כינוי:
קנקן התה בן: 13 Google:
קנקן התהתמונהפרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
נובמבר 2015
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
יהודי דבר עברית
הפוסט היום מוקדש לשפה העברית
 ביום הולדתו ה-155 של מחייה השפה העברית - אליעזר בן יהודה
יהודי דבר עברית
העברית היא שפה של שורשים
השורש שלה הוא עבר
וכמעט עברה מן העולם
אלמלא אליעזר בן יהודה
וצעקות מכל עבר
יהודי דבר עברית -
הייתה נותרת שפת תפילה מתה
ובהתחדשותה - השפות היהודיות
האידיש והלאדינו
כבר נעלמות
על מזבח העברית
וכה מוזר
שאני מבין את שפתו של דוד המלך
והוא וודאי היה מתקשה להבין את שפתי
אם בכלל
וכל כך צורמת באוזניי
העברית הרחובית
ולא בגלל הסלנג
אלא בשל הצרוף
של דלות לשונית
ושיבוש לשוני
והנה כבר בדורי
שפת עבר הופכת לשפת עצל
שנקרא לה עצלית?
פוסטים נוספים שכתבתי בנושא השפה העברית:
סטודנטים כדאי שתקראו את זה
רופאים - עברית שפה קשה
| |
על אמונה מול רציונליזם
הפוסט הזה יהיה קצר יחסית והוא היבט פילוסופי בהשראת המגיבים לפוסט הקודם "היש חיים לאחר המוות".
התגובות בפוסט הקודם נחלקו בין המאמינים לבין הספקנים.
במחשבה על אחת התגובות שקבלתי, ניסחתי את המשותף בין המאמינים לבין הספקנים בשם הרציונליזם:
לאמונה ולרציונליזם יש תכונה משותפת. שניהם מושפעים מהדעות והחינוך של הסביבה, המדכאות חשיבה אחרת. האמונה מתעלמת מעובדות הסותרות אותה, והרציונליזם מתעלם מעובדות שאינו יכול להסביר אותן. *
האדם נולד עם מחשבה חופשית ולמעשה הסביבה היא שמדכאת אותה (או לפחות חלק ממנה). יודעים מהי ההוכחה לכך?:
התבוננו בילדים שאני כל כך אוהב. הם נולדים עם סקרנות עצומה. הם שואלים אין ספור שאלות. הם פתוחים לבחון כל אפשרות. אך הסביבה הבוגרת מדכאת את החשיבה החופשית שלהם, מקבעת בהם אמונות ומיתוסים. מלמדת אותם שיש עובדות ותופעות "נכונות" ולא נכונות, ובעקיפין מלמדת אותם להתעלם מעובדות ותופעות אחרות, המכונות "שטויות". זוהי למעשה "שטיפת מוח" שעוברים הילדים על ידי הסביבה הבוגרת. במידה מסויימת שטיפת המוח הזו נמשכת כל ימי חיינו. כולנו מושפעים מהחינוך שקיבלנו ומהסביבה.
החברה הסובבת מלמדת את הילדים מה זה "טוב" או "רע", שהם מושגים סוביקטיבים של חברה אחת לעומת אחרת. החברה מלמדת אותם מה זה "נכון" ומה "לא נכון", ונכון וצודק בחברה אחת הוא אינו בהכרח נכון וצודק בחברה אחרת. החברה למעשה גם מפתחת בהם בעקיפין "מוסר כפול" וצביעות. יש רק בעייה אחת - רבים מהמושגים והתפיסות שאנחנו מלמדים אותם הם סובייקטיביים ומקורם בחשיבה שחברה אחת טובה מהאחרת. תופעת ההתנשאות.
ואת המלחמות לא המציא האדם - זוהי תכונה חייתית הטבועה בטבע האדם כמו בחיות, שמקורה בתחרות והישרדות.
התוצאה של הסביבה על הילד המתבגר: קיבעון מחשבתי וסקרנות שמוגבלת ברובה לרכילות.
וכן, קיבעון מחשבתי המוטה לפרקטיות. אבל, גם פרקטיות היא מושג מעורפל, רב משמעי. למשל, בניית בית מוסכמת על כולם כדבר פרקטי. לעומת זאת, יצירות אמנות אצל רבים הן לא דבר פרקטי.
המדע למעשה, מתוך שיטות וכללי העבודה שלו - הוא הדבר הקרוב ביותר לאמת. אך ככל ששיטות המדידה הופכות להיות רגישות יותר, המדע מגלה אמיתות חדשות. מכיוון שגם מדענים הם בני אדם, קיימים גם בהם שמרנים המתקשים לקבל תגליות חדשות של דברים, שלא האמינו שקיימים. במחקר שלי למשל, התעקשתי לברר תופעות וממצאים ששנים התעלמו מהם וקראו להם ארטיפקטים. גם כשהמחקר שלי הוכיח את הממצאים כנכונים מעבר לכל ספק, נאלצתי להיאבק עם מדענים שמרניים, עד שהתקבלו על ידי הקהילה המדעית כולה. גם פרופ' דן שכטמן (חתן פרס נובל) נאבק שנים רבות עד שמסקנות עבודתו הוכרו על ידי הקהילה המדעית.
על כך אמר המדען הדגול מאקס פלאנק : "אמת מדעית חדשה אינה מנצחת משום שמשכנעים את מתנגדיה לראות את האור, אלא משום שהם מתים ובמקומם קם דור חדש המבין אותה".
ולגבי המוות עצמו:
לאחר מחשבה ניסחתי את המשפט הבא:
המוות מפחיד בני אדם יותר מתוך המחשבה על הנותרים מאחור מאשר המוות עצמו, אם נוטלים ממנו את האמונה על שכר ועונש בעולם הבא. *

ועוד חומר למחשבה:
בשפה האנגלית אנו מכונים HUMAN (הומנים), למרות שההומניזם רחוק מלהיות תכונה של כל החברה האנושית. למעשה החברה מפגינה הרבה תכונות חייתיות המשותפות לעולם הקופים.
בשפה העברית אנחנו מכונים אדם, מתוך אמונה שאנחנו צאצאי אדם וחווה.
לאדם קוראים אדם גם הרציונליסטים.
ואני הייתי מכנה את האדם "חיה מורכבת" (complex animal) ובפסיכולוגיה למילה complex יש גם מובן של תסביך. כלומר, חיה מתוסבכת.
וזיכרו - הניצוץ האנושי הוא המצאה של האדם. כי יש ניצוץ דגי ויש ניצוץ נחשי ויש ניצוץ פּילי ויש ניצוץ קופי...
בוודאי לא חידשתי לכם הרבה, אך עובדה שעצם ידיעת הדברים אינה עוזרת לאנשים לשפוט דברים באובייקטיביות אמיתית ולצאת מקבעון מחשבתי שהוטמע בהם. מדובר באמונות, מדובר בתפיסות של המציאות, מדובר גם בדעות פוליטיות.
לאחר ולא החמאתי כאן במיוחד לבני האדם, שגם אני נמנה עמהם, פוסט זה פתוח כעת לדיון אתכם הקוראים.
* כל הזכויות שמורות ©
|
נכתב על ידי
קנקן התה
,
16/7/2012 07:29
בקטגוריות רציונליזם, אמונה, חשיבה, דעה אישית, התנהגות בעלי חיים, חברה, חומר למחשבה, חיים, לוגיקה, מוות, מוסר, מושגים וביטויים, מחשבה, מיתוסים, סגנון חיים, סובייקטיביות, עברית, פילוסופיה, צנזורה, שפה, תרבות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-19/7/2012 05:37
|
לוגיקה של מילה מרגיזה
המילה שמרגיזה אותי ומיד תראו שקרוב לוודאי גם אתכם - היא המילה "אמרתי". השימוש במילה עצמה אינו בעייתי בדרך כלל, אלא עם הצירוף של המילה שבאה לפני או אחרי. הרי שתי דוגמאות לכך:
אז אמרתי! לשמוע את מי שאומר את זה, ממש מכעיס. כי מי שאומר את זה לא לוקח אחריות על דבריו ובעצם מזלזל באחר -בשומע. אך זה עשוי לחזור אליו כבומרנג. כי השומע והסביבה כבר לא יתייחסו אליו ואל דבריו ברצינות בעתיד ואז זה כבר יעצבן אותו. לוגיקה פשוטה!
ראש ממשלת ישראל לשעבר, לוי אשכול, ששלט באידיש ולא כל כך טוב בעברית, מספרים עליו: היו באים ואומרים לו - זה אמר כך וזה אמר כך. לוי אשכול היה עונה להם באידיש: "געזוקט איז געזוקט". כלומר, "אמר אז אמר". לפרושכם.....
ויש גם גרסא אחרת למה שאמר אז אשכול: "האט ער געזאגט... זאג דו אייכעט." כלומר, "אז הוא אמר... תגיד אתה גם כן ". מה שאומר, שלוי אשכול לא סמך במיוחד על מה שאנשים אומרים. ואתם? האם אתם סומכים?
ואולי זה אומר שללוי אשכול לא היה כל כך איכפת מה אנשים אומרים. ואם כך, זה עוד יותר גרוע. כיוון שלוי אשכול כבר ז"ל, נניח לו.

אמרתי לך! מי שאומר את זה מתכוון להגיד שאם היית שומע/ת לדבריו, לא היית נמצא/ת במצב הדפוק הזה. מי אינו מתעצבן שאומרים לו את זה? וכמה קלה ניצרת הלשון שלכם, כשאתם אומרים לאחרים "אמרתי לך?
אומרים שהמצווה הקשה ביותר בתרי"ג מצוות היא המצווה "ואהבת לרעך כמוך" ובמילים אחרות על תעצבן אחרים במה שמעצבן אותך. לוגיקה פשוטה!
אז אם כל זה כל כך לוגי, מדוע אנחנו פוגעים במה שאנחנו כל כך נפגעים? ממש לא לוגי.
ומה דעתכם?
|
נכתב על ידי
קנקן התה
,
28/2/2012 19:02
בקטגוריות לוגיקה, חברה, חומר למחשבה, חינוך, מנהגים, עברית, פילוסופיה, שפה, תרבות, ביקורת, הנושא החם
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-2/3/2012 10:37
|
רופאים - עברית קשה שפה
זכור לי בילדותי כיצד אבי היה מתקשר אלי, לשאול כיצד מאייתים מילה מסויימת בעברית. הוא עלה מברית המועצות דאז והתבייש מאד לכתוב מכתב או מסמך רשמי בטעויות כתיב. כיום יש רופאים רבים ששפת האם שלהם אינה עברית. חלקם כותבים הפניות לבדיקות או לרופאים מומחים אחרים עם טעויות כתיב ושפה נוראיות: "הנ"ל מופנה בחשד לעלרגיה לטרופות....." או "בבדיקה מצתי שהחולֶה סובלת מכאבים בבתן הטחתון .....".

תגידו שלא יפה לצחוק על רופאים כאלה, שחלקם כבר עולים חדשים 20 שנה. אבל רופא, כל רופא, חייב לדעת כיצד לכתוב מונחים רפואיים (אנגלית/לטינית) - אז כיצד רופאים כאלה קיבלו הסמכה, כאשר הם טועים גם בכתיבת המונחים האלה? למעשה הם היו יכולים לכתוב בהפניות שלהם, "חשד ל- והמונח הרפואי". אך במקום המונח הלועזי, הם כותבים תאור מחלה בעברית עם טעויות כתיב. אז אולי גם את המונח הלועזי הם אינם יודעים? אולי, לא עלינו, גם אינם יודעים דברים אחרים שרופאים צריכים לדעת? לפחות זה הרושם שמתקבל בצדק ע"י החולים.
גבירותי ורבותי, כעת אולי מובן לכם מדוע כאשר אני קורא תיק רפואי מסויים, הכתוב על ידי רופא מסויים, אני פורץ בצחוק, במקום לבכות על המצב הרפואי של החולה. ואתם שמקבלים מסמך רפואי מרופא כזה, אולי במילא אינכם מבינים את שרבוטיו וחושבים שהוא כתב משהו בשפה רפואית מתקדמת. כיצד תבינו? הרי לא למדתם רפואה. אז דעו לכם - גם אם הייתם לומדים רפואה, אולי לא הייתם מבינים. 
***
ההצבעה על נושא הפוסט המבוקש ממשיכה.
כל המצביע משפיע!
| |
סטודנטים - כדאי שתקראו את זה
את לימודי במדעים עשיתי באוניברסיטה העברית. באותם ימים עבודות הדוקטורט במדעים המדוייקים ובמדעי הטבע היו חייבות להכתב בעברית ולא באנגלית, כפי שהתאפשר באוניברסיטאות האחרות. היום, מרבית עבודות הדוקטור בתחומים אלה, נכתבות באנגלית, גם באוניברסיטה העברית. אז תגידו, איזו הצדקה יש היום לאוניברסיטה העברית להקרא "העברית"? נכון, מרבית העבודות המדעיות נשלחות היום לפרסום בעתונות הבינלאומית והשפה הרשמית שם היא אנגלית. אך האם יתכן שדוקטור למדעים לא ידע כיצד לכתוב בעברית?
כיום אני מרצה מדעים באחת האוניברסיטאות, הן לתלמידים לתואר בוגר והן לתלמידי מוסמך ודוקטור. במסגרת החובות, על התלמידים להגיש לי עבודות. תודה לאל, בימינו כבר לא מגישים עבודות כתובות ביד חרטומים ומעבדי התמלילים מתקנים חלק משגיאות הכתיב. אבל המעבדים אינם מבחינים בין "עם" ל"אם", או גם לא יתקנו את השגיאה הנפוצה והנוראית "בעבודה זו אני יוכיח ......". יתכן שחלק מהקוראים יגידו מייד שאני קטנוני ופלצני. אז אני אומר לכם כאן ועכשיו, שלקרוא עשרות עבודות עם שגיאות שפה וכתיב, גוזל הרבה יותר זמן. לפעמים אני נאבק כדי להבין מה לַעֲזָאזֵל התלמיד מנסה לומר כאן.
אז דעו לכם סטודנטים יקרים, אני חושב שלהגיע לאוניברסיטה מבלי לדעת לכתוב עברית תיקנית (לא מליצית, חס וחלילה) היא תעודת עניות ובושה וחרפה. יותר חמור לסיים תואר אקדמאי מבלי לדעת עברית תקנית. אצלי וגם אצל אחרים, לעולם לא תקבלו 100 על העבודה המצטיינת ביותר מבחינה מדעית - אם העברית שלה היא כמו של תלמיד בכיתה ב'. למעשה קריאת עבודה בעברית קלוקלת כל כך מרגיזה אותי והיא גורמת לי לפתיחת כל ה"אנטנות". האנטנות האלה מתחילות לשים לב לא רק לטעויות השפה שלכם, אלא גם לטעויות בניסוח הדקויות המדעיות המקצועיות. יש סטודנטים שמבינים רק כאשר מדברים איתם על ציונים. אז לכם סטודנטים יקרים - אומר כאן חד וחלק, על עבודה מדעית הכתובה בעברית קלוקלת וקשה להבנה, טובה ככל שתהייה מבחינה מקצועית, אתם תקבלו ציון הנמוך ב-10 עד 15 נקודות מאשר יכולתם לקבל. זה עושה בדיוק את ההבדל אם תוכלו לקבל מלגת מחייה או לא. אז מדובר כאן בכסף. זו כבר שפה שיותר מבינים.
יש תלמידים, בעיקר עולים חדשים, שמבקשים אישור לכתוב עבודה בשפה האנגלית. אני מאשר להם את זה, אלא מה? גם אנגלית הם כותבים איום ונורא. אז אולי מוטב שילמדו לכתוב עברית? וכאן אני מפנה שאלה לשלטונות האוניברסיטאות. מדוע מועמדים ללימודי מוסמך ודוקטור אינם חייבים לעבור מבחני שפה כתנאי קבלה. חלק מהסטודנטים האלה הופכים להיות בעתיד לחברי סגל הוראה בעצמם. האם לא בושה שגם המרצים באוניברסיטה דוברים וכותבים בשפה קלוקלת? אז מה אתם באים בטענות למורים בבית הספר היסודי?
***
ההצבעה על נושא הפוסט המבוקש ממשיכה.
כל המצביע משפיע!
| |
|