בחרתי בגרסה הזו של אהוד מנור ורעיתו הזמרת עפרה פוקס.לא בחרתי בגרסה הפופולרית של צביקה פיק, כי אני לא סובל במיוחד זמר בן שישים פלוס שמתלבש ומתנהג כמו צעיר פלצני בן עשרים.
ובעצם האסוציציה לשיר הזה היא נושא הפוסט, שהוא אמונות טפלות ומיתוסים בקרב הציבור בענייני אוכל ובריאות . ולא חסרים כאלה.
למשל, התפוחים. מרבית שומרי הדיאטות חושבים שצריך לאכול תפוחים ירוקים חמוצים, כי הם מכילים פחות סוכר מאשר תפוחים אדומים. אז לא. לתפוחים אדומים וירוקים יש אותה כמות של סוכר. בירוקים יש רק חומצות טעם טבעי שעושות חמוץ על הלשון.
ואני זוכר בילדותי כיצד כמעט גוועתי בצמא, כאשר הורי אסרו עלי לשתות מים במשך שעתיים לאחר אכילת אבטיח: "אבא כבר עברו שעתיים? אני צמא", שאלתי. והתשובה "לא, רק בעוד חמש דקות יסתיימו שעתיים". עוד מיתוס לא מבוסס מדעית שרווח בציבור.
ובכלל המחשבה ששתית מים לאחר אכילת פירות (שבעצמם מכילים מים) גורמת לשלשולים וכאבי בטן, היא כמובן עורבא פרח.
ואומרים לא לשתות חלב שעתיים (בדיוק) לאחר אכילת בשר בגלל סיבה אחרת שקשורה לכשרות, אבל מה כאשר הגדי נאכל עם חלב שאינו של אמו?
יש אנשים שאלרגים לסויה (אז אולי היא לא טובה לכולם)?
יש אנשים שאלרגים לדגנים (גלוטן) - ומכך יש מסיקים כי גלוטן לא טוב לכולם!
יש אנשים שאלרגים לבוטנים ואגוזים (אז אולי זה סימן שכולם צריכים להפסיק לאכלם)?
יש אנשים שאלרגים לקטניות (אז גם אותם כולם צריכים להפסיק לאכול)?
יש אנשים שאלרגים לפירות וירקות אלה או אחרים, במידה זו או אחרת...
יש אנשים שאלרגים לביצים...
יש אנשים שאלרגים לחלב (וברוסיה כבר ממליצים להפסיק לאכול חלב ומוצריו).
יש אנשים רגישים במיוחד לאלכוהול (כמעט כל הסינים), אז תאמרו לצעירים להפסיק לשתות בגלל זה?
אלרגיה למזון היא תגובה של מערכת החיסון שלנו. והיא אינדיבידואלית לכל אחד.
רגישות למזון מסויים נובעת מרמה נמוכה של אנזים מסוים אצל אנשים מסויימים.
אומרים לכם שאכילת (במידה) של בשר (רזה) זה לא בריא. ובעצם קבוצה מסוימת טוענת נמרצות שבשר אינו מיועד למאכל אדם. זה בחלקו נובע מאידיאולוגיה. אבל יש אידיאולוגים שמנפנפים בענין הבריאות שבענין.
אבל תגידו, מדוע אין אנשים אלרגים לבשר? חומר למחשבה!
וכשאני מציין בשר - הכוונה לבקר, כבש, עוף וחזיר.
לא לדגים ופירות ים - שגם אליהם יש אנשים אלרגים.
ומה תגידו על כך שאין אלרגיה לבשר, כי בעלי החיים היונקים קרובים לנו מבחינה גנטית מאשר הצמחים? שמערכת החיסון שלנו עשויה להגיב בעוז דווקא לשונה ולזר?
אנשים חושבים שיש מזונות בריאות. אבל האמת היא רק שיש מזונות שפחות מזיקים בכמות גדולה (כי אין להם חומרי E, משמרים או צבעי מאכל). ולכן אולי ניתן לומר שהם רק בריאים יותר. ועל הענין המפוקפק של שימוש במזון כתרופה - כבר כתבתי כאן פוסטים על כך. מזון אינו תרופה! ולגבי עניין מזעור הסיכונים, ראו בהמשך הכתבה.
והמאמרים שהמאמינים מביאים כהוכחה שתבלין זה או אחר הוא תרופה - האם אתם מדענים ומבינים את החומר המדעי הניסויי לבוריו, כדי שתוכלו בכלל לשפוט אותו (מלבד שראיתם התייחסות אליהם מסיינטיפיק מעריב או סלונה)? האם אתם מבינים שגם אם תאכלו קילו קינמון, כורכום או פטרוזיליה - לא תגיעו לכמויות שאפילו יזיזו לגופכם (ואולי רק יזיקו)?
אז "מזון בריאות" = מזון פחות מזיק (לא תמיד כפי שתראו)?! וזה מזכיר לי ש:
ומדוע חנויות "בריאות" הצצות כמו פטריות לאחר גשם, מוכרות פירות טריים ויבשים כמזון בריאות (ד"א, במחיר פי 3 מהירקן)? מה, הסוכר שבפירות בריא? תזללו את זה ותקבלו סוכרת וסתימת עורקים מהטריגליצרידים? ומה עם הסולפיטים המשמרים שבפירות היבשים ובגרנולות - זה בריא? האם אתם בטוחים שסולקו כל חומרי ההדברה? האם אין שם עודף נתרן (שמסוכן לא פחות מחומרי E)? האם על המוצרים האלה יש תעודת כשרות מרבנות שומרת הבריאות?
ומה יכול לענות רופא שבישר על סרטן לחולה, ששואל:
"אבל דוקטור, איך זה? אני אוכל כל כך בריא"!
ומה יכול לענות רופא לחולה שלקה בלבו, ששואל:
"אבל דוקטור, איך זה? אני אוכל כל כך בריא והולך לחדר כושר"?
אז אולי נוח לנו להאשים את הכל, מלבד את הגנטיקה האינדיבידואלית שלנו (והגורמים הסביבתיים שמזיקים לנו באמת ואנחנו מתעלמים מהם)?
חומר למחשבה!
***
ולאלה שקוראים תגר על הכתבות השונות כאן, המערערות על האמונות ותפישות הבריאות הרווחות בציבור - ממליץ לקרוא את הספר הזה (עכשיו במבצע 3 ספרים ב-99, בצומת ספרים):
ד"ר דייוויד אגוס ( אחד האונקולוגים וחוקרי הסרטן המובילים בעולם, הנושא את דגל החדשנות הטכנולוגית) מתמודד בספרו הקץ למחלות עם שאלות היסוד הללו, קורא תיגר על מוסכמות ותיקות, ומנפץ תפישׂות מוטעות על משמעותו של המונח "בריאות". כולל, ניפוץ מיתוסים כל מיני טרנדים של תזונה ודיאטות " בריאות" של כל מיני גוּרוּז.
נקודות המבט שלו המבוססות על עובדות, יכולות ללמד אותנו כיצד להקטין סיכויים לכלל המחלות.
הספר מלא גם בתשובות לשאלות מעשיות רבות, שלא ניתן להתעלם מהן ׁ(כפי שכתוב בדף הכריכה האחורי), כמו:
איך עלולה נטילת מולטי-ויטמינים להגדיל משמעותית ולאורך זמן את הסיכון ללקות בסרטן.
מדוע ישיבה במשך רוב שעות היום, גם אם היא באה בעקבות אימון בוקר מפרך, עלולה להזיק לנו לא פחות מעישון.
כיצד עלולים דברים קטנים וחמקמקים הגורמים דלקות – מעקבים גבוהים ועד צינון עונתי – להביא להתקפי לב קטלניים, ואפילו לגזול מאיתנו את שפיותנו.
כיצד יכולות שלוש תרופות לא יקרות – אספירין, סטטינים וחיסון שנתי נגד שפעת – לשפר בצורה משמעותית את מסלול בריאותנו.
ועוד כהנה וכהנה בספר.
והרי רשימה חלקית מה אומרים המבקרים:
"כרופא, מדען ומדריך ידידותי, ד"ר דייוויד אגוס לוקח את קוראיו למסע מרתק בין רעיונות ועובדות הקשורים לבריאות ולמחלות.סביר מאוד להניח שלאחר שתקראו ספר זה, תשנו לפחות חלק מהשקפותיכם בנושא בריאות ומחלות."
מארי גל-מאן, PhD, חתן פרס נובל לפיזיקה, 1969
"הקץ למחלות מלא ברעיונות חדשניים המגובים בעובדות מדעיות, והוא מפשט עבור הקוראים התפתחויות חיוניות ומורכבות המתרחשות כיום בעולם הרפואה, ומלמד אותנו כיצד לנצל עד תום מה שעומד לרשותנו, ואת מה שעוד עתיד להגיע."
מייקל דל, מייסד ומנכ"ל חברת Dell
"הקץ למחלות עשוי לשנות את כל מה שחשבתם שאתם יודעים על בריאות. הוא מעורר מחשבה והשראה גם יחד. מומלץ בחום."
ד"ר דין אורניש, פרופסור לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו.
גם אני ממליץ עליו בחום.לא רק שתפישותיכם לגבי מזון ובריאות ישתנו בעיקבות הקריאה, אלא גם תלמדו מהו באמת הדבר החשוב ביותר שתוכלו לעשות היום - כדי לשמור על בריאותכם ואושרכם בלי להוציא על כך פרוטה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
