חשיבה חופשית

הפוסט הזה נכתב כדי לבחון את גישתכם לענייני בריאות וקריאה שלו עשויה להציל את חייכם. אל תאמרו אחר כך לא ידענו.

מסתבר שהבחירה ברופא הכללי של מרבית האנשים היא פסיבית לחלוטין.  זה  על פי רוב מישהו שהיה פנוי בסניף קופת החולים שלכם. עד שחלילה אתם נקלעים לאיזו צרה (בין אם הזנחתם את בריאותכם או לא) ואז פונים לרופא מקצועי בתחום. וכאן יש רבים שפתאום פונים ובצדק לקבל חוות דעת שניה. אבל איך אתם בוחרים חוות דעת שניה? האם אתם פונים למי שהמליצו לכם חברים? לפי מה החברים שלכם שופטים? האם זה משום שהוא נחמד ? (אני כותב בלשון זכר וכמובן שמדובר גם ברופאות). האם זה משום שהוא מנהל מחלקה? אבל ביננו, לא נעים להגיד את זה - בניתוח הייתי סומך יותר על ידי מנתח בן 45 מאשר על ידי מנתח בן 60. ובמיוחד אפילו שאתם משלמים לו פרטי מתחת לשולחן, לא בטוח שהוא נוכח בניתוח יותר משתי דקות, ולמעשה מישהו זוטר עושה את מלאכתו עבורו - גם על זה שמעתי. וחוצמזה, האם יש בידיכם האינפורמציה כמה מתים בשנה היו במחלקה שלו בשנה האחרונה, לעומת מחלקות מקבילות אחרות? אינפורמציה שבידי משרד הבריאות אבל לא זמינה לכם.

ואלי אתם פונים למי שיש אליו תור ארוך יותר לקבלה, כי זה מעיד לדעתכם שהוא מהטובים ביותר. ואתם פונים אליו ומוכנים לסבול את הצעקות שלו עליכם שתסתמו את הפה, ואפילו שהוא יכול לזרוק אתכם מחדרו אם אתם מעזים לשאול איזו שאלה הבהרה שמתפרשת אצלו כפקפוק שלכם בדבריו.

אז בואו אספר לכם דוגמה של בת משפחה שלי שחלתה בסרטן כליה בשלב הראשוני והגידול הורחק כנראה בזמן. אבל עוד כשגילו את הגידול הסרטני בכליה, ב-CT התגלתה גם ציסטה בכבד שהחליטו אז שהיא אינה סרטנית. כשהקרובה חזרה לאחרונה לביקורת CT, הציסטה בכבד גדלה. רופאת כבד, מנהלת מחלקה בבית חולים גדול בארץ, התייחסה לזה בביטול וטענה שכנראה זה סתם איזה טפיל כבד. כשחזרה תשובת המעבדה שזה אינו טפיל, הרופאה אמרה: "עדיין אני חושבת שזה לא שום דבר, אבל ליתר ביטחון תעשי MRI". אז היא עשתה MRI ופתאום הרופאה אמרה: "ממליצה לעשות ביופסיה". במכתב הפניה לכירורג היא כותבת שצריך לעשות את זה בהעדר תוצאות בדיקת MRI (אבל הרי היא עשתה!).

כששמעתי את זה - לא מצא חן בעיניי בלשון המעטה. ביקשתי מהקרובה לאתגר את הרופאה מדוע ביופסיה? שאם זה סרטן, הרי לקיחת הביופסיה מסכנת אותה בשחרור תאים סרטניים לזרם הדם ובעקבות זאת להתפשטות גרורות. ולכן מדוע היא חושבת שלא צריך לנתח ולהרחיק בכל מקרה את הציסטה כשהיא שלמה, יחד עם השוליים הבריאים? ואז הרופאה ענתה לה שפתיחת בטן זה ניתוח קשה וחוצמזה היום "יודעים" איך לעשות ביופסיה. אבל כמובן היא לא יכולה להבטיח שלא יקרה מה שקרובת המשפחה (בעצם אני) חוששת ממנו.

אז הקרובה פנתה בעצתי לעוד שני רופאים בכירים במרכזים רפואיים אחרים והם חשבו כמוני. בשום פנים ואופן לא ביופסיה, אלא לנתח! בשביל האנקדוטה אספר שהקרובה לא סיפרה למי שהיא פנתה לחוות דעת שניה מה היתה חוות הדעת הראשונה ושל מי היא. היא סיפרה לרופא הזה רק לאחר ששמעה את חוות דעתו. רק אז הציגה את חוות הדעת הראשונה ומי הפרסונה האחראית לה. הרופא הזה האדים וזעם נורא. כמעט העיף אותה מהחדר, על שלא סיפרה לו מיד את פרטי חוות הדעת הראשונה. מעניין, אם היה יודע - היה אולי גם משנה את חוות דעתו?

לבסוף באחד מהמרכזים הרפואיים הוצע לה ניתוח הרחקת הציסטה בשלמותה בעזרת רובוט - ללא פתיחת חלל הבטן. פרוצדורה שהיא עשתה גם להרחקת הגידול בכליה. מסתבר שניתוח בעזרת רובוט אינו בסל הבריאות ועלותו עשרות אלפי שקלים. אבל חברת הביטוח שלה אישרה בעבר את ניתוח הרובוט בכליה. לא מיד, אלא לאחר פנייה של מקום העבודה שרכש כמה אלפי פוליסות בריאות עבור העובדים. חברת הביטוח כנראה לא הייתה מעוניינת להסתכסך ולהסתבך עם משפטנים של ארגון.

אז מה הייתם עושים אתם? האם הייתם עושים כמצוותה של מנהלת המחלקה במרכז הרפואי הגדול? כי היא נורא נחמדה והיא אומרת לכם בביטחון -ביופסיה!!! ומשום שזה מה שנוח לכם לשמוע (כי בשלב ראשון לא יפתחו לכם את הבטן)?

מיד תבינו להיכן אני חותר. אבל לפי כן אציג בפניכם את השאלה: כיצד אתם בוחרים ברופא שיניים? מפני שהוא נורא נחמד? מפני שחברה אומרת לכם שהוא מצויין? מה, היא למדה רפואת שיניים החברה הזו שהיא יודעת? ואולי משום שהטיפולים זולים יותר אצל הרופא הזה או אולי דווקא משום שהם יקרים? אולי משום שהתור הפנוי הקרוב הוא רק בעוד חודשיים ("וזה כמובן כמובן מצביע על כך שמדובר ברופא מעולה")?

אז אספר לכם משהו. כשהייתי נער, אבא שלי לקח אותי למרפא שיניים שעלה מרומניה. הוא לא היה בעל תואר רופא, אבל משרד הבריאות הכיר אז במרפאי שיניים (שלמדו רפואת שיניים מעשית בלי לימודי תיאוריה - ארבע שנים ולא שש באוניברסיטה). ומרפא השיניים הזה עשה לי שני טיפולי שורש באופן שאחר כך כל רופאי השיניים טענו מהסתכלות בצילומים - שהוא עשה לי אותם שלא כשורה, לא מספיק עמוק וכי חייבים לחדש אותם לפני שאאבד את שיני. לא חידשתי, והשיניים בפי כמה עשרות שנים עד עצם היום הזה. לעומת זאת, שני טיפולי שורש של שני רופאי שיניים מדופלמים (פרופסורים לרפואת שיניים בפקולטה לרפואת שיניים) התגלגלו לאחר מספר שנים לא רב לטיפול שורש מחודש, ובאחד מהמקרים לאובדן השן ולגשר שפגע בשלמות שתי שיניים סמוכות ובריאות.

וכשהייתי סטודנט הלכתי לרופאת שיניים צעירה שכולם היללו את שמה. על סמך מה? כנראה משום שהיא הייתה מאוד נחמדה. אבל, מספר שנים מועט אחר כך הסתבר שהיא הכניסה לי בורג לתוך הסתימה שגרם לפיצוץ השן. והייתי צריך לפנות לרופאה מומחית מסגל ההוראה של הדסה, שבקושי הצליחה להוציא לי את הבורג הזה. והייתי צריך לעבור טיפול שורש וכתר ובסוף איבדתי את השן הזו לאחר מספר שנים לא רב מאז. גם כל טיפולי השיניים שהיא עשתה לאבא שלי הסתבכו לאחר מספר לא רב של שנים. אז תגידו, על סמך מה אתם קובעים אם רופא שיניים טוב? כאשר תדעו שהוא אסון רק לאחר חמש, עשר שנים?

ועכשיו אדלג לשאלה הבאה? כיצד אתם יודעים שהמרפא ברפואה אלטרנטיבית אינו שרלטן ומזיק לכם - כי אתם לא מקבלים בזמן את הטיפול הקונבנציונאלי המתבקש? האם אתם מסתמכים על תעודה מפוקפקת ממוסגרת ממוסד בלתי ידוע? הרי משרד הבריאות עדיין אינו מכיר בתעודות לימודי רפואה אלטרנטיבית למיניהם?

כמה חודשים המטפל הזה למד? האם תואר הדוקטור שמתנוסס "בקליניקה" שלו אינו תואר דוקטור באשורולוגיה? האם הוא רושם לכם תוספים, דוקר ומעסה לכם נקודות בגוף על סמך שיטות בדיקה מפוקפקות כמו הסתכלות על העיניים או הלשון, במקום בדיקות מעבדה ובדיקות רפואיות קונבנציונאליות? תגידו, כיצד אתם מחליטים?

כיצד אתם מחליטים לקחת ויטמינים ותוספים למיניהם? כי בפרסומות ממליצים לכם לקחת אותם מעל גיל חמישים או בהריון? או שאיזה שרלטן מוכר לכם מיצוי פטרוזיליה במאתיים שקל ( פטרוזיליה שעלתה לו שני שקלים)? ולכן אתם עשויים חלילה להגיע לאי-ספיקת כליות, כי לקחתם מיצוי פטרוזיליה במקום תרופה משתנת כמו פוסיד ותרופות אחרות שמורידות את לחץ הדם הכלייתי.

איך אתם מחליטים על דיאטה או שיטת תזונה קיצונית זו או אחרת? בגלל גורו? בגלל אידיאולוגיה? בגלל טרנד? בגלל אינפורמציות מבטיחות הרים וגבעות באינטרנט? אולי סתם משום שנראה לכם כדאי לנסות, כי שום שיטה קודמת לא הצליחה? או אולי שכנעתם את עצמכם שהיא מתאימה לכם כמו כפפה? אני יודע שיש כאן מישהי שתדע מדוע כתבתי את המשפט האחרון, אך זה אך ורק משום שאני דואג לשלומה. כעת תוכלו לקרוא במומלצים על מה שקרה למי שבחרה בשיטת תזונה קיצונית לאחר עשרים שנה בפוסט הזה. כמוה יש אלפים. חלקכם ימנעו מחיסונים בגלל סיכוי של אחד למיליון לסיבוך, ואינכם חוששים מסטטיסטיקה גבוהה מאות מונים לסיכוני תזונות קיצוניות ולא מאוזנות לאדם - שלא נולד כבשה או זאב. 

אבל האם טרחתם לשאול את הרופא שלכם ודיאטנית על הדיאטה הזו ומה היא יכולה לעשות לבריאותכם? לא בעוד חצי שנה, אלא בעוד שלוש שנים, עשר שנים, אולי עשרים שנים ושאז הנזק עשוי להיות בלתי הפיך? במידה וכן שאלתם דיאטנית או רופא - האם עלה בדעתכם לקבל גם כאן חוות דעת שניה, כפי שהייתם עושים לגבי מחלות שלכם וטיפולים רפואיים קונבנציונאלים?

כיצד אתם מוכנים להתגלח על כל טרנד, שמועות וגוּרוּז להפקיר ולסכן את בריאותכם? לשימה על קרן הצבי. האם למדתם רפואה, ביוכימיה ופרמקולוגיה (תורת התרופות) שאתם מחליטים לסמוך על מידע מדוקטור אינטרנט "שמתאים לכם"?  האם הייתם מעזים לעשות נסיונות על גופכם עם תרופות, כמו שאתם עושים "בהמלצות אינטרנטיות" עם "תרופות טבעיות"? סטיב ג'ובס סירב לקבל טיפול רפואי אמיתי כנגד סרטן הלבלב שלו, בשלב שסיכויי ההחלמה היו גבוהים. במקום הוא פנה לכל מיני גוּרוּז אלטרנטיביים ולהוליסטים - והתוצאה ידועה. מדוע חלקכם נמנע מלחסן את ילדיכם ובכך מסכנים אותם ואת הציבור כולו במגיפות עתידיות, שיתוקים ומוות? מדוע ידכם כל כך קלה על ההדק לעשות ניסויים בגופכם (עם שיטות תזונה קיצוניות, תוספי מזון, צמחי מרפא או קוסמטיקה) כאשר חלקכם כל כך קנאים לחייהם של חיות ניסוי?  

אחד הדברים היפים כאן בישראבלוג הוא שניתנת במה לכל מיני דעות. אבל יש כאלה שמנצלים במה זאת כדי להביא אג'נדות חוצבי להבות המתבססות על סרטוני יוטיוב של מטיפים המביאים לציבור מידע שיקרי, כאילו הסרטונים האלה הם ספרות מדעית ורפואית המוכיחה שכל הרופאים וכל המדענים טועים. הם מנצלים את הבורות של חלקים בציבור כדי לשכנע אותו לשנות את אורח חייו. הבעיה היא שלעיתים הפוסטים האלה מגיעים למומלצים ואילו הפוסטים המביאים לציבור את המציאות האמיתית אינם מגיעים תמיד לקהל הרחב כי הם לא במומלצים. ובכל זאת אכתוב את דעתי כאן גם אם לא אגיע לאלה שמשוכנעים שפוסטים במומלצים הם דברי אלוהים חיים.

אני כותב פוסט זה בעקבות פוסט שהיה במומלצים של בלוגרית שיוצאת נגד מדענים שעורכים ניסויים בבעלי חיים ובנשימה אחת כנגד זה שהם גם אוכלים אותם. האם באמת מדענים אוכלים קופים ועכברים? בקיצור פוסט הקושר בין אכילת בשר לבין ניסויים בחיות וזה כבר הופך אותו  לפוסט מבולבל ופאנטי.

בקצרה היא טוענת שהניסויים בחיות ואכילתן "זה אחד הכתמים של האנושות שמוריד אותנו מתחת לרמה של בעלי חיים מבחינה ערכית, ומוסרית" ועוד היא טוענת  "עד שלא נשנה את הגישה הזו של "בשם המדע" אנחנו פשוט לא שונים מנאצים."

אז היא משווה אתכם שאוכלים בשר ושמאפשרים למדענים לערוך ניסויים בבעלי חיים לנאצים. חד וחלק.  ולאחר מכן היא מביאה בפסקנות את דעתה ש"מי שמקבל סרטן (ומחלות קשות אחרות) צריך כנראה למות כי זה הדרך של הטבע לאיזון האוכלוסייה". אתם מבינים? מפני שאנחנו נוטלים תרופות "כוכב הלכת שלנו נמצא עכשיו בפיצוץ אוכלוסין ויש מחסור חמור ביותר במזון ומשאבי טבע פר אדם."

והיא גם קובעת מתוכן סרטון סיינטיפיק יוטיוב שהיא לא רק נגד מתן תרופות כי מותנו הוא טוב לדילול האוכלוסיה, אלא שהתרופות עצמן גורמות לנו למחלות כמו סוכרת. ההיגיון שלה אומר: לא צריך תרופות, תרופות זה רע, ולכן כמובן שמיותר לבצע ניסויים בבעלי חיים בפיתוח תרופות מצילות חיים. אתם חולים? כנראה שאתם צריכים למות לטובת האנושות אך כמובן קודם כל לטובת בעלי החיים.

זאת אומרת לכם סטודנטית נאורה שחושבת את עצמה "מומחית"  משום שיש לה שני דודים שעוסקים במחקר ביולוגי (אחת בויצמן, השני בבר אילן) ובתור אחת שלמדה ביולוגיה ושהתה כמה פעמים בבית החיות" אתם מבינים? היא סטודנטית בת 23 שמחשיבה עצמה כבר כפרופסורית בביוכימיה - כי היא עשתה כמה מעבדות בביוכימיה.

ומה עוד היא אומרת? "ידע זה כוח, ולשמחתי זה אחד הדברים היותר יפים באקדמיה. ככל שיש לכם יותר ידע, כך פחות קשה לעשות עליכם מניפולציה" וכי לא היא זו שעושה עליכם מניפולציות? ובכן מדובר באחת שלמרות טענותיה ממש לא יודעת על אופן התנהלות המחקר בבעלי חיים והפיקוח עליו. את זה אומר לכם מדען שעוסק בעצמו בפיתוח תרופות מצילות חיים ושמדריך ומייעץ לוועדות הציבוריות המפקחות ומאשרות ניסויים בבעלי חיים על פי חוק.

וכיוון שדבריה הרתיחו אותי בקיצוניותם ובשקריותם הגבתי בבלוג שלה והרי שרשור התגובות:

אני: "יתכן שעם דעותייך ושל חלק מהמגיבים כאן מיותר בכלל להגיב אבל בכל זאת אעשה זאת. ראשית את מגלה בורות נוראית לגבי אמצעי הפיקוח ואופן אחזקת החיות כפי שנעשים היום במוסדות המדע והרפואה. כדאי מאוד שתלמדי עליהם ולא תכתבי דברים לא מבוססים.

שנית, למשל החיסונים שאני מניח שאת קיבלת מיוצרים בביצים שכידוע לך מוטלות ע"י תרנגולות. לפי הפילוסופיה שלך אולי צריך לחזור ולתת לאנשים למות מאבעבועות שחורות, שחפת וכדומה כי יותר מדי אנשים חיים על פני כדור הארץ.

ולידיעתך כל התרופות שאת משתמשת כולל אנטיביוטיקה ניסו בבעלי חיים ותרופות אי אפשר לפתח בעזרת תוכנות סימולציה.

העכברים והחולדות המשמשים לניסויים הם זנים שלא יכולים לחיות אפילו יום אחד בטבע. שלא נדבר על הצביעות שבוודאי אם נכנסים לביתך מושבה של עכברים או חולדות את אינך בוחלת להשתמש נגדם במלכודות או חומרי הדברה.

המתנגדים לשימוש בבעלי חיים במדע וברפואה, אני ממליץ לשמש בעצמם במקומם בניסויים לפיתוח אמצעי ריפוי מצילי חיים. מה דעתך?"

והיא ענתה בצורה ממש לא עניינית לשאלות שלי, כפי שאופייני למי שכשמעמידים אותו בפני המציאות, כל שהוא יודע הוא להתגונן על ידי השמצות אישיות, וכך היא השיבה:

"אולי כבודו יאמר שהוא מכיר אותי אישית ושאני לא בחורה בכלל אלא פדופיל בין 40? אתה לא מכיר אותי, לא את אורח החיים שלי, וממש נהדר שאתה יודע לקרוא;  כפי שכתבתי יש לי משפחה שמעורבת במחקר , למדתי תואר מחקרי, ואני מעורבת בפעילויות שעוצרות את הזוועות (כלומר היא כנראה שייכת לכת – הערה שלי) ואתה יודע למה הם לא יכולים לחיות יום אחד בטבע?? כי עושים להם מניפולציות על הגנים.

חוצפה"

כיוון שחוץ מהשמצות ושאני חצוף לא ענתה בצורה עניינית לשאלותיי, השבתי לה:

"מלבד ההערה על מניפולציות בגנים של החיות לא ענית על שום דבר בצורה עניינית. וגם הערה זו אינה נכונה עובדתית: הזנים האלה היו קיימים הרבה לפני שידעו לעשות הנדסה גנטית.

 אין אני מכיר אותך אך יודע הרבה ממה שקראתי בפוסט שלך ומכיר היטב גם את הדפוסים של הכת אליה משתייכים חלק ממחלקי השבחים בתגובות כאן.

בתור בעל ניסיון בחיות מעבדה המדריך את הוועדות האתיות הציבוריות המאשרות ניסויים בבעלי חיים, במה שאין צורך, במה שנחוץ, בהקטנת ההיקפים, באתיקה ובאמצעים למניעת סבל לחיות, אני יודע היטב את המתרחש במציאות ואת השקרים שאנשים כמוך מפיצים.

וכדאי גם שתתני את הדעת כיצד ניסויים בבעלי חיים שיפרו את בריאותם ומשך החיים של בעלי החיים עצמם ומוטב שתפני את האנרגיות שלך קודם כל כנגד בני אדם שמבצעים פשעים כלפי בני אדם."

עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלותיי עד היום הזה.

אבל היא ציינה בתוספת העריכה שהיא לא לוקחת תרופות ובאותה נשימה מציינת שהטבעונות הצמיחה לה מחדש שיער בקרחת וכמעט ריפאה את אביה מסוכרת. היא כל כך יודעת ביולוגיה ולא יודעת שרק עם דיאטת דלת סוכר ופחמימות ניתן להוריד את כמות הכדורים כנגד סוכרת ולא צריך טבעונות לשם כך.

אז מדבריה אני מבין שהיא לא תיקח אנטיביוטיקה ועשויה למות מאבצס בשן ושהיא עוברת טיפולי שיניים ללא הרדמה, כי גם הרדמה זו תרופה, וכי אם חלילה תעבור תאונת דרכים היא תסרב לקבל אנטיביוטיקה ותעדיף שיכרתו את רגלה הנמקה, שוב בניתוח ללא הרדמה. ואם חלילה היא תחלה בסרטן היא תסרב לקבל טיפול כי במילא הוא אינו עוזר אלא רק כוח הרצון והטבעונות עשוי לרפא אותה. חזרנו לחשכת ימי הביניים. זכותה, אבל שלא תדרוש זאת מכל האנושות.

הבעיה היא שאנשים רבים כמוה טועים ומטעים את הציבור בעובדות שקריות שמקדשות את המטרה המוסרית והחשובה ביותר עלי אדמות בעיניהם. הם מספרים לכם שמתעללים בבעלי חיים מצד אחד ושאין כל צורך בניסויים בבעלי חיים מצד שני. ורבים מהציבור הולכים שולל על ידי אנשים כאלה בשל בורות בנושא. ואפילו השר גלעד ארדן סימן כמטרה את הפגיעה במחקר הרפואי בבעלי חיים ופתח במלחמת חורמה במדע. גם חברת אל על מסרבת להוביל בעלי חיים מחו"ל ומוסדות המדע הגישו נגדה תביעה משפטית על פגיעה במחקר.

אתמול פורסמה כתבה במעריב שעוררה שמחה רבה אצל כת המתנגדים לניסויים בבעלי חיים. בכתבה מתוארת ההצהרה של רשות התרופות והמזון בארה"ב שאין צורך בניסויים בשימפנזות. אבל, מה זה לעניין המחקר בישראל? בישראל כמות הניסויים המזערית הנעשית אינה ולא הייתה אף פעם על שימפנזות, אלא על קוף ירוד שנקרא רֶזוּס. ובכלל הציבור מגלה שלא באשמתו בורות לגבי היקף ואופן עריכת הניסויים.

כבר הבאתי כאן בעבר כתבה מקיפה בנושא. וכיוון שהיא לא הייתה במומלצים כמו הכתבה של הסטודנטית הפעילה נגד ניסויים בחיות, מעטים יחסית נחשפו אליה. ולכן אני מקשר אל הכתבה כאן.  הכתבה ארוכה, אך כדאי מאוד לקרוא אותה עד לסופה, כולל עמדתי בנושא. לפחות תדעו את האמת ואולי לא תתייחסו בצורה כל כך רצינית לפוסטים השקריים המופצים בפייסבוק, ביוטיוב ואפילו בעיתונות הכתובה.

אז זוהי תשובתי לפוסט של הסטודנטית הנאורה  שמפיצה מידע שיקרי ומתיימרת בשם "ידענותה" להטיף למדענים ולכם על שאתם אוכלי בשר ונוטלים תרופות בעת הצורך. מבחינתה אתם יכולים ואפילו צריכים למות אם תחלו, לטובת האנושות ובעיקר לטובת החיות. אתם מבינים? לאנשים שכמותה אתם אוכלי הבשר ונוטלי התרופות נאצים.

***  

הבלוג חשיבה חופשית מועמד לבלוג השנה בישרא-בלוג בקטגורית הדעה. 

מוזמנים להצביע חשיבה חופשית ולהשפיע כאן.

***

הודעה חשובה: שוב מישהו חדר ללוח העריכה של הבלוג והפך אותו לבלוג פרטי בלתי נראה. באמת לא הבנתי מדוע פסקו הכניסות והתגובות והתבטלו סימני הלייק. תודה לאוגניה שהפנתה את תשומת ליבי לכך בתגובה לבלוג האקטואליה שלי.  האם זו דרך למנוע מהבלוג להשתתף בתחרות הוגנת? מישהו כאן משחק משחק מכוער!!!

הסדרתי את העניין וכעת ניתן לקרוא, להגיב וגם להצביע. ומי שלא יכול היה להכנס ולקרוא את הפוסט הקודם מוזמן לעשות זאת עתה.

ושוב תודה לאוגניה. 

בעקבות תגובות לפוסט הקודם, אקדיש את הפוסט הזה למוסר ולאתיקה בעולם המחקר.

בקורס שעוסק בעיקרו בהנדסה גנטית, אני מקדיש מספר שעות לחרדות של הציבור מחד ולאתיקה מאידך. במסגרת זאת אני מספר לסטודנטים על הצעתו של סטודנט לתואר שני, שנאמרה במסגרת הקורס הזה לפני מספר שנים.

הדבר קרה כאשר הסברתי לסטודנטים את העבודה הסזיפית הדרושה לאנליזות של חיות שהונדסו גנטית, כדי לאתר ולבודד את אותן החיות שבהן הצליחה החדרה של גן זר, מתוך החיות שבהן לא היתה הצלחה.

בפשטות אסביר כאן שכדי לאתר את החיות המהונדסות יש צורך לבצע בדיקות גנטיות של הדנ"א שמתקבל מדגימת דם של כל חיה, כדי לבחון אם היא נושאת ומבטאת את הגן הרצוי.

הסטודנט שראה כמה מורכבות הבדיקות ושהן גוזלות זמן רב, הציע הצעה "גאונית" בשיא הרצינות. הוא שאל מדוע לא לצרף לגן שאותו אנחנו רוצים לבטא בחיה גם גן עמידות לגז עצבים.

נתעלם מכך שאין גן עמידות לגז עצבים במציאות, אבל הרעיון של אותו סטודנט היה שכל חיה שבה תצליח המניפולציה הגנטית יתבטא לא רק הגן הרצוי, אלא יחד איתו היא תהיה עמידה גם לגז עצבים ולכן ניתן יהיה לעשות סלקציה. אז נניח שבניסוי נולדו 50 חיות ורק 5 מהן הונדסו בהצלחה - התלמיד הציע לשחרר לחדר החיות גז עצבים ואז לאחר סלקציה כזו, 45 חיות תמותנה וישארו רק 5 החיות הרצויות.

בכל קנה מידה זה נשמע מזעזע, אבל לא את אותו התלמיד, שמאז הספיק לסיים את לימודי תואר שני ותואר שלישי וכיום נמצא בארה"ב בהשתלמות פוסט-דוקטורט.

האיש הזה אמנם לא יוכל לבצע נסיונות כאלה על חיות בגלל פיקוח קפדני בכל מוסדות האקדמאים בארץ. אבל עם ראש כזה מי ישורנו? מסתבר שדוקטור מֶנגֶלֶה יכול לצמוח גם אצלנו.

את הפוסט הזה אני כותב בעיקבות הפוסט השקול שכתב ידידי והתגובות אליו. בשל כך אני קוטע את סידרת הכתבות בבלוג, בנושא חשבון הנפש. היא תמשך לאחר הפוסט הזה.

בעיני רבים, בעיקר אלה המשתייכים למעריצים של אידיאולוגית המוסר שלו, יורופסקי מייצג את המצפן המוסרי עלי אדמות. ואפילו גם אלה שנפלו בסוגסטיה שהפעיל, ששכנעה אותם לשנות את אורח חייהם בצורה קיצונית, מודים בחלקם שהוא איננו מדייק ושדרך ההטפה שלו אינה נכונה. אבל למרות זאת, אצל רבים מהם, אני קולט את האווירה שהמטרה מקדשת את האמצעים, כי הנה ההטפה שלו גרמה להם לנפילת האסימון, ובחירת "הדרך הנכונה". ואינני מתווכח כאן אם זו הדרך הנכונה.

בואו נתעלם כרגע שיורפסקי הפעיל על רבים סוגסטיה (כאופן דומה להיפנוזה), שהוא נוקט בשיטות מכוערות שמשתמשים בהם אנשי שיווק, שמצליחים למכור לכם גם מוצר מחורבן - אתייחס כאן לשני דברים בלבד: תורת המוסר שלו מחד, והפשע (כן הפשע) שלו מאידך.

לא אתייחס כאן לצד המדעי, לצד האקולוגי  ולמידת התאמת התזונה הזו לכלל האדם מבחינה ביוכימית וגנטית. לכך כבר התייחסתי בשני פוסטים קודמים שלי (ראה ערך צמחונות ברשימת הקטגוריות בשוליים הימניים). לצד המדעי אוסיף בעתיד כתבות נוספות, גם במחיר השמצות על "הפצת שקרים" - כפי שנוהגים אידיאולוגים מכל הסוגים, לגבי אנשים שחושבים אחרת מהם, למרות שיש להם ידע מקצועי שלמבקרים עצמם אין, והיה כדאי שילמדו רק קצת ממנו לפני שהם מתפלמסים.

אבל בנושאי מוסר הבה נבחן מה עושה אותם מוסריים יותר. כן, אני שואל מה עושה את היורובסקים מומחים לענייני מוסר. כמה מוסריים חייהם האישיים שלהם?

כמה מוסריים יחסיהם עם בני אדם ולא רק עם פרות קדושות?

בספר בראשית מסופר על נח שהצטווה לאסוף זוג מכל חיית השדה והיער, כדי שיהיה להם המשך לאחר המבול. זה וודאי צעד מאוד הומני גם בשביל יורובסקי. ולאחר המבול ציווה האלוהים על האדם: " כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק השדה." (בראשית פט, ג'). כלומר אלוהים מורה לבני האדם להיות אוכלי כל.

אם כך מכיוון שהיורובסקים שוללים בחריפות את המוסריות שבאכילת כל, יוצא בעצם שהיורובסקים מטילים ספק במוסריותו של אלוהים ושל מיליוני מיליוני מאמיניו האדוקים ברחבי העולם.  ובמוסריות מעשיהם הם, הם אינם מטילים ספק.

אינני מתכוון ולהתפלמס כמה הם רחוקים מלהיות מוסריים, אבל אתייחס כאן רק למוסריות של הסוגסטיה שהם משתמשים והשפעתה המסוכנת בעיקר על הנוער.

ראו למשל את הדמגוגיה המכוערת שהיורובסקים ודומיו משתמשים:

הם לא יראו לכם צלחת של מנת בשר כלב שאוכלים מיליוני סינים מזה ימים ימימה.

הם יראו לכם במצגת את זה:

הם יראו לכם מנת ספגטי תמימה עם כדורי בשר, וישאלו אתכם אם הייתם אוכלים את המנה הזו אם כדורי הבשר הם של בשר כלב, או תסלחו לי - עשויים מגללי כלבים.

ובערמומיותם הם חושבים שמנת הגועל שסיפקו, יגרמו לנערה בת 14 להפסיק לאכול בשר לכל החיים ולהפוך לצמחונית - מה זה משנה אם תפתח אנמיה, או חוסרים שידפקו את התפתחותה. מה זה משנה אם יגרם לה נזק בריאותי ונפשי בלתי הפיך?

אך מסתבר שמה שהם עושים הוא פשע עוד יותר חמור. הם עשויים להפוך אותה בסבירות מאוד גבוהה לאנורקסית (כמובן שזה נכון גם בלשון זכר).

לכן לפסיכולוגית הזו, שמבקשת מכם לדמיין שאתם אוכלים בשר כלבים, ומבזבזת כמעט שעה מחייכם כדי לצפות בסרט הזבל הפסיכולוגי שלה - יש לשלול את רישיון העיסוק כפסיכולוגית - כי הנזקים הפסיכולוגיים שהיא עשויה להביא עשויים להיות בלתי הפיכים.

את השיטה הנלוזה הזו אימץ גם אתר אנונימוס - האתר הרשמי של הצמחונים למלחמה באוכלי כל. ראו זאת בעינכם:

אני כבר רואה את חברי כת היורובסקים קמים עלי ומאשימים אותי בדמגוגיה. ובכן ראו את העובדות של מחקרים רפואיים שאחד מהם שנעשה כאן, בבית חולים רמב"ם בחיפה.

אני מביא כאן  כתבה  המתארת את הקשר בין צמחונות לאנורקסיה.

יותר ויותר מחקרים שנערכו לאחרונה מעידים על קשר מסוים בין צמחונות לאנורקסיה - הרעבה עצמית, וגם לבולימיה - אכילה כפייתית המלווה בהתקפי הקאות. הפרעת האכילה מופיעה לרוב לאחר שנה של צמחונות.

על פי מחקר שבוצע במרכז הרפואי "רמב"ם", 96 אחוז מהנערות הישראליות שמפתחות אנורקסיה נרווזה נמנעות מאכילת בשר אדום ו-75 אחוז נמנעות מאכילת עוף ובשר לבן - פי עשרה יותר משיעור הצמחונים בקרב המבוגרים הבריאים. "בבולימיה אנו מוצאים מגמה דומה, אם כי לא בטוטליות כזו".

בנוסף, במחקר שנערך בטורקיה בשנה שעברה בקרב 1,200 צעירים בני 17 עד 21, נמצא כי מתבגרים צמחוניים הם בעלי נטייה מוגברת לפתח גישות לא נורמליות לאכילה, דימוי עצמי נמוך, חרדת בחינות וחרדה חברתית, לעומת מתבגרים שאינם צמחונים.

"לקשר בין צמחונות להפרעות אכילה יש הסבר גופני", מבהירה ד"ר יעל לצר, מנהלת המרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם". "בגיל ההתבגרות מובילה אי אכילת בשר למחסור באבץ, שמשמש רכיב חיוני לתהליך הצמיחה והגדילה. הפחתת כמות האבץ מובילה לעיתים לחוסר תיאבון, וכך מתפתח מעגל קסמים שמוביל להפחתת המזון ובהמשך להפרעת אכילה".

מרבית המומחים מספקים לתופעה גם הסבר נפשי: "הרעיון בבסיס אי אכילת הבשר הוא מחשבה דמונית, לפיה המשך אכילת בשר עלול לגרום להשמנה, כי הבשר הרי מורכב משומנים", מפרטת ד"ר לצר. "הימנעות מבשר מעניקה לנערות מתבגרות תחושת שליטה בגוף, שהיא סימן היכר בולט לאנורקסיה נרווזה".

עינת צוברי, מנהלת היחידה להפרעות אכילה במרפאת הנוטרים ברעננה של המרכז לבריאות הנפש "שלוותה", מקבוצת "שירותי בריאות כללית", מצביעה על נקודה נוספת: "יש תיאוריות פסיכולוגיות לפיהן אכילת בשר מצביעה על דחף לתוקפנות וקניבליזם, וחלק מבני הנוער שמפתחים הפרעות אכילה מכוונים את התנהגותם להפחתת התוקפנות והדחף המיני. מחקרים הראו שפסילת מזון גורם השמנה כמו בשר אדום הוא אחד הסממנים הבולטים של אנורקסיה, לצד שימוש בתרופות משלשלות".

אם כך היכן המוסר של היורובסקים? האם שיטות ההטפה שהם נוקטים אינן פשע?

אין אני רוצה בכלל להכנס לטיעון של היורובסקים שתעשיית המזון (שהם כמובן מכלילים) מבצעת פשע כנגד חיות. אין להעמיד פשע כנגד האנושות באותה רמה כמו "פשע" כנגד חיות.

שלא לדבר שגם הרבה יורובסקים משתמשים בתרופות שנוסו בבעלי חיים. שהם מקבלים חיסונים שהוכנו ממיליוני ביצים. והביצים כידוע לא גדלות על העצים. שלא לדבר שגם היורובסקים שנגעלים מאכילת חרקים למיניהם,  כפי שאוכלים אנשי המזרח הרחוק - מרססים חומרי הדברה כנגד אותם חרקים שפולשים לבתיהם ומציבים מלכודות ורעל כנגד עכברים ומכרסמים שמתנחלים בבתיהם.

גם שלא לדבר על חלק מכת היורובסקים שמשתמשים באלימות (וגם אלימות מילולית היא אלימות) כנגד בני אדם שלא מסכימים לדעתם.

זהו המוסר של היורובסקים.

ומשום שאני לא כותב כאן סתם ביקורת על השקפת עולם, וכיוון שיש כל כך הרבה תיקים רפואיים עם נזקי הצמחונות והטבעונות, אני רוצה להביא כאן 

טיפים חשובים לכל אלה שבכל זאת מתכוננים לעבור לתזונה צמחונית:

א. אל תתחילו בתזונה כזו לפני שתבקשו מרופא המשפחה שלכם לעשות בדיקות דם מקיפות. אל תתחילו אם כבר יש לכם חוסרים או מחלות קיימות ללא אישור רופא.

ב. בצעו מעקב (בדיקות דם) כל שלושה חודשים במהלך השנה הראשונה, ואחת לשנה לאחר מכן. אם יופיעו חוסרים או בעיות שלא היו בבדיקה הראשונית לפני המעבר לצמחונות - צריך לשקול ברצינות את המשך הצמחונות, במיוחד אם הבדיקות תראנה שתוספי מזון וויטמינים אינם עוזרים.

ג. אל תתחילו צמחונות ללא הדרכה ומעקב של דיאטנית מוסמכת (לבדוק תעודות!).

כי להשיג תזונה מאוזנת אצל צמחוניים וטבעונים - קשה הרבה יותר מאשר אצל אוכלי כל.

ד. אל תתבססו על "אינפורמציה אינטרנטית" שאין לכם את הידע כדי לאמתה. יש ברשת שורה של אינפורמציה לא נכונה או לא מדוייקת!!!

ולכל המתכוננים להגיב:

א. אין צורך שתחזרו על המנטרה של הפעילות האנטי-מוסרית של אוכלי כל, שרוצחים חיות וכיוצא באלה. כולם כבר מכירים את המנטרה הזו.

ב. אין ממש צורך להגיב שאני משתמש בדמגוגיה חסרת מוסר ומבוססת על שקרים. כי כמובן מי שכותב דברים שאינם מתאימים להשקפת עולם זו או אחרת - אז הוא שקרן, או לא ראוי לאוויר שהוא נושם (ציטוט מאחת התגובות מיני רבות שכבר קיבלתי בעבר).

ג. לתגובות בעילום שם (ללא כינוי) - לא אתייחס והן תמחקנה.

ד. תגובות שתכתבנה בסגנון גידופים, השמצות וקללות - גם הן תמחקנה.

ה. אין אני מתכוון לדון כאן "ביתרונות" הבריאותיים והמדעיים כביכול לטובת הצמחונות. עסקתי בכך בשני הפוסטים הקודמים ואעסוק בכך גם בעתיד.

ולכל אלו שלא מוצא חן בעיניהם, אתם יכולים לכתוב השמצות וגידופים על קנקן התה כאוות נפשכם בבלוגים (הגלויים והחסומים) שלכם.

שבוע טוב לכולכם

תוספת עריכה:

אני מודה למגיב יוסי לוי שעשה הערכה סטטיסטית לגבי נכונות המתאם בין צמחונות ואנורקסיה ופרסם זאת באתר שלו:

http://www.sci-princess.info/archives/1629

אני עומד להעלות כאן נושא מאוד טעון ומעורר מחלוקת - ניסויים בבעלי חיים.

אני צופה כאן מלחמת עולם אידיאולוגית בעקבות פוסט זה. מלחמה אידיאולוגית שאפילו עולה על האידיאולוגיה של הצמחונות באלפי מונים. לאלה שכבר עומד לצאת הקצף, אני מבקש דבר אחד: להתעלם לרגע אחד מהדעות הקדומות ואולי הבורות בתחום, ותקראו כתבה זו כולה בעיון, לפני שתתחילו לכתוב כאן תגובות זועמות.

אני ממש לא מתכוון לכתוב לכל תגובה מגילה - לדברים שכתובים בכתבה והמגיב התעלם ממנה או לא קרא. אני מבקש סליחה מראש על כך שלא אחזור בתשובות לתגובות -  על תשובות שכבר כתובות בכתבה. אתם יכולים להגיב כרצונכם, אבל אשמח להגיב לתגובות ענייניות ולהצעות שלכם. ובעיקר לשמוע על דעתכם האישית לאחר שקראתם את הפוסט הזה.

הפוסט הזה נכתב כתוצאה ממייל שקיבלתי מהכתובת:

 Mednet General Medicine] [email protected] ]

ובו הכתבה הבאה:

למי שיש סבלנות הרי הכתבה במלואה. בסיומה אציג את עמדתי.

לאחרונה חזרה והתלהטה המחלוקת בנושא ניסויים בבעלי חיים בישראל. לאחר שב 2010 החליטה אל על: לא נטיס יותר חיות לניסויים בחו"ל.שנה וחצי לאחר שהפסיקה להטיס בע"ח למטרות ניסויים, ועד ראשי האוניברסיטאות הגיש תביעה כנגד אל על בדרישה שתחזור להטיסם.
 

ועד ראשי האוניברסיטאות טוען כי " הצעד בו נקטה אל-על מהווה פגיעה אנושה במאבק לריפוי מחלות ולהצלת חיי אדם. מחקרים אלה, הנעשים באופן המצומצם ביותר ותוך קיום הנהלים המחמירים ביותר, אפשרו בעשורים האחרונים פיתוח של תרופות וריפוי של מחלות שונות.

ללא מחקרים אלה לא היו בנמצא תרופות וטיפולים למחלות כגון שחפת, דלקת קרום המוח, מחלת הסרטן, סוכרת, מחלות ניווניות של מערכת העצבים ועוד. לא היו בנמצא חיסונים רבים, וניתוחים שונים לא היו אפשריים כלל כולל השתלות איברים.

כדי לבדוק על דעתם של הרופאים בנושא זה הפצנו שאלה אחת האם אתה בעד המשך הניסויים במתכונת הקיימת או בעד החמרת ההגבלות על הניסויים בבעלי חיים? תוצאות ביניים של 466 משיבים היום מראות 51% בעד ו 49% נגד. פירוט התוצאות והנימוקים יובאו עם סיכום התוצאות.

להלן סקירה של *פרופ' אלכס צפרירי חוקר במכון ויצמן ויו"ר הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל.

תחילתן של תנועות שוחרי בעלי החיים באנגליה הויקטוריאנית הייתה התביעה למניעת התעללות בחיות, דאגה לשלומן ושמירה על רווחתן. בשנות השבעים והשמונים של המאה שעברה הדאגה לרווחת בעלי החיים ולמניעת אכזריות כלפיהן הוחלפה על ידי הדרישה, הקיצונית לאין ערוך, למתן משקל שווה לאינטרסים של החיות כמו לאלה של בני האדם, לפי גרסה אחת שדוברה הוא פיטר סינגר, או הענקת זכויות לחיות לפי גרסה אחרת שדוברה הוא טום ריגן. שתי הגישות מתנגדות לכל שימוש בבעלי חיים לטובת האדם ורואות בו "ניצול" מגונה.

השימוש בבעלי חיים לצרכי מחקר ביו-רפואי הוא מן המצומצמים ביותר, כ-שלוש מאיות האחוז (0.03%!). למרות זאת, באופן פרדוקסלי השימוש בהם הוא המדובר ביותר והמותקף ביותר על ידי הקבוצות המתנגדות לכל שימוש בבעלי חיים. ההתנגדות התבססה, במקורה בתקופה הויקטוריאנית, בביצוע חלק מן הניסויים המדעיים בבעלי חיים בעודם בחיים. בימים ההם ניתוחים נעשו ללא הרדמה או טיפול יעיל במשככי כאבים, זאת בטרם היות אמצעים אלה זמינים גם לרפואת האדם והיו מלווים בכאב ובסבל.

כיום, כמובן, כמעט כל הניסויים בבעלי חיים (פרט לניסויים שמטרתם חקר כאב) נערכים תוך נקיטת אמצעים למניעת כאב וסבל לחיות, כפי שעקרונות הניסויים והחוק מחייבים. למרות זאת, המתנגדים לכל "ניצול" בעלי חיים על ידי האדם מעדיפים לתקוף את הניסויים הללו בחיות בעיקר מסיבות טקטיות.

 המדענים מבצעי הניסויים הללו מספרם קטן, לרוב הציבור יש רק מושג קלוש על מעשיהם במעבדות ולכן ניתן להשמיצם, אם מחוסר ידע או דבקות יתר במטרה ובהסתמך על הבורות של רוב הציבור בנושא. גרוע מכך, בגלל התקפות ונדליות על מעבדות ומוסדות מדע בארץ ובעולם הפכו אלה לסגורות ומוגנות, למגינת ליבם של התוקפים הפוטנציאליים, אולם בכך הם הפכו מטרה לגינוי על היותן סגורות ול"מרתפי עינויים".

הישגי המחקר הביו-רפואי במאה השנים האחרונות הסירו את אימת המגפות הקטלניות, לפחות בארצות המפותחות, והציבור הנהנה מבריאות טובה ותוחלת חיים ארוכה, אינו מודע לאימי העבר ונוח להשפעת התעמולה הפופוליסטית נגד הניסויים. כל אלה עושים את הניסויים בבעלי חיים מטרה נוחה להתקפה, בהשוואה לשימוש בהם למזון המהווה מעל ל-95% משימושי האדם בבעלי חיים.

הניסויים בבעלי חיים הוסדרו בישראל במסגרת חוק צער בעלי חיים (ניסויים, 1994), הדומה מאוד לחוקים שהתקבלו בכל המדינות הנאורות שבהן מתקיים מחקר ביו-רפואי מתקדם. ארגוני המתנגדים לניסויים בבעלי חיים, מתנגדים גם לכל שימוש אחר בהם ותוצריהם לצרכי האדם ורואים בכך ניצול שיש להפסיקו כליל, ומסרבים לראות בחוק זה סוף פסוק.

אגודות אלה ממשיכות לתקוף, כמעט בכל דרך, את החוק ויישומו, את החוקרים ואת מוסדות המחקר וההוראה. בעוד שמטרתם היא ביטול הניסויים בבעלי חיים, הם משתמשים בטיעונים של רווחת חיות הניסוי ובהאשמות ב'התעללות בבעלי חיים' או בפעילות לקויה של המועצה לניסויים בבעלי חיים, הממונה על הסדרת הניסויים והבקרה עליהם. המתנגדים לניסויים בבעלי חיים מתעלמים ממטרתו המוצהרת והמעשית של החוק: להסדיר את המחקר הביו-רפואי במדינת ישראל, תוך שמירה על חירות אקדמית של החוקרים מצד אחד, והבטחה שהניסויים הללו יהיו כרוכים בפגיעה מזערית, ככל האפשר, בבריאות החיות וברווחתן, מן הצד האחר.

 
תקיפה זו נמשכת בעזרת חברי כנסת, התומכים בפעילות אגודות אלה, לעתים מבלי להיות מודעים לאג'נדה הקיצונית שלהם. חברי כנסת אלה חוזרים ומציעים חוקים על מנת "להגביר את הפיקוח על הניסויים", להגדיל את המשקל של מתנגדי הניסויים במועצה המפקחת עליהם ולהשית מנגנון מיוחד לאישור ופיקוח על ניסויים בקופים ירודים, המצומצמים מאוד כבר עכשיו. מיותר לציין כי הצעות חוק מסוג זה עלולות לפגוע אנושות ברמתו ואיכותו של המחקר הביו-רפואי בישראל.

אגודות אלה מנסות להחדיר "חפרפרות" למעבדות מחקר ובתי גידול של חיות ניסוי על מנת לגלות או "לייצר" עדויות ל"התעללות", בדרך כלל מבוימת או דמיונית, בחיות ניסוי לשם פרסום והגשת תביעות סרק לבתי משפט. כמו כן מארגנים חברי האגודות הפגנות והטרדות אחרות של מעבדות מחקר, מוסדות להשכלה גבוהה וחוקרים, במטרה להפחיד את אנשי המחקר ולפגוע בעבודתם. מטרה מועדפת בעיניהם היא חוות מזור, שבה מגדלים קופים ירודים ממין מקק ארוך זנב, שמקורם במאוריציוס. שם הם מהווים מין פולש הפוגע בחי ובצומח המקומי ועל כן הארגונים והאמנות לשמירת חיות הבר התירו את תפיסתם לצרכי ניסויים או השמדתם כמזיקים.

גם חברת אל על משמשת מטרה לזעם אגודות אלה ולתביעות להפסיק הובלת חיות ניסוי בכלל וקופים המיוחד. לבושתנו, "המוביל הלאומי" נכנע ללחצים אלה של האגודות המקומיות. ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) הגיש תביעה לחייב את אל-על להטיס חיות החיוניות למדע הישראלי ולשיתופי פעולה של חוקרים בישראל עם עמיתיהם. עניין זה, כמו גם נושא חוות מזור ויצוא או יבוא קופים למחקר רפואי נמצאים כיום בדיון משפטי.

המאבק המתמשך הזה מתרחש, בדרך כלל, הרחק מתשומת הלב הציבורית ובחלק גדול מן המקרים מצליחים האוניברסיטאות והחוקרים למנוע פגיעות חמורות במחקר. אולם בשנים האחרונות ההתקפות על חופש המחקר בבעלי חיים גובשו, בהשראתו של השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן, לסדרה של יוזמות המהוות איום חמור על המשך הניסויים בבעלי חיים במדינת ישראל.

אם חלילה ניכשל בסיכול יוזמות אלה יוטלו על מדעני ישראל הגבלות חמורות שאין כמותן בשום מדינה נאורה. אלה עלולות להביא להרס המחקר הביו-רפואי, לעצירת תעשיית הביוטכנולוגיה והתרופות, לבריחת מוחות וזליגה אל מחוץ למדינת ישראל של הפיתוח והידע בתחום.


[להלן דעתה של דוברת זכויות בעלי חיים בישראל, הגב' ענת רפואה-אהרונוביץ על זכייתם של פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרון צ'חנובר בפרס נובל:
 

תהילה טבולה בדם וסבל

"עברתי על מחקריהם של הזוכים המאושרים וראיתי שהתגלית עצמה אמנם לא היתה כרוכה בשימוש בבעלי-חיים, אבל ההמשך היה גם היה. המון בעלי-חיים שילמו ומשלמים את מחיר התהילה הזו, ללא כל הצדקה - מדעית או מוסרית." (2004להלן

תקציר הבעיות העיקריות העומדות בפנינו.

השר גלעד ארדן נקט בשלושה צעדים, המשלימים זה את זה, על מנת להשתלט (בניגוד לחוק הקיים) על הפיקוח המחקר התלוי בניסויים בבע"ח:

היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין אימץ את עמדות השר ארדן בבג"ץ מזור ועמד על הצורך להוכיח על ידי אישור של רשות ממשלתית במדינת היבוא (ארה"ב) כי החיות מיועדות לניסויים מצילי חיים ודרישה להצגת פרוטוקולי הניסויים. בנוסף לכך, למרות היותו מודע כי אין בעולם איסור על ניסויים בקופים שנתפסו בטבע, הביע את דעתו נגד יצוא חיות אלה מחוות מזור ובכך קבע תקדים ראשון במדינה נאורה. עמדה שבית המשפט הציע לחווה להסכים לה, "תמורת" אישור יצוא החיות ילידות החווה.

ב. הצעת חוק חיות הבר (תיקון 7). בהיות השר ארדן, כנראה, מודע למעמד החוקי המפוקפק של התערבותו ברשט"ג הוא הכניס בהצעת החוק להגנת חיית הבר (תיקון מס' 7), 'סעיף סל' המעניק לשר להגנת הסביבה סמכות להתקין תקנות בדבר ייבוא או ייצוא של חיית בר מוגנת, ככל שיידרשו בעניין זה. השר ארדן ושליחיו מתנגדים להחרגת חיות לצורכי ניסויים ביו-רפואיים מתחולת החוק להגנת חיית הבר, כמקובל בעולם הנאור. החוק הזה עבר קריאה ראשונה ומונח על שולחנה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.

ג. הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים (תיקון-איחוד סמכויות). זהו חוק נוסף בשרשרת החקיקה להשתלטות המשרד להגנת הסביבה על כל הנוגע ל"זכויות בעלי חיים" (מושג שעד כה אינו כלול במשפט הישראלי, למיטב ידיעתי, ואילו השר ארדן, שדולת זכויות בע"ח בכנסת והאגודות שמחוצה לה מנסות להכניס לספר החוקים הישראלי) שבו נלקח הפיקוח על גידול חיות המשק ממשרד החקלאות. משרד החקלאות הוא הגוף בו קיים הידע המקצועי והמומחיות הדרושה במסגרת השירותים הווטרינריים. אין שום הצדקה לפצל בין הטיפול הווטרינרי ושמירת בריאות חיות המשק וצרכני תוצרתו לבין הפיקוח על בתי הגידול שלהם, התלויים זה בזה.

במסגרת הצעת חוק זו, תחת הכותרת תיקון חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) הוחבא סעיף 5 "תיקון חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)" שלפיו השר להגנת הסביבה, במקום שר החקלאות, "בהתייעצות עם שר הבריאות, יתקין תקנות בעניין דרך ההחזקה והטיפול בבעלי חיים בבתי גידול". איש לא יופתע אם במסגרת זו פעילי הארגונים המתנגדים לניסויים בבעלי חיים יתמנו לבצע את הפיקוח על בתי גידול אלה. הצעה זו אושרה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, אולם הוגש עליה ערעור על ידי שרת החקלאות, ויש תקווה כי אם נפעל מידית ניתן יהיה, אולי, לשנותה.

בכל מקרה, עלינו להילחם (במידה וההצעה תאושר שוב ותזכה, כצפוי במקרה זה, לאישור בקריאה ראשונה) על מחיקת סעיף 5 מחוק זה והשארת ההחזקה והטיפול בחיות הניסוי בידי משרד החקלאות ומשרד הבריאות (באמצעות המועצה לניסויים בבעלי חיים).

ד. בחינת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) על ידי ועדה בין משרדית בראשות משרד המשפטים. בעקבות מספר הצעות חוק לשינויים בחוק הניסויים, שנדחו, הביעו שרים מסוימים את מורת רוחם על הצפת וועדת שרים לענייני חקיקה בהצעות אלה ועל כן הוקמה ועדה בין משרדית לבחינת המצב שבראשה הועמד נציג משרד המשפטים. חוות הדעת מטעם היועה"מ בשני המשפטים, של ור"ה נגד אל-על ונגד יצוא קופים מחוות מזור, מדאיגות מאוד ויישום העקרונות שבהן עלולים לפגוע אנושות במחקר בישראל.

לסיום, אזכיר את דעתו של חוקר קופי האדם הדגול פראנס דה-ואל (Frans B.M. de Waal) המסביר שהידע הביולוגי שהצטבר, והמראה על הקרבה והדמיון שבין האדם לבעלי חיים מסוימים, קופים לדוגמה, מבחינת פעילות והתנהגות (דה-ואל 1998; 2005) עדיין משאיר פער שאי-אפשר להתעלם ממנו, ומצדיק הבחנה בין המעמד המוסרי של האדם ושל החיה. הוא כותב בסיכום ספרו המוקדש לחקר שורשי הטוב והרע בבני אדם ובחיות אחרות:

"עד כמה שכוונותיהם של אלה הנאבקים על שמירת הזכויות של בעלי חיים הן טובות, האופן שבו הן מוצגות לעתים קרובות מעורר את זעמו של כל מי שחרד גם לבני אדם וגם לבעלי חיים. המוסריות האנושית, כפי שהוא מוכרת לנו, תתפרק מהר, אם לא תשכיל להעמיד את חיי האדם במרכזה [...] מי יכול לשלול מהמין שלנו את הזכות לבנות את עולמו המוסרי מנקודת מבט אנושית? [...]

לרוע מזלם של בעלי החיים, הם אינם היחידים שחייהם מונחים על כף המאזניים. גם חיי אדם מונחים על הכף. כל אדם המתאשפז בבית חולים או מקבל מרשם לתרופה, עושה שימוש במחקר על בעלי חיים. [...] ישנן סיבות מצוינות להתעקש על יחס של כבוד ודאגה לבעלי חיים המשרתים את מטרותיו של האדם. [...] הגדרת העניין במונחים של האחריות [מודגש במקור] שלנו כלפי צורות חיים אחרות, איננה מערערת את הפירמידה המוסרית, ועשויה להביא למסקנות פחות קיצוניות, מהגדרות במונחים של זכויות" (דה-ואל 1998, טובים מטבעם, תרגום תמר רון, תל-אביב, עמ' 190-191).

*פרופ' אלכס צפרירי הוא חוקר במכון ויצמן ויו"ר הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל.

***

והרי עמדתי:

א. אין לערוך ניסויים בבעלי חיים, אם קיימת מערכת חלופית למחקר (כמו למשל עבודה בתרביות תאים) - לפחות בשלבים הראשונים, עד שמתקבלות עדויות שמדובר כאן בסבירות גבוהה, בתגלית של תרופה או טכנולוגיה רפואית מצילת חיים.

ב. אני עצמי ערכתי ניסויים בבעלי חיים. יצרתי עכברים מהונדסים גנטית, שמשמשים היום כמודל לבדיקת יעילות תרופות חדשות כנגד סרטן. החיות האלה מוגנות בפטנט. בעזרת השימוש ב-5 חיות כאלה בלבד, ניתן לקבל תשובה האם יש טעם להמשיך בפיתוח התרופה ובניסויים קליניים בבני אדם. 

מקור: הידען

במערכת הזו לא גורמים לחיה לחלות בסרטן. מזריקים לה את התרופה ולאחר 5 ימים עושים לה ספירת דם, כמו שעושים לכם בקופת חולים. ספירת הדם מצביעה אם התרופה תהיה יעילה גם כנגד גידולים סרטניים. עיקרון הבדיקה מסובך להסבר לאנשים שאינם מצויים בתחום, ולפיכך לא אפרט כאן.

ג. כאמור בכתבה - כל תרופה שאתם משתמשים, כל ניתוח, או פרוצדורה רפואית שאתם עוברים -נוסו בחיות.

הניסויים בחיות תרמו לריפוי מחלות בחיות עצמן!

ד. אני אישית לא מסוגל לערוך ניסויים בקופים - אני מסתכל עליהם ורואה בני אדם (העיניים שלהם, האצבעות שלהם...). אבל, בפיתוח תרופות וטכנולוגיות רפואיות מסוימות - פשוט אין ברירה. אחרת לא יאושרו לניסויים באדם.

בתחום פיתוח כימותרפיה, מודל העכברים מספק, ומסתבר שבתגובה לכימותרפיה העכבר דומה יותר לאדם מכלבים וקופים. לפיכך יצרתי מודל עכברים מהונדסים ולא קופים. תודה לאל.

אני מנחש שיש כבר אחדים מהקוראים שקופצים בזעם על ניסוי בעכברים. אתעלם מכך שמרבית אותם קוראים יכנסו להיסטריה אם מושבת עכברים תתנחל בביתם. אתעלם גם מכך שאז אין להם כל בעיה ללכוד אותם במלכודות, או להרעיל אותם.

ה. בסין פתרו את בעיית הניסויים בחיות. שם עושים ניסויים בבני אדם - על אסירים ופושעים. האם כל אלה שמתנגדים לניסויים בחיות מוכנים לתרום את עצמם לטובת ניסויים? או אולי עדיף לדעתם שיערכו כאן ניסויים על אנסים ורוצחים, כמו בסין?

ו. אני נגד גידול בעלי חיים בישראל כדי לספק למעבדות בחו"ל חיות ניסוי.

   אני נגד ציד של חיות מהטבע למטרות ניסויים.

אשמח אם תפיצו כתבה זו בכל אמצעי שתרצו, כדי להביא לידיעת הציבור את האמת.