חשיבה חופשית

לִהְיוֹת פֹּה וְלִהְיוֹת שָׁם
לִהְיוֹת כָּאן וּבְרֹאשׁ שֶׁל אַחֵר
חוֹלֵם בְּעַצְמִי וְחוֹלֵם עִם
לְרֶגַע מְחֻבָּרִים
כְּמֹחוֹת תְּאוֹמִים סִיאָמִים
וּנִתָּקִים לִמְצִיאוּת נִפְרֶדֶת

כְּזָרִים אוֹ לֹא
הֶהָיָה אוֹ הָיָה זֶה חֲלוֹם?

***

בפוסט "ביקור במקום אחר" (הראשון בסדרה) תארתי שני מצבים של ביקורים במקום אחר, כאשר הגוף הפיזי נשאר במציאות הקיימת היומיומית. הבטחתי חלק ב' שבו אמשיך לתאר ביקורים במקומות אחרים. וודאי לחלקכם יהיה קשה לקבל אותם, אך אסיים בניסויים מדעיים שנערכו בתנאים מבוקרים שאולי ישנו את דעתכם בנושא.

חוויה (יציאה) חוץ גופית

בוודאי שמעתם על אנשים רבים שהיו חסרי הכרה, קרוב למוות קליני, שמתארים כיצד משהו בהם יצא מגופם והם מתבוננים מלמעלה על גופם, כשהצוות הרפואי מנסה להחיותם. לאחר שיצאו ממצב חוסר ההכרה - הם מתארים בפרוטרוט את פעולות ההחיאה שנעשו, את שיחת הצוות הרפואי וכדומה. לבסוף הם מתארים כיצד התמזגו שוב עם גופם וחזרו להכרה.

מופלאה עדות של עיוורת מלידה שחוותה יציאה חוץ גופית כזו, שבה ראתה לראשונה כיצד נראים פניה וגופה. ריבוי התאורים האלה על ידי כל כך הרבה אנשים בוודאי אינם המצאה הזויה של יחיד. אבל נעבור הלאה.

טבעי שאנשים קטני אמונה לגבי עדויות של אנשים על תופעות כאלה, אלא אם הם חווים בכך בעצמם. אבל קיים נדבך נוסף להכחשת העל-טבעי. ניחשתם נכונה - בגלל הפחד. תופעות על-טבעיות מפחידות אנשים רבים. חלקם לא יודו בכך, אבל מצד שני אולי יתחילו פתאום לבקר בבית הכנסת או להניח תפילין. מעניין שתופעות על-טבעיות מתקשרות אצל רבים כמעשי אלוהים. האם הפולחן הנלווה של תפילה וכדומה אינו סימן לפחד? ואולי גם נגרם מסיבה אחרת שאותה אתאר בהמשך.

כשהבת שלי הייתה כבת חמש, היא צפתה בטלוויזיה בתוכנית של אורי גלר, שבה ביקש מהצופים לאחוז בכפית ולהתרכז בו. הכפית המעוקמת של בתי שמורה איתנו. רבים ניסו לומר שמעשיו של אורי גלר הם תרמית (ויתכן שחלקם היו רק מראית עין) - אבל כיצד תסבירו את מאות ואולי אלפי הכפיות המעוקמות והשעונים שעמדו מלכת?

כשאורי גלר הופיע בפני השיכבה שלי בבית הספר, הוא הפנט את אחד התלמידים שנשכב בין שני כסאות קטנים (ראשו מונח על כיסא אחד וכפות רגליו מונחות על הכסא השני) וגופו מאובן. האם אתם יכולים לשכב ולא ליפול בין שני כסאות?

הרי זה היפנוזה וודאי תאמרו. אבל האם אתם מבינים כיצד היפנוזה עובדת? מדוע היפנוזה מפחידה אנשים? האם היפנוזה אינה מצב על-טבעי? כולכם מקבלים שניתן להפנט אנשים כי נוכחתם בכך, ולכן אינכם יכולים להכחיש את זה. שאלתם עצמכם פעם מדוע אנשים מסויימים קלים להיפנוט ואחרים פחות? ואולי זה משום שהאחרונים מפחדים מזה ומפעילים התנגדות?

נחזור לתופעה של "משהו" שיוצא מהגוף, מתבונן מלמעלה על הגוף המוטל ישן ויוצא לטיול במקום אחר. אז אולי תודו שזה באמת יתכן אצל אנשים שאיבדו את ההכרה והיו קרובים למוות קליני, אבל חלקכם יסרב לקבל שתופעה כזו יכולה להתרחש במצבים נורמלים בשנתכם. גם אני אולי לא הייתי מאמין שזה אפשרי אם לא הייתי חווה את זה בעצמי.

השתתפות בחלום של מישהו אחר 

כאן אני רוצה לשתף אתכם באירוע מדהים. השתתפות "בחלום" של מישהו אחר. מישהו שהייתה לי איתו התכתבות וירטואלית בתקופה מסויימת. בחילופי ההתכתבויות לפני הארוע חווינו בתופעות טלפתיות הדדיות בין שנינו. אך הפעם לאחר החוויה המהממת שבה "נכנסתי" לחלום שלו, הייתי חייב לכתוב לו ולשאול אותו האם אכן היה? לכן כתבתי אליו מכתב במייל שכותרתו "המכתב שהיה חייב להישלח" . והרי המכתב המצונזר שהעתקתי מתיבת הדואר שלי (המכתב מצונזר כדי לשמור על פרטיותו ופרטיותי):

 "...אני מספר לך זאת רק עכשיו, כעבור מספר ימים, כי היססתי אם להביא זאת בכלל לידיעתך. אולם ככל שהזמן חולף, התחושות שאני חייב לספר לך על זה מתחזקות ולא נותנות לי מנוח. יכול להיות שמה שהיה שם שייך לפנימיותי, אולם אני חש שזה לא היה במקרה...

.... בלילה שבין שלישי לרביעי רוחי יצאה מגופי ונסקה מעלה והגיעה לרקיע חד גוני בצבע אפור בהיר - תווך אפור בהיר מאד אך אינו מאפשר ראייה מעבר לו, רק "שמיעת"  והעברת מסרים טלפתיים. גם צל רוחך היה שם (איזושהי "מהות" שלך. המהות הזו לא הייתה פיזית. היא הייתה על גבול הפיזית – דמות מעורפלת, מעין "רוח") וצלך חדר מדי פעם בתוך האפור באזור שהופיעו בו לסירוגין מעין "תעלות" של קרניים בצבע אפור "מדולל", מעברן היה ניתן לראות מדי פעם נקודות במרחב מואר. רוחי ריחפה עד מעט לפני התווך. אולם, במשך כל הזמן הייתה תקשורת טלפתית ביני לבינך ולבין ישות שלישית, מעבר לתווך, ובמילים כתובות.

זכורים לי רק חלקי דברים. רבים הדברים שנאמרו ונשכחו ממני בהתעוררות הסופית. אתה חיפשת מילה או מילים שמידי פעם יכולתי לראות אותם כתובים בשחור על גבי האפור ובצרופים שונים. הישות הנושאת את השם "מXXXX" תקשרה אתך ואיתי תוך כדי. "התעוררתי" (חזרתי לגופי) מספר פעמים וניסיתי לברר את משמעות הדברים ושוב חזרתי לחלימה המודעת. בכל פעם כשהתעוררתי, ניסיתי לזכור את הכתוב והנאמר. כשהרגשתי כי הדברים מתפוגגים, רציתי לקום ולרשום אותם, אך גופי נשאר משותק...

בין המילים שאני זוכר בבירור היו המילים "מXX", "אX" ו- "אXX". הצירוף של

אX ואXX התמזג למילה "אושר". אתה אמרת לישות שאתה באמת צריך לכתוב בכתביך על ...

שוב, הרגשתי מחויבות לכתוב לך על זה כי היית שם. האם יש לך מושג על מה אני מדבר כאן? דבר מוזר מהסוג הזה לא אירע לי בעבר. האם למשהו מזה יש איזו משמעות לגביך?"

הוא ענה לי נרגש והסביר לי את משמעות המילים שראיתי לגביו. זוכרים את מה שכתבתי בפוסט הקודם? שבחלומות לא ניתן לקרוא מילים? אז זהו, החוויה הזו אינה חלום רגיל אלא מה שמכונה חלימה מודעת. בחוויה הזו "קראתי" מילים - הרבה מילים.

הדבר נשמע הזוי. אבל, בתיבת הדואר שלי יש תיעוד מלא של חילופי המכתבים בינינו. האדם הזה הוא אדם נפלא ונבון ביותר וכאמור אני רוצה לשמור על פרטיותו.

 האם ניתן להוכיח באופן מדעי יציאה חוץ גופית? 

דווח על ניסוי מבוקר אחד שנעשה באדם שטען כי הוא חווה יציאה חוץ גופית מדי לילה. לפיכך ערכו עליו ניסויים במעבדה לחקר השינה.  בניסויים אלה הנבדק ישן מספר לילות בחדר אטום ונעול, המצולם במצלמות.  החוקרים שמו מעל המיטה מדף גבוה שלא ניתן להגיע אליו, אלא בעזרת סולם גבוה שלא היה בנמצא בחדר. בזמן שאותו נבדק ישן, הניחו החוקרים על המדף  פתק ועל הפתק היה כתוב מספר, בעל מספר ספרות. בכל לילה החליפו את המספר שרשום בפתק. 

את המספר שרשום בפתק, כמובן לא ידע הנחקר שאמור היה לעבור את הניסוי ואכן לאחר שהנחקר התעורר מהשינה, הוא אמר למדענים שהוא חווה יציאה חוץ גופית ושהוא ראה את הפתק ואמר להם את המספר שהיה רשום בפתק, שהיה כאמור על המדף בגובה כזה שהנחקר שנבחן לא היה יכול להגיע ולהציץ. לתדהמת החוקרים אמר את המספר המדוייק שהיה רשום על הפתק שהיה מונח על המדף. כבונוס הוא גם סיפר לחוקרים את הפרטים שראה בחדר הסמוך. זוכרים, חדר השינה היה אטום ונעול ואותו נחקר לא ראה לפני הניסוי את החדרים הסמוכים.

אני כבר רואה קוראים שאם לא זנחו את הקריאה עד כה כבר קצה רוחם והם מתכוונים לנטוש את המשך הקריאה. אבל עכשיו אני עומד לכתוב על מדע אמיתי ששיחזר יציאה החוץ גופית וחלימה מודעת. מדובר בפיתוח מיוחד של מדען בשם פרסינגר ובשני מאמרים מדעיים שפורסמו בכתב העת המדעי מספר אחת - SCIENCE. המחקר הזה פורסם בכתבה לעמך כאן. והרי קטעים נבחרים מהכתבה:

שני ניסויים חדשים שהתפרסמו בגיליון השבוע של כתב העת Science הצליחו לשחזר חוויה רוחנית של ריחוף מחוץ לגוף.

אחד מכל עשרה אנשים ברחבי העולם חווה בזמן כלשהו בחייו חוויה על חושית של ריחוף מחוץ לגוף. בחודשים האחרונים השתתפו מאות מבין אותם אנשים בניסויי ה"מציאות המדומה" ואישרו בהתרגשות את השיחזור במדויק לתחושה המופלאה שחוו בעבר. הנבדקים אף הצליחו לראות את עצמם מרחפים מחוץ לגוף על מסך הוידיאו שהוצב מולם וצילם את הניסוי.

זו לא הפעם הראשונה שחוקרים מצליחים לשחזר בתנאי מעבדה חוויות מיסטיות עוצמתיות, אבל עד היום כל הניסויים היו כרוכים בהקרנה אלקטרומגנטית על המוח. המדען המוביל בתחום הוא פרופסור מייקל פרסינגר, נוירולוג קנדי ואתאיסט מושבע, שחוקר כבר 30 שנה את החוויה העל-חושית. פרסינגר טוען בלהט שהחוויה העל-חושית אינה קשורה כלל לאלוהים אלא אך ורק לתהליכים נוירולוגיים שמתרחשים בתוך המוח.

פרסינגר סבור שהניסוי מוכיח את טענתו ש"אלוהים הוא בסך-הכל שדה אלקטרומגנטי". לעומתו, רוב החוקרים בתחום אינם פועלים מתוך להט אנטי-דתי אלא מתוך סקרנות גדולה בנוגע לחוויה העל-חושית. למרבה האכזבה, מטרתם טרם הושגה. אמנם עכשיו כבר ברור שחוויות על-חושיות ניתנות לשחזור בתנאי מעבדה, אבל אף אחד מהחוקרים לא הצליח להסביר עדיין את מהותה של החוויה, איך ולמה היא מתרחשת במציאות.

יותר מכך, הצלחת החוקרים מוגבלת אך ורק לשחזור חוויה מהעבר ועד היום איש מהם לא הצליח לייצר חוויה על-חושית ראשונית במוחם של נבדקים אשר מעולם לא התנסו בה קודם. פרסינגר ניסה לעשות זאת באמצעות הקסדה המגנטית שהמציא, אך לאחר כישלונות חוזרים ונשנים הודה שהניסוי "לא פועל על ספקנים".

ובכן, מכאן ניתן לראות שעל ידי הפעלת אמצעים מלאכותיים על המוח, ניתן לגרום לאנשים לחוות חוויות רוחניות כמו לראות את אלוהים, יציאה חוץ גופית ותופעות אחרות. בבדיקות MRI, מואר במוח איזור מסויים כאשר אנשים חווים חוויות רוחניות - החל מראיית אלוהים ועב"מים וכלה בחווית תפילה בבית כנסת או הנחת תפילין. זהו גם אזור במוח הפעיל מאוד באנשים שעוברים אקסטזות דתיות ורוחניות.

אז האם הניסויים של פרסינגר מוכיחים את ההיפך - שבעצם חוויות על טבעיות מקורן בדמיון של המוח?

התשובה היא שלא בהכרח. באמצעות הפעלת גירויים מלאכותיים על המוח, ניתן לגרום לאדם לראות למשל נקניקיה בצלחת, להריח את ריח הנקניקיה ולחשוב שהוא אוכל אותה בהנאה. למעשה לא היה ולא נברא, אך האדם בטוח שראה הריח וטעם נקניקיה. אז האם מכאן ניתן להסיק שאכילת נקניקיות היא דמיון? וודאי שלא, כולנו יודעים שאכילת נקניקיות היא דבר מאוד מעשי ומציאותי. באותו אופן, לא ניתן להוכיח שיציאה חוץ גופית היא רק יד הדמיון.

היום חג שמחת תורה שבו מסיימים את פרשת השבוע האחרונה ומתחילים מחדש את הראשונה. ראוי לציין שמתחילים את קריאת התורה היום ולא בשבועות - חג מתן תורה. וכי לאחר מתן התורה בני ישראל חיכו משבועות עד היום להתחיל לקרוא בתורה? כרגיל, בוודאי קיימת פרשנות לשאלה זו, אבל נניח לכך כרגע. כי כל הפרשנויות כולל התורה עצמה נכתבו על ידי בני אנוש.

ובענייני פרשנויות מעניינת אותי במיוחד הפרשנות של פרופסור ישעיהו ליבוביץ ז"ל, שהיה מדען, פילוסוף, אך קודם כל יהודי דתי אורתודוקסי. אצל רבים שמו מעורר רגשות דחיה ואפילו שנאה, בתרוץ שהוא כינה חלק מחיילי צה"ל כ"יודו-נאצים" בגלל אופן התנהגותם הלא מוסרי. אבל מה לענייני פוליטיקה לענייני דת? מה לזה ולדעתו של ליבוביץ כאדם דתי על אלוהים והתורה? פרופסור ליבוביץ היה לא רק אדם דתי, אלא גם אדם חכם וחושב.

דעתו לגבי אלוהים, האדם והתורה מאוד מעניינת, כי בניגוד לרבים מהרבנים (שיודעים הכל?) - הוא אינו יודע לענות על הרבה שאלות ולא קשה לו לומר זאת.

לכן אני מביא כאן ראיון קצר ומעניין מאוד של ישעיהו ליבוביץ על פרשת בראשית, שנערך על ידי ירון לונדון בתכניתו שבעים פנים. ראיון מעורר מחשבה זה כמובן מאוד אקטואלי גם היום:

מעיקרי דבריו:

א.   התורה על 24 כרכיה אינה אלא עיסוק במעמדו של האדם בפני אלוהים. אין היא עונה על שאלות יסוד כמו תכונות אלוהים ואינה מספקת חומר אינפורמטיבי על מהות העולם ובריאתו. 

ב.   עובדה מעניינת, הקשורה בקודמת, היא שהתורה מקדישה לעולם כולו על כל צבאותיו (בריאת העולם) 31 פסוקים בלבד, ואילו למשכן שהיה צריף (עלוב) - התורה מקדישה למעלה מ-300 פסוקים.

ג.   אין הוא מבין מה פירוש המילה "בראשית" ו"ברא" כתאור אינפורמטיבי, אלא כראשית של המציאות - מושג שהאדם אינו יכול להבין. 

ד.   "בריאת האדם כצלמו ודמותו" - אינה מצביעה על התכונות האלוהיות של האדם (זוהי רק פרשנות של האדם). לדעתו לאלוהים אין תכונות. משמעות המושג כצלמו ודמותו משמעה אחת - האדם הוא יצור תבוני! יש לו רצונות! בניגוד לטבע שאין לו רצונות. מכאן הוא מסיק (בניגוד לשפינוזה ואלברט איינשטיין) רק דבר אחד - אלוהים אינו העולם והטבע. 

ה.   האדם היה יצור תבוני מלא ולאחר פרשת גן עדן הוא הפך ליצור תבוני בלתי מושלם. והוא מסביר מדוע: האדם אינו מזהה מהו טוב ורע באופן אבסלוטי. זהו מושג הנתון לפרשנויות שונות של האדם.

ו.   מדוע האדם התחיל להתבייש לאחר אכילת התפוח? על זה עונה ליבוביץ "אינני יודע" והוא מוסיף: "דווקא חוסר הבושה (כולל עירום) היא אחת התכונות האופייניות ביותר של האדם במציאות.

ז.  ישעיהו ליבוביץ אינו חושש לענות על שאלות רבות ב"אינני יודע". הוא אומר שאין לו קומוניקציה עם שמים, ומלגלג במרומז על אלה שטוענים שלהם יש קומוניקציה כזו.

ח.   הוא טוען שהמדע יכול להביא תשובות לשאלות שתשובה להן אין כרגע, אך תשובות אלו תעוררנה שאלות ובעיות חדשות אחרות, שהאדם לא הבין קודם שהן קיימות.

אדם חכם ואמיץ ישעיהו ליבוביץ.

יהי זכרו ברוך.

חג שמח

יש מי שצם כי הוא מפחד

רק אלוהים שלו יודע, או שלא יודע ממה

יש מי שצם כי זה קוּל

אחלה גבר הוא יוצא

יש מי שצם בגלל הדיאטה

כי דווקא ביום זה הוא יוריד עשרה קילוגרם

יש מי שצם בשביל הכפרות

וחושב שיכול לנהוג כפרא בשאר הימים

יש מי שצם

כי רק בצום הוא יודע לחשוב בהגיון, או שלא

יש מי שצם סתם ליתר ביטחון

שיהיה, אולי ישתלם

ואני לא צם כי זה לא בריא

ואם הייתי חושב שזה בריא

הייתי כבר צם ברמדאן

ואלוהים שלי הוא לא אלוהים אישי קטן קטן

נוטר ונוקם כמו בני האדם

ואלוהים שלי אינו בבעלות יהודית

ואני לא נבחר וטוב מכל העמים

אלוהים שלי הוא אלוהי כל העולם והטבע. 

הרב קוק אמר פעם שהוא כותב לא מפני שיש לו כוח לכתוב, אלא מפני שאין לו כוח לשתוק. אז מדוע כל מעריצי הרב קוק כל כך רוצים שאני אשתוק? גם אני לא יכול לשתוק לנוכח טעויות רווחות וסילופים נפוצים. אני בהחלט לא הרב קוק ולא מתיימר להיות אליל כמוהו, גם לא קדוש, אך גם אני בשר ודם אשר יודע משהו בחיים ולא יכול לשתוק.

מדברי הרב קוק: "ההבדל שבין הנשמה הישראלית, עצמיותה, מאוייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה, ובין נשמת הגוים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ועמוק, מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי". (ס' 'אורות', אורות ישראל פ"ה פיסקה י , ע' קנו).

הרב קוק כבר שוכב בקברו ולא יכול לענות. מה אתם אומרים? וכי לא מוטב שהיה שותק?

מתוך סידרת עשרת ימי חשבון הנפש:

מחשבות על פולחנים ומנהגים

איזה זאב אתם מאכילים?

אנשים וחשבונות-תורת הקבלה

חשבון נפש של הורה

ילדים מושלמים?

גם אלף צומות לא יכפרו...

עטוף בטלית של מילים וגימטריה

את הפוסט הזה אני כותב בעקבות תגובות שקבלתי על הפוסט הקודם, שעסק בדברים שקשה להסביר.

כאשר קורים לבני אדם אירועים יוצאי דופן שקשה להסבירם, הם נחלקים לשלושה סוגים בהתייחסותם לדברים. הסוג הראשון תולה את הדבר ביד השגחה עליונה, אלוהים או ישויות אחרות. הסוג השני, שמתייחס אל עצמו כאתאיסטי, פוסל את קיומם של הדברים שקרו, או מטיל ספק עקב סובייקטיביות בהסתכלות על הדברים שקרו, או מדחיק אותם כלא היו. הסוג השלישי רושם לעצמו את הדברים ושואל שאלות. אין הוא מתעלם מהם, גם אם אינו יודע להסביר - הוא רואה בהם תופעות על-טבעיות, כי בהחלט אי אפשר להגדירן כרגע כטבעיות.

הסוג השלישי נחלק לשני תת-סוגים: הראשון תוהה מעט על הדברים ועובר לסדר היום. השני נוטה לחשוב שקיימים מימדים נוספים בעולם הנגלה לנו. הסוג הזה מנסה לחקור ולהבין מהם המימדים האלה.

הבעיה היא מוגבלותו של האדם (מוגבלות פיזית של המוח) בתפיסת עולם רב מימדי. אין ויכוח שבעולמנו קיימים לפחות ארבעה מימדים: יש את האורך, הרוחב והגובה של גופים - מה שאנחנו מכנים תלת מימד. אבל, רבים האנשים שמוחם בקושי מסתדר עם תפיסת התלת מימד כהלכה. למשל, יש אנשים שבקושי מסתדרים עם גאומטריה דו-מימדית ובשום פנים ואופן אינם מסתדרים עם גאומטריה תלת-מימדית. ענף הגאומטריה התלת- מימדית היה בעבר אחד הענפים לבגרות במתמטיקה. אבל, ביטלו אותו בגלל המוגבלות של הראיה והתפיסה המרחבית של אנשים רבים.

וקיים מימד ידוע רביעי שהוא מימד הזמן. גם כאן יש לאנשים רבים בעיית תפיסה נכונה של מימד הזמן, ביחס לשלושת המימדים האחרים. אין הדבר נובע מטפשות, אלא ממוגבלותו של המוח האנושי בתפיסה רב-מימדית.

כמה מכם יכולים לתפוס את תורת היחסות של אלברט איינשטיין? האם אתם יכולים להבין את התופעה שאם תנועו במהירות האור פשוט תעלמו? - לא יהיה לכם משקל (מסה) ותהפכו לאור. מסה היא עוד מימד הקיים בעולמנו. ואתם אם תהיו עדים להעלמות פתאומית של גוף שהתחיל לנוע במהירות האור, האם רובכם לא יקשור את הדבר לתופעה מיסטית?

נכון, עדיין אין לנו טכנולוגיה לנוע במהירות האור. אך האם חשבתם באיזו מהירות נעה המחשבה שלכם? למשל ידועים מקרים של אנשים הנקלעים למצבים של "הסוף" המתקרב. בשניות אחדות בודדות, המוח שלהם מגלגל כסרט את כל מהלך חייהם. גלגול חיים שלמים במחשבה בשניות - חשבתם פעם מה צריכה להיות מהירות המחשבה הזו?

ובכלל מהי מחשבה? האם אתם יכולים לתאר אותה כדבר פיזי? על פי כל הגדרה לא תוכלו לעשות זאת, גם לא להסביר אותה בעזרת כל הביולוגיה הידועה לנו על המוח (ואנו יודעים רבות ובעצם עדיין לא יודעים כלום). אז אולי גם המחשבה היא מטפיזיקה?

האם כל אחד מכם יכול להיות בטוח שכל העולם הנגלה לו אינו דמיון? שאולי בעצם כל מה שאת/ה רואה, שומע, מריח וחש הוא פרי הדמיון ובכלל אינו קיים במציאות? כיצד אפשר להיות בטוח שהאינטראקציות עם העולם ואנשים אינה המצאה פרטית שלך? החלום הוא דוגמא איך המוח הופך דברים לא מציאותיים למציאותיים כביכול, עד שאנחנו מתעוררים.

האם לא קרה לכם שהתקשתם לעבור מהחלום למציאות? שלרגע אתם בטוחים שהחלום הוא כל כך מציאותי? האם אתם מודעים לכך שחלום "הרפתקאות" שנראה לכם כנמשך שעות וימים, בעצם מתרחש במוח בשניות בעת החלום. האם אין בזה סממנים של מיסטיקה?

כשאנחנו מתבוננים בהצגה של קוסם, אנחנו רואים בעצם אשליה שהמוח שלנו מתרגם כמציאות גמורה. רק הידע שלנו שמדובר באשליה, גורם למוחנו לקבל את הדברים כפי שהם כביכול. לקבל אבל לא בדיוק לתפוס ולהבין את הפער.

כשקוסם מניע חפצים כביכול על ידי המחשבה בלבד - אתם בטוחים שהתנועה הזו נעשית באמצעים פיזיים בלתי נראים ואפילו הקוסם מגלה לכם זאת, אך לא את האמצעים. אבל כיצד אתם מסבירים שישנם אנשים שבאמת יכולים להזיז חפצים בכוח המחשבה? נערכו עליהם ניסויים מבוקרים, תחת השגחה קפדנית, בחדרים אטומים שלא היו וראו מעולם.  

הפיזיקה המודרנית מצביעה גם על קיומם של מימדים נוספים ואפילו של מימדים מקבילים. אני יודע שלחלק מהקוראים, דברים אלה כבר נראים בלתי נתפסים ומעוררים רצון לנטוש את המשך קריאת הפוסט. אני ממליץ לנסות לעשות מאמץ ולהמשיך לקרוא. לא אלאה אתכם רבות בנבכי הפיזיקה המודרנית, שאמנם למדתי משהו במסגרת לימודיי האקדמים הפורמליים, אבל אין זה תחום עיסוקי ואני רחוק מלקרוא לעצמי מומחה בתחום זה.

אתם וודאי מקבלים את קיומה של האינטואיציה. לכולנו יש אותה במידה זו או אחרת. אך, וודאי אתם אומרים שהיא נובעת מנסיונכם בעבר. אבל האם זה רק עניין הנסיון?

יש אנשים רבים הדוחים בשאט נפש קיום תופעת הטלפתיה. הם יאמרו שבעצם זו רק אינטואיציה. אז למגינת ליבם, אנשים אלה צריכים עכשיו לשנות את השקפת עולמם בנושא. המדע הוכיח שקיימת טלפתיה, בכוח שהוא הגדיר כפסיי (Ψ). נערכו תשעה ניסויים בלתי תלויים שהוכיחו את קיום הטלפתיה. המחקרים האלה פורסמו בכתב עת מדעי רציני ומכובד. פרטים על המחקרים האלה כבר הבאתי בפוסט קודם.

אז מדוע יש עדיין רבים שאינם מאמינים בהזזת חפצים בכוח המחשבה? מדוע למרות שהתופעה הודגמה בניסויים מבוקרים, רבים עדיין שוללים את קיומה מכל וכול? חלק מכך בהחלט נובע מכך שרבים מהטוענים ליכולות האלה הם שרלטנים ובעצם מדובר בתרמית. אבל, לא ניתן להתעלם מכך שחלק באמת יודעים לעשות את זה.

האם אתם יודעים על כך שתוצאות תנועת ומדידת חלקיקים משתנות בנוכחות ובהשפעת הצופה בהם? זו כבר פיזיקה ולא מטפיזיקה. הדבר הוכח בניסויים פיזיקלים רבים.

אז מדוע חלק מכם אינו יכול לקבל תנועה של חפצים בכוח המחשבה?

נכון, זה בלתי נתפס ובלתי מוסבר לגמרי. אך, כיצד אתם יכולים להיות בטוחים שלא מדובר כאן (כמו בכוח פסיי של הטלפתיה) בכוח פסיי -דלתא - אומגה - X למשל,  שיתגלה אולי בעתיד?

וודאי רבים מכם יאמרו שהזזת חפצים בכוח המחשבה היא שטות גמורה. מדוע? כי הם אף פעם לא היו עדים לכך שעצמים זזים בכוח המחשבה שלהם? אבל, אני למשל, במצבי רוח מסויימים, או כשלעיתים מסתכל מרחוק על חפצים המונחים על שולחן או מדף - קורה שהם "מקבלים חיים משל עצמם" והם נעים, נופלים, נשברים או מתנפצים (לתופעה הזו קוראים טלקינזיס). אתם יכולים להאמין בכך או לא.  אני כמדען הייתי רוצה להיווכח בכך בעצמי לגבי מי שטוען שדברים כאלה קורים לו.

אבל אומר לכם משהו. נדירים האנשים שיכולים להדגים לכם את הדבר בכל עת. למה הדבר דומה? בעבר הייתה לנו טלוויזיה שלפתע התחילה להגביר את הקול בצורה מפחידה ולאחר כמה דקות שבה לשדר בעוצמה הרגילה כמקודם. כשהזמנו טכנאי הטלוויזיה פעלה כרגיל והוא לא היה מסוגל להבחין מה אינו כשורה בה.  רק לאחר שהטלוויזיה נלקחה למעבדת השירות, הבחינו בתופעה גם שם.

באותה מידה אני לא יכול להוכיח לכם שלפעמים אני עד לתנועת חפצים בכוח המחשבה שלי. יודעים מדוע? כי אני לא שולט בזה. אני לא יכול להדגים את התופעה בכל עת על פי הזמנה. אבל אני בהחלט משוכנע שהתופעה קיימת, כי חוויתי אותה בעצמי.

יתכן שתאמרו כי זה דמיון, אך האמינו לי שאיסוף השברים אינו דמיון ואפילו טירחה. וכבר אני רואה אחדים מכם שמסבירים את זה בקיום רעידת אדמה או משהו דומה. אבל מה לעשות שרעידת אדמה כזו לא נמדדה ולא דווחה, וכי רק חפץ אחד מתוך כמה "מחליט" לנוע פתאום?

ואיך תסבירו את התופעה שחוויתי מספר פעמים, שבהם הנחתי ספל קפה מלא שיתקרר מעט וכשחזרתי לשתות מהספל גיליתי שהוא מלא רק עד מחציתו? ושלאחר לגימונת קטנה, הספל כבר חסר עוד רבע? מה, יש איזשהו רואה ואינו נראה ששותה מהספל שלי? למזלי אינני היחיד שחווה חוויה כזו, אחרת בהחלט הייתי מודאג שנשתבשה דעתי.

ואת או אתה, שלא קרו לכם דברים כאלה, יכולים לקבל או לטעון שהכל עורבא פרח.

אתם יכולים להצמד "למציאות" שלכם, או לקבל אפשרות שקיימת גם מציאות אחרת ואפילו לא אחת.

כי לאדם, עם כל גדולתו, יש מיגבלה רצינית - תפיסת עולמו מבוססת בעיקרה על התשדורת הנקלטת מחמשת החושים שלו: הראיה, השמיעה, הטעם, הריח והחישה. אך התפיסה המתקבלת על ידי המוח מחמשת החושים אינה תמיד המציאות כפי שהינה באמת. המדע הוכיח את זה בדברים אינספור. אז המדע יודע את זה ולא סתם בפולקלור מזכירים את "החוש השישי". ואני אפילו לא יכול להיות בטוח שלא קיים גם חוש שביעי ושמיני.

לכן התבססות על התמונה המתקבלת מהחושים בלבד לצורך הוכחה, אינה מספיקה. כמה שנים היו כולם בטוחים שהשמש מסתובבת סביב הארץ ולא להיפך? האם אתם באמת יכולים לתפוס את מושג האינסוף? וכשהיקום נגמר מה יש מאחריו? לתוך מה מתפשט היקום כפי שזה קורה היום? האם אתם יכולים להבין מהם יקומים מקבילים עם מיתרים חופפים? הפיזיקה המודרנית כבר מצאה עדויות לקיום דברים כאלה, אך האם המוח שלנו יכול באמת לתפוס את זה?

כבר כתבתי בעבר בפוסטים שלי על תופעת הסינסתזיה החושית שנפוצה אצל אנשים מסויימים, ובמידה מסויימת אצל כל אחד מאיתנו במצבים מסויימים. התופעה הזו גורמת לאנשים לראות קולות (כצבעים וצורות) , להריח מילים, לראות מוסיקה.

על היכולת לחוש צמרמורות, או "נמלים הולכות על גופכם", קור וחום משמיעת מילים מסויימות או מוסיקה, או כתוצאה מראיית תמונות מסוימות - אתם וודאי לא מתווכחים.

מדוע אינכם מתפלאים כאשר מישהו מזכיר בנוכחותכם את המילה כינים - אתם מתחילים להתגרד בראש? הגירוד הזה הוא אמיתי ולא דמיון.

האם אתם יודעים שהמוח שלכם קולט הרבה דברים, אבל עושה סלקציה שלהם, ולכן אתם אינכם מודעים לקיומם? לאוטיסטים יש בעיה שמוחם מתקשה לעשות סלקציה ולנפות חלק מהאותות הרבים שנקלטים. אז חשבתם על כך שאולי מוחנו גם מנפה דברים משמעותיים מסוימים?

אז אם קראתם את כל מה שכתבתי, כיצד אתם יכולים להיות בטוחים שלא קיימת גם מציאות אחרת?

ולגבי הקשר בין על-טבעי, אלוהים ומדע, דעתי דומה לזו של אלברט איינשטיין. על כך צפו בסירטון שבקישור מתחת לתמונה. 

 אלברט איינשטיין ואלוהים

   .

יש אנשים המפחדים להפגש עם אלוהים. הם מפחדים, כי הם מאמינים שזה יהיה יום מותם. כנראה שאנשים דתיים מפחדים מכך יותר...

מכיוון שיש לי הרבה שאלות פתוחות לאלוהים, אין אני מפחד והזמנתי פגישה איתו עוד בחיי. וכי למה עליי לפחד ממנו? למעט "שמור על השבת לקודשו", אני ממלא את כל שאר עשרת הדיברות ואפילו משתדל לקיים את התרי"ג הקשה ביותר - ואהבת לרעך כמוך.

לילה אחד ישנתי נהדר, עד שמשהו נגע בי ועורר אותי. בחשכת החדר הבחנתי בשלשיית מילים מהבהבות על הקיר -  

.

הרגשתי שאני נוסק מעל מיטתי ורואה את גופי מוטל עליה בשינה ערבה. נחתתי בחדר קבלה ולפנַי בוהק שלט: קח מספר והמתן לתורך בסבלנות.

לקחתי מספר ושלט מואר אחר      הפנה אותי לבר. על השולחן היו פזורים קוקטלים רבים מסוגים שונים. בחרתי אחד, התישבתי על כסא קטיפה, מול חדר שדלתו נראתה כך:

 
        והמתנתי לתורי.

זמזום הפנה תשומת ליבי שהדלת נפתחה. נכנסתי לבקשתו של קול עמוק ואז ראיתי את אלוהים:

 שב אמר לי הקול ואין צורך שתִשל נעליך מעל רגליך. אני אלוהים, נעים מאוד.

שמי קנקן ומה שימך, אם מותר לשאול? והוא ענה לי - "בטוח שאף לא אחד מ-72 השמות האלה שנתתם לי: