חשיבה חופשית

.

ראשית למי שלא ברור: כבר מזמן אין יותר ישות עצמאית ששמה ישראבלוג - ישראבלוג, עמותת ישראבלוג וערוץ 10 - חד הם. אין שרת נפרד לישראבלוג וכנראה לא פשוט לחלץ את ישראבלוג מתוך השרת המשותף. אם לא היה עצוב כל כך, אפשר לגחך מכמות הברברת ו'הידענות' המופלגת שמפגינים ומפיצים כאן בימים האחרונים בלוגרים מסויימים. ובמקום להתמקד בעיקר, הם מתעסקים בהכפשה וזלזול במצב עצמו, המתכנסים באגו פלצני מרקיע שחקים. אבל אגו גבירותי ורבותי, כמו דיונים 'אקדמים' שברומו של עולם  אשר מתנהלים כאן באחרונה בענייני ישרא - לא יועילו למצב ויביאו לפתרון. יש לי הרבה מה לומר וכבר הבעתי מעט את דעתי בפוסטים האחרונים. אבל די לי מדיונים תיאורטיים.  כאן אני רוצה לעסוק בעובדות בלבד - לא בפראנויות, לא בקונספירציות ולא בפתרונות בגרוש. 

למען גילוי נאות לאלו ששכחו, אני יזמתי והובלתי את המאבק הקודם בעזרתם של טליק, אבו אלמוג ו- n_lee . מאבק שהחל עם פיטוריה של מריאט - המנהלת ועורכת האחרונה של ישראבלוג. מי שבא אחריה ברבע משרה היה כסת"ח - היה ואיננו עוד, כמו מנכ"ל עמותת ישראבלוג שהבטיח גדולות ונצורות בבלוג 5 ובמייל ששלח לחלק מהבלוגרים - גם הוא איננו עוד!. במאבק הקודם הנהלת עמותת ישראבלוג הובילה אותנו בכחש ובהבטחות מכאן ועד להודעה חדשה (במסמך שפרסמנו בבלוג ההצלה) - וזאת כדי להשיג שקט ציבורי.

אז כעת חשוב לציין שאני לא קשור בשום צורה יותר לכל ההתאגדויות והיוזמות השונות המתפרסמות כאן לאחרונה ובפייסבוק. פשוט נמאס לי מהקנטרנות וכפיות הטובה (בעילום שם ובגלוי ושל אלו שאחר כך מתחבאים בבלוג פרטי ומשמיצים שם  בקרב עדת שועליהם) - למי שמשקיע ממרצו לטובת הכלל, על חשבון חייו הפרטיים. אז כעת אני רק אדם פרטי שישרא יקר לו וקצת מבין בענייני עולם.  ושוב אני מדגיש - אני לא קשור כאן לאף אחד ולא מפעיל אף אחד מקרוב או בשלט רחוק, כפי שמפיצים כמה רכלנים מרושעים ועלובי נפש כאן.

אבל לכל המכחישים, המתעלמים מהעזיבה ההמונית, בנות היענה, הלא מאמינים,  או הסבורים שישראבלוג במתכונתו המקרטעת (הן מבחינה ניהולית והן מבחינת הממשק) הוא פלטפורמה מאין כמוה לעילא ועילא ושאר הבלה בלה הנכתב כאן, ולאלה שסבורים שבכל אשמים בלוגרים כמוני וכמו טליק ובניגוד, להם יש 'תובנות גאוניות' איך להציל את ישראבלוג - לא אבזבז אנרגיות על אנשים מרושעים ומנופחי אגו. גם לא אכנס כאן להזמת הרעיונות ההזויים והרכילויות שהפיצו לאחרונה בבלוגיה מכאן ועד להודעה חדשה. על כן  לא אדבר כאן השערות, כי אני איש מעשה ולכן אדבר כאן רק עובדות.

ראשית אם למישהו כאן יש ספקות לגבי הכוונות העתידיות לגבי ישרא - הביטו בראש הדף הראשי בעמותת ישראבלוג - מדוע נעלמה מראש העמוד הלשונית המסורתית של ישראבלוג?

דברי הפרידה האלו אומרים הכל! אבל יש כאן עלובי נפש שרואים בכך הזדמנות לעצמם לככב בפעילים בשבועות הגסיסה האחרונים של ישרא, גם כשיש להם פחות ממאה כניסות ליום ופוסטים ממוצעים ומטה ברמתם. אז שיבוסם להם בעיר הרפאים הזו בימי פומפיי האחרונים.

ושימו לב, כל אלה שחושבים שאלו שעוזבים לפלטפורמה אחרת יחזרו לכאן על ארבע, כי שם אין להם קוראים. אז לידיעתכם עוד עובדה שניתנת לבדיקה. אבו אלמוג למשל עבר לכתוב בוורד פרס. ולאחר שלושה פוסטים בלבד, כבר היו לו שם למעלה מ- 750 עוקבים.

אני לא יודע מה אצלכם, אבל אצלי לאחר כתיבת מאות פוסטים במשך שלוש וחצי שנים - מספר המנויים והקוראים הקבועים הוא הרבה מתחת למספר העוקבים שלו לאחר שלושה פוסטים בלבד בוורדפרס. אז הנה, עוד אגדה אורבנית שמופצת כאן הרבה ומופרכת כאן.

כשחשבתי שאולי יועיל אם נגייס עיתונאים שכתבו בעבר בישרא כדי לעורר רעש ציבורי (שערוץ 10 לדעתי חושש ממנו כל עוד הוא ממתין לחידוש רשיון ההפעלה), נכנסתי לטבעת הבלוגרים העיתונאים הזו:

אבל מבדיקה קצרה הסתבר שכל העיתונאים האלו כבר עזבו מזמן את ישרא (עוד לפני שקנקן וטליק הבריחו את כל הבלוגרים לטענת הקונספירטור הראשי ותומכיו). וכשפניתי במייל לעיתונאית האחת ויחידה שעוד כתבה כאן עד כלפני חודש - הסתבר שגם היא הפסיקה לכתוב - באמת תהיתי מדוע התגובה שלי בפוסט האחרון נשארה יתומה.

אז הנה עוד עובדה - לעיתונאים לשעבר אין יותר עניין בישרא וגורלו. הם כותבים ומתבטאים במקומות אחרים.

יש כאן עדיין אנשים עם תקוות. יש התארגנויות. יש משא ומתן על בנייה של בלוג קהילתי חלופי לישרא, אם מנכ"ל עמותת ישראבלוג ימשיך להתעלם מהפניות אליו בשבוע וחצי הקרובים, כפי שעדכן טליק בבלוג שלו. אינני יודע אם יצלח הדבר. בין אם כן ובין אם לא וכל אחד מפליטי ישרא ירצה לעבור לפלטפורמה חלופית - יש דבר שהכרחי לעשות כעת כראוי בדחיפות, למרות שרבים חושבים שזה פשוט.

אני מדבר על גיבוי הבלוג.

בישרא יש כאלו שסוגרים ופותחים בלוג חדש כמו שמחליפים גרביים - אלה לא צריכים לגבות. להם במילא לא איכפת אם הבלוג שלהם ימחק ויעלם יום בהיר אחד (כן פשוט בוקר בהיר אחד), כי הם עושים זאת בעצמם. אבל יש בוודאי רבים כמוני שהשקיעו הרבה מזמנם היקר בבלוג שלהם. אלה בוודאי ירצו לא רק לשמר את הטקסטים אצלם במחשב, אלא להעביר את הפוסטים המגובים לאתר החדש שיבחרו.

אפשר יהיה לעשות זאת רק אם הגיבוי יעשה כהלכה ובכל הפורמטים האפשריים השונים.

גיבוי כהלכה (מבלי שתהיה לכם אחר כך עגמת נפש) -חלק א'

רבים חושבים שאם בצעו שמירה בלוח הגיבוי, אז הכל בסדר. האמת היא שצריך להשקיע בגיבוי נכון וחשוב גם לשמור על הגיבויים באופן שניתן יהיה למצוא אותם בקלות בשעת הצורך. בפוסט הזה שהוא הראשון מסדרת שלושה שאפרסם (אם אצליח לפני שישרא יעלם וסליחה אם זה נשמע לכם ציני) - אתאר בפרוטרוט, צעד אחר צעד, איך לגבות כהלכה ונבדוק את האפשרות להעביר אחר כך את הבלוג במלואו לפלטפורמה אחרת למשמרת או להמשך הכתיבה שם.

כאמור חשוב מאוד לארגן את הגיבויים בתיקיות מסודרות שניתן יהיה אחר כך לאתר אותן במחשב שלכם. הקדישו תיקית גיבוי לכל שנה. יותר משנה הפוסטים לא ישמרו. במקרה כמו שלי שנכתבו מאות פוסטים לשנה והם כבדים ומכילים תמונות וסרטונים, אי אפשר לגבות במכה אפילו שנה, ועל כן יש צורך לגבות את הפוסטים במנות של חצאי שנים. הרי דוגמה לתיקיות הגיבויים כפי שמאורגנים במחשב שלי (בתוך תקיית אב המכונה גיבוי אחרון של הבלוג חשיבה חופשית). התיקיות האלו מגובות גם בדיסק נייד נוסף שלי מלבד במחשב.

כעת אדגים גיבוי כהלכה של הפוסטים משנת 2014. ראשית יש לפתוח על שולחן העבודה (דסק טופ ) במחשב  תיקיה חדשה על ידי לחיצה על המקש הימני בעכבר ונתינת כינוי בתחתית:

בתיקיה הזו נאכסן את כל סוגיי הגיבויים (בפורמטים שונים) לפוסטים משנת 2014 למשל.

כעת מקישים על 'גיבוי' בתפריט ה'הגדרות' שבלוח העריכה, כך:

ונפתח הלוח הבא:

כיוון שכאמור אצלי מאות פוסטים כבדים לשנה שכוללים גם הרבה תמונות וסרטונים, אני מגבה חצי שנה בפעם (ינואר- יוני, יולי-דצמבר). בתיבת סוג הגיבוי יש שתי אפשרויות. נתחיל הפעם בסוג גיבוי מסמך וורד. סמנו כולל תגובות אם אתם מעוניינים לגבות גם את התגובות:

סיימו בלחיצה על כפתור 'בצע' ויפתח הסרגל:

בלחיצה על כפתור 'שמור' יפתח המסך הבא:

כעת יש לחפש בשולחן העבודה (1) את התיקיה 'גיבוי חשיבה 2014 ' (2), לתת שם לקובץ וורד לפי הדוגמה (3) ולשמור (4):

לאחר שמירה יפתח המסך הבא:

כעת פתחו את מסמך הוורד שנשמר ויתקבל המסך הבא. השיבו כן לשאלה בתיבה שתפתח:

כעת יפתח מסמך שבו תקבלו את הפוסטים עם התמונות בשרשרת, אחד לאחר השני (בדקו שהקובץ אכן מכיל גם את הפוסט האחרון בתקופה הנ"ל) :

אבל האמת היא שלמרות שאתם רואים את התמונות הן למעשה לא נמצאות כחלק אינטגרלי במסמך שלכם אלא שמורים אי שם בשרת התמונות של ישרא/נענע. כלומר,אם ישראבלוג יעלם, תעלמנה גם התמונות!

לכן , כדי לשמור גם על התמונות יש לבצע את הצעדים הבאים:

בקובץ הוורד שנפתח לחצו בתפריט למעלה על שמור כ (save as) . מבין האפשרויות בחרו בשמור כסוג - מסמך וורד ושמרו כפי שמוצג בתמונה הבאה:

לאחר שמירה זו יתקבל המסך הבא:

מסמך הוורד הזה הוא בקובץ וורד אמיתי שנשמר במחשב שלכם (טקסט +תמונות) ולא צריך להעלות אותו כמקודם מהשרת של ישרא בכל פתיחה. כאמור אם ישרא יסגר - המסמך לא יוכל להעלות נתונים מהשרת.

זהו החלק הראשון של גיבוי בפורמט וורד.

מה לא כולל הגיבוי?

א. סרטוני יוטיוב ואאודיו בפוסטים שלכם (על שמירה שלהם נלמד בפוסט הבא ("גיבוי בלוג -חלק שני").

ב.' אודות הבלוג' ושאר הפריטים 'ברשימות'.

את אודות הבלוג העתיקו והדביקו למסמך וורד נפרד.

ג. לגבי הרשימות, אתן טיפים בחלק ב' בפוסט הבא.

חשוב להקפיד בביצוע דייקני של כל השלבים ולבדוק שכל הפוסטים אכן גובו במסמך וכי התמונות הפכו לחלק אינטגרלי ממסמך הוורד השמור אצלכם במחשב.

בהצלחה, וההמשך יבוא בשני הפוסטים הבאים. נא לעקוב.

מי שטורח בערב שבת אוכל בשבת

אשמח לקבל בתגובות על הצלחתכם וכן כמובן שאלות אם יש, להבהרה.

עריכה

קיימן בפוסט הזה מבהיר את סיבות השהיית/הגבלת כתיבה ושאינן קשורות למצב בישרא. אין לי דרך להתקשר אליו אבל אם יבחין בתוספת עריכה זו, אני מוסיף עבורו את הקישור לפוסט שכתבתי בעבר ועשוי להיות רלוונטי.

תגידו מה קורה כאן בישרא? 

עוד מלחמת עולם במומלצים? 

אז בואו נראה מה כבר היה לנו:

אבולוציה

טבעונות

הנדסה גנטית

ניסויים בבעלי חיים

צמחי מרפא מול תרופות

גראס, צינגלה, מריחואנה או איך שתקראו לזה.

על כל אחד מהנושאים האלה כתבתי. חלקם הגיעו למומלצים וחלקם הגיעו גם למומלצים - אבל כקונטרה (איזון) לפוסטים שהגיעו למומלצים ושעוררו את חמת זעמי על דברי ההבל. 

מה משותף לכל אלה? בכולם קיבלתי תגובות בעיקר מצעירים חמי מזג שברור שבגיל 18  או גם קצת יותר מזה אין להם פרופסורה, ובכל זאת הם נוהגים ככאלה, ומביאים כתמיכה באג'נדה שלהם כתבות או ספרים או סרטוני יוטיוב הזויים כ"הוכחה מדעית" ניצחת. וכשמישהו מעז להביא להם הוכחות מדעיות אמיתיות (כאלה שפורסמו בכתבי עת אמיתיים ועומדים בקריטריונים מדעיים אמיתיים), יש להם מספר תגובות טיפוסיות מאוד:

"מדען? בחח ... בטח סטודנט או בקושי דוקטורנט" (בלשון, מה הוא יודע?) ומיד שולפים קישור לכתבה בסיינטיפיק Ynet. אבל ביננו - איזה ידע אקדמי יש להם בגיל שמונה עשרה, עשרים כזה. במקרה הטוב התחילו ללמוד איזה חודש באוניברסיטה, אם השתמטו משרות בצבא.

או

"אני לא מאמינה שמדען כתב את זה" (בלשון אתה לא ראוי להיות מדען). טוב, לא נכנס כאן לענייני אגו.

או

"יש מדענים טובים ממך שחושבים אחרת" (כלומר מי שהוא "מדען" שחושב כמוהם הוא בוודאי טוב יותר). אך תגידו, מהי השכלתם שהם יכולים לשפוט בכלל מי טוב יותר מבחינה מקצועית? מי שמדבר ושוטף להם את המוח בסרטון יוטיוב? גם אגלה לכם סוד - לא כל מה שכתוב בויקיפדיה מדוייק וקיבל את חותמת האקדמיה למדעים.

או

"הרי ברור שאתה לא מוכן להקשיב". נו טוב,  לא נתווכח למי יש כאן בעיית קשב.

או

"ברור שלא תשתכנע" וכי הם משתכנעים ששלג לא יורד בימי שרב?

או, נשק יום הדין-

"המדע לא שווה שום דבר. כל המחקרים מוטים . כל המדענים מפרסמים מחקרים שיקריים בשל מימון של גורמים אינטרסנטים ". זו המנטרה המנצחת מבחינתם.

אבל תגידו, אם קבוצת מחקר רצינית פרסמה למשל 9 מחקרים מדעיים המוכיחים שיש טלפתיה - האם זה מפני שקיבלו מימון מבעלות האוב? אוי, כמה פתטים יכולים להיות האנשים האלה.

אז תגידו, אלה טיעונים רציניים אלה?

ועתה, איזה "חידוש" - מלחמת עולם על הקפה:

כשראיתי את הפוסט הזה של "פרופסורית" בת ה- 18 שמוקיעה בלהט את השימוש בקפה בטיעונים מבוססי ויקיפדיה, וכהתגוננות לתגובות שקיבלה היא משתמשת בכל הטקטיקות המוכרות שהזכרתי לעיל, גיחכתי ואפילו לא ראיתי צורך להתייחס לטיעונים הילדותיים האלה (ולא בשל גיל, אלא בשל התוכן והצגתו). הרי כבר כתבתי עוד ב-2012 פוסט על היתרונות הרפואיים של  הקפה (עם הגבלה), המבוסס על מחקרים מדעיים אמיתיים .

אבל ככל שזכור לי הפוסט ההוא לא הגיע למומלצים, כך שאני מניח שהיא והסטודנט שכתב בעקבות פוסט קונטרה ודווקא כן הביא הפניות למחקרים מדעיים אמיתיים  - לא קראו כנראה את הפוסט ההוא. כך או כך,  נקרא להם הממחזרים (מדעת או שלא מדעת)?

יתכן שהמתעמתים הצעירים האלה עדיין לא היו כאן בישרא לפני שנתיים או שזכרונם צר מלכלול פוסטים מלפני שנתיים או שסתם אין להם עניין בבלוג הזה. לכן מבחינתם הם ממציאים את הגלגל. אבל דחילק, כדי שתהיו קצת מקוריים לפני שאתם כותבים את הפוסט המלומד - אולי כדאי שתעשו לפני כן חיפוש בראש דף הבלוג שלכם בישרא? 

אז אני מניח שבלוגרים כאן בישרא ימשיכו למחזר. כל מחנה יעלה מצד אחד עובדות מדעיות או "מדעיות" והמחנה השני יוקיע את המדע והמדענים - כי רק הם יודעים את האמת לאשורה. ואתם תמשיכו לקבל את הפוסטים הן של אלה והן של אלה במומלצים.  ובכל אחד מהם תראו מצד אחד תגובות כמו "כל הכבוד לך על הפוסט, שהראית להם..." ומצד שני תגובות ארס ואלימות מילולית (של אלה שאינם יודעים או מסוגלים להתמודד עניינית).

ואם אתם מתכוונים להמשיך ולמחזר את האג'נדות האלה כדי להגיע למומלצים, אז כדי שתתבגרו קצת ולא תצאו רע. אולי כדאי שתקראו (אם עדיין לא עשיתם זאת) את הפוסטים הבאים:

שגעון הבריאות - מתכון לחיים ארוכים?

על האמיתות של סיינטיפיק יוטיוב

אבל כתוב בעיתון

 שני תפוחים ואמונות טפלות

ודרך אגב לא אתפלא אם הכותבים בגנות התכונות הממכרות של הקפה, תומכים בשימוש חוקי של קנבואידים, "כי האחרונים בכלל לא ממכרים".  או מאמינים שהמדענים ממומנים על ידי בעלי אינטרסים כדי לשלול שהאדם  נברא רק לפני  5,000 שנה פלוס, ושהקוף נברא מבני דור ההפלגה (כלומר מבני אדם שחטאו). או שמבנה  השיניים של  האדם ומערכת העיכול שלו מותאמים לתזונה טבעונית בדיוק כמו אלו של הכבשה. או שמסוכן לקבל חיסונים בטיעונים סטטיסטיים מטופשים כנגד הסיכויים שלהם לחלות ולסכן את כל הציבור. או שבהנדסה גנטית מדביקים אתכם בוירוסים מסוכנים. והטבעונים רוצים שקילו עגבניות לא יעלה להם מאה שקל ולא מבינים שרק הנדסה גנטית תוכל להזין את כל העולם הרעב שמתרבה בקצב. או המתנגדים לניסויים בבעלי חיים אינם זוכרים שאת האנטיביוטיקה או הכימותרפיה שהם חייבים לקחת כדי לא למות - ניסו תחילה בבעלי חיים.  ובכלל הכל מסוכן - תפסיקו לאכול, תפסיקו לשתות, תפסיקו לנשום אוויר כי הם מזוהמים. תפסיקו לשתות קפה כי הוא יהרוג אתכם אבל תמשיכו להיות מכורים לסמרטפונים ולקרינה שלהם. מכורים לפייס, לטוויטר ולווטס אפ.

חברה, אולי תפסיקו כבר למחזר את האג'נדות הלעוסות האלה ולכתוב כאילו המצאתם את הגלגל? לפחות תלמדו קודם את החומר ואל תדקלמו מנטרות וססמאות שחצניות שאתם מבינים  בהם כמו חמור בסלט פירות.

זו לא התנשאות, פשוט צריך שיהיה כאן לפעמים מבוגר אחראי. ומי שיכתוב כאן דברים לא מבוססים בשם המדע שידע שיתכן ויהיה לו עסק איתי (אם כי רבים המקרים שאין צורך, כי יש אחרים שעושים יפה את המלאכה במקומי). והנה, גם לי יש סרטון יוטיוב קצר בשבילכם:

***

ובהזדמנות זו הצעה/בקשה לעורכים. אולי כדאי לשקול קישור היסטורי בדף הראשי לכל המומלצים לדורותיהם (רצוי עם המשבצת הגרפית), כפי שקיים קישור היסטורי לנושא החם לדורותיו? זה יכול להיות נחמד וגם מועיל. אני מניח שהחומר נמצא בשרתים.

אני חושב שגם יהיה נחמד להקיש במנוע החיפוש בגוגל "מומלצי ישרא בלוג" או מומלצי ישרא-בלוג בעמותת ישראבלוג" ויעלו כל האאיקונים עם הקישורים כפי שניתן לראות את כל הדודלים של גוגל לדורותיהם (שניתן למיינם גם לפי נושאים).

הרי כפפה. תרצו תקחו.

מי שקרא את הפוסט הזה, יודע שמתחילות להתכנס  פגישות של חברים כאן עם מריאט להכרעה על עתיד ישראבלוג ואפשרות למעבר לפלטפורמה עצמאית.  כמו לרבים כאן, עתיד ישראבלוג יקר ללבי. יתכן אף שהייתי מגיע לדיונים הנערכים בנושא אם מצב בריאותי היה מאפשר ניידות.

כאשר נשאלות שאלות עבור החלטות חשובות, אני כמדען מנסה תמיד לנתח נתונים. כך עשיתי גם כעת לגבי השאלה האם התנתקות מעמותת ישראבלוג טובה ליהודים. התמזל מזלי שלאחרונה פוסט מהבלוג שלי היה במומלצים - הן של ישרא-בלוג והן של עמותת ישראבלוג בדפים הראשיים שלהם.

לפיכך יכולתי לערוך סטטיסטיקות של מספר כניסות לפוסט שנעשו דרך ישרא-בלוג לעומת מספר הכניסות שנעשו דרך הדף הראשי של נענע10. כמו כן בדקתי כמה מהכניסות לפוסט בבלוג נעשו דרך קישור בדף הפייסבוק שלי.

מצילום לוח הסטטיסטיקה שלי אפשר ללמוד נתונים מאוד מעניינים. הרי מספר הכניסות לבלוג כשהיה במומלצים של ישרא ונענע, כשירד ממומלצי ישרא ונשאר במומלצי נענע, לעומת מספר הכניסות לפוסט חדש בבלוג כאשר הבלוג ירד מהמומלצים בשתי הפלטפורמות (ישרא ונענע).

כדי שאפשר יהיה להשוות בצורה מדעית, צילמתי את כמות הכניסות הכללית לכל הפוסטים בישראבלוג בלוח הסטטיסטיקה של ישרא והריהו כאן:

מכאן יכולתי לחשב את אחוז הכניסות היומי לבלוג שלי מתוך כלל הכניסות לכל הבלוגים בישרא (במלבנים התכולים) והרי התוצאה:

מכאן אפשר ללמוד עובדות מאוד מעניינות: במשך הזמן (שלושה ימים) שהפוסט היה במומלצים של ישרא ושל נענע - כמות הכניסות היומית לבלוג היתה בשיעור של

 7-8% מכלל הכניסות לישרא. וואו, כניסה לפוסט אחד בשיעור כזה כשהוא במומלצים הדהים אותי. ואם נקח בחשבון שבפרק זמן מופיעים ארבעה פוסטים במומלצי ישרא וארבעה (בדרך כלל שונים) במומלצי נענע, ובהנחה גסה שמספר הכניסות לכל השמונה שווה - הרי רשימות המומלצים המצומצמות האלו מביאות לכ- 30% מכלל הכניסות היומיות לכל הבלוגים בישרא. אני מניח שאחוז מסויים נוסף של כניסות מגיע דרך שני הפוסטים היצירתיים המומלצים בדף הראשי בישרא, ואחוז מסויים מגיע דרך התמונות המומלצות.

אבל לפחות מנסיון שלי כשפוסט אחר היה הן במומלצי עמותת ישראבלוג והן ביצירתיים המומלצים - 95% מתוספת הכניסות מהממוצע הרגיל היה דרך דף מומלצי נענע. כיצד אני יודע זאת? משום שיכולתי לראות את ההבדל בין מספר הכניסות הממוצע היומי בזמן שהפוסט היה מומלץ בשני המקומות ולאחר שהוסר ממומלצי נענע ונשאר עדיין ביצירתיים המומלצים.  

הלאה. מהסטטיסטיקה שבתמונה האחרונה ניתן ללמוד שמספר הכניסות לבלוג ירד מ- 8% ל 4% מסך כל הכניסות לבלוגים בישרא - כאשר ירד ממומלצי ישרא ועדיין נשאר במומלצי נענע. וכאשר הפוסט ירד גם ממומלצי נענע - מספר הכניסות לבלוג ירד ל- 1% מסך כל הכניסות בישרא (לפוסט חדש שאינו במומלצים).

מכאן ניתן להסיק שהזיקה לעמותת ישראבלוג מכניסה כמחצית ממספר הכניסות למומלצים. כלומר המלצות נענע מכפילות את מספר הכניסות לישרא. והנפח שלהם הוא לכן כ-15% מתוך 30% של סך הכניסות לישרא בעקבות ארבעה פוסטים מומלצים בלבד בדף הראשי בעמותת ישראבלוג.

כשכתבתי בבלוג האקטואליה שלי דע-א-קטואליה, הוא היה מספר פעמים בלוג אורח או במומלצי דף החדשות של עמותת ישראבלוג. מספר הכניסות לבלוג בעיקבות כך היו פי עשר עד 20 ממספר הכניסות היומי הממוצע.

מכאן שאין לזלזל בקשר הקיים שבין ישראבלוג לעמותת ישראבלוג.

כדי לאמת את המסקנה שכמחצית ממספר הכניסות לפוסט המומלץ הן בישרא והן בנענע מגיעות מהדף הראשי של עמותת ישראבלוג, צילמתי דף סטטיסטיקה אקראי בזמן שהפוסט היה מומלץ בשתי הפלטפורמות. הרי: 

מכאן, גם בניתוח התוצאות בשיטה הזו יוצא שאכן כמחצית הכניסות לפוסט היו דרך הדף הראשי של נענע והמחצית דרך ישראבלוג (מדף המומלצים, מנויים, קוראים קבועים , פוסטים חמים ומרשימת הפעילים גם יחד). ליתר דיוק, מתוך 50 כניסות אקראיות - 23 כניסות דרך הדף הראשי של נענע ו- 21 כניסות ישראבלוג. ניתן לפלח גם את התרומה של כל אחד מהגורמים בסוגריים אבל לא נסבך כאן. כניסות גוגל בבדיקה זו היו זניחות. 

ומספר הכניסות לפוסט הזה דרך דף הפייסבוק שלי:

כלומר, מתוך 1438 הכניסות לפוסט הספציפי הזה היו 553 דרך דף הפייסבוק שלי. כלומר, 38% אחוז מהכניסות דרך ישרא היו שלא דרך המומלצים בדף הראשי, אלא דרך דף הפייסבוק שלי. אם כך הפילוח לפי מקורות כניסה הוא:

עמותת ישראבלוג -        30%

ישרא-בלוג -  26%

פייסבוק -      38%

אחר -             6%

אמנם אין זו סטטיסטיקה מקיפה (אני מניח שניתן להגיע לסטטיסטיקה מייצגת מדויקת יותר, מנתונים הקיימים בישראבלוג) אבל ניתן ללמוד ממנה על מגמה. וממה שראיתם בפוסט זה, נראה לי שאין להמעיט מהתרומה של עמותת ישראבלוג לתפוצה של הפוסטים בישראבלוג. כדאי לקחת את זה בחשבון בדיונים על עצמאות ישראבלוג, ואם וכאשר תהיה התנתקות של ישראבלוג מעמותת ישראבלוג - חובה לחשוב על דרכים להגברת תפוצה אורגנית ובפיתוח מודל עסקי.

בהצלחה לישרא בדיונים שמתחילים מחר.

***

עריכה

לוח הסטטיסטיקה בלוח העריכה של הבלוג הראה 3 כניסות יוצאת דופן ולא מוכרות לי מאתר (טיפול בחסימות?!) זה:

למישהו כאן יש מושג במה מדובר?

כבר מזמן רציתי לכתוב את הפוסט הזה ומי שגאלו אותו מתרדמה בטיוטות היו פוסטים שפורסמו לאחרונה - כדוגמת "היציאה מהארון" של אמובטלת שחשפה את זהותה ושל קשקושי פילוסופיה נכחדת שבתחילה כתבה בבלוג שלה כמין זכר ולאחר זמן חשפה את מינה האמיתי.

רבים כאן בישרא כותבים כאנונימים מסיבות שונות. גם אני ביניהם מסיבות שכתבתי כאן כמדומני יותר מפעם אחת. אין לי רצון לחזור על המגילה וגם התעצלתי לחפש את הקישורים לפוסטים הרלוונטים. אבל אם יש כאן מישהו שלא קרא, שידע שאם יש לו/לה כוח - ודאי ימצא זאת בין מאות הפוסטים שנכתבו כאן.

כשמישהו יוצא בישרא מהארון ומגלה את זהותו, מיד מופיעות תגובות המשבחות וחלקן בנימה מתנצלת משהו - שאקט כזה מצד המגיב בלתי אפשרי ואף פעם לא יקרה.

אז זהו שאני לא בטוח. כי לפני ימים אחדים קיבלתי שני מיילים מאתר מסויים (שלא אפרט את שמו) לחשבון דואר שלי האמור להיות חסוי (ושאני אפילו רשום בו בכינוי ולא בשמי האמיתי). והמכתבים פותחים ב- XXXXXX היקר! .אבל ה-XXXXXX הזה הוא שמי האמיתי. אתם מאמינים? כיצד השיגו את זה לעזאזל? אין ספק שמישהו התאמץ ונקט באמצעים לא כשרים כדי לחשוף את זהותי. לשם כך היה צריך לחדור  לפרטיותי, לעשות הצלבות, לחדור לחשבונות שונים שלי וכדומה. וזה כמובן מרתיח וצריך להטריד גם אתכם - כל הכותבים כאן כביכול באנונימיות.

אני יודע גם שענין הזהות שלי מטרידה אחדים כאן ואפילו קיבלתי רמזים על ניחושים מכל מיני הצלבות שהם עושים (מבלי שזה אומר שהניחושים שלהם בהכרח נכונים). אותי זה כמובן מטריד, כי חשיפה פומבית תגרור לצערי מחיקה מידית של הבלוג. ויש לי מקום להניח שזה קרה לפחות עם מספר בלוגרים שנעלמו לנו בבוקר יום בהיר אחד מישרא.

אספר לכם על עוד משהו. כשהייתי מאושפז מיד לאחר הניתוח ולא הייתי כל כך מפוקס - פלטתי לזוג מבני משפחה שלי (שלא מהדרגה הראשונה) שיש לי בלוג. כאשר נפלתי נפלתי, אמרתי להם שזהו בלוג מדעי שנועד לפזר סטיגמות ומיתוסים לא מבוססים בציבור. אבל אמרתי גם שפרטי הבלוג חסויים מסיבות מסויימות וזהו. וכשהם הגיעו לבקר אותי שוב לאחר מספר שבועות, הם שאלו "נו מה שלום הבלוג? אתה כותב שם רק מדע?". מדוע שאלו את החלק השני? יש לי בסיס טוב לחשוב שהם מיהרו לחפש בגוגל את מה שחיפשו, ועשו הצלבה עם דברים שסיפרתי לכם כאן בבלוג ושמאמתים את זהותי בפניהם. עשיתי עצמי לא שומע, לא עניתי ומקווה שאם הם באמת גילו (בסבירות גבוהה שכן), אז שהם לפחות לא יחשפו בפני אנשים נוספים את מה שהם אולי יודעים.

במקרה שלי סיבותיי לאלמוניות רובן הכרח המותנה במעמדי ותחום עיסוקי. אבל באמת ממש לא ברור לי מדוע שמו של מי שחושף כאן פרטים מחייו מחייב גם הזדהות בשם האמיתי. מדוע כינוי אינו מספיק? מאיזה מקום מגיע יצר הסקרנות הבלתי נלאה הזה? אנחנו לא עד כדי כך  חשובים בשביל "צלמי פפראצי". וכדאי שהקוראים כאן יבינו שחשיפה מלאה אינה מתאימה לכולם. כל אחד מסיבותיו הוא.  וכדאי שיכבדו זאת. 

היו מספר קוראים קבועים בבלוג שלי (שבאופן עקרוני אני לא חושף את שמם ברשימה פומבית של קוראים) שפתאום נעלמו מהרשימה. כנ"ל גם בלוגרים שהיו ברשימת הקבועים שלי. כשאני שם לב לכך מתישהו - אני מעלה בדעתי אחת מארבע אפשרויות: האחת - שהקורא או הנקרא סינן אותי מהרשימה מסיבותיו הוא ובמקרה כזה אני אומר : רצונו של אדם כבודו וזכותו. אין אני נעלב, גם לא נפגע ופשוט שוכח.

האפשרות השניה שיותר מדאיגה אותי היא האם אירע משהו לבלוגר/ית. ובמקרה כזה אני ממש דואג ולא שוכח אותם. הבעיה היא שיחד עם האייקון שלהם שנעלם מרשימת הקבועים או הקוראים - נעלם גם הבלוג שלהם (כלומר נמחק). ואז אין לי אפשרות להגיב ולשאול לשלומם.

האפשרות השלישית היא שהבלוגר/ית הנעלם/ה (אויש, תסלחנה לי הפמיניסטיות - שמעתה אני אכתוב בלשון זכר ולא בלשון נקבה גורף מבית מדרשה של מירב מיכאלי. ואין זה אומר שאני מזלזל בכן. כלל וכלל לא) - החליט מסיבותיו הוא לשנות את שם הבלוג. לעיתים אם מדובר במישהו היקר לי אני טורח למצוא עקבות אל הבית החדש. אבל, אם הבלוגר הזה הפסיק למשל להגיב גם אצלי בבלוג - אני יוצא מתוך הנחה ששינוי שם הבלוג הוא בעצם מעין RESET של קהל הקוראים שלו. איזה סוג של סלקציה. ואז רצונו - כבודו. בזה הסתיים העניין מבחינתי. כנראה לא איכפת לו אם הפסיד אותי ואחרים כקוראים.

האפשרות הרביעית היא שהבלוגר הופך את הבלוג שלו לפרטי (או הופכים לו אותו לפרטי - גם זה קורה מניסיוני האישי). מבחינתי, הפיכת בלוג לפרטי היא עניין אישי של הבלוגר  שאני מכבד. אבל אני לא אפנה ביוזמתי כדי לקבל רשות להכנס אל הבלוג הפרטי. כי אני לא דוגל במועדונים אקסלוסיבים וסלקטיבים.

אפרופו מועדונים "אקסלוסיבים" - לפני ימים אחדים קראתי כאן פוסט על "פעילות סודית" כלשהי של הכותב שגזלה מאוד מזמנו. איזושהי פעילות הקשורה ב"מיזם" תקשורת מחודשת עם "פאנטומים" של ישרא לשעבר שחטפו געגועים עזים לבלוגרים עכשווים לאחר שפרשו "לעולם הבא". ואז הצלבתי את העובדה שיום קודם פורסם פוסט בבלוג אחר שמתאר הקמה של איזו קבוצה סגורה בפייסבוק של "ישרא-פנטומים" יחד עם אליטה מובחרת ונבחרת של ישרא-בלוגרים עכשווים - קשר שמעורר בי אסוציאציה  ל"מדיומים מתקשרים" עם "העולם הבא" כקבוצת סיאנסים.  והפוסט ההוא שהביא באופן תמים קישור לקבוצת הסיאנסים הזו - הורד באופן מסתורי מהבלוג לאחר פרסומו. והוא חזר שוב היום בלי הקישור. וראיתי שרשורי בלוגרים הדנים בעניין הסודיות.

לי אישית אין בעיה עם כל זה. אבל נשאלת השאלה אם הפנטומים כל כך מתגעגעים לישרא - מדוע שלא יחזרו לכתוב כאן? מה יש, כבר לא נאה להם לכתוב מחוץ לפייסבוק? ואם בסלקצית קוראים חפצה נפשם (וזה כנראה מה שעומד מאחורי זה), מדוע שלא יאגדו את יקיריהם ומוקיריהם בבלוג פרטי? או אולי בלוג כבר לא מעניין אותם - כי הם זקוקים לתיקשור בזמן אמת, ויש להם כנראה עודף פנאי למה שמשתמע כבּרבֶּרֶת סמולטוקית נוסטלגית אינסופית ברשת?

אז יש לי אפילו הצעה לקבוצה הזו: מה דעתכם לאמץ לחיצת יד סודית, מיוחדת,  כיאה לכתות כמו הבונים החופשיים - שתזהה אתכם זה בפני זה כשתפגשו ברחוב?  מה שבטוח בטוח -ישראבלוג הוא פלטפורמה פלורליסטית שכנראה כבר לא מתאימה יותר לפנטומים פלצניים. אבל בישרא-בלוג אני אמשיך לכתוב לכל מי שמעונין ללא כל סלקציה ויכול להגיב כאן כל אחד, ובתנאי שרק ישמור על תרבות דיבור. ואפילו בשוליים הימניים תוכלו למצוא קישור למייל ולפייסבוק שלי אם תרצו משהו בפרטי.

שלא תבינו לא נכון. אין בליבי על קבוצת הבלוגרים העכשווים בישרא שהצטרפו למיזם התקשור עם הפנטומים. הם וודאי נתקפו בנוסטלגיה לפורשים ויתכן שזה אפילו מחמיא להם שהם צורפו למועדון האקסלוסיבי הסודי הזה. אבל אם יש להם זמן לפטפטת אינטרנטית - אני מאחל להם את מירב ההנאה.

זהו. מספיק חפירות להפעם.

חגים ומועדים לששון.

בעקבות הבשורה המשמחת על הסרת סכנת הסגירה של ישרא-בלוג - אני מצרף ציור שציירתי היום לנושא אחר שהתכוונתי לפרסם כאן בקרוב, ואין מתאים ממנו למה שקרה כאן - החיים בידיים שלנו!  

לחיינו ולחיי ישרא-בלוג.