חשיבה חופשית

התחלתי לאכול אחד ואלוהים - ראו כמעט מה שהכנסתי לפה:

איזה חוסר מזל, בוודאי השאר טעימים ועסיסיים, אבל אופס - כמעט כולם היו כל כך יפים בחוץ ובפנים טעימים... לזחלי עש התפוח.

העשית מטילה ביצים על העלים ועל פרי התפוח לפני הבשלתו ומהן בוקעים זחלים. הזחל נובר פתח קטן, נכנס כולו לתוך הפרי ומכסה את הפתח בגללים בהירים שמסתירים את מקום החדירה בפרי. במקרים רבים קשה אפילו יותר להבחין בשעת קנייה במקום  החדירה של הזחלים, כאשר החדירה נעשית באיזור העוקץ של התפוח ולאחר מכן התקדמות לאיזור הגרעינים שבפרי.  כי הזחלים בשלבי ההתפתחות הראשונים ניזונים בעיקר מהגרעינים של הפרי. לאחר מספר ימים הזחלים עוזבים את הפרי ועוברים לפירות אחרים, עד להשלמת התפתחותם לגלמים. 

החקלאים נלחמים בזחלי העש הזה על ידי הדברה בחומרים כימיים הפוגעים במערכת העצבים של הזחלים. הבעיה בהדברה הכימית שהיא כבר לא תמיד יעילה, בשל התפתחות מנגנוני עמידות כנגד החומרים האלה בזחלי העש. כיוון שכך, וכיוון שחומרי ההדברה האלה גם רעילים לסביבה ולבעלי חיים האוכלים אף הם את הפרי (או השאריות הרקובות שלו) - משתמשים במטעים רבים במקום או בנוסף בשיטת הדברה ירוקה או הדברה ביולוגית.

במקרה של עש התפוח, משתמשים בשיטה של הצבת מלכודות דמויות חוט התלויות על ענפי העץ, המשחררות לאוויר פרומון (הורמון מין) נקבי בריכוז גבוה בהרבה יותר מאשר בטבע. העשים הזכרים נמשכים אל המלכודות האלה, מנסים להזדווג איתן והתוצאה הסופית היא שהם מתבלבלים ולבסוף עוזבים את המטע. כיום מורחק בשיטה זו עש התפוח מאלפי דונמים של מטעים בגולן, בגליל ובאזור ירושלים.  

מלכודת חוט עם פרומון המבלבל את זכרי העש 

אבל, אם מצאתי כל כך הרבה תפוחים נגועים בסופרמרקט - כנראה שהתפוחים הגיעו ממטעים שבהם העשים לא הודברו בהצלחה.

הייתי מצפה שהחקלאים עצמם וכן ברשתות השיווק יבדקו דגימות של הפרי. אם היו עושים זאת, לא הייתי מוצא תשעה תפוחים נגועים (ברמות שונות) מתוך עשרה. אני בטוח שהחקלאים עצמם לא אכלו מהם. איך אפשר לאכול דבר כזה? אבל למכור מוכרים.

מזיק נפוץ נוסף המקלקל את התפוחים שלנו (כמו גם כמה פירות אחרים) הוא זבוב הפירות המכונה גם זבוב ים תיכוני. 

נקבת זבוב הפירות עוקצת את הפירות ומחדירה את ביציה אל מתחת לקליפה, באמצעות צינור הטלה טלסקופי. מהביצים בוקעות רימות המתפתחות בתוך הפרי, שלאחר מכן הולך ומרקיב. מאוחר יותר הרימה יוצאת מהפרי וצונחת אל הקרקע. שם תמשיך את מסלול חייה שבו תהפוך לגולם ולזבוב בוגר.

גם בזבוב הזה נלחמים החקלאים בהדברה כימית סזיפית ובשנים האחרונות התחילו בהדברה ביולוגית שהיא הדברה ירוקה. ההדברה הביולוגית הזו מאוד מעניינת ובעצם בה הזבובים משמשים כאויב כנגד עצמם.

בשיטת ההדברה הזו מגדלים במעבדה בכמויות גלמים של זבובים זכרים ולאחר בקיעתם מעקרים אותם בהקרנה רדיואקטיבית. את הזבובים המעוקרים מפזרים ממטוסים על השדות. מה שקורה הוא שהזכרים העקרים מזדווגים עם הנקבות שבשטח, ולפיכך הן יטילו (בעברית יפה -תטלנה) ביצים לא פוריות. כלומר, מדובר כאן ביצירת תחרות בין זכרים עקרים לבין זבובי הבר הזכרים הפוריים הנמצאים בטבע. פיזור זבובים עקרים בצפיפות גבוהה מגדילה את הסיכויים למפגש בין נקבה פוריה לזכר עקר, הרבה יותר מאשר מאשר מפגש עם זכר פורה. כאשר הזבובים העקרים מזדווגים עם נקבות זבובי הבר - הם מונעים בעצם את העמדת הדור הבא ומצליחים להביא להפחתה של אוכלוסיית הזבוב המזיק לאורך זמן.

זכר עקר מזדווג עם נקבת בר 

השיטה הזו יעילה מאוד משום שמשך חייה של הזבובה נמשכים רק כחמישה שבועות ובהם היא מזדווגת פעם אחת בלבד. בשיטה הזו אין הכחדה מלאה של הזבוב אלא שליטה על קצב ההתרבות של הזבוב, שבעצם מביאה להפחתה משמעותית במספר הזבובים.

מטרת ההדברה ביולוגית אינה להכחיד מין מזיק מסוים, אלא לדכא אותו ולהשאיר אותו ברמה נמוכה שבה הנזק שלו מינימלי. זאת משום שהכחדה של מין תביא להפרה של האיזון אקולוגי בטבע - למשל בפגיעה במינים אחרים הניזונים ממנו. כמו כן, במקרה של הכחדת מזיק ממין אחד עלול לצוץ מזיק אחר. שיטה ההדברה הביולוגית הזו מיושמת בצפון הארץ ובערבה.

ולמרות כל השיטות האלו, כאמור הגיעו תפוחים יפים מבחוץ ומקולקלים בפנים לסל הפירות שלנו. כאמור שיווק פירות שאחוז כל כך גבוה מהם נגוע הוא מחדל בלתי מתקבל על הדעת. לא יתכן לשווק פרי בלי בקרת איכות מינימלית. במקרה זה בדיקה אקראית של מספר פירות קטן מכל מטע הייתה מגלה את הנגע ומונעת שיווק של סחורה קלוקלת כזו. תפוחים במצב כזה וודאי אינם נשלחים ליצוא בשווקי אירופה - אז מדוע לא כך הדבר כאן? הדבר יותר ממרמז שפירות כאלו נמכרים בשווקים שלנו שלא בתום לב.

ואציין שוב, התפוחים האלו נמכרו בקואופ שופ סניף הגבעה הצרפתית בירושלים.
 

תוספת עריכה

הזהרו למשל כאשר אתם מגישים לאורחים תפוחים אפויים עם קינמון, קרמל או גלידת וניל...

אין מי שלא מכיר את החיפושית הזאת. שמה המדעי הוא "Coccinella septempunctata".

לא, היא לא קוקסינלית ושמה למעשה מורכב משלוש מילים בלטינית:

 Coccine = ארגמן,

septem = שבע,  

punctus = נקודה.

כלומר, בתרגום לעברית שמה   "ארגמנית שבע הנקודות". תספרו את מספר הנקודות השחורות ותבינו למה. האמת היא שיש לה בעצם שמונה נקודות, אבל השתיים העליונות קרובות ומכיוון שהכנפיים מסתירות את מרכזן - הן נראות בעיננו ככתם אחד מאוחה.

וודאי אתם אומרים שאתם מכירים אותה בתור פרת משה רבנו, ואני קורא לה חיפושית אלף השמות:

באנגלית היא מכונה "Ladybird" או "Beetle of Our Lady" ומי זו הגברת? הרמז מופיע בשפה הגרמנית: "Marienkäfer" כלומר, "החיפושית מרים" על שמה של הבתולה מריה.

ברוסית היא מכונה Божья коровка כלומר,"פָּרַת־אלוהים",

ברומנית  - vaca domnului (פרת האלוהים)

בבולגרית bozha kravichka (פרת האלוהים הקטנה)

 וביידיש היא מכונה – "משה-רבנו'ס פערדעלע" ובתרגום לעברית "סוּסוֹן משה רבנו". ולסרוגין היא גם מכונה "משה-רבנו'ס קיעלע", ובתרגום פרת משה רבנו.

ומשעור הבלשנות הקצר הזה, עכשיו אתם יכולים להבין את מקור השם העממי של החיפושית הזו בעברית - פרת משה רבנו.

 אבל השם העברי המדעי המנוקד לפי האקדמיה הוא "מוֹשִׁית הַשֶּׁבַע " - מוש(ה)+(חיפו)שית = מושית, השבע=שבע (הנקודות).

השיעור הקצר הזה בבלשנות אינו עיקר הפוסט, אלא אורח חייה המרתקים של החיפושית הזו. אבל בעצם החיפושית הקטנה והחמודה הזו אינה כל כך תמימה. למעשה היא טורפת ולוחמנית - והנמלים אוייבות נפשה.

בחודש מרץ, עם בוא האביב יוצאות נמלים בהמוניהן אל הגינות, ערוגות הצמחים והעציצים במרפסות. וזה מאוד רע, כי הן מובילות איתן ביצי כנימות וזחלים ומגדלות אותן על גבעולי צמחים ועלים (בעיקר בחלקם התחתון).

והנמלים  מטפלות בהן יפה יפה כשמרטפיות. מדוע? כי הכנימות מוצצות את לשד הצמחים ומייצרות מכך נוזל מתקתק כמו שהדבורים מייצרות דבש. לכן הנוזל המתוק הזה מכונה גם "טל דבש". הנמלים מלקקות את הנוזל המתוק הדבשי הזה שמייצרות הכנימות בעזרת המחושים שלהן וממש חולבות אותן. הן גם מעבירות ביצי כנימות וזחלים שבוקעים מהן לאזורי צמח חדשים וכך מגדילות את שטח ה"מחלבה".  

ראו איך נמלים  חולבות כנימות:

לכן הנמלים והכנימות פוגעות קשות בצמחים והכנימות יכולות אפילו להמית אותם. אז מה עושים? קשה מאוד להשמיד נמלים. אבל אפשר להפחית את מספרן על ידי שפיכת מים רותחים לתוך קיני הנמלים,  או לפזר גרגרי אבקת פתיון סביב הקינים. כנגד הכנימות אפשר לרסס צמחים נגועים בתרסיס הדברה כימי (שהוא מאוד מסריח ומסוכן להרחה - לכן מומלץ לרסס רק עם מסכה ובניגוד לכיוון הרוח).

במקום הדברה כימית שהיא מאוד יעילה אבל מסוכנת, אפשר להדביר על ידי ריסוס במים עם סבון כביסה (לחזור מספר פעמים לפי הצורך). זוהי הדברה אורגנית. אבל כאן נכנסת לתמונה פרת משה רבנו. כן, היא יכולה לשמש כאמצעי הדברה ביולוגי מצוין. מדוע? כי הכנימות הן מאכל תאווה לידידתנו החיפושית הקטנה. חיפושית אחת יכולה לזלול כמאתיים כנימות ביום וכששת אלפים במהלך חייה. יש שמגדלים את החיפושיות ומוכרים אותן באופן מסחרי. כל שנשאר לעשות הוא לפזר את החיפושיות על הצמחים הנגועים והן יתחילו להשמיד את הכנימות. לעיתים מתחילה גם מלחמת גוג ומגוג בין החיפושיות לנמלים. כי הנמלים רוצות לשמור על בנות חסותן. ראו בסרטון הקצר (בחלק הראשון כנימות שחורות ובשני כנימות ירוקות): 

 . 

פרות משה רבנו משתמשות בנשק מיוחד כנגד נמלים וטורפים. בעת חרום הן מפרישות חומר רעיל לחיות קטנות. הוא לא ממית בני אדם, אבל יש עדויות באינטרט שבני אדם שבלעו כמה פרות משה רבנו, סבלו מבחילות והקאות מספר ימים. אז לא מומלץ לנסות בבית.

ובקיץ פרות משה רבנו סובלות מאוד מהחום ולכן מסתתרות במקומות מוצלים קרירים ולחים יותר בארצנו, למשל בהרי הגליל ובחרמון ושם הן כבר מציקות לחלזונות. בסרטון הבא תוכלו לראות את המחזה הקורע הזה. ראו כיצד החילזון מנסה לנער מעליו את החיפושיות לשוא: 

לא מצאתי בספרות המדעית שחלזונות משמשים מזון לחיפושיות. אבל הסרטון הזה תיעד אפשרות כזו. אינני יודע אם בהתקפת החילזון החיפושיות אוכלות אותו לאט בעודו בחיים או שפשוט ניהנות להתחכך בריר הקריר ("והטעים"? ) שמפריש החלזון.

כיוון שחלזונות גם הם מזיקים לצמחיה בגינתנו, יתכן שצבא חיפושיות יכול לשמש לצרכי הדברה ביולוגית להרחקת חלזונות ממנה.

ועכשיו אתם יכולים להבין מדוע החיפושית הזו חביבה בעיניי האדם בפולקלור של כל עמי העולם ואפילו נחשבת לקדושה ומכונה בשפות מסויימות בשם קדושים. 

***

טיפ לסיום - כיצד להתמודד עם חשופיות?

חלזונות ניתן להרחיק על ידי אחיזה בקונכיה, ניתוקם מהקרקע והעברתם לכלי איסוף. אם אתם צרפתים או יפנים, אולי תרצו לאכול אותם בשמן זית, לימון, עשבי תבלין או יין מבעבע - למאכל הזה קוראים אֶסְקָׂרְגוֹ.

אבל מה לעשות עם החשופיות (החלזונות ללא הקונכיה)? די מגעיל לטפל בהן כשהן נכנסות לבתים. אפשר לפזר הדברה כימית שמסכנת גם אתכם וחיות המחמד שלכם. אבל אפשר גם בדרך אחרת. אם זה קורה, אני מניח על הפושעת ומסביבה מספר גבישי מלח בישול והיא תתמוסס בהקדם לעולם הבא. אם התופעה חמורה, ניתן להציב לפני הכניסות לבית מלכודות  - כוסות חד פעמיים עם משקה קפה שחור בשליש התחתון. הן נמשכות ללחות וטובעות היישר לאבדון הקפאין.