חשיבה חופשית

בפוסט הזה 

ובלוג האקטואליה הזה הצטרף לפורום ישרא-בלוג, שבו מערכת ישרא-בלוג מזמינה פוסטים בנושאים שונים, והפוסט בנושא המוזמן הזה - נבחר על ידי עורך עמותת ישראבלוג להתפרסם בשלישיה הראשונה של דף עמותת ישראבלוג בשבת שעברה, מתחת לכתבת החדשות הראשית.

כמובן שכל זה העלה מאוד את מספר הצפיות בבלוג. בשבועיים נרשמו כ- 20% צפיות מסך כל הצפיות שהיו לבלוג במשך שנה שלמה. אתם מאמינים? וזה בזכות עורכי ישרא-בלוג שמעריכים את הבלוג הזה. ואני מודה להם על כך. דרך אגב לכל מי שאינו יודע, זהו בלוג ביקורת חצי סטירי, שבו אני שולח חיצים או פרחים לכל מגוון הקשת הפוליטית, בלי כחל ושרק.

ועוד בענייני פופולריות של בלוגים, עדיין לא פתרתי את התעלומה מדוע בחודשים האחרונים הבלוג חשיבה חופשית נמצא ברשימת הבלוגים הפעילים (אמנם תמיד בתחתית הרשימה) במחצית הראשונה של החודש ונעלם משם במחצית השניה. וכאלה שנמצאים במחצית השניה, נעלמים בראשונה. אבל יש כאלה שתמיד נמצאים ברשימה.

כנראה שאם אצלי היו כ - 3,000 צפיות בחודש - אלה הקבועים שבראש הרשימה זוכים למספר צפיות כזה ביום. ואין בלבי דבר על הצלחת הבלוג שלהם. וגם משום שפופולריות אינה בהכרח ביטוי של איכות.

אבל לא נסתר מעיניי שכל מיני בלוגרים שהפוסטים שלהם ממוקמים במקום טוב ברשימות הפוסטים החמים והפעילים, מגיבים כמעט בכל בלוג אפשרי. בעיקר לבלוגים שיש להם הרבה קוראים. לפחות אני רואה שהם תמיד מגיבים כמעט בכל פוסט שאני נכנס אליו באופן אקראי. כל הכבוד שזמנם מאפשר להם. גם אני הייתי קורא ומגיב יותר אלמלא זמני היה מאוד מוגבל.

ובעצם כפי שכתבתי כאן בעבר - אני קורא כמעט בקביעות 15 בלוגים. של בלוגרים איכותיים מכל מגוון הקשת. מכל מגוון הגילאים. יש גם בלוגרים צעירים שאני צופה להם גדולות ונצורות בעתיד. לא בבלוג אלא בחיים. אני לא תמיד מגיב בבלוגים האלה, בעיקר מקוצר זמן. אך אני נהנה לקרוא.

מדוע דווקא 15 בלוגים קבועים? שוב מקוצר זמן. אני יודע שיש עוד הרבה בלוגים מצויינים שאני לא מצליח להגיע אליהם או לא מיודע עליהם. יתכן שהמצב ישתפר כשאגיע לגיל הפנסיה. אבל זה עוד יקח לא מעט זמן עד שאגיע לכך.

ורשימת ה-15 שלי משתנה לעת מעת כאשר בלוגר/ית מפסיקים לכתוב או שהופכים את הבלוג שלהם לפרטי. אם הם חוזרים לכתוב בעתיד  -  כבר אינני יודע, כי הבלוגים שלהם כבר אינם נמצאים ברשימת הקוראים הקבועים שלי.

אבל אני גם קורא בלוגים נוספים מעת לעת ובדרך כלל אין לי זמן להגיב, או שאין לי מה להגיב. כלומר, "אהבתי" בלבד, היא לא תגובה מספקת מבחינתי. למרות שאני עושה זאת לעיתים נדירות. ומי יודע, יתכן שהבלוג שלכם יכנס בעתיד לרשימת ה-15 הסודית שלי.

אבל לא נסתר מעיניי שבלוגרים, בעיקר מרשימות הפעילים והפוסטים החמים, הצטרפו לבלוג הזה בראשית דרכו או בהמשך כקוראים קבועים. ולאחר זמן, משלא הגבתי לבלוגים שלהם או צרפתי אותם לקבועים שלי - הם מחקו עצמם מרשימת הקוראים. זה מראה משהו על האינטרסנטיות שלהם, אבל נעזוב את זה.

וגם לא נעלם מעיניי שברשימת הקוראים הקבועים של הבלוג הזה, יש אחדים שכבר אינם מבקרים כאן, או רק באןפן נדיר - כשפוסט נמצא בחמים, או בנושא החם, או במומלצים. זה בהחלט בסדר מבחינתי, אין בלבי עליהם אם אין להם כבר עניין לקרוא כאן. יתכן שהסיבה לכך היא גם שהבלוג הזה עוסק במגוון נושאים ותחומים, שלא כולם מעניינים אותם. ובאמת החסרון של הבלוג הזה בכך שאין כאן יותר מדי "אני ומשפחתי", והנושאים של הפוסטים אינם שייכים לקטגוריות מצומצמות, או מיועדים לקבוצות גיל מסויימות. נכון, הבלוג הזה הוא בעצם שעטנז, ונראה כי קוראים רבים מתעניינים רק בבלוג אוכל, אופנה, או תחום צר אחר.

לכל קוראי ברשימת הקבועים (שכפי שאתם רואים, אינני חושף אותם קבל עם ועדה בשולי הבלוג -  דרכי לשמור על פרטיות ולא יחצנות), אני מבטיח לכם, שנכנסתי ונכנס מדי פעם לבלוגים שלכם. ואם איני מגיב זה לא אומר שלא קורא מדי פעם.

אז רק שתדעו, הבלוגים שלי אינם עיקר חיי. יש לי חיים עשירים, מספקים ועמוסים. הבלוגים שלי חשובים בעיניי לחשוף דעותיי לציבור, אך אני לא מתכוון להפוך להיות עבד שלהם ולהתעסק בחנוונאות של הגבתי אצלך - תגיב אצלי.

SORRY ABOUT THAT.

לפחות, שלא כרבים אחרים - אני עונה לכל תגובה בבלוג כאן ובבלוג האקטואליה. אסייג רק שבפוסטים שלי בבלוג האקטואליה - אני מגביל את זמן התגובות ל- 15 יום. הרי זה בלוג אקטואליה, לא?

לכל המתחשבנים הרי אני מקדיש שיר זה לכם:

Settle the Score