לאחר התחבטות לא קלה החלטתי לשנות את הכותרת לפוסט, שהיתה במקור "גם צמחוניים וטבעוניים אוכלים בשר?!" אני עומד להציג דברים קשים, ידועים בחלקם ואנחנו (לפעמים בצדק) מדחיקים. אבל אולי המדחיקים הגדולים ביותר הם הטבעוניים והצמחוניים הנמנעים ממאכל בשר.
גרי יורובסקי ושו"ת מנסים להגעיל אותנו השכם וערב כטקטיקה להפוך אנשים לצמחונים. וכפי שכבר הזכרתי בעבר, הם מציגים למשל צלחת פסטה עם נתחי בשר עגל כאילו וזה בשר כלב. ועוד כהנה וכהנה. זה בהחלט מקובל עלי שאנשים בוחרים בצמחונות בשל אדיאולוגיה. אבל עד כאן, אידיאולוגיה בלבד! בלי שכנועי בריאות שממש לא מדוייקים, בלי שיקולים כלכליים לא מעשיים, בלי לומר שהאדם צריך להיות חיה צמחונית בעוד שהוא ממש לא מותאם לצמחונות. והכי חשוב (וזה נושא הפוסט) - אפילו גם טבעוניים אוכלים בשר חי. ואפילו לא מעט.
לפני שאמשיך, אציין שאין בפוסט הזה שום דבר מגמתי כנגד צמחוניים וטבעוניים. כפי שתראו, יובאו כאן דברים קשים שנוגעים לכולנו - גם אוכלי כל.
לפני שנים מספר ביקרנו עם הילדים בחווה טבעונית בצפון. מההסבר האידיאולוגי הארוך של בעלת החווה כבר אינני זוכר דבר מלבד משפט אחד: "אם תולעת לא מוכנה לאכול מכרוב (עם חומר הדברה), מה זה אומר לגביכם, תחשבו על זה". אם ננתח את המשפט הזה של הגברת אפשר לומר שהוא דו-משמעי (למרות שלא התכוונה לכך). כי מצד אחד צודקת הדוברת שחומרי הדברה רעילים ורעים לבריאותנו. אבל מצד שני, בהמנעות מאכילת ירקות ופירות מודברים, יוצא שהגברת מעדיפה לאכול את הכרוב יחד עם התולעת שמסתתרת הטב בכרוב. ובדרך כלל, התולעת או הזבובון אינם בודדים.
מדגם קטן ביותר
אכילת שרצים וטפילים בלתי נראים היא אחת מהעבירות הדתיות החמורות ביותר. לכן היא מטרידה רבנים רבים המביאים כל מיני תקנות - כמו השריית הירקות והפירות במים וסבון ושטיפה מסיבית במים זורמים לאחר מכן. וכן השטיפה המפורסמת בחומץ. אבל... החומץ אולי הורג את החרקים (גם לא את כולם!), אבל גם עשוי לקבע אותם - ובמקום בשר זבובון או תולעת חי, אנחנו אוכלים בשר מת (גוועלט, טריפה, בשר שיקוצים, פיגולים, טפו, טפו,טפו). ובעצם בשר כבוש.
הסרטון הבא מובא בהקשר כשרות דתית, אבל כדאי לכם לצפות מה אנחנו אוכלים עם תותים ובמיוחד עם תותים אורגניים שלא הודברו. ואנחנו אוכלים את זה גם כששוטפים אותם היטב היטב במים וסבון.
לאחרונה פורסם מחקר המצביע על קשר נסיבתי בין אכילה של ירקות ללא חשש חרקים הנצרך על ידי החרדים לבין עליה במקרי הסרטן באוכלוסיה זו. בעקבות המחקר הזה רבנים המליצו לחזור לירקות הרגילים ולשטוף בחומץ. כלומר, אולי פחות חומרי הדברה רעילים אבל עם כמות מסויימת של "חרקים כבושים".
מיותר גם לציין שתקנות הכשרות מתעלמות מחרקים וטפילים מיקרוסקופיים. משמע רחוק מהעין רחוק מהלב. ולכן גם לגבי כשרות בשר חייבים לדעת שהכשרות נותנת רק תשובה חלקית מאוד לנגעים כמו טפילים, ביצים ושרצים בבשר. לכן בעיניי נחשב יותר מבחינה בריאותית חותמת של השירותים הוטרינריים מאשר חותמת כשרות.
כולנו, הצמחוניים כמו אוכלי כל, אוכלים לא פעם זוועות בלחם ובדברי המאפה. בוודאי כולכם נתקלתם בככרות לחם שלאחר מספר ימים בבית (ולפעמים גם בחנות) מעלים עובש (מסוכן לאכילה!) גם אם הוא ארוז באריזה אטומה ולפני תאריך התפוגה הרשום עליו. הסיבה לכך הם נבגים של עובשים הגרים במיכלים ובצנרות הייצור. אבל לא רק חומר צמחוני כמו עובשים מתרבה בקו היצור של הקמח אלא מגוון חרקונים זעירים וביצים שלהם. כלומר, אנחנו אוכלים בשר חרקים (חיים או מתים) בלחם ובדברי המאפה. גם קמח מנופה עשוי להכיל חרקים וביצי חרקים כי הוא מועבר אחר כך בצנרות מזוהמות.
אני אחסוך מכם סרטים פיקנטים על מפגעים חיים כאלה במוצרי קמח. תוכלו למצוא אותם בעצמכם ביוטיוב. בוודאי קמח מלא וגם קמח אורגני לא נקיים מבשר חרקים, שרצים וטפילים.
אמנם יש כאלו שאוכלים במתכוון מזונות כאלו
קָאזוּ מַרְזוּ- גבינת גורמה איטלקית מתולעים חיים
אבל לא נדיר שאנחנו אוכלים דברים כאלה גם בקמח למשל. חלק מהתולעים האלו ממש שקופות וקשה להבחין בהן בעין בלתי מזוינת. וחוצמזה
ומכאן שאין צמחונים נטו, מכיוון שהצמחים שאוכלים ה"צמחונים" מהטבע מכילים בשר תולעים שבלולים ועוד מיני חרקים. טבעוניים ורבים אחרים מפרנסים כיום בשפע חנויות אורגניות למיניהן. אז כאן המקום להזכיר, שעם הירקות, הפירות והאגוזים האורגניים "הנקיים" (כי זה לא תמיד נכון) מחומרי הדברה - אנחנו עשויים לאכול (פוליטיקלי קורקט אני לא אומר אוכלים) גם בשר בעלי חיים. השאלה היא כמובן רק כמה ומה גודלם. אני אישית מצאתי לא פעם תולעים מיובשות יחד עם הפרי או האגוזים והשקדים ואפילו בקמח אורגני מצאתי זבובונים ותולעים.
תחליטו אתם אם שווה לכם להוציא הון על מזון אורגני כזה. אבל מה שבטוח בטוח - עם כל המאמצים, אין אף אחד בעולם שהוא צמחוני . כי כולנו, אבל כולנו אוכלים בטונות במשך כל ימי חיינו את מה שאתם רואים בתמונה הבאה, כל פעם שאנחנו פותחים את הפה - מה שכולנו לא מבחינים בעיניים, אבל בולעים ואוכלים הרבה הרבה - חלבון מהחי:
קרדית האבק
ולסיום, מהסרטון הבא אני לא יודע אם לצחוק או לבכות (ושימו לב שהוא מדבר רק אל האישה, כי גברים הרי לא מבשלים במטבח):
ועוד משהו קטן לסיום. אם אתם אוכלים בחומוסיות, פלאפליות ומסעדות. לא מן הנמנע אתם אוכלים פלאפל (מזון צמחוני למהדרין) עם רגלי וכנפי ג'וקים טחונים. מי שקרא כאן וודאי זוכר כיצד הייתי עד לטחינה של ג'וק ענק לתערובת פלאפל של פלאפליה ידועה בירושלים, שיש לה תעודת כשרות של הבד"צ ואישור הפעלה של משרד הבריאות.
הכותרת היא לא סתם גימיק. הקריאה של הפוסט הזה במלואו בהחלט יכולה להציל את חייכם.
לא אכנס כאן לויכוח האם הצרות מזומנות על ידי הגורל. כן, כולנו נולדנו עם נתונים גופניים ונפשיים מסויימים. אכן קיימת גנטיקה, אבל הגנטיקה אינה הכל. גם היא נתונה להשפעות סביבתיות כמו לאורח חיים. ואורח החיים שלנו תלוי בשרשרת בחירות יומיומיות שלנו. פסיביות הנובעת מהאמונה שהכל נובע ממה שמזמן לנו הגורל היא גישה מוטעית, תבוסתנית, ומובילה רק לדברים רעים בחיינו. כפי שתראו בהמשך - "הגורל" האישי שלכם תלוי במידה רבה בבחירות בחיי היומיום. גם אם אתם לא ממש מודעים לכך, הגוף שלכם משדר לתת-מודע. ואתם בעצם בוחרים אם להתעלם (אפילו להכחיש) ולסבול מאוד בהמשך, או להביא את זה למודע ולהציל את עצמכם. ההכחשה הזו מאוד ערמומית. כי בעצם הפחדים פועלים הפוך על הפוך.
כולם יודעים שאכילה לא נכונה (למשל שימוש מיותר במלח וסוכר) מסוכנת לבריאות. כמו גם עישון. ובכל זאת הידיעה הזו אינה מביאה לשינוי באורח החיים של רבים. למרות הידיעה שהם עשויים לשלם על זה בגהינום עלי אדמות - הם אינם עושים דבר. אם משום "לי זה לא יקרה", או "יהיה בסדר" ,או כל רמאות אחרת שמספק המוח כדי להתעלם מסכנות. אחת "הרמאויות" העצמיות הנפוצות היא ההתעלמות מהידע הרפואי הקונבנציונאלי והסתמכות על אינפורמציות פופולאריות מוטעות בדמות סרטוני יוטיוב, פרסומים פסאודו-רפואיים (שאינם עומדים כלל וכלל בקריטריונים מדעיים), מיתוסים שמפיצים כל מיני גוּרוּז מפוקפקים ומסוכנים. האחרונים שוטפים את מוחכם באינפורמציות מוטעות ולא נכונות. כמו למשל תאוריות קונספירציה על חברות תרופות שגורמות לכאורה לצריכת תרופות שלא לצורך. מכאן ולהחלטה שלכם שלא לקחת תרופות, או להשתמש במקום בתוסף מזון זה או אחר, או "בצמחי מרפא" - קצרה ביותר. והגרוע מכל הוא הנסיון לשכנע אתכם "בבריאות" שתרכשו עם תעשו דיאטה הזויה או אחרת. אני משתמש במילה הזויה אף שזו מילה עדינה לחוסר הגיון ביוכימי תזונתי ורפואי מוחלט של דיאטות פופלאריות רבות . כמה קל להוליך שולל במאמר (שלא עומד בשום קריטריון מדעי) "בסיינטיפיק ידיעות", בסרטוני יוטיוב ואפילו במחקרים שלא עברו כל בדיקה מדעית אמיתית - כמו "מחקר סין" ואחרים.
א.ב. היא אישה בת חמישים שהגיעה למחלקת השיקום שבה ביליתי בחודש האחרון. היא מבכה כל יום את מצבה עד לצורך בתמיכה תרופתית פסיכיאטרית. היא עברה אירוע מוחי (שטף דם במוח). חצי גופה משותק כמעט לחלוטין, מדברת בכבדות, לא שולטת בצרכים וראייתה הפכה לכבדה - יכולה לקרוא רק כותרות גדולות בעיתונים. מסתבר שהיא סובלת זה שנים מיתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה. כלומר, מצב קליני ברמת סיכון גבוהה ביותר לאירוע מוחי, התקף לב, פגיעה בכליות (עד לצורך בדיאליזה), עיוורון ועוד. אבל הגברת החליטה פשוט לא לקחת תרופות. והיא לא לקחה התרופות גם כאשר התרחש האירוע המוחי הראשון שגרם לעיוות השרירים במחצית פניה (מה שמכונה ברפואה פציאליס). האירוע הראשון היה אמור להיות לה כנורת אזהרה, אבל היא המשיכה להתעלם.
מה שמטריד אותה ביותר הוא דווקא הירידה הקשה בראיה. רופא העיניים שראתה לאחרונה אמר לה שזה לא נובע מהאירוע עצמו ולא פֵּרט. בשיחה שהייתה לי עם הגברת אמרתי לה חד וחלק שהירידה בראיה נובעת מהסוכר הגבוה שלה (עם סיכוי מסוים לשיפור אם תגיע לאיזון רמות הסוכר במשך תקופה מסויימת). אבל יש סכנה שאבדן הראיה שלה הוא כבר בלתי הפיך. את זה כבר לא אמרתי לה, אבל מצבה הנפשי התערער כאשר קלטה סופסוף מה גרמה לה הסוכרת הלא מאוזנת שלה.
לפחות שליש מהמאושפזים בשיקום הם לאחר אירוע מוחי. כל אחד סובל במידה זו או אחרת משיתוק, אבדן תחושה, פגיעה עד אבדן דיבור, אבדן זיכרון, אי-שליטה על הסוגרים (מצריך קטטר תמידי וחיתולים) ועוד. תשעים אחוז מהם סובלים מיתר לחץ דם ו/או השמנה (עודף משקל) ו/או סוכרת ו/או כולסטרול/טריגליצרידים. משיחה איתם הסתבר שלא הקפידו על משטר תרופתי ותזונתי. הכתובת הייתה על הקיר.
אירוע מוחי יכול להתרחש בכל רגע בכל גיל (אחד הנפגעים שהיו בשיקום היה רק בן 38) והוא חל בפתאומיות . פעמים רבות בשינה. בחלק מהמקרים הנפגעים אינם מודעים בתחילה לאירוע ומגיעים מאוחר לבית החולים. יש חלון הזדמנויות קצר של שעות מעטות לאחר האירוע שבו ניתן למזער את הפגיעה. לא.ב. האירוע החל כשהייתה עם אימא שלה בקניון. פתאום החלה לגרור רגל וחשה מעט בלבול. היא הגיעה לט.ר.ם (מרכז רפואה דחופה בירושלים) ושלחו אותה הביתה לנוח. אין ספק שזה מחדל וכי מצבה היום היה אולי טוב יותר אם הייתה מטופלת מיד. כל מה שרציתם לדעת על אירוע מוחי וחשוב שתדעו תוכלו לקרוא כאן.
בגיל 22 א.א, שהיה נהג משאית (עד לפני כשלוש שנים), הרים את ארגז המשאית שפגע בעמוד חשמל. הוא התחשמל - ידו הימנית ורגלו השמאלית התפחמו. בעקבות התאונה הזו קטעו כמעט את כל ידו הימנית ואת רגלו השמאלית מתחת לברך. הוא השתקם, הלך על פרוטזה ותפקד עם יד שמאל בלבד. למרות שהיה ימני, למד לכתוב ביד שמאל. הוא אפילו מסוגל לסגור רוכסן ביד אחת. אבל א.א הוא מעשן כבד. לפני חודשיים וחצי עבר אירוע מוחי השלישי במספר. כתוצאה מהאירוע האחרון - שותקה רגלו הבריאה והשלמה וכן איבד שליטה על הסוגרים.
חודשיים וחצי לאחר האירוע והשיקום - הוא עדיין לא שולט על הסוגרים ולרגלו חזרה התחושה אך עדיין תנועה מוגבלת. למרות שלושת האירועים ומצבו הוא ממשיך לעשן כמו קטר. בקושי הוא מסוגל להוביל עצמו בכסא הגלגלים לכניסה בבנין השיקום - כדי לעשן בחוץ (גם כשקר מאוד וגשום). שתבינו, בלתי אפשרי להתנייע ביד אחת בלבד בכסא גלגלים. סיבוב גלגל אחד מביא לסחרור הכסא במעגל. לכן כדי להתקדם - א.א אוחז בידו האחת במעקים, בכסאות גלגלים של אחרים, או תופס בידיים של אנשים (ולעיתים מבהיל אותם בכך למוות) ומושך את עצמו בכסא הגלגלים. יום אחד הוא אחז בידית כסא הגלגלים שלי ואני שמשתי לו כקטר. אבל בסיבוב הוא נפל מכסאו ומזל שלא נפגע. תראו באיזה מצב הוא - הוא נשוי ואב לשלושה ילדים- אבל ממשיך לעשן למעלה משתי קופסאות סגריות ליום.
זה מזכיר לי תופעה מדהימה של אנשים החולים במחלת עישון (על רקע גנטי) המכונה בירגר. האנשים האלה עוברים קטיעות איברים כתוצאה מעישון. ניתן לראות אנשים כאלה שהם קטועי שתי רגליים, יד אחת, ובשניה נותרו רק שתי אצבעות המשמשות אותם לעישון עד שיאבדו גם אותם. ראו בסרטון. מזעזע. אם אתם מעשנים אתם חייבים לראות!
בשיקום הקודם שעברתי היה נהג אגד שעבר אירוע מוחי. בשתי אצבעות שנותרו בעלות תנועה - היה אוחז בסיגריה ומדליק אותה במצית. הוא שיגע את המטפלים שהיו צריכים להובילו כל חצי שעה כדי לעשן במרפסת. אבל גם זה לא היה מספיק. באחד הלילות הוא הדליק בחדרו סיגריה שהדליק כאשר צינורית חמצן מחוברת לנחיריו. כי בגלל העישון נפגעו ריאותיו. מזל שמערכת גילוי עשן פעלה והזעיקה את הצוות לפני שפוצץ את עצמו ושכניו לחדר.
ציינתי כבר בהתחלה שרבים אינם קשובים לגוף שמשדר "קורה לי משהו, טפלו בי מיד". כמה מכם התעלמתם זמן רב מכאב שיניים (שהופיע בתחילה בתדירות נמוכה)? כידוע כאבי שיניים לא עוברים מעצמם ואם לא פונים מיד לרופא שיניים, במקום סתימה פשוטה עשויים להגיע לטיפול שורש וכתר יקר, או חלילה לעקירה ולהשתלה יקרה. האם יודעים אתם שמדלקת חניכיים מתקדמת ולא מטופלת אתם עשויים לאבד שיניים בריאות? האם שמעתם על כך שדלקת חניכיים מעלה מאוד את הסיכוי להתקף לב ואפילו להתפרצות סוכרת?
האם אתם יודעים כמה מקרי סרטן היו יכולים למגר לחלוטין אם אנשים היו שמים לב מיד לשינויים קלים המתרחשים בגופם? כמו טיפת דם חד פעמית בשתן, זיעה קרה בלילה, שינוי בהרגלי יציאות, כמו גם גללי צואה בצורות מוזרות, שינויים פתאומיים בשדה הראיה, נקודת חן חדשה שחור משחור וכו'. אבל רבים האנשים שאינם פונים לרופא (כי "זה בוודאי יעבור לבד", או מפחד - "אם אפנה לרופא בוודאי ימצא לי משהו"), או דוחים בדיקות שיכולות להציל את חייהם אם יטופלו בזמן. כמה מכם אפילו דוחים בדיקות דם ושתן שיגרתיות תקופתיות עד חלילה להתרחשות התקף הלב או השבץ המוחי הראשון? וגרוע מכך, כמה מכם נמנעים מנטילת תרופות מסודרת? מתעלמים מיתר לחץ דם, מכולסטרול, טריגליצרידים וסוכר - הרוצחים השקטים?
אני לא מטיף לכם ממגדלי השן. גם אני התעלמתי מאיתות של גופי. הגעתי לקטיעה ועכשיו אני משלם על כך. התעלמתי משבוע שבו הרגשתי חולשה ובחילות כמו סימנים אחרים של שפעת. לקחתי אקמול - הרי זה מה שעושים בשפעת אם היא באמת שפעת בלבד. אבל לקראת סוף השבוע כשהלכתי במדרכה ביציאה מהסופרמרקט, הרגשתי לפתע חולשה קשה ואובדן שיווי משקל. כתוצאה מכך נפלתי על פני ודם זלג לי מחיכוך האף באספלט. לא איבדתי את ההכרה ומישהו עזר לי לקום. נכנסתי לספרמרקט קניתי בקבוק מים קרים ותפוח. ישבתי מעט על ספסל לשתות ולאכול את התפוח עד שהרגשתי מחוזק יותר. משם המשכתי עד לבית והרגשתי ממש רע. למחרת יום שישי עלה לי החום למעלה מ-38 מעלות. הרגשתי שמשהו כנראה לא בסדר, אך דחיתי ליום ראשון ביקור במיון. דחיתי את הביקור בגלל הטראומה שעברתי כחודש לפני כן עם זוגתי שנפגעה פגיעת ראש בסוף שבוע ומהניסיון המר שבסוף שבוע במיון בהדסה אתה יכול להירקב עד שלמישהו מכוח האדם המצומצם יש זמן להגיע ולטפל בך.
ביום ראשון בבוקר כבר הרגשתי ממש רע ואפילו לא היה לי כוח לעלות במדרגות כדי שזוגתי תיקח אותי למיון ברכב. הגעתי למיון באמבולנס. שכבתי במיון עד הערב ועברתי בדיקות מיותרות על ידי סטאז'ר. רק בערב התפנה מקום באחת מהמחלקות הפנימיות והתחילו בסידרת בדיקות. וההמשך בקיצור - איבחון ספסיס (זיהום) של חיידק טורף בדם. בדיקת CT גילתה בועות נוזל ברגל ששחררו החיידקים בתהליך טריפת הרקמות. אם הייתי פונה שבוע לפני, יתכן שהכל היה נמנע במתן אנטיביוטיקה. אבל מצד שני, בסבירות רבה הייתי נשלח הבייתה עם אקמול "לשפעת". וחוצמזה עד אז הייתי כלכך בריא. מי היה מאמין שדבר כזה יכול להתרחש. אבל אם הייתי מגיע למיון מיד לאחר הנפילה - יתכן שאם היו מאבחנים היו יכולים להציל לי את הרגל? אולי? מזל שנשארתי בחיים. שלושה מתוך ארבעה מתים מחיידק טורף בשלב שבו הגעתי לבית החולים. הרופאים אמרו שכנראה מערכת לב-ריאות החזקה שלי היא שמנעה קריסת מערכות.
השאלה האם יכולתי למנוע את הקטיעה תלווה אותי תמיד. אבל אני משתף אתכם בכך בגלל מוסר ההשכל - אנחנו חייבים להיות קשובים לאיתותים של גופנו, אסור להתעלם מהם. אסור לדחות בדיקות או להתעלם מהן. תרופות חייבים לקחת. הגורו או הכתבה שמשכנעים אתכם לא ליטול תרופות או לקחת במקום איזה תוסף - עשויים להרוג אתכם בטרם עת ובמקרים רבים לאחר סבל רב ונכויות קשות. קשה לשנות אורח חיים כמו אכילת יתר, אכילה לא מאוזנת, אכילה של מזונות עתירי מלח וסוכר (מרבית המזון התעשייתי המוכן) - אבל אולי יעזור אם תערכו ביקור במחלקות שיקום ובתי אבות סיעודיים (שבהם חוסים גם אנשים צעירים). לא לכל אחד יש "מזל" למות מדום לב. דמיינו את עצמכם שוכבים חסרי אונים במיטה. לא מסוגלים לדבר ולהגיב כשאתם בהכרה מלאה .כואב לכם מפצעי לחץ. לא יכולים להסתובב לבד ולהחליף צד. מחוברים לקטטר ושורף לכם. מטפלים כועסים עליכם שהיתה לכם יציאה שדלפה מבעד לחיתול. תסלחו לי שאינני חוסך בתאורים קשים אלה. כשזה קורה - אין מקום לחרטה. חרטה כבר לא תעזור. גבירותיי ורבותיי, מרבית המקרים אינם יד הגורל אלא תוצאה של מעשי (או אי מעשי) ידנו.
ולסיום מצרף שוב את התמונה שנושאה - החיים בידיים שלנו.
***
בימים אחרונים הדפים בישרא עולים נורא לאט גם במחשב שלי וגם בסמרטפון. האם זה רק אצלי?
קוראי שהתוודעו כבר לתזונת הזון (וחלקם מנויים במועדון הזון שהקמתי כאן), יודעים שלפני כשמונה עשרה שנה הורדתי שתי מידות במכנסיים ושמרתי על כך בעזרת עקרונות הזון.
אבל מה לעשות, עם הגיל הביולוגיה משתנה. הגוף צורך פחות ועייפות משתלטת מדי פעם. צריך להקשיב לגוף. אז לפני כארבעים יום, המשכתי בעקרונות הזון אבל התחלתי להוריד את כמות הפחמימות בעלות האינדקס הגליקמי הגבוה: פסטה (חיטה מלאה), מאפים, אורז (מלא או אדום) ותפוח אדמה אני אוכל כעת כזית - בעיקר בסופ"ש. גם קטניות - עשירית ממה שאכלתי. במקום התחלתי להעלות את כמות הפחמימות בעלות האינדקס הגליקמי הנמוך. שזה בעיקר ירקות, שתי פירות ביום בלבד. יותר יוגורט (שמכיל את יחס הזהב של הזון). שתיה - מים עם קרח בלבד (שני ליטר ביום).
והתוצאה - המכנסיים החלו ליפול. אני לא צוחק. נשארתי פעם עם התחתונים ברחוב, מזל שלא היו עדים. בדרך כלל אני לא שוקל את עצמי. מידת המכנסיים היא מדד מצויין. אבל הפעם נשקלתי. אל תדאגו, לא נעלמתי. נמצא במצב טוב עם ערך BMI בטווח הנמוך של הסקלה הנורמלית המומלצת לבריאות. אז עם מידה אחת פחות במכנסיים ושני חורים נוספים בחגורה - אני מרגיש היום נמרץ יותר.
והנה דוגמה לארוחה עיקרית (4 בלוקים לפי הזון):
נקניקיות עגל עם ירקות
גילוי נאות, אלו לא נקניקיות פשוטות ולא בריאות שמוכרים במרכולים. אלו נקניקיות בוטיק דלות שומן מהחי, ללא שומן טרנס, ללא קמח, ללא מונוסודיום גלוטמאט, ללא צבעי מאכל וחומרים משמרים. בשר עגל טהור, תבלינים, ומעט עמילן מתפוח אדמה. מי שמעונין היכן קונים נקניקיות כאלה - שיכנס לדף הפייסבוק של הבלוג, לתגובה שלי לשאלה.
45 גרם מהנקניקיות האלו זה בלוק חלבון אחד של הזון. שלבי הכנה:
מרתיחים מים בסיר קטן (אפשר לחסוך בזמן ולשפוך לסיר מים רותחים מקנקן חשמלי).
שוטפים 3 נקניקיות במים וחורצים בשיני המזלג מספר פעמים לאורך הנקניקיה. מכניסים למים הרתוחים ומבשלים על אש בינונית כעשר דקות. בשיטת בישול זו יוצאים עודף עמילן תפוח אדמה וחלק מהשומן (מהבשר הרזה). ראו את העכירות של המים בסיר. זה עמילן ומעט שומן.
שוטפים את הנקניקיות במים לפני הסידור בצלחת.
מחממים תנור אובן טוסטר ל- 210 מעלות (חום עילי ותחתי).
מניחים על תבנית תנור אפיה קטנה עטופה בנייר אלומיניום את הירקות הבאים:
3 פלפלים שטופים מכל הצבעים
1 כוס עגבניות שרי שטופות
1 קישוא עגול שטוף עם הקליפה (אפשר גם רגיל)
2 בצלי שלוט מקולפים
2 תפרחות שום קטנות עם הקליפה.
2 פלפלי צ'ילי (לאחר חיתוך הגבעול, וביצוע חתך אחד לאורך כל הפלפל. מרחיקים את הגרעינים, חותכים את הגידים הפנימיים חריף אש ושוטפים במים להרחקת השאריות - כעת לצ'ילי תהייה לאחר אפיה חריפות עדינה).
לאחר אפיה 20 דקות, הירקות נראים כך:
חותכים את כיפות הפלפלים עם הגבעול, מרחיקים את הגרעינים והגידים ושוטפים במים את השאריות. חותכים את הפלפלים לרצועות.
את ראש הקישוא חותכים מספר חתכים מהמרכז ובוצעים כמו פרח. במרכז מניחים רצועת פלפל אדום לקישוט.
מקלפים את תפרחות השום לשיניים בודדות ורכות ( השום לאחר אפייה כזו בעל טעם מעודן ללא הטעם והריח הגסים בשום טרי).
על צלחת גדולה פורסים 3-4 עלי חסה בינוניים (מעט ירק חי עם סיבים תזונתיים).
מסדרים את הנקניקיות, הקישוא, רצועות הפלפלים, עגבניות השרי האפויות, בצלי השלוט, שיני השום ופלפלי הצ'ילי. בוזקים על הירקות כפית שמן זית. אפשר להמליח מעט ולהוסיף מעט פלפל שחור גרוס. אני לא ממליח בכלל.
מוסיפים 2 כפיות חרדל (אני לא משתמש ברטבי החרדל המלאכותיים המכילים בין השאר קמח, אלא בחרדל דיז'ון עם הגרגרים השלמים). והרי המנה לפניכם:
אופן הכנה קל ומהיר.
4 בלוקים מאוזנים לפי הזון.
כ-550 קלוריות.
ארוחה מזינה ולא מעיקה.
פחמימות עם אינדקס גליקמי נמוך.
הרגשת שובע לארבע שעות לפחות.
בתאבון!
אפשר להחליף את הנקנקיות ב-150 גרם חזה עוף, הודו, בשר בקר רזה, או עגל - צלויים, אפויים או מבושלים. אפשר גם להכין קדרה של רצועות הבשר, עם הירקות בכמות שציינתי.
כעת אני כבר מתקשה לאכול פסטות, מאפים, אורז, תפוחי אדמה ואפילו קטניות - אלא ממש בכמות קטנה. הם גורמים לי להרגשת כבדות ועייפות. אני אוכל מאוזן. אשרי וטוב לי.
ואגלה לכם סוד. אני אוכל מעט גלידה פעמיים שלוש בשבוע וגם שתי טבליות ליום שוקולד מריר (60% מוצקי קקאו) נטול סוכר - אנטי אוקסידנט מצויין.לפעמים מחליף בשוקו ללא סוכר ומעט חלב עם ממתיק סכרין. נשמע אולי נורא, אבל ממש טעים כשמתרגלים. בשבוע שעבר נתנו לי לטעום בסופר שוקו עם 30% סוכר פחות. היה לי מתוק מדי ונשאר לי טעם חמוץ בפה לאחר השתיה.
זכרו שלפי עקרונות הזון אף פעם לא אוכלים פרי לבד (שהוא כולו פחמימות). אני אוכל פרי יחד עם הכמות המתאימה של גבינת עיזים או כבשים ביחס הזהב בין פחמימות, חלבון ושומן. זה טעים ביחד שיגעון, וגם גורם להרגשת שובע.
לשאר הכתבות בנושא תזונת הזון, בסדר יורד מהסוף להתחלה כאן.
לפני ימים אחדים פורסמה ב Ynet הכתבה הזו. והכתבה מתבססת על מחקר חדש, שממתיקים מלאכותיים גורמים להשמנה. ביג דיל, כבר פורסמו בעבר מחקרים כאלה. והסיבות לכך אינן פעולה ישירה של הממתיקים המלאכותיים, אלא סיבות עקיפות, שעיקרן:
א. אנשים הצורכים מזונות ומשקאות עם ממתיקים מלאכותיים - מרשים לעצמם לאכול יותר, בשם החיסכון בקלוריות.
ב. הממתיקים המלאכותיים אינם מספקים את תאוות המתוק של מרכז הנאה במוח.
אבל לא זה נושא הפוסט הזה, אלא סינון של תגובה שלי לכתבה הזו ב Ynet. כידוע, כל התגובות של הקוראים שנשלחות לכתבות ב Ynet, מחכות לאישור המערכת לפני פרסומם.
למרות שהכתבה לא התייחסה לממתיק מלאכותי ספציפי זה או אחר - המגיבים התייחסו גם לעניין ממתיקים ספציפיים. ביניהם סטיביה. ואפילו מגיבה אחת הפנתה לפוסט כאן שהפנה לפרסום שלי בפייסבוק על ההטעיות השיווקיות שהשימוש בסטיביה בריא, משום שמקורו טבעי - צמח הסטיביה. ובעיקבות לוח העריכה שלי הראה כניסות רבות לפוסט הזה. אבל כאמור יש בו רק התייחסות לסטטוס שפרסמתי בדף הפייסבוק של הבלוג ולא הסטטוס עצמו.
לכן, הגבתי לכתבה ב Ynet בכותרת "ההטעיות הגדולות של צמח הסטיביה". כולל של אלה המתיימרים להיות מומחים בתזונה. כי גם הם מולכים שולל אחרי השיווק האגרסיבי של מוצרי הסטיביה. זה היה גם בעיקבות מגיב ששאל, מדוע לא מזהירים על זה?
ובתגובה שלי הבאתי קישור של פוסט על ההטעיות השיווקיות של מוצרי מזון, שהם כביכול מוצרי בריאות. ובנוסף, לגבי הסטיביה, הבאתי קישור לכתבתו של פרופסור חיים גמליאל ממכון רותם. ובכתבה על כל האמת בשימוש בסטיביה. על הנזקים הבלתי הפיכים של מיצויים ואבקות מצמח הסטיביה לכליות ולכבד. הנזקים האלה גדולים במיוחד לחולי סוכרת.
הבאתי קישור לכתבה של פרופסור גמליאל, כי אני מסכים לעובדות שהוא מציג. כולל השקר שמוצרי הסטיביה בטוחים לשימוש ואושרו על ידי ה- FDA. והאמת היא שממתיקי סטיביה אסורים לשימוש בארה"ב מאז שנות השמונים במאה הקודמת. ה- FDA אישר לשימוש רק מרכיב אחד בלבד המצוי בסטיביה. בסטיביה יש מספר כימיקלים (ואתם חושבים שצמחים טבעיים אינם מכילים כימיקלים). לפי ה- FDA רק כימיקל גליקוזידי אחד מותר לשימוש כממתיק ולא מיצוי של כל מרכיבי עלי הסטיביה. והמשווקים מוכרים לכם את הלוקש שממתיקי סטיביה בטוחים לשימוש.
ומה הייתה תגובת מערכת Ynet? צינזרו את התגובה והמידע הזה. ואני מניח שהם לא רוצים להפיץ את המידע הזה. לאחר שהם הפיצו גם כתבות בעבר על הבריאות והבטיחות בשימוש הלהיט "החדש" ששמו סטיביה. כמו בכתבה הזו, ושם כתוב כך:
"המחקרים שבוצעו עד כה מצביעים על כך שבכמויות הנצרכות בממתיק אין לגליקוזידים שבו השפעה בריאותית כלשהי. הוכח שהממתיק אינו גורם לסרטן והוא בטיחותי בכמויות הנצרכות כממתיק אישי או כממתיק במשקאות ודגני בוקר".
ואפילו תראו על הממתיקים האלה חותמת "כשרות" של האגודה הישראלית לסוכרת. ואפילו פורסמו מספר כתבות של רופאים בקופות חולים, הקובעים שהשימוש בסטיביה "כנראה" בטוח. במאמר מוסגר אומר לכם שלא כל הרופאים וכמובן הנטורופטים מומחים לתזונה. ולא כל הקביעות של אגודות כמו האגודה לסוכרת הם בהכרח תנ"ך קדוש. האגודות האלה כל הזמן משנות את דעתן. אפילו את הערכים הנורמלים של הסוכר בדם הם שינו בהדרגה מ- 120 ל- 100. וזה רק דוגמה אחת.
שנים רבות ציינו שממתיקי סכרין מסוכנים לבריאות. ודווקא הכימיקל (האינרטי והלא מזיק) הזה הוכרז כבטוח לשימוש לאחר 50 שנות שימוש. לממתיקי סטיביה אין וותק כזה בשימוש. למעשה השימוש נפוץ רק לאחרונה. אז האם אתם רוצים לשמש שפני ניסוי? בכל מקרה, אתם חושבים שאתם צורכים ממתיק טבעי, אבל למעשה אתם צורכים במוצרים השונים את אחד או חלק (בהתאם למוצר) מהכימיקלים האלה:
א. סטביוזיד (Stevioside)
ב. רבודיוזיד (Rebaudioside) מסוג A
ג. רבודיוזיד (Rebaudioside) מסוג C
ד. דולקוזיד (Dulcoside) מסוג A
גם מרבית הצרכנים אינם מבחינים בין מוצרי הסטיביה השונים. למשל מוכרים לכם מוצרי סטיביה עם מרכיבים נוספים. למשל מוכרים סטיביה כסכרין מהטבע עם תוספת דקסטרוז. ודקסטרוז הוא סוכר לכל דבר (לידיעת חולי הסוכרת). מוצרי סטיביה נמכרים אפילו בבתי המרקחת של קופות החולים. האם יש קשר לכך ולפרסומים חיוביים של הסטיביה על ידי קופות חולים באתרים שלהם?
גם אם חלק ממרכיבי הסטיביה נכון לעכשיו "אינם מזיקים", האם מישהו נותן דעתו לכמות הצריכה שלהם? כמה מזון מומתק או כמה ליטרים של משקאות אתם עשויים לצרוך ביום? האם אתם יודעים מאיזה זן מתוך 140 זנים בעולם הופקו הכימיקלים של הסטיביה שאתם צורכים? הרכב הכימיקלים וכמותם שונה מזן לזן ובהתאם לתקופת הגידול. מישהו נותן לכם אינפורמציה על כך?
חלק מהמשווקים מעלים את תאוריית הקונספירציה שרשויות בריאות כמו ה FDA אינן מאשרות את הסטיביה כממתיק אלא רק כתוספות מזון - כי הן מגינות על יצרני הממתיקים האחרים. תאמינו למי שאתם רוצים. אני לא מוכן לצרוך מוצרים על פי אמונות וקונספירציות.
יש גם ממתיקים נוספים בשוק שאינם בטוחים לשימוש, או שאין עדיין נסיון רב שנים בשימושם. למשל האספרטיים עשוי להיות מאוד מזיק בבישול או במשקאות שלא נשמרו בקירור מאז ייצורם. על כך בפוסט אחר שאכתוב בעתיד.
אבל תגידו, מדוע ב- Ynet סיננו את התגובה שלי, ולא של מגיבים אחרים שאינם נושאים תואר פרופסור? האם זה משום שבסיום התגובה ציינתי שכותב התגובה מרצה לביוכימיה וגנטיקה בבית ספר לרפואה? ואולי משום שהתפוצה בכתבות של הבלוג הזה מוגבלת ואינה משתווה לתפוצה של הכתבות שלהם?
האם יש לכם ניחוש מה עומד מאחרי זה?
הערה: עד לפרסום פוסט זה לא מופיעה תגובתי ב- Ynet. בדקתי זאת. אם במקרה תתפרסם עכשיו, אל תולכו שולל.
***
תוספת עריכה (חומר למחשבה)
אם תניחו קעריות - אחת עם מי סוכר והאחרות עם מי ממתיקים מלאכותיים שונים: דבורים וחרקים אחרים יעוטו על קערית מי הסוכר. אבל, אף אחד מהם לא יתעניין בקעריות האחרות. רק אנחנו בני אנוש, עם חוש ריח וטעם מנוון, מוכנים לשתות את זה.
***
קיבלתי את הרעיון של אחת המגיבות כאן וכתבתי תגובה נוספת לכתבה ב Ynet:
סינון תגובות בנושא הכתבה
לידיעת המערכת. בעקבות סינון התגובה הקודמת כאן - פורסמה הכתבה הבאה:
הסיבה לפוסט הזה הוא תשדיר בטלוויזיה הרוסית הרישמית ששודר לאומה הרוסית בדרמטיות רבה - על הסכנות שבצריכת חלב תעשייתי ומוצריו. והרי התשדיר:
ובכן עם כל הכבוד, התשדיר מריח אנונימוס (ואני לא רומז שזו עבודה שלהם, אבל היא בהחלט מופצת על ידם או סוכניהם). מבחינתי קובעת דעת רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) - שהיא האוטוריטה העולמית בענייני בריאות.
וה- FDA קובע:
"Pasteurized milk produced under the requirements of the Pasteurized Milk Ordinance is safe to consume. The agency has no evidence that supports milk in US commerce is inherently unsafe, dirty or not sanitary".
נהפוך הוא, ה- FDA פוסל שימוש בחלב לא תעשייתי, שאינו עובר תהליך פיסטור. ראו כאן.
וראו מה אומרים מקורות רשמיים כמו משרד הבריאות וקופות החולים כאן.
אז תשמעו לטלוויזיה הרוסית?
לענין האלרגיות ללקטוז שבחלב - נכון, יש אחוז קטן באוכלוסיה שרגיש ללקטוז במידה זו או אחרת. וכמה הם האלרגים לסויה (כולל חלב סויה) ולמוצרים צמחיים אחרים? אפשר לשתות חלב שקדים למשל, שאינו מכיל לקטוז וגם לא סויה. אבל אין בו כמעט חלבון, רק פחמימות. ומדוע הוא מכיל כל כך הרבה סוכר (6 גרם ל 100 מילילטר)? זה בריא? ואולי זה כדי למסך את שרידי טעם הציאניד המר של השקדים?
התינוקות בדור שלי גדלו על חלב פרה. לא היו פורמולות. מדוע האלרגיות כיום נפוצות הרבה יותר מאשר אצל דורי? בדורי ילדות לא היו מקבלות מחזור חודשי וציצים בגיל עשר. והיום בדור הפורמולות? ושלא נדבר מה קרה עם הפורמולה של רמדיה. אני לא יכול לטעון קטגורית כי הכל נובע מצריכת הפורמולות לתינוקות, כי קשה לשים את האצבע על זה. כי כיום גדולה גם כמות המזהמים בסביבה, והתחלנו לצרוך מולטי-ויטמינים בצורה מוגזמת, ויש חורים באוזון, ואפקט החממה ...
אז על פי ההגיון של הטלוויזיה הרוסית, אולי דווקא נחזור לגדל תינוקות על חלב פרה או עז במקום פורמולות תעשייתיות? ואולי נחזור להשתמש בסוס ועגלה כאמצעי תחבורה, משום שהיום מתים יותר מתאונות דרכים?
נכון, יש מחקרים ורופאים שהם נגד חלב פרה וגם עז. אכן חלב פרה וחלב עז אינו מתאים למספר אנשים בשל רגישות ללקטוז שבחלב. וכמה מחקרים יש על הסכנה של התחליפים שלהם ? מיליארדי בני אדם גדלו במשך דורות על חלב ומוצריו. פתאום הם מזיקים לנו? במשך דורות גדלנו על חיטה. פתאום אסור לכולנו לאכול דגנים בגלל הגלוטן (שרוב האוכלוסיה בכלל לא רגישה אליו)?
אז מה עונים לכם אלו שפתאום מפחידים אתכם ומטיפים לעבור לסוגי תזונה קיצונית? כן, פעם זה היה בסדר. היום לא - בגלל ההנדסה הגנטית. היום החיטה רעילה יותר, כי יש לה יותר גלוטן. החלב גם הוא כביכול רעיל יותר. אבל האמת היא שכמעט שום דבר שאתם אוכלים אינו באמת מהונדס גנטית. עדיין לא. מה שאנחנו אוכלים מושבח גנטית. ויש הבדל גדול בין השבחה להנדסה גנטית. ההשבחה היא תוצאת הכלאה בין זנים וברירת הצאצאים המוצלחים, ליצירת זן חדש עמיד יותר למחלות, או בעל חיי מדף ארוכים יותר, ואפילו טעים יותר - מה יש אסור?. לא מחדירים גנים חדשים שלא היו קודם במאגר של המין, אלא בוררים בין זנים שמכילים צרופי גנים מסויימים. כל מה שאתם אוכלים הוא תוצר השבחה גנטית שנעשה מזה מאות ואלפי שנים על ידי האדם (וגם על ידי הטבע). רק היום אנחנו יודעים לעשות את זה אולי קצת מהר יותר.
אבל נחזור לענייני המזון. אנשי הפליאו ומתנגדי הגלוטן אומרים לכם אל תאכלו דגנים כי היום הם מהונדסים ומכילים גלוטן רעיל יותר. ועכשיו אומרים לכם שהפרות והעיזים היום מהונדסים גנטית ולכן כולנו צריכים להפסיק לאכול מוצרי חלב. גם הירקות והפירות "מהונדסים" - אז אולי נפסיק לאכול גם ירקות ופירות?
אז לכל המפונקים בחברה המערבית העסוקים בשלילה ופחדים מקבוצות מזון - כדאי לזכור שבאפריקה אנשים גוועים ברעב. הם מאוד ישמחו לאכול את כל החלב, הדגנים והירקות שאנחנו כבר לא רוצים או מפחדים לאכול. ואנחנו נתחיל למות מרעב.
עכשיו ברצינות, גבירותי ורבותי, בקצב הזה תפסיקו במהרה לאכול כמעט הכל ותיצרו בעיות רפואיות של חסרים תזונתיים. בקצב הזה תפתחו אובססיות ופוביות אכילה דמויי אנורקסיה ובולמיה.
אז אולי די עם ההתעסקות החולנית הזו בענייני בריאות? הרפואה מתקדמת, יש אנשי מקצוע שמבינים בזה, תוחלת ואיכות החיים שלכם עולה - אז מה הבעיה?
תודה למלייקים. עוד לייקאחד דרוש לניהול מלא של דף הפייסבוק החדש הרישמי של הבלוג, וכדי שנוכל כולנו להנות ממנו. אז כנסו ותעשו לייק לדף הבית, ואם תסמנו כעוקבים - תוכלו לעקוב גם אחר פרסומי סטטוס מעוררי ענין או תועלת.
אולי את או אתה בעצם תעניקו את הלייק האחרון הדרוש להמשך קיום דף הפייסבוק של הבלוג?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
