תקנות בדבר ייבוא או ייצוא של חיית בר מוגנת, ככל שיידרשו בעניין זה. השר ארדן ושליחיו מתנגדים להחרגת חיות לצורכי ניסויים ביו-רפואיים מתחולת החוק להגנת חיית הבר, כמקובל בעולם הנאור. החוק הזה עבר קריאה ראשונה ומונח על שולחנה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
ג. הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים (תיקון-איחוד סמכויות). זהו חוק נוסף בשרשרת החקיקה להשתלטות המשרד להגנת הסביבה על כל הנוגע ל"זכויות בעלי חיים" (מושג שעד כה אינו כלול במשפט הישראלי, למיטב ידיעתי, ואילו השר ארדן, שדולת זכויות בע"ח בכנסת והאגודות שמחוצה לה מנסות להכניס לספר החוקים הישראלי) שבו נלקח הפיקוח על גידול חיות המשק ממשרד החקלאות. משרד החקלאות הוא הגוף בו קיים הידע המקצועי והמומחיות הדרושה במסגרת השירותים הווטרינריים. אין שום הצדקה לפצל בין הטיפול הווטרינרי ושמירת בריאות חיות המשק וצרכני תוצרתו לבין הפיקוח על בתי הגידול שלהם, התלויים זה בזה.
במסגרת הצעת חוק זו, תחת הכותרת תיקון חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) הוחבא סעיף 5 "תיקון חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)" שלפיו השר להגנת הסביבה, במקום שר החקלאות, "בהתייעצות עם שר הבריאות, יתקין תקנות בעניין דרך ההחזקה והטיפול בבעלי חיים בבתי גידול". איש לא יופתע אם במסגרת זו פעילי הארגונים המתנגדים לניסויים בבעלי חיים יתמנו לבצע את הפיקוח על בתי גידול אלה. הצעה זו אושרה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, אולם הוגש עליה ערעור על ידי שרת החקלאות, ויש תקווה כי אם נפעל מידית ניתן יהיה, אולי, לשנותה.
בכל מקרה, עלינו להילחם (במידה וההצעה תאושר שוב ותזכה, כצפוי במקרה זה, לאישור בקריאה ראשונה) על מחיקת סעיף 5 מחוק זה והשארת ההחזקה והטיפול בחיות הניסוי בידי משרד החקלאות ומשרד הבריאות (באמצעות המועצה לניסויים בבעלי חיים).
ד. בחינת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) על ידי ועדה בין משרדית בראשות משרד המשפטים. בעקבות מספר הצעות חוק לשינויים בחוק הניסויים, שנדחו, הביעו שרים מסוימים את מורת רוחם על הצפת וועדת שרים לענייני חקיקה בהצעות אלה ועל כן הוקמה ועדה בין משרדית לבחינת המצב שבראשה הועמד נציג משרד המשפטים. חוות הדעת מטעם היועה"מ בשני המשפטים, של ור"ה נגד אל-על ונגד יצוא קופים מחוות מזור, מדאיגות מאוד ויישום העקרונות שבהן עלולים לפגוע אנושות במחקר בישראל.
לסיום, אזכיר את דעתו של חוקר קופי האדם הדגול פראנס דה-ואל (Frans B.M. de Waal) המסביר שהידע הביולוגי שהצטבר, והמראה על הקרבה והדמיון שבין האדם לבעלי חיים מסוימים, קופים לדוגמה, מבחינת פעילות והתנהגות (דה-ואל 1998; 2005) עדיין משאיר פער שאי-אפשר להתעלם ממנו, ומצדיק הבחנה בין המעמד המוסרי של האדם ושל החיה. הוא כותב בסיכום ספרו המוקדש לחקר שורשי הטוב והרע בבני אדם ובחיות אחרות:
"עד כמה שכוונותיהם של אלה הנאבקים על שמירת הזכויות של בעלי חיים הן טובות, האופן שבו הן מוצגות לעתים קרובות מעורר את זעמו של כל מי שחרד גם לבני אדם וגם לבעלי חיים. המוסריות האנושית, כפי שהוא מוכרת לנו, תתפרק מהר, אם לא תשכיל להעמיד את חיי האדם במרכזה [...] מי יכול לשלול מהמין שלנו את הזכות לבנות את עולמו המוסרי מנקודת מבט אנושית? [...]
לרוע מזלם של בעלי החיים, הם אינם היחידים שחייהם מונחים על כף המאזניים. גם חיי אדם מונחים על הכף. כל אדם המתאשפז בבית חולים או מקבל מרשם לתרופה, עושה שימוש במחקר על בעלי חיים. [...] ישנן סיבות מצוינות להתעקש על יחס של כבוד ודאגה לבעלי חיים המשרתים את מטרותיו של האדם. [...] הגדרת העניין במונחים של האחריות [מודגש במקור] שלנו כלפי צורות חיים אחרות, איננה מערערת את הפירמידה המוסרית, ועשויה להביא למסקנות פחות קיצוניות, מהגדרות במונחים של זכויות" (דה-ואל 1998, טובים מטבעם, תרגום תמר רון, תל-אביב, עמ' 190-191).
*פרופ' אלכס צפרירי הוא חוקר במכון ויצמן ויו"ר הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל.
***
והרי עמדתי:
א. אין לערוך ניסויים בבעלי חיים, אם קיימת מערכת חלופית למחקר (כמו למשל עבודה בתרביות תאים) - לפחות בשלבים הראשונים, עד שמתקבלות עדויות שמדובר כאן בסבירות גבוהה, בתגלית של תרופה או טכנולוגיה רפואית מצילת חיים.
ב. אני עצמי ערכתי ניסויים בבעלי חיים. יצרתי עכברים מהונדסים גנטית, שמשמשים היום כמודל לבדיקת יעילות תרופות חדשות כנגד סרטן. החיות האלה מוגנות בפטנט. בעזרת השימוש ב-5 חיות כאלה בלבד, ניתן לקבל תשובה האם יש טעם להמשיך בפיתוח התרופה ובניסויים קליניים בבני אדם.
מקור: הידען
במערכת הזו לא גורמים לחיה לחלות בסרטן. מזריקים לה את התרופה ולאחר 5 ימים עושים לה ספירת דם, כמו שעושים לכם בקופת חולים. ספירת הדם מצביעה אם התרופה תהיה יעילה גם כנגד גידולים סרטניים. עיקרון הבדיקה מסובך להסבר לאנשים שאינם מצויים בתחום, ולפיכך לא אפרט כאן.
ג. כאמור בכתבה - כל תרופה שאתם משתמשים, כל ניתוח, או פרוצדורה רפואית שאתם עוברים -נוסו בחיות.
הניסויים בחיות תרמו לריפוי מחלות בחיות עצמן!
ד. אני אישית לא מסוגל לערוך ניסויים בקופים - אני מסתכל עליהם ורואה בני אדם (העיניים שלהם, האצבעות שלהם...). אבל, בפיתוח תרופות וטכנולוגיות רפואיות מסוימות - פשוט אין ברירה. אחרת לא יאושרו לניסויים באדם.
בתחום פיתוח כימותרפיה, מודל העכברים מספק, ומסתבר שבתגובה לכימותרפיה העכבר דומה יותר לאדם מכלבים וקופים. לפיכך יצרתי מודל עכברים מהונדסים ולא קופים. תודה לאל.
אני מנחש שיש כבר אחדים מהקוראים שקופצים בזעם על ניסוי בעכברים. אתעלם מכך שמרבית אותם קוראים יכנסו להיסטריה אם מושבת עכברים תתנחל בביתם. אתעלם גם מכך שאז אין להם כל בעיה ללכוד אותם במלכודות, או להרעיל אותם.
ה. בסין פתרו את בעיית הניסויים בחיות. שם עושים ניסויים בבני אדם - על אסירים ופושעים. האם כל אלה שמתנגדים לניסויים בחיות מוכנים לתרום את עצמם לטובת ניסויים? או אולי עדיף לדעתם שיערכו כאן ניסויים על אנסים ורוצחים, כמו בסין?
ו. אני נגד גידול בעלי חיים בישראל כדי לספק למעבדות בחו"ל חיות ניסוי.
אני נגד ציד של חיות מהטבע למטרות ניסויים.
אשמח אם תפיצו כתבה זו בכל אמצעי שתרצו, כדי להביא לידיעת הציבור את האמת.