לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חשיבה חופשית


מתובנות של מדען: עובדות לא נעלמות כאשר מתעלמים מהן!

Avatarכינוי:  קנקן התה

בן: 13

Google:  קנקן התה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

על דוקטור דוליטל וכלבה מדברת


 

בוודאי הינכם מכירים את סיזר מילאן, מסדרת הטלוויזיה הלוחש לכלבים. סיזר מילאן הוא התגלמות דוקטור דוליטל של ספר הילדים הקלאסי. אמנם הוא לא מרפא כלבים, בשביל זה יש וטרינרים, אך הוא בהחלט מבין את שפת הכלבים. ובהחלט יש גם אנשים שיודעים להבחין בסוגי נביחות וניואנסים שלהם וכמובן בשפת הגוף העשירה שלהם. זה אנחנו ברובנו שאינם מצליחים להבין את שפתם. 



 

 

בתור בעל לשני כלבים וכלבה שהלכה לעולמה לא מזמן, אני יכול להעיד שכלב היא חיה מדהימה. אומרים שכלבים שונים מאיתנו כי הם לא יודעים לדבר. אומרים גם שכלב מקבל דברים כמובן מאליו ואינו שואל שאלות, אך בפוסט זה אני רוצה להפריך מיתוסים אלה.

 

על חוכמת החיות המופלאה כבר כתבתי בפוסט קודם ושם גם הזכרתי כלב שהיה במצוקה כי רצה להציל את חברתו, שדיבר אלינו בשפתו - באופן שאנחנו מבינים.

 

כלבתנו ז"ל, כשהייתה חייבת לעשות (לעיתים רחוקות) את צרכיה בלילה , הייתה נוהגת לפתוח את דלת חדר השינה שלנו, להכנס בשקט ולהעיר אחד מאיתנו בנשיקת ליקוק, וכשראתה שהתעוררנו הלכה ונעמדה ליד דלת החדר, מסתכלת לעברנו ותחינה בעיניה - אף לא נביחה, שקט - הרי זה לילה. וכשנגמרו המים בקערית שלה, היא באה למי שהיה קרוב אליה, נתנה לו ליקוק ורצה אל הקערית הריקה, ובלשונה השמיעה רעשי חיכוך עם תחתית הקערית.

 

והכלבה החדשה שאימצנו, כשרצתה בפעם הראשונה לצאת לטיול צרכים, נעמדה עם פניה אלינו והעבירה מבטה לסרוגין מרצועת הטיול שלה אל נעלי הבן שהיו מונחות בצד השני לפני דלת היציאה - מספר פעמים עד שהבנו. שוב, ללא קול.

 

אולי תאמרו שזו לא חוכמה, הכלבים רק מסמנים לנו כאשר הם זקוקים למשהו. אבל כלבים למשל לא שואלים ולא יודעים לשאול שאלות כבני האדם. אז אומר לכם שהם בהחלט שואלים שאלות וגם יודעים לשאול - ואביא שוב דוגמה:

 

כאשר אנחנו מסיימים ארוחה משפחתית בשבת, אני נוהג בדרך כלל לצאת אל המרפסת הצופה אל נופי מדבר יהודה והרי מואב המדהימים, וללגום כוס קפה או תה.

 

יום אחד, כאשר לא יצאתי כהרגלי למרפסת והתיישבתי בספה בסלון ללגום מכוס הקפה, הכלבה נעמדה ביני לבין המרפסת, נועצת בי מבט ולאחר יצירת קשר עין, מסיטה מבטה ממני לסרוגין אל כיוון המרפסת, מספר פעמים - כשואלת: "היי, מה קרה שאינך יוצא כהרגלך למרפסת?"

 

אז האם כלבים באמת אינם שואלים שאלות או אינם יודעים לשאול?

 

 

והנה קטע שלא קשור ישירות לנושא הפוסט, אבל קרע אותי מצחוק:

 

אתם חייבים לראות את זה!

 

***
 
ועוד בענייני כלבים: כלבים מבחינים בשניה במי שאוהב אותם, במי ששונא אותם, או במי שלא אוהב אותם, או מפחד מהם. האם גם אתם יכולים להבחין בוודאות ברגשותיהם של בני אדם אליכם בהכרות ראשונה? יש אמנם אחדים שיכולים, אבל הרוב אינו כל כך מוצלח בזה - כי הוא אינו מבחין בהצגות. אז האם מותר האדם בכל מהכלב?
 
אותי לא תקף או רדף אחרי כלב זר בחיים. נהפוך הוא, כולם מתקרבים אלי בכשכושי זנב ומחכים לליטוף. מדוע? לא משום שאני דוקטור דוליטל, אך הם מבחינים בביטחון שלי מפניהם ובאהבה שלי אליהם. הם לא באים אלי כדי שאאכיל אותם, הם מבקשים ליטוף ותשומת לב.
 
גם חתולים זרים מתקרבים אלי, מתחככים בגופם עם רגלי ואפילו יש אחדים שלאחר דקה כבר קופצים, מתכרבלים על כתפי ומצמידים אל פני את פרוותם הנעימה.  האם אין זו דרכם הנפלאה להביע חיבה למי שאינו מפחד מהם ומחבב אותם?
 
היום גרים איתנו בכיף שני כלבים מקסימים בבית. כשהכרתי את רעייתי, היא הייתה נוהגת לחצות את הכביש ולעבור למדרכה הנגדית, כאשר ראתה כלב מתקרב מולה.
אז למי שמפחד או סולד (כי בעצם הוא מפחד) מכלבים, או חתולים - אולי כדאי לאמץ אחד אליכם? ואז גם תפטרו מהפוביה וגם תדעו אהבה שלא הכרתם.
 
 
נכתב על ידי קנקן התה , 27/9/2012 13:40   בקטגוריות כלבים, שפת כלבים, שאלות, דוקטור דוליטל, סיזר מילן, אינטיליגנציה, התנהגות בעלי חיים, חברה, חוכמה, חומר למחשבה, מיתוסים, פילוסופיה, תקשורת, תרבות, אימוץ חיות  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-9/1/2013 18:49
 



איזה זאב אתם מאכילים?


 

בכל פעם שאני כותב פוסט שמיועד לגרום לחשיבה שניה של אנשים לגבי אמונות, מנהגים ופולחנים, כמו בפוסט הקודם - יש אנשים שמסירים את עצמם מרשימת המנויים או הקוראים הקבועים של הבלוג. בפוסט האחרון אלה היו ארבעה, ואל דאגה - כבר הצטרפו חדשים.

אז לנושרים אומר, למרות שרשמית הם כבר לא אמורים לקרוא דברים אלה: אתם יכולים להשאר בקופסת הדעות הקדומות שבניתם, או בנו לכם. להשאר בדעותיכם החשוכות ואפילו להמשיך להתעלם מעובדות לא נעימות לכם. אבל מההתעלמות שלכם העובדות עצמן לא תעלמנה.

ולחשבון נפש שלנו, האחרים, הרי הפוסט הבא המבוסס על סיפור עם:

 

סיפור עם אינדיאני

תורגם מהאתר: manataka.org ע"י עדנה מימון

ילד אנדיאני ניגש אל סבו וסיפר לו על כעסו הרב על חבר שעשה לו עוול...
הסב הקשיב לנכדו בקשב רב, וענה לו ברוגע: "אספר לך סיפור. גם אני לעתים חשתי שנאה עזה כלפי אלה אשר לקחו כל כך הרבה, ואפילו לא הרגישו שום חרטה.
אך, מה בעצם השינאה עושה? היא מתישה אותנו. השינאה כלל אינה מזיקה לאויבינו.
זה כמו להחזיק רעל ביד, ולקוות שהאויב ימות."
 
"גם אני נלחמתי רבות עם רגשות אלה. זה כאילו שישנם שני זאבים בתוכי. זאב אחד בעל לב טוב אינו מזיק. הוא חי בהרמוניה עם כל מי שמסביבו, ואינו נפגע כשאין כוונה לפגוע בו. הוא נלחם רק כשצריך, וגם אז הוא עושה זאת בצורה נכונה."
 
"אבל...הזאב השני...אוי...הדבר הכי קטן גורם לו לאבד את עשתונותיו. הוא רב עם כל אחד, כל הזמן, ללא סיבה. הוא אינו יכול לחשוב, מכיוון שכעסו ושנאתו חזקים כל כך.
זהו כעס חסר תוחלת, מכיוון שהוא איננו מוביל לשום מקום, ולא יכול לשנות מאומה."
 
"לעתים קשה לי לחיות עם שני הזאבים בתוכי. שניהם מנסים לשלוט ברוחי."
 
 
הילד הסתכל בענין רב אל תוך עיניו של סבו, ושאל:
 
"איזה מביניהם מנצח?"
 
הסבא חייך וענה: "זה שאני מאכיל אותו."
 
 
ובעשרת ימי התשובה חישבו: איזה זאב אתם מאכילים?
 
 
מתוך סדרת עשרת ימי חשבון הנפש.
 
נכתב על ידי קנקן התה , 19/9/2012 09:55   בקטגוריות רגשות שליליים, רגשות חיוביים, חברה, חוכמה, חומר למחשבה, סגנון חיים, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תפיסת עולם, תרבות, עשרת ימי חשבון נפש - סידרה  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   8 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-19/9/2012 20:20
 



היא כבר לא תשוב


 

 

מאז שזה קרה בשבוע שעבר, לא יכולתי לכתוב על זה. בת משפחה הלכה מאיתנו והיא בת תשע. אהבנו אותה ממש כבת משפחה, למרות שלא הייתה ממשפחת האדם. אך באהבתה היא אותנו ובחוכמתה, היא הייתה כמעט אנושית.

 

היא כבר כיכבה כאן בבלוג בפוסט חוכמת חיות. מי שלא זוכר, יכול לקרוא שם על מעלליה המדהימים. לא ארבה לדבר על העבר, על הכיף שהיה לנו איתה יומיום ובטיולים, על כישוריה המופלאים, על הרוגע שהיה בה, על האהבה שהרעיפה עלינו, על ההתנהגות האצילית לבני אדם ולכלבים אחרים. הייתי יכול למלא עמודים רבים עליה, אך ראשית קשה לי וגם לא רוצה להלאות אתכם. מצרף כאן רק כמה תמונות.

 

 



 

 



 

 



 

 



 

 

  

היא החלה להתנהג מוזר לפני כשלושה שבועות. היא החלה לנוע בכבדות כאילו משהו כואב לה. לקחנו אותה מאז מספר פעמים למרפאה. בדקו אותה, עשו לה בדיקות מעבדה רבות ושונות, וממש לא ידעו ממה היא סובלת. רשמו לה אנטיביוטיקה, משכחי כאבים וסטרואידים ושלחו אותה הבייתה. מצבה הידרדר מיום ליום כשהיא ממשיכה ללקק אותנו באהבה, סובלת בשקט ולא מוציאה אף יבבה. נראה היה שהיא דואגת לנו יותר מאשר לעצמה.

 

ביום ראשון שעבר, היא עלתה את 24 המדרגות לחנייה בשארית כוחותיה ובקושי הצליחה להכנס לרכב בעזרתנו. במרפאה עשו לה עוד בדיקות בהרדמה. כשהתעוררה כבר לא הייתה מסוגלת ללכת. בבית הקיאה כל הזמן ואני זוכר שבערב יום שני, כשהגעתי לבית - היא שכבה מרוחה על הרצפה, אבל עדיין בשארית כוחותיה, מכשכשת אלי בזנבה לשלום. היא כבר גססה. בתחנונים הגיע אלינו וטרינר נייד עם אמבולנס לחיות ביום שלישי. הוא אמר לנו שהיא בצקתית ובמצב ממש קשה. הציע לנו לקחת אותה לאישפוז לבית חולים. יש אחד בבית דגן, אך מרוב עומס החיות מחכות שם הרבה זמן, עד שמתחילים לטפל בהן. שלחנו אותה לבית חולים טוב אחר בהרצליה. הוטרינר שהסיע אותה לשם אמר לנו שיתכן ולא תחזיק מעמד בנסיעה מירושלים להרצליה.

 

לאחר בדיקה ראשונית בבית החולים, הודיעו לנו שהיא הגיעה בשלום, שמצבה קשה אך בהכרה. אמרו שיעשו כמיטב יכולתם לייצב אותה ולהצילה. הייתה לי תקווה שיצליחו, אבל לאחר שש שעות, התקשרה אלינו הרופאה הוטרינרית האחראית והודיעה לנו שהיא נפטרה. יום פטירה: 12.6.2012, שעת פטירה: 23:30.

 

הוטרינרית ציינה שהיא מתה מאנמיה המוליטית על רקע אידיופטי. בעברית הכוונה למחלה שבה המערכת החיסונית תוקפת את כדוריות הדם האדומות וממיסה אותן. בגוף נשלחו קרישים לכל עבר וגרמו לקריסת מערכות. לא ידוע הרבה על המחלה, רק שהיא קטלנית ומתרחשת לעיתים אצל כלבות, בדרך כלל בסביבות גיל תשע.

 

שאלו אותנו אם אנחנו רוצים שיחזירו את גופתה, כדי שנקבור אותה בעצמנו, או שידאגו להסדר קבורה עם קבלן. כמובן שלא היינו מסוגלים לקבור אותה בעצמנו.

שאלו אותנו אם אנחנו מוכנים שיעשו לה ניתוח שלאחר המוות לפני הקבורה - כדי לעזור למדע ללמוד יותר על המחלה, כדי שבעתיד ידעו יותר כיצד לעזור לכלבים אחרים. כמובן שהסכמנו למען המדע. לאחר שסיימו דאגו לקבורתה. יותר לא ראינו אותה.

 

בבוקר יום מותה נפרדתי ממנה לשלום, הרגשתי שכבר לא אראה אותה כשאחזור בערב. ולאחר מותה - ריקנות. היא כבר לא מקבלת את פני בשמחה, מכשכשת בזנב ומלקקת אותי בהתלהבות, עם נשיכונת עדינה בתנוך האוזן. היא כבר לא שוכבת לצידי ליד הספה. היא כבר לא יושבת בפינה הקבועה שלה ליד שולחן האוכל בארוחות המשפחתיות. היא כבר לא מכניסה כהרגלה את עיתון הבוקר לבית.

 

והמתוקה שלנו איננה.

 

יש לנו גם כלב טרייר, צעיר ממנה בשנתיים. הם היו חברים מאוד טובים והיו קשורים זה לזו. כמו אחים. ומאז מותה הוא כבר שבוע בדיכאון, ממעט לאכול ומסתגר בחדר של הבן שמשרת בצבא. הבן כואב שלא יכול היה להיפרד ממנה. הסברנו לו שמצבה הדרדר במהירות תוך פחות מ-24 שעות. הבת שבורה, היו מאוד קשורות זו לזו. היא מצטערת שלא אפשרנו לה למות בבית, שתרגיש שאנחנו לצידה ואוהבים אותה עד לרגע חייה האחרון.

 

 

היא הלכה פתאום מאיתנו ואנחנו עצובים. היא איננה.

 

 

אם יש גן עדן לכלבים, אני בטוח שהיא שם.

 

 



 מקור: http://www.rene.co.il/2008/06/10/%D7%9B%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%92%D7%9F-%D7%A2%D7%93%D7%9F/

 

 

 

נכתב על ידי קנקן התה , 17/6/2012 22:35   בקטגוריות כלבים, אנמיה המוליטית על רקע אידיופטי, בעלי חיים, בריאות, התנהגות בעלי חיים, חברה, חוכמה, מדע, מוות, סגנון חיים, פילוסופיה, רפואה, תמונות שלי, אהבה ויחסים  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   4 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-3/12/2014 17:19
 



האם אתם יכולים לנצח את השימפנזה?


בפוסט כך יעשה לבוטן כתבתי על חוכמת הקופים ושבחלקים ממבחני אינטיליגנציה, הם טובים הרבה יותר מאשר אנחנו.

 

אז הנה עוד דוגמה. נתנו לשימפנזה לשחק משחק במחשב. המחשב מציג לשימפנזה סידרת ספרות מ-1 עד 8 ,שממוקמות בנקודות שונות במסך, באופן אקראי.

לאחר זמן קצר מאוד (כשנייה), הספרות מתחלפות לריבועים. על המשחֵק לגעת בריבועים, אחד לאחר השני, לפי סדר עולה של הספרות.

 

בני אדם בקושי יכולים לזכור את סדר הריבועים של הספרות 1-5 (וגם זה, לא כולם!). האם אתם יכולים לזכור כמו שהשימפנזה זוכרת?

 

ראו את זה בסירטון: 

 

 

 

 

 

 

המקור: http://www.metacafe.com/watch/2107042/are_you_smarter_than_a_chimp/

 

 

המסקנה: השימפנזה אינה יכולה לבנות את מגדל אייפל, אך יש לה יכולות חשיבה מסוימות גבוהות יותר משל האדם וגם יכולות תגובה מהירות יותר.

 

אנתרפולוגים משערים שיכולות אלה של השימפנזים מאפשרות להם יכולת לאמוד את כוחו של האויב.

 

חומר למחשבה!

 

 

 

תוספת עריכה:

 

 

מומלץ לראות את הסרטון המתורגם לעברית: "על קופים שכותבים"

 

הסרטון מתאר את  העבודה של סאווג-ראמבו עם קופי בונובו שמבינים שפה מדוברת, יוצרים כלים מאבן ועץ ולומדים משימות תוך התבוננות גורמים לצופה לחשוב מחדש ולהעריך כמה מהיכולות ביצוע תלויות בביולוגיה וכמה תלוי בחשיפה חברתית.

 

 

 

נכתב על ידי קנקן התה , 31/3/2012 08:44   בקטגוריות ביולוגיה, בעלי חיים, החלטות, התנהגות בעלי חיים, זואולוגיה, חוכמה, חומר למחשבה, כישורים, לוגיקה, מדע, מחשבה, פילוסופיה, פסיכו-ביולוגיה, תרבות, אינטיליגנציה, שימפנזים  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-9/4/2012 00:52
 



האם אנחנו בדרך למין אדם חדש?


 

 יש הסוברים כי האבולוציה של האדם הסתיימה. אולם רבים הסימנים לכך שהאדם משתנה ועובר אבולוציה מואצת. האם אנו בדרך להתפצלות לעבר מין אדם חדש? האם המין החדש יוכל לחיות לצידנו במקביל? בפוסט זה נלמד על ההיסטוריה של האבולוציה של האדם. נדון האם המין האנושי כיום ישרוד לצד הופעת מין אדם חדש ובמנגנונים הפועלים ליצירת מינים חדשים.  

 

 

וביום השישי ברא האלוהים את האדם. 

 

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם (בראשית א' 27).

וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. (בראשית ב' 7).

 

בשני הפסוקים האלה אין מידע איזה אדם ברא אלוהים. האם הוא ההומו ספיינס ספיינס (כלומר אנחנו) או מיני האדם שקדמו לנו והוכחדו, ושחלקם חיו במקביל אלינו, עד זמן לא רב יחסית (במושגים של 10-25 אלף שנים לאחור). ההומו ספיינס לא נברא מהאדמה, אלא הוא מהווה חוליה בראש סולם התפתחות של מיני אדם אחרים, שקדמו לו או חיו איתו במקביל עד שנכחדו. סולם התפתחות זה מתואר בתרשים הבא:

 

 

 

 מקור התרשים- ויקיפדיה. התרשים מתאר לוח זמנים של שושלת האדם על פי מיני הומינידים מאובנים (פסים כהים). המינים מסודרים אנכית על פי דמיון כללי ביניהם, אך קשה לקבוע במדויק איזה מין התפצל מאיזה מין אחר. מינים שמהם נמצאו מאובנים רבים יותר מסומנים בפסים יותר רחבים אנכית. העץ הפילוגנטי (ירוק) משחזר את יחסי הקרבה ותאריכי הפיצול על פי רצפי הדנ"א של אדם מודרני, שימפנזה מצוי, שימפנזה ננסי, גורילה ואדם נאנדרטלי (מיצוי DNA מעצמות מאובנות). מוצאו של פלורסיינסיס (ימין למעלה) עשוי להיות מהאדם המודרני, מארקטוס, או ממיני אדם קדומים אף יותר כמו גאורגיקוס והביליס.

 

מהתמונה הנ"ל שהורכבה על סמך ממצאים ארכיאולוגים וביולוגיים-גנטיים, ההומו ספיינס ספיינס, כלומר אנחנו, ניצבים כרגע יחידים בראש הסולם ההתפתחותי של האדם. אני מציין את המילה כרגע, משום שאין שום ביטחון שאנחנו מין האדם האולטימטיבי ושאחר ממנו לא ייווצר בעתיד. לפי תורת האבולוציה ולפי סימנים שאותם אתאר בהמשך, האבולוציה של האדם לא הסתיימה ולמעשה יש עדויות לכך שאנחנו בדרך להתפתחות מין או מיני אדם חדשים. בתחילה המינים האלה יחיו איתנו במקביל אם לא יהיה למישהו מהם יתרון אבולוציוני. אולם אם וכאשר יהיה לאחד המינים יתרון אבולוציוני, סופו שישתלט והאחרים מספרם יתמעט ובמצבים קיצוניים (שינויי אקלים, מלחמות וכו') אפילו יכחדו. כך היה עד שהמין שלנו הופיע. מדוע לא יתכן שיופיע מין חדש? 

 

תשאלו ובצדק, האם תיתכן הופעת מין אדם חדש יש מאין? המאמינים בבריאת האדם יש מאין, כפי שמתואר בסיפור הבריאה המקראי, בוודאי לא יקבלו את האפשרות של הופעת מין אדם חדש. אליהם, קרוב לוודאי יהיו דברי "כדבר אל האבנים והעצים". 

 



 

  

גם ללא מאמינים קשה לקבל הופעת מיני אדם חדשים יש מאין. אך, בעצם כפי שתקראו, הופעת מיני אדם חדשים היא יש מיש. אביא לכם כאן עובדות שישנו את דעתכם ובתנאי שתשמרו על ראש "פתוח" ולא "תלחמו" מלחמת חורמה בקבלת עובדות שאינן מתאימות לתפישת עולמכם, אמונותיכם, המיתוסים המושרשים ותשתחררו משטיפות מוח שהיקנו לכם בחינוככם.

 

אני כבר רואה אחדים מכם העוברים לעמדת הגנה ואחרים שעוברים לעמדת התקפה. הדבר מובן. קשה לאדם באשר הוא לשנות תפיסה שנטעו בו השכם והערב מאז הולדתו. גם האגו, שהוא אחד מהתכונות הדומיננטיות של האדם, אינו "מרשה" לאדם בדרך כלל להתייחס לעובדות (מוצקות ככל שיהיו) ולהודות בטעויותיו. במילים אחרות, האגו הוא האויב הגדול ביותר של האדם ואשר מונע ממנו להיפטר מדעותיו הקדומות. האגו לא מסכים לכך שמביאים לו עובדות הסותרות את מה שחינכו אותו הוריו, מוריו וסביבתו. לכן האגו פועל על האדם בדרכים ערמומיות של הכחשה, חיים בשקר, היתלות בדברים בלתי רציונאליים, המצוצים מהאצבע ואפילו האמונה הטיפשית שלא יתכן שטעינו עד כה. האגו גם המציא את הביטוי "מיליארד סינים לא טועים". אך המדע הראה שמיליארדים טעו בתפיסותיהם במהלך כל ההיסטוריה.

 

נחזור לסימנים שהזכרתי, שיכולים לשנות את דעתכם - לכך שהאדם כבר משתנה, כאן ועכשיו. ואם האדם כבר משתנה, מדוע לא תאמינו שגם דעתכם עשויה להשתנות? אני כבר רואה אחדים מכם מרימים גבה ואומרים "חאליק עם הפילוסופיה שלו - לא מתאים לי!" לאלה אומר כדברי  מאקס פלאנק : "אמת מדעית חדשה אינה מנצחת משום שמשכנעים את מתנגדיה לראות את האור, אלא משום שהם מתים ובמקומם קם דור חדש המבין אותה". אז מי שרוצה יכול להישאר בדעותיו עד ליום מותו, כי אחריו יתכן ויקום דור חדש שיבין את העובדות והתמורות. לא לחינם משה סובב את בני ישראל ארבעים שנה במדבר, בכדי שיקום דור חדש עם תפיסה חדשה של "חירות".

 

***

  

כעת אביא בפניכם מספר עובדות המעידות על תהליכי שינוי של מינים ככלל, והאדם בפרט - תהליכים שמובילים להופעת מינים חדשים. אפשר לכתוב על כך ספר, אך מקוצר היריעה לא אתגרה בסבלנות הקוראים ואסתפק בדברים אחדים.

 

מיני חיות משתנים כל הזמן וגם באחרונה נוצרו מינים חדשים.  

 

למרות שמינים חדשים נוצרו ונוצרים כל העת, (לאחרונה פורסם על התפצלות של מין ציפורים למין חדש) הבריאתנים מתכחשים לכך ונלחמים מלחמת חורמה כנגד המדע. למעשה הם מתעלמים מהעובדות המדעיות ולמעשה מכחישים את קיומן. יסלחו לי הבריאתנים, אך הדבר הזה מזכיר לי עמים ואנשים המכחישים קיומן של עובדות היסטוריות. התורכים מכחישים את שואת הארמנים. אחרים מכחישים את השואה שעבר העם היהודי. כמוהם יש המכחישים עובדות מדעיות, כי הן אינן עולות בקנה אחד עם אמונותיהם.

 

השינויים האבולוציוניים ליצירת מין חדש הם הדרגתיים.

 

בחפירות ארכיאולוגיות התגלו שלדים של מין אדם נוסף שחי במקביל אלינו. השלדים של מין אדם זה נמצאו במערות באזור סומטרה ויאבה. אדם הזה, שגובהו הממוצע היה כמחצית מגובהינו – אדם המכונה ע"י האנתרפולוגים "ההוביט" ושם המין המדעי שלו הוא הומו פלורסיינסיס. האדם הזה השאיר במערות עקבות ארכיאולוגיות של כלי אבן, המתאימים לגודל כף היד הקטנה שלו ולמרות שהיה בעל מוח קטן משלנו, הוא היה כנראה בעל אינטליגנציה גבוהה יותר מהצפוי מגודל מוחו הקטן. למעשה אין להסיק מסקנות מגודל המוח בלבד, אלא מגודל המוח ביחס לגודל הגוף.  כאמור מין זה של אדם חי במקביל אלינו והוא נכחד לפני כ-10,000 שנה בלבד.

 

גם מיני האדם, אדם היידלברג ואדם ניאנדרטלי (שהאחרון נכחד לפני כ-24,000 שנה) חיו לצד מין האדם שלנו. יש סברות רבות מדוע מיני האדם האלה נכחדו. אחת הסברות היא שמיני האדם האלה נכחדו בגלל שינויים אקלימיים. למשל האדם הניאנדרטלי היה מותאם לחיים בתקופת הקרח האחרונה. כשהפשירו הקרחונים וכדור הארץ התחמם, אנחנו היינו מותאמים יותר לתנאי הסביבה החדשים ויכולנו להתחרות טוב יותר מהאדם הניאנדרטלי על מקורות מזון. סברה אחרת היא שאנחנו, ההומו ספיינס ספיינס, השמדנו אותם. יש סיכוי סביר שאכן כך קרה. האם כיום אין אנו שואפים להשמיד תרבויות אחרות של בני מיננו אנו? לכן, אם וכאשר יקום מין אדם חדש בעתיד, יתכן והוא ישמיד אותנו? חומר למחשבה!

 

רבים חושבים שאם ייוצר מין אדם חדש, זה יהיה בגלל ארוע של יצירת מוטציה משמעותית בפרטים מסויימים שלנו, שבעקבותיו יקום מין אדם חדש. אולם לא כך הדבר. התפצלות מין (חיה או אדם) לשני מינים שונים הוא תהליך ממושך. למעשה השינויים הם הדרגתיים. בתחילה נוצרים שינויים קטנים, עקב מוטציות, באוכלוסיית בני האדם. השינויים האלה אינם משמעותיים בתחילה ואינם משפיעים על היכולת להזדווג. לכן, גם פרטים שונים מעט מוגדרים עדיין כאותו מין.

 

לשיעור הסטטיסטי של יצירת מוטציות, שאינן קטלניות, יש קצב משלו לאורך ציר הזמן. מאוחר יותר, כאשר מתרבות מספר המוטציות בין פרטים שונים, ניתן כבר לראות שינויים חיצוניים ופנימיים רבים יותר, אך יכולת הזדווגות ביניהם עדיין קיימת והם יכולים להעמיד צאצאים פוריים. כפי שהכלב והזאב יכולים להעמיד צאצאים פוריים. לכן, הכלב והזאב מוגדרים עדיין כאותו מין. אך כיוון שהם כבר שונים למדי, הכלב והזאב מוגדרים כבר כתתי-מינים שונים.

 

השינויים האלה המובילים להתפצלות לתתי-מינים שונים הוא הדרגתי.  למרות יכולת ההזדווגות, עשויה להיות ירידה ברצון ובחשק של תת- המינים להזדווג ביניהם. עם הזמן חלים בתתי-המינים שינויים נוספים ובעקבות כך נוצר קושי הולך וגובר גם להעמיד צאצאים פוריים. כך למשל המצב בין כלבים או זאבים לבין תנים.

 

שינויים נוספים גורמים לכך שהזדווגות  תוביל ליצירת צאצאים שהם כבר אינם פוריים. כך למשל המצב בין סוס לחמור. הם יכולים להזדווג והצאצא הוא הפרד. הפרד אינו פורה. לכן, הסוס והחמור הם כבר מינים נפרדים. גם השועל השייך למשפחת הזאבים והכלבים כבר אינו יכול להביא לייצירת צאצאים פוריים ולכן השועל והזאב הם מינים נפרדים.

 

כעת נחזור לאדם, לבני מיננו. כבר היום קיימת שונות בין בני אדם שונים. את זאת ניתן לראות מהתבוננות באנשים סביבנו - יש שוני, לפעמים די ניכר, בתכונות של בני אדם שונים. השינויים האלה בהחלט עשויים להוביל בעתיד ליצירת תתי-מיני ומיני אדם חדשים. כיוון שהשינויים האלה הדרגתיים, לא ניתן להגדיר נקודת זמן מסוימת שבה חלה ההתפצלות למינים שונים.

 

תופעת ההתפצלות ההדרגתית לתתי-מיני ולמיני אדם שונים בעבר שלנו מודגמת במדידות של גודל המוח שנעשו בשלדים שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות. גודל המוח משמש כסמן להתקדמות יכולת החשיבה והאינטליגנציה. ממוצע גודל המוח שלנו, של בני ההומו ספיינס ספיינס כיום הוא 1,350 סנטימטר מעוקב. זהו הממוצע. כלומר, יש בני אדם שמוחם קטן יותר וכאלה שהוא גדול יותר.

 

בהקשר לכך, מאד מעניינת העובדה שהממוצע של גודל המוח של מיני האדם שקדמו לנו היה קטן משלנו. אבל זה רק הממוצעים. כי לחלק מבני האדם במינים שקדמו לנו היה גודל מוח שנמצא באותו טווח גדלים של המין שלנו. את זה ניתן לראות בתרשים הבא: 

מקור - ויקיפדיה. גרף של הגידול בנפח המוח של הומינידים במשך ארבעת מיליוני השנים האחרונות.

 

אם כך, טווח גודל המוח של חלק ממיני האדם הקדמונים שנכחדו נופל בטווח התחתון של גודל המוח שלנו. כיוון שהמדד של גודל המוח יחסית לגודל הגוף, נחשב למדד של מידת האינטליגנציה, בהחלט יתכן שה"חכמים" במיני האדם שקדמו לנו, לא נפלו בחוכמתם מהפחות חכמים שבינינו. אלא מה? בינם לבינינו חלו שינויים נוספים שהיקשו או מנעו את הזיווג, בתקופה שחיו איתנו במקביל. ייתכן וחלק מהמינים הקדומים אפילו הזדווגו איתנו במיקרים מסויימים. אם כך הם לא היו מינים נפרדים אלא תתי-מינים שלנו. ליכולת הזיווג והעמדת צאצאים פוריים בין האדם הניאנדרטלי לבני מיננו, יש עדויות מדעיות מוצקות (גם ב"טביעות אצבע" הנמצאות בדנ"א שלנו). על כך כבר כתבתי בפוסט קודם.  

 

 

כיצד פועלת האבולוציה לייצירת מינים חדשים?  

 

בחומר הגנטי שלנו יש "שלדים" – מעין "עצמות" של גנים שמתו לפני עידנים, אלה מכונים  גנים מדומים. כלומר, הגנים המדומים הם שרידים של גנים אמיתיים ש"התקלקלו" וכבר אין להם תפקיד נראה לעין. הם כבר לא יכולים ליצור תוצר ביולוגי (למשל חלבון), כי בהם אזורים פעילים חיוניים בגן שותקו על ידי מוטציות, כך שהתאים אינם מסוגלים לתרגם גן כזה למולקולה מועילה.   

 

הגנים המדומים שופכים אור על תהליך האבולוציה שעברו הגנים של ימינו. אפשר לדמות את הגנים המדומים לשרידים של תוכנת מחשב ישנה האחראית לתהליכים שנכחדו, אך הם מהווים תיעוד מרתק של ההיסטוריה: כיצד התפתחה וגדלה מערכת המחשב הכללית עם הזמן.

 

רק לאחרונה, לאחר סיום פרויקטים לקביעת רצף הגנום האנושי, התאפשר לגנטיקאים להתבונן על "הנוף" הגנטי במבט-על ולהבין עד כמה נפוצים בו הגנים המדומים. הדנ"א של האדם מורכב מיותר משלושה מיליארד נוקליאוטידים, שהם אבני הבניין של מולקולות הדנ"א. אבל, רוב הדנ"א שלנו מורכב למעשה מחומר גנטי "אפל" שעדיין רב הנסתר על הגלוי בתפקידו. בתוך מרחבי הדנ"א "הצחיחים" האלו, פזורים כמו חלקי מכונות חלודות, מספר גדול של הגנים המדומים. בדנ"א של האדם יש כ-21,000 גנים וכבר זוהה מספר כמעט דומה של גנים מדומים. באחרונה מתגלים כל העת גנים מדומים נוספים וסביר להניח שמספר הגנים המדומים שיתגלה יעלה על מספר הגנים הפעילים. שכיחותם הגבוהה של הגנים המדומים מעוררת שאלות רבות ובכללן איך הם נוצרו? מדוע מספרם כה רב? ובעיקר נשאלת השאלה: אם הם באמת חסרי תועלת, מדוע נשמרו בדנ"א זמן רב כל כך?

 

התשובה לשאלה הראשונה כבר ידועה. בעבר הגנים המדומים היו כנראה  גנים פעילים ש"גוועו", מפני שצברו במהלך הזמן מוטציות מזיקות אשר פגעו בפעילותם. חלק מהמוטציות האלה השביתו גנים שאינם נחוצים עוד לאדם – למשל הגנים שהיו אחראיים ליצירת זימים. האדם שחי ביבשה אינו זקוק יותר לזימים, הדרושים לנשימה במים על ידי דגים. אך חלק ניכר מהמוטציות חלו בגנים זהים שקיימים במספר עותקים בדנ"א. למשל, אם גן מסוים, שיש לו תפקיד מסוים, מצוי בדנ"א במספר עותקים, מוטציה בעותק אחד תשבית אותו, אך עדיין שאר העותקים יכולים לבצע את תפקידם.  

 

מצד אחד, מכיוון שגנים מדומים התרבו בדרך זו בדנ"א במשך זמן רב, חלקם מהווים שרידים של גנים שנכחדו במהלך האבולוציה, ואין להם כיום גרסה פעילה. אחרים הם עותקים של גנים שהשתנו מאוד במשך השנים, כך שהגן המדומה מייצג גירסה מוקדמת וישנה יותר של הגן. לפיכך, הגנים המדומים משמשים למדענים כמאובנים מולקולריים, המספקים עדות אילמת למאורעות שהתרחשו בעבר האבולוציוני שלנו.

 

מצד שני, ברגע שהגנים המדומים הופכים לערמת גרוטאות של הדנ"א, הם משתחררים למעשה מכבלי הברירה הטבעית וחופשיים לצבור מיני מוטציות, ובכלל זה שינויים שיהיו קטלניים לגנים רגילים. אבל, מוטציות שחלות על גן מדומה בלתי פעיל, עשויות להפוך אותו לגן פעיל, שיקנה תכונה חדשה. כלומר, יתכן שהגנים המדומים הם מגרש המשחקים של האבולוציה, שהיא אקראית. אך אם הדבר מועיל, לאדם שירכוש אותה יהיה יתרון הישרדות גבוה משל האחרים. רכישה אקראית והדרגתית כזו של אוסף מוטציות כאלה בגנים מדומים, עשויה להוביל ליצירה של תת-מין או מין חדש – הן של הצומח, החיה והן של האדם. זהו תהליך שאינו קורה במהלך חיי דור ולמעשה נמשך זמן רב, במשך דורות רבים.

 

קיימים ממצאים מדעיים חדשים התומכים באפשרות של "תחיית" גנים מדומים. כלומר, הפיכת הגן המדומה לגן חי המייצר חלבון תפקודי. השוואות ממוחשבות מדוקדקות של רצפי דנ"א הראו שגן אחד המייצר אנזים מסוים בפרה, היה גן מדומה במשך מרבית ההיסטוריה, ונראה שהוא הופעל מחדש לפני זמן לא רב במונחים אבולוציוניים.

 

בחומר האפל של הדנ"א מצויים גם רצפי ג'יבריש רבים הקוטעים את רצף הגנים - בדיוק כמו שהמידע במחשב אינו יושב ברצף פיזיקלי - תופעה המכונה בשפת המחשבים "פרגמנטציה". הרצפים חסרי המשמעות כביכול, הקוטעים את רצף הגן, מכונים אינטרונים. קיימת סברה שהאינטרונים הינם שרידים אבולוציוניים של קטעים שבעבר הרחוק אכן היו חלק מגן, אך התנוונו במרוצת הדורות. לעומת זאת, תיאוריות אחרות גורסות כי האינטרונים מהווים "שומרי מקום" לגנים חדשים שיווצרו במהלך האבולוציה וישלבו אותם עם גנים שכבר קיימים. העובדה שחלק מהגנים האנושיים הם אכן שילוב של מספר גנים קיימים מחזקת את טענה זו.

 

 מכיוון שהמחקר המדעי מצביע על כך שהחומר האפל של הדנ"א משמש כמגרש משחקים האקראי של האבולוציה – הרי זה משחק של ניסוי וטעייה – אז אולי בכל זאת  "אלוהים " מטיל קוביות?

 

 

הטיבטים - הוכחה להתפתחות זן אדם חדש. 

 

נשאלת השאלה – כמה מהר יכול המין האנושי להשתנות גנטית ולהסתגל לתנאים משתנים?

 

תשובה לשאלה  הזו התקבלה לאחרונה ממחקר שנערך בסין על אוכלוסיה של טיבטים החיים בהרים הגבוהים. הטיבטים האלו היו צריכים להתמודד עם רמות החמצן הנמוכות השוררות בגובה ההרים שבהם חיו. ללא שינויים היכולת שלהם לשרוד היתה נמוכה. לפיכך, מדור לדור, שרדו בעיקר אלו שרכשו תכונות שהתאימו את גופם טוב יותר לתנאי המחיה הקשים האלה. ממחקרים גנטיים שנערכו על דנ"א שמוצה מעצמות של נפטרים לדורתיהם, הסתבר שבמשך תקופה של 2,750 שנים, צאצאי הטיבטים צברו יותר משלושים גנים מוטנטיים בהשוואה ליושבי המישורים של סין. כמעט מחצית מהמוטציות אירעו בגנים המשפרים את יכולת הגוף לנצל חמצן. המוטציה השימושית ביותר חלה בגן EPAS1 המכונה גם "גן הסופר-אתלט", כי שינויים מסויימים במבנה הגן הזה, מביאים גם לשיפור הביצועים הספורטיביים. הגן הזה מאפשר לטיבטים לחיות בגבהים העולים מ-4 קילומטר מעל פני הים, שבהם רמת החמצן מגיעה רק לארבעים אחוזים מהנדרש לחיים נורמלים. בני אדם אחרים, כמו מטפסי הרים, הנחשפים לרמות חמצן נמוכות אלה סובלים מעייפות, מכאבי ראש וסחרחורות. בני אדם אחרים הנחשפים לתנאים אלה מולידים תינוקות שמשקלם נמוך, שסיכוייהם למות בגיל צעיר גבוהים יותר. אך הטיבטים אינם סובלים מאותן בעיות, כנראה בשל המוטציות שצברו בקוד הגנטי.

 

מחקר שהשווה את הדנ"א של הטיבטים עם דנ"א של תושבים מבני האן, החיים במישורי סין, הראתה שבני האן והטיבטים, שניהם צאצאים של אוכלוסייה הסינית שהתקיימה לפני 2,750 שנים. בערך באותה תקופה היגרו חלק מהאנשים לרמות של טיבט, ונאלצו להסתגל במהירות לתנאים הקשים. החלשים לא שרדו. אבל, אלה שנשאו בתאיהם מוטציות שהקנו להם עמידות טובה יותר למיעוט החמצן – שרדו והעמידו צאצאים. היום, לאחר עשרות דורות של ברירה טבעית, מרבית הטיבטים נושאים סט שלם של מוטציות ב-30 גנים המאפשרים להם לחיות בתנאי הסביבה הקיצוניים שבהם התיישבו. כלומר, בזמן של פחות משלושת-אלפים שנה, אוכלוסייה שלמה של בני-אדם עברה שינוי גנטי נרחב ופיתחה סט של תכונות המבדילות אותם מיתר האנושות. בפרק זמן קצר  יחסית  בהיסטוריה  האנושית,  האבולוציה יצרה זן נבדל של בני-אדם. 

 

היווצרות זן חדש עדיין אינה היווצרות מין אדם חדש. הטיבטים עדיין יכולים להעמיד עם שאר האדם צאצאים פוריים. אולם השונות בין בני האדם שונים קיימת ומתרחבת. הדוגמה של הטיבטים מדגימה יפה כיצד שוני בסביבות חיים משתנות, מפעיל את הברירה הטבעית לטובת אלה שמותאמים יותר. תנאים קיצוניים עשויים לזרז הופעת תתי-מינים ומינים חדשים של האדם, באותו אופן שנוצר זן האדם הטיבטי.

 

במחקר שהתפרסם ב-2009, שהתמקד בהבדלים גנטיים בן בני אדם מארבע קבוצות: סינים, יפנים, בני יורובה האפריקנים, וצפון אירופים. נמצא ש-7% לפחות מן הגנים של האדם עברו אבולוציה עד לפני כ-5,000 שנה בדרך של ברירה טבעית. רבים מן השינויים היו קשורים להסתגלות לסביבה מסוימת. למשל, רוב הסינים והאפריקנים אינם יכולים לעכל חלב טרי בבגרותם, אך כמעט כל האירופאים יכולים. רוב הסינים אינם יכולים להתמודד עם שתיית אלכוהול והם משתכרים מכמות אלכוהול כזית. האוכלוסיות האפריקאיות פתחו עמידויות חלקיות למחלות כמו המלריה ואחרות.  

 

ממחקרים נוספים העריכו המדענים שבמהלך 10,000 השנים האחרונות עברו בני האדם אבולוציה מהירה פי 100 מבכל זמן אחר, מאז התפצלו ההומינידים הקדומים ביותר מאבותיה הקדמונים של השימפנזה בת זמננו. המדענים ייחסו את הקצב המואץ לסביבות המגוונות שבהן התיישבו בני האדם ולשינויים בתנאי החיים שהביאו עמם החקלאות והעיור. למעשה המחקר הראה כי בני האדם ניחנו בכושר אבולוציוני יוצא מן הכלל. 

 

 

שאלות לגבי העתיד

 

כפי שקראתם בפוסט זה, אין ספק שמין האדם שלנו עובר שינויים. שינויים לטוב ולרע. אין לי ספק שהמין שלנו הוא אינו סיום האבולוציה של האדם. אם האדם לא ישמיד את עצמו ואת כדור הארץ, בהחלט אנחנו עשויים למצוא לצידנו מין אדם חדש. האם בעתיד ייווצר אדם משוכלל יותר, טוב יותר, אולי רע יותר? טוב או רע היא שאלה יחסית והתשובה אליה משתנה בחברות ותרבויות שונות. אך, התשובה הביולוגית פשוטה. האבולוציה תקבע מי טוב יותר. בעצם לא מי טוב יותר, אלא מי מותאם יותר לסביבה ולכן יעמיד יותר צאצאים. בפוסט שאפרסם בקרוב אדון בשאלות האלה. אתאר לכם שכבר כאן ועכשיו, במין שלנו האנשים השונים נושאים שלוש גירסאות של "גן החוכמה". בהתאם יש חכמים יותר וחכמים פחות. האם באדם העתידי תשתלט הגירסה "החכמה"? כפי שתראו, לא בהכרח. קיימות שתי אפשרויות, בהחלט אפשריות: בראשונה, יתכן ובני האדם הנושאים את הגירסה הפחות חכמה, יהיו יותר פוריים ולכן האדם העתידי יהיה פחות חכם. האפשרות השניה היא שבני האדם בעלי הגרסאות השונות יתפצלו לשני תת-מינים ולבסוף למינים נפרדים.

 

תעקבו אחר הופעת הפוסט הזה. יהיה מעניין. 

 

 

האם השתכנעתם מהפוסט הזה?    

 

לגבי יכולת השינוי של אמונותיו של האדם אסיים בדברי יחזקאל (פרק ג'):  

 

וַיֹּאמֶר, אֵלָי (אלוהים ליחזקאל): בֶּן-אָדָם, לֶךְ-בֹּא אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְדִבַּרְתָּ בִדְבָרַי, אֲלֵיהֶם. ה כִּי לֹא אֶל-עַם עִמְקֵי שָׂפָה, וְכִבְדֵי לָשׁוֹן אַתָּה שָׁלוּחַ: אֶל-בֵּית, יִשְׂרָאֵל. ו לֹא אֶל-עַמִּים רַבִּים, עִמְקֵי שָׂפָה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן, אֲשֶׁר לֹא-תִשְׁמַע, דִּבְרֵיהֶם; אִם-לֹא אֲלֵיהֶם שְׁלַחְתִּיךָ, הֵמָּה יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ. ז וּבֵית יִשְׂרָאֵל, לֹא יֹאבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלֶיךָ כִּי-אֵינָם אֹבִים, לִשְׁמֹעַ אֵלָי: כִּי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, חִזְקֵי-מֵצַח וּקְשֵׁי-לֵב הֵמָּה. ח הִנֵּה נָתַתִּי אֶת-פָּנֶיךָ חֲזָקִים, לְעֻמַּת פְּנֵיהֶם; וְאֶת-מִצְחֲךָ חָזָק, לְעֻמַּת מִצְחָם. ט כְּשָׁמִיר חָזָק מִצֹּר, נָתַתִּי מִצְחֶךָ: לֹא-תִירָא אוֹתָם וְלֹא-תֵחַת מִפְּנֵיהֶם, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה."

 

לכן, אולי מוטב שהמאמינים בדברי הנביא יחזקאל ידרשו בשאלה, האם יתכן וגם היום הם חזקי- מצח וקשי-לב ולכן אולי טועים בהבנת ופירוש דברים מסויימים......

 

***

 

וכדובדבן שבקצפת הרי הרצאה מרתקת בנושא של הפוסט הזה. הצפייה בהרצאה ובמצגת של הפרופסור המכובד הזה תארך כ-28 דקות מזמנכם, אך היא מומלצת ביותר. ההרצאה ניתנה באנגלית ואולי מישהו יתרגם אותה בעתיד לעברית?  

 

 

 

 

 

 

 

ההרצאה הזו ניתנה לפני מספר שנים וכיום דברים מסויימים, שהפרופסור לא ידע אז בוודאות וניחש, הם כבר עובדה מדעית. תהנו! 

 

   

ומה צפוי כאן בבלוג בקרוב?

 

ובכן, צפויים כאן פוסטים בשני נושאים:

 

הנושא הראשון יעסוק בקרוב, כפי שכבר ציינתי קודם, בעתיד האבולוציוני של המין האנושי  ( טוב יותר או רע יותר -זו השאלה).

 

הנושא השני יעסוק בשאלה: האם יכול להיות קשר בין מדע למיסטיקה ורוחניות? יתכן ותופתעו! בכל מקרה יהיה מעניין.

  

כדאי לעקוב אחרי הופעת הפוסטים האלה ופוסטים מעניינים אחרים. המנויים יקבלו הודעות במייל מייד עם פירסומם של הפוסטים. 

 

המעוניינים להצטרף כמנויים מוזמנים למלא את כתובת המייל בתיבה הלבנה, הנמצאת למעלה בצד ימין ולא לשכוח לאשר את המייל שישלח כתגובה.

 

לידיעה - ההצטרפות כמנוי היא אנונימית ורשימת המנויים מכילה כתובות מייל בלבד, ללא שייכות לשם או לכינוי.

 

 

***

 

פינת הידעתם?

 

 

 

השעון הביולוגי התאי של ההזדקנות 

 

 

 

 

 

 

 

בכל אחד מתאי גופנו קיים שעון ביולוגי, הקובע את קצב ההזדקנות והמוות. השעון הזה מופעל מרגע הלידה. מה מעיד על קיום שעון תאי כזה? ניתן לראות זאת בגידול תאים בתרבית במעבדה. במעבדה ניתן לגדל תאים שונים שנלקחו מהגוף, בצלחות או בכלים שבהם מצוי נוזל המכיל חומרי הזנה, הדרושים לתאים. התאים האלה מתחלקים לתאי בת ומתרבים.

 

כמה חלוקות עוברים התאים עד שמזדקנים ומתים?

 מסתבר שהדבר תלוי בגיל האדם שממנו נלקחו התאים. אם לוקחים תאים כמו תאי רקמת חיבור (למשל מהעור) מתינוק בן יומו - התאים יתחלקו בתרבית מעבדה כ- 50 פעמים. ככל שהתאים נלקחים מאדם מבוגר יותר, הם יתחלקו מספר פעמים קטן יותר, ביחס ישיר לגיל התורם.

 

מנגנון ההזדקנות עדיין אינו לגמרי ברור, אך אנחנו יודעים שחלק מההזדקנות נובעת מכך שבקצה הכרומוזומים בתאים שלנו יש איזור דחוס של דנ"א, המכונה טלומר. הטלומרים מגינים על הכרומוזומים מפני נזקים בדנ"א. עם כל חלוקת תא, הטלומר מתקצר במעט. כאשר הטלומר מתקצר באופן משמעותי, התא חשוף יותר לנזקים היכולים להפוך אותו לתא סרטני (ואז הוא ימשיך להתחלק ולהתרבות ללא שליטה), או שחייו של התא באים לקיצם.

 

אם כן, משך חיי התאים נקבע על ידי שעון ביולוגי הנקבע על ידי אינפורמציה הקיימת בחומר התורשתי שלנו. השעון הביולוגי וההזדקנות עשיים להיות מואצים על ידי גורמים סביבתיים, כמו קרינה, תזונה, עישון וזיהום הסביבה.

 

אז אולי כדאי בכל זאת להיות "ירוקים" ולשמור על איכות הסביבה?  

 

נכתב על ידי קנקן התה , 5/3/2012 01:56   בקטגוריות אבולוציה, ארכיאולוגיה, ביולוגיה, גנטיקה, חברה, חוכמה, חיים, מדע, מחשבה, מינים נכחדים, מיתוסים, מנהגים, פילוסופיה, תרבות, איכות הסביבה, אלוהים, אמונה, אקולוגיה, חומר למחשבה, עתיד כדור הארץ  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-26/5/2012 23:56
 




דפים:  
125,135
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , מדע וטכנולוגיה , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקנקן התה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קנקן התה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)