חשיבה חופשית

גם כשאני חייב להגיב לדברי אנשים נבזים, שקרנים ומניפולטיבים , למדתי לספור עד עשר ואפילו להמתין כמו הפעם שלושה ימים עד שאני משחרר את חרצובות לשוני במלוא ההכרה, כפי שאני עושה עכשיו. וזאת כדי להגיב יותר  באיפוק ובשיקול דעת כלפי מי שהתאמץ מאוד להוציא אותי משלוותי באלימות מילולית והשתוללות היסטרית , כפי שתראו מיד בהמשך.

מדובר כאן במישהו (אם בכלל ראוי להקרא מישהו) שהתעורר לאחרונה בחתרנות בלתי נלאית מתרדמה אדישה וחוסר איכפתיות, מלבד שחרור כמה נפיחות קנטרנות פה ושם. ובאחרונה הוא כותב פוסטים בקצב של אחד ליום או יומיים ומגיב כטרול מצוי בפוסטים של אלו שהוא רואה בהם את אוייביו המרים. מסתבר שהבלוג בלי פואנטה שלו הפך לבלוג עם פואנטה - בלוג הקונספירציות. והמישהו הזה יחד עם מספר חברים שלו מנהלים נגדי מסע השמצות והכפשות חסרי תקדים, על כך שאני שואף לכאורה לנהל את ישרא או מה שלא יהיה. ומצד שני על שאני מבריח לטענתם בלוגרים מישרא (ואיזה חלילון אפילו הגדיל להאשים שבגלל אנשים כמוני ישרא יסגר). אבל איך פור גוד סייק שתי הקביעות האלו (רצון לנהל ורצון להבריח) מסתדרות יחדיו? נו, סתירות כאלו כנראה מסתדרות רק בראשם הקודח של עדת הקונספירטורים המרושעת זו, שמיד תבינו שרשעותם נובעת משיקולים אינטרסנטיים ומניפולטיביים לעילא ולעילא.

מצד אחד העומד בראשם כותב פוסט שבו הוא מודה שמחשבותיו 'אמביוולנטיות'. ברחובית, הפירוש מחשבות מבולבלות.

מיטב הבילבול מוצג בפוסט שכתב, אגב מדובר במתקרא הגנן:

אז בתחילה הוא אומר: "בואו נציא את גברת קנקן מזה (ונעזוב מה משרתת הקידומת גברת, שמעידה משהו על אישיותו של הכותב, שכל בר דעת יכול להבין מעצמו). אבל מצד שני כמה משפטים אחר כך הוא כותב: ", צריך יהיה לבדוק מה יהיה הקשר של קנקן התה לאתר החדש או לפחות לדאוג שלא יהיה לו קשר ניהולי אליו". אז קודם כל שיחליט - להוציא את קנקן מהמשוואה, או לא? חשדן מאוד הבחור, אבל השאלה הגדולה היא מדוע בכלל צריך לדאוג שלא יהיה לי קשר ניהולי? כאילו ביקשתי, כאילו אני עושה משהו למען, כאילו לא די שהצהרתי שבניגוד אליו אין לי כוונות ובוודאי שום רצון. על הרצון אומר מספר מילים בסוף הפוסט ולכן האזרו בבקשה בסבלנות.

ולפני שאמשיך, אני מתנצל בפני הגנן על כך שאני מדגיש באותיות בולד, כי כתיבה בבולד מוציאה אותו משום מה מדעתו, וכמדומני גם את  איזה 'חלילון' בן בריתו.

כאשר הובלתי עם טליק ואחרים את מסע הצלת ישרא לפני למעלה מחצי שנה,  ישב הגנן בשקט גם כשעדת המחללים והמצפצפים שכלולים בקואליציה שלו כעת הגירו אז את ארס הקונספירציות שלהם. מדוע ישב אז בשקט ולא פצה פה? התשובה פשוטה - המאבק אז התאים לאינטרס המשפחתי שלו, ולא רציתי לפני עריכה לפרט,  מצנעת ובקשת המעורבים.

אבל לתדהמתי ראיתי בעת העריכה כאן שהוא עצמו ממשיך להזכיר חופשי חופשי את הקשר המשפחתי - אישתו - בבלוג שלו, וטוען באופן מצוץ מהאצבע על תוכן תגובות שלי שנמחקו על ידו ואף אחד כבר לא יכול לראות מה באמת היה כתוב שם.

אז אישתו - אם את קוראת כאן עכשיו, תבואי בבקשה בטענות לבעלך על שהוא ממשיך ומערב אותך, למרות שכיבדתי אצלי את בקשתך שלא לקשור את הדברים אלייך, והנה  הוא עצמו  ממשיך ומזכיר אותך שוב ושוב, וטוען שכל הטענות שלו עלי התחילו בשל כך.

אז ראשית הוא כנראה סובל משכחה כרונית, כי את התכנים המרושעים והגידופים נגדי - הוא התחיל הרבה לפני כן בפוסטים קודמים (אצלו, אצל טליק ואצלי) ובתגובות הטרוליות שפיזר בהם להמוניהם.  לפיכך מציע לו להפסיק לשקר לכולם, כי הכל מתועד לפחות בשלושה בלוגים עם תאריכים ושעה. ולאחר כל מה שכתב בשלושה בלוגים הוא עוד טוען ש"הוא לא מקלל". את הקללות וההשמצות שפיזר אצלי ואצל טליק הוא לא יכול למחוק.

ולעניין, לא פניתי לאישתו כדי שתרסן אותו כפי שהוא טוען, אלא בסך הכל  הגבתי לתגובה שכתבה אצלו בהנאה רבה על 'פלורליזם הגידופי, שנוקט בעלה. בעקבות כך הם מיהרו למחוק את התגובות שלי לתגובה המקוממת שלה, ובנוסף התבקשתי על ידה במייל למחוק את המילה 'אישתו' מהפוסט שלי, כאשר את השיוך הזה כבר עשו אחרים לפניי.

אבל מה הוא עושה?  הוא ממשיך להשתמש בה חופשי אצלו, פעם אחר פעם. ראש מעוות יש לו. ואם כבר מכניס אותה אצלו עשרות פעמים, אז ארשה לעצמי להוסיף כעת את מה שלא התכוונתי ולא נכתב במקור לפני העריכה. על כך שבעצם פניתי אליה בלבד לתגובה המחוייכת שהעלתה אצלו בבלוג - כי לא ציפיתי ממנה מהיכרותי הקודמת איתה - להנאה הצרופה כזו  מניבולי הפה של בעלה עלי ומההשמצות הקונספירטיביות. אבל בואו נתקדם לעיקר ונדלג על הטפל - "הוא קנקן התחיל, הוא האשם". שזה כמובן שקר וכזב.

והעיקר הוא מדוע הוא רואה בי סכנה כל כך גדולה, עד שהוא טורח לכתוב פוסטים מיוחדים של המצאות והשמצות שהוגה מוחו הקודח, בנוסף לכך שהוא ממלא שרשורים טרוליים ללא הכרה בבלוג שלי ושל טליק?

התשובה גם כאן פשוטה - הוא זה שרוצה לנהל! כפי שהוא מצהיר בפוסט שלו כאילו בהיסח הדעת, ואני מצטט: "הוא (טליק) לא רוצה לתת גישה ניהולית לי". אז יצא המרצע מהשק ועכשיו ברור על מה הוא מנהל מלחמת עולם נגד טליק וכנגדי. לאחר שבבפוסטים קודמים ובתגובות לרוב הוא בכלל התנגד לבניית אתר חלופי לישרא או למעבר לפלטפורמות אחרות, כששמע שמר מזוז מוכן לבנות עבור קהילת ישרא אתר חלופי (וזה עשוי לקרום עור וגידים בקרוב), פתאום לאחר שכל כך התנגד בתגובות אצל טליק ואצלי ובפוסטים קודמים שלו, פתאום הוא בעד אתר חלופי. פתאום לאחר שישב בצד ולא תרם כלום - פתאום הוא רוצה לבנות ולתחזק את האתר הזה. והוא מסביר מדוע, כי: "האתר החדש יבנה על לינוקס, שזה תחום העבודה שלי שאני מאוד אוהב ואני רוצה לעזור בתמיכת השרת החדש".

המניעים לכנויים שהוא נוקט נגדנו, "מונרכיה גריאטרית" , "מונרכיה דיקטטורית" ושאר הקונספירציות שהוא מפיץ על טליק ועלי ברורים כשמש  - הוא חותר למונרכיה בראשותו! מונרכיה בראשות צנזור שכותב שרשורים טרוליים וילדותיים אצל אחרים והוא עצמו מוחק תגובות שלא מתאימות לו בבלוג שלו (ומטעמיו שולח לנמחקים מייל, לדבריו הוא. מסתבר שה'בלוג בלי פואנטה' לאחרונה דווקא יש לו פואנטה - פואנטה מניפולטיבית זדונית ומרושעת.

ומדוע הוא האחרון שמתאים לנהל את קהילת ישרא החדשה, כפי שהוא כל כך רוצה? מדוע יש להזהר דווקא ממנו שלא תהייה לו שום גישה ניהולית אל האתר החדש (שאפילו עדיין לא נברא ובכלל לא ברור שיצליח עם או בלעדי אנשים כמוהו)?

ראשית כי מדובר באחד שמכנה כל מי שחושב אחרת ממנו 'אידיוט', כטיק לשוני שדבק בו כנראה מימי ילדות מוקדמים, וכאשר זה מה שיש לו להטיח במקרים שאינו יכול להכיל את העובדות שמטיחים נגדו ולהגיב על תוכנם בדברי הגיון. חביב עליו להאשים בחוסר הבנת הנקרא, כי רק הוא ניחן בהבנת הנקרא. כל כך טוב עד שהוא מבין להפליא את מה שלא נכתב או נקרא בחושו הקונספירטיבי כי רב.

שנית, כל מי שמבוגר ממנו הוא מכנה גריאטר. כי אצלו הגבול בין גריאטר ללא גריאטר נחצה בגיל 41. לפיכך באתר 'שלו'  שכל כך רוצה להקים, אין מקום לגריאטרים מלבד לפיטר פן כמוהו.

שלישית,

מי שמתבטא כך ראוי בעיניכם לנהל בלוגיה? (גם אם יומיים אחר כך הוא טוען שזה 'בצחוק' או 'לעצבן'). איך שלא יהיה הוא יוצא לא טוב, שלא לומר אפילו מטומטם. מטומטם = אידיוט, לא?

ואם לא די בכך, הוא גם מאיים:

אז האם מי שמאיים כך ונוטפת ממנו אלימות מילולית מתאים לנהל בלוגיה? או בכלל ראוי לתת לו יד בבניית ותחזוק הבלוגיה? מאחד כזה עליכם לחשוש, ולא מאנשים טובים כמו טליק שמקריבים את חיי משפחתם ובריאותם למען קהילת ישרא, וללא בקשת כל תמורה. מאנשים מקרקרי רוע כזה אתם צריכים להזהר ולמנוע מהם להשתלט על הקהילה. כי חורשי מזימות זדון הם.

ועכשיו כשהבין שלאיום הזה שלו יש משמעות פלילית, ראיתי שפתאום הוא טוען  שהוא רק סתם צוחק ובעצם רצה רק לעצבן אותי, כי הגבתי לתגובה של אישתו בבלוג שלו. והרי לפני כן 'המלאך' התמים והחסוד לא אמר עלי דבר ובכלל לא השמיץ אותי. כמה שקרן אתה יכול להיות הגנן? אתה יודע מה? כל מה שאני כותב כאן גם הוא צחוק. איך אני?

ובנימה אישית, עם איום כזה של מי שמומחה במחשבים ולינוקס, מתחילים להתעורר בי סימני שאלה לגבי זהות המעורב בפריצות התכופות  ולמחיקות המנויים בבלוג שלי לאחרונה. 'ללא פגיעה בזכויות'. הוא יכול לכנות  אותי "פרנואיד" מכאן ועד להודעה חדשה (כפי שגם ניסו כאן ללכלך נשמות טובות אחרות) "ושאני זקוק לטיפול", כדבריו, אבל מי שקורא כאן יודע שהצגתי בעבר הוכחות מצולמות לפריצות. ומערכות ההגנה במחשבים שלי רשמו את מקור הפריצות עם נקודות ציון מדוייקות בתל אביב עד לרמה של הכתובת - רחוב, בית, מספר. והמקור הזה נמצא גם ברשימות השחורות העולמיות. הפריצות לבלוג נעשו גם בשעה שעבדתי במחשב בעבודה ברשת עם מערכת אבטחה מהטובות בעולם, כמו בבנקים ובמערכת הביטחון. על כן הפריצות האלו לא נעשו דרך השרת בעבודה שלי, אלא ישירות מהשרת של ישרא! למרות הכחשת הנהלת ישרא ועמותת ישראבלוג. גם לפחות פריצה אחת נעשתה ישירות דרך השרת של עמותת ישראבלוג והפורץ השאיר בטעות כתובת מייל השמורה עמי עם הגדרת פעולה 'נסיון (פריצה) מספר 5, אולי בלוג 5)?. מוטב שלא אצטרך בימי פומפיי האחרונים של ישרא, למסור פרטים במשטרה. ישנה סבירות שלמאיים הנ"ל יש ברשותו סיסמה להכנס לשרת של ישרא, בשל קשריו המשפחתיים, ומשום שיש להניח שבשרת המקרטע הזה לא החליפו ססמאות מזה זמן רב. אז למי שיש כוונות זדוניות כאלה, נא להזהר ממני. גם אם נאמרו הדברים לכאורה בצחוק, הם נאמרו באופן שלא משתמע לשתי פנים אם תיפול שערה מראשי. ועכשיו אומר כמוהו, גם לי מותר להפיץ קונספירציה ולומר אחר כך שאני כותב בצחוק.

 אבל נשאלת השאלה מנוסח התגובות האלימות של הגנן בפוסטים שלי ושל טליק (ביקשתי מטליק שלא למחוק את התגובות האלו, לעדות לכל מי שירצה לשזוף עיניו בהן) - האם בעצם לא הוא שעובר לכאורה באחרונה התקף פסיכוזה? בכל אופן אם הוא יתרגז מהפוסט והבלוג הזה ימחק ויעלם כפי שהוא מאיים, אתם והמשטרה תדעו למה. כי כפי שעיניכם רואות למעלה, כבר יש מאיים ויש מניע. ובמילא ימי ישרא ספורים, אז איזו תועלת תצמח לו להסתכן כך?

ואיך צריך להתייחס ל'יובל המבולבל'? כשבפוסט קודם כתב:

כלומר הממשק בישרא הוא הכי טוב בעולם בשבילו ו"הצמצום הנוכחי (במספר הבלוגרים) של ישרא מתאים לו באופן אישי". ומדוע? "כי בישרא יש יותר מדי פוסטי זבל" לדבריו - אז האם לא דווקא הוא מתיימר להיות צנזור ודיקטטור לא גריאטרי שיעיף את פוסטי הזבל בעיניו אם הוא ינהל את הבלוגיה? ועוד מעז וטוען הפיטר פן, שהוא כלב השמירה של הדמוקרטיה.

ומדוע, כפי שהוא כותב, הוא נהנה מבלוגיה מצומקת? כי עכשיו בלוג בלי פואנטה יכול להגיע לראש הפעילים והחמים. כי לאחר שכל הטייקונים וחלק ניכר מהבלוגרים האיכותיים עזבו - האלגוריתם מביא לראש הרשימות האלו גם דגי רקק. הפלא ופלא!

ונשאלת השאלה מדוע בפוסט אחד הוא מהלל את ישראבלוג ויוצא נגד אלו שנלחמים על השרדותו מחד, או לחלופין עובדים על תחליף במידת הצורך מאידך - ואילו בפוסט אחריו, פתאום ישרא לא כל כך מתאים לו והוא כל כך רוצה להקים תחליף? כי הבין שישרא אכן עומד להסגר וכי בלוגיה חלופית עשויה לקום על אפו וחמתו ומבלי שינהל אותה? לא יציב הוא הפיטר פן הזה.

אבל תגידו - מי שנגד 'פוסטי זבל' וצמצום במספר בלוגרים 'מתאים לו' - האם בדבריו אלו אינו פורס את משנתו וכוונותיו האמיתיות? זה שמכנה אחרים 'אידיוטים' חושף שלמעשה 'לכשיעלה לשלטון' - הוא יהיה האבא של הצנזורים. כי הוא יחליט איזה בלוגרים או פוסטרים הוא יצנזר כזבל, ואלו פוסטים יתקבלו כי כותביהם יכרעו לפניו ברך ויאמרו קדוש קדוש, קדוש. ושוב, בהינף מבט הוא כותב "שהוא כלב שמירה של הדמוקרטיה". הוא חוגג על הערה שלי אצל טליק שאני מקווה שבבלוגיה שתקום יהיה עורך שחובתו  למנוע ניבולי פה ושיימינג, ומפרש זאת כצנזורה. ואני חושב שהצנזורה שהוא רומז עליה - צנזורה של תכנים (זבל או לא זבל) - היא צנזורה הרבה יותר חמורה. לא?

אז מדוע אני כותב פוסט זה? כבר הצהרתי חזור ושנה שאין לי שום רצון לניהול, עריכה בישרא או תחליף ישרא אם יקום. גם לא סובל משום חללים ריקים בנפשי שאני צריך למלא. אבל הקונספירטורים אינם משתכנעים, כי המשך השיסוי משרת אותם. אני לא כותב פוסט זה רק כדי להתריע בפניכם על כוונותיו האמיתיות של מניפולטור גס רוח. די לראות גסות רוחו בכל משפט שני שהוא מוציא מפיו בתגובות אצל מי שהוא רואה כמתחרה בו. כמי שמזהיר מפני אחרים שיש להם שאיפות לניהול הבלוגיה, חשוב מאוד שתדאגו אתם משאיפותיו לאור הדברים שמתפלקים לו בשורות ובין השורות.

מצטער הגנן, אתה הזמנת את הפוסט הזה ביושר, ואין עליך להלין אלא על עצמך. ומעניק לך באהבה גם את הבולד הזה שאתה כל כך אוהב.

 אני לא כותב פוסט זה כדי לחזור על פרופיל התבטאויותיו הפוגעניות - הן בתוכן והן בגידופיו. פרופיל כזה כאמור לא ראוי לנהל שום בלוגיה. הוא מאלו הסבורים שגידופים, שיימינג והעלבות הן התנהלות אינטרנטית מקובלת וחוקית. וכי מי יתבע אותו לכאורה, כשיש אלפים כמוהו במרשתת? כך כנראה הוא סבור. אבל הוא כנראה נבהל מאזהרות שכתבו לו ופתאום טוען שזה בצחוק. אבל הוא עצמו לא שווה אפילו  יריקה שלי על העלבות שלו. מחלאות אני לא נעלב. וחוץ מזה מה יש? אז גם אני כותב את הדברים האלו בצחוק ומשאיר אותם כמוהו במקומם.

אבל אני מאד מאוכזב. אני מאוכזב מהרוב השקט בישרא.

אני מאוכזב ממי שהחשבתי בעבר כידידים, לפחות ידידים וירטואלים. אני מאוכזב מאלו שנעלמו מההבלוג באופן סלקטיבי. אני מאוכזב מאלו שמתייחסים למה שקורה כאן כאילו הם מהאו"ם ולא כל כך כלפי האחרים הנוגעים לעניין. יש כאן כמה אנשים טובים, אבל גם לא חסרים צפעונים וצבועים ברמות שונות, וכן מיני אדישים יבשושיים כמו צנונים, עד שמישהו נוגע בגבינה שלהם. 

יש וודאי כאלה  שמצקצקים כעת למה בדיוק מתכוון קנקן? אבל לוח הסטטיסטיקה ורשימת החמים מספרים את סיפורם. ודי לחכימא ברמיזא. ואני חוזר על שכתבתי בפוסט הקודם שנעלם מרשימת החמים לאחר מספר שעות (ואחרי יממה חזר לתחתית, ואולי כבר שוב אינו שם, בעוד הגנן משמיץ ומגדף בפוסט שהעלתם לראש רשימת החמים. אז אני חוזר בשביל אלו שלא ראו: בניגוד לרבים כאן, אני לא זקוק לכתיבה בבלוגיה כדי להרגיש עצמי מישהו חשוב בעולם. מאות ואולי אלפי ערכי גוגל בשמי המלא מעידים על כך. אני לא זקוק לכתוב כאן בכדי שלא אתאבד, או כדי להתגבר על אנורקסיה, או להגיש לכם 'הגשות' בכדי שתגידו לי המון תודה. יש גם מקומות אחרים שמעריכים כתיבה איכותית ואפילו הוזמנתי לא אחת.

אבל כפי שמתנהלים הדברים כאן, האגו והקטנוניות שכבשו כל חלקה טובה בישראבלוג המתפורר, כבר הופכים בעיניי בלתי נסבלים, ולכן הגנן ושאר גן הירקות כאן יכולים בהחלט ליהרגע לגבי שאיפות הניהול שלי כאן. לא רק שאין לי כל שמץ של כוונה כזו, אפילו כבר בכלל לא בטוח שיש לי אפילו  חשק להמשיך בכלל לכתוב באווירה כזו, לא כאן ולא בישראבלוג דור שני. הגנן סבור שיש כאן "קהילה למופת". אבל בשל אנשים כמוהו שנותרו במדמֵנה המבאישה והמתייבשת, אני מתרשם לאחרונה שלא רבים כאן הנותרים שממלאים  אפילו תכונות מינימליות כדי לקטלג אותם כקהילת מופת. עם פה מפיק מרגליות מהביוב כמוהו וחלק מהמגיבים אצלו, אוי לקהילת מופת כזו.

זהו, יקרא מי שיקרא, ומי שלא יקרא, שלא יקרא. העיקר את דברי הקאתי. בניגוד לפוסטים האחרונים, מי שיגדף כאן - תגובתו תמחק הפעם לאלתר. לא אקבל ניבולי פה בשם הדמוקרטיה. זהו הבלוג שלי בלבד ומי שרוצה להגיב כאן, שישמור על תרבות דיבור.

היו ימים חברים

***

אגב, האם סיימתם לגבות את הבלוגים שלכם? אתמול ניסיתי פעמים רבות לגבות את הבלוג 'הסודי' שלי (המנויים יודעים) - אבל זה מה שקיבלתי (גם בשימוש בדפדפנים שונים):

לאחר נסיונות רבים וחוזרים במשך שעות הצלחתי לבסוף בלילה, אבל זה לדעתי מסמל את תחילת הסוף. יום בהיר אחד אתם עשויים לראות את ההודעה הזו בנסיון הכניסה לבלוג שלכם. אני לא רוצה לזרוע פאניקה, אבל לכן כדאי מאוד שתמהרו להשלים את הגיבויים שלכם, לפני שכבר לא יהיה את מה לגבות. עשו זאת כהלכה ובדקו על פי ההוראות שפרטתי בשני הפוסטים האחרונים. במיוחד חשוב שתבדקו אם התמונות שמורות בפועל בקבצי הגיבוי ולא עולות מתוך השרת של ישרא (כאשר המחשב שלכם מנותק מהאינטרנט). כשישרא יעלם - גם הן תעלמנה.

בימים הקרובים אפרסם  פוסט נוסף להמשך פעולות הגיבוי, שיכלול לא רק טקסט ותמונות אלא גם סרטונים וכן מה לעשות עם הרשימות בבלוג שלכם והעיצובים.  יש רק פורמט אחד מסויים ששומר גם את הסרטונים. מקווה שישרא יהיה עדיין קיים לכשאסיים לכתוב את הפוסט הבא. ואולי אם יתנו לנו עוד מספר ימי חסד, ננסה להעביר את הגיבויים של מי שירצה מכם לפלטפורמה אחרת  (פרטים שמורים במערכת של קנקן) - להמשך כתיבה שם או רק למטרת שימור זמני, עד שאם וכאשר באמת יבנה אתר חלופי לישרא. אבל כאמור המגעים לבניית אתר ישרא דור שני, הם אינם בתחום פעילותי.

המשיכו לעקוב.

ואם ישרא יסגר לפני שאשלים את סידרת הפוסטים האלה, אשלח במייל לאלו שעדיין נותרו ברשימת המנויים של הבלוג. בימים אלו אני עורך גם גיבוי כתובות המנויים במסמך וורד ואקסל. אולי כדאי שתעשו זאת גם אתם לרשימת המנויים שלכם - שתמחק אם ישראבלוג יפול. כמובן שלרשימת הקבועים אין ולא תהייה שום משמעות בעניין זה ולגיבוי הרשימה הזו בכלל.

אז שיהיה לכם סופ"ש נפלא

שלכם קנקן

.

ראשית למי שלא ברור: כבר מזמן אין יותר ישות עצמאית ששמה ישראבלוג - ישראבלוג, עמותת ישראבלוג וערוץ 10 - חד הם. אין שרת נפרד לישראבלוג וכנראה לא פשוט לחלץ את ישראבלוג מתוך השרת המשותף. אם לא היה עצוב כל כך, אפשר לגחך מכמות הברברת ו'הידענות' המופלגת שמפגינים ומפיצים כאן בימים האחרונים בלוגרים מסויימים. ובמקום להתמקד בעיקר, הם מתעסקים בהכפשה וזלזול במצב עצמו, המתכנסים באגו פלצני מרקיע שחקים. אבל אגו גבירותי ורבותי, כמו דיונים 'אקדמים' שברומו של עולם  אשר מתנהלים כאן באחרונה בענייני ישרא - לא יועילו למצב ויביאו לפתרון. יש לי הרבה מה לומר וכבר הבעתי מעט את דעתי בפוסטים האחרונים. אבל די לי מדיונים תיאורטיים.  כאן אני רוצה לעסוק בעובדות בלבד - לא בפראנויות, לא בקונספירציות ולא בפתרונות בגרוש. 

למען גילוי נאות לאלו ששכחו, אני יזמתי והובלתי את המאבק הקודם בעזרתם של טליק, אבו אלמוג ו- n_lee . מאבק שהחל עם פיטוריה של מריאט - המנהלת ועורכת האחרונה של ישראבלוג. מי שבא אחריה ברבע משרה היה כסת"ח - היה ואיננו עוד, כמו מנכ"ל עמותת ישראבלוג שהבטיח גדולות ונצורות בבלוג 5 ובמייל ששלח לחלק מהבלוגרים - גם הוא איננו עוד!. במאבק הקודם הנהלת עמותת ישראבלוג הובילה אותנו בכחש ובהבטחות מכאן ועד להודעה חדשה (במסמך שפרסמנו בבלוג ההצלה) - וזאת כדי להשיג שקט ציבורי.

אז כעת חשוב לציין שאני לא קשור בשום צורה יותר לכל ההתאגדויות והיוזמות השונות המתפרסמות כאן לאחרונה ובפייסבוק. פשוט נמאס לי מהקנטרנות וכפיות הטובה (בעילום שם ובגלוי ושל אלו שאחר כך מתחבאים בבלוג פרטי ומשמיצים שם  בקרב עדת שועליהם) - למי שמשקיע ממרצו לטובת הכלל, על חשבון חייו הפרטיים. אז כעת אני רק אדם פרטי שישרא יקר לו וקצת מבין בענייני עולם.  ושוב אני מדגיש - אני לא קשור כאן לאף אחד ולא מפעיל אף אחד מקרוב או בשלט רחוק, כפי שמפיצים כמה רכלנים מרושעים ועלובי נפש כאן.

אבל לכל המכחישים, המתעלמים מהעזיבה ההמונית, בנות היענה, הלא מאמינים,  או הסבורים שישראבלוג במתכונתו המקרטעת (הן מבחינה ניהולית והן מבחינת הממשק) הוא פלטפורמה מאין כמוה לעילא ועילא ושאר הבלה בלה הנכתב כאן, ולאלה שסבורים שבכל אשמים בלוגרים כמוני וכמו טליק ובניגוד, להם יש 'תובנות גאוניות' איך להציל את ישראבלוג - לא אבזבז אנרגיות על אנשים מרושעים ומנופחי אגו. גם לא אכנס כאן להזמת הרעיונות ההזויים והרכילויות שהפיצו לאחרונה בבלוגיה מכאן ועד להודעה חדשה. על כן  לא אדבר כאן השערות, כי אני איש מעשה ולכן אדבר כאן רק עובדות.

ראשית אם למישהו כאן יש ספקות לגבי הכוונות העתידיות לגבי ישרא - הביטו בראש הדף הראשי בעמותת ישראבלוג - מדוע נעלמה מראש העמוד הלשונית המסורתית של ישראבלוג?

דברי הפרידה האלו אומרים הכל! אבל יש כאן עלובי נפש שרואים בכך הזדמנות לעצמם לככב בפעילים בשבועות הגסיסה האחרונים של ישרא, גם כשיש להם פחות ממאה כניסות ליום ופוסטים ממוצעים ומטה ברמתם. אז שיבוסם להם בעיר הרפאים הזו בימי פומפיי האחרונים.

ושימו לב, כל אלה שחושבים שאלו שעוזבים לפלטפורמה אחרת יחזרו לכאן על ארבע, כי שם אין להם קוראים. אז לידיעתכם עוד עובדה שניתנת לבדיקה. אבו אלמוג למשל עבר לכתוב בוורד פרס. ולאחר שלושה פוסטים בלבד, כבר היו לו שם למעלה מ- 750 עוקבים.

אני לא יודע מה אצלכם, אבל אצלי לאחר כתיבת מאות פוסטים במשך שלוש וחצי שנים - מספר המנויים והקוראים הקבועים הוא הרבה מתחת למספר העוקבים שלו לאחר שלושה פוסטים בלבד בוורדפרס. אז הנה, עוד אגדה אורבנית שמופצת כאן הרבה ומופרכת כאן.

כשחשבתי שאולי יועיל אם נגייס עיתונאים שכתבו בעבר בישרא כדי לעורר רעש ציבורי (שערוץ 10 לדעתי חושש ממנו כל עוד הוא ממתין לחידוש רשיון ההפעלה), נכנסתי לטבעת הבלוגרים העיתונאים הזו:

אבל מבדיקה קצרה הסתבר שכל העיתונאים האלו כבר עזבו מזמן את ישרא (עוד לפני שקנקן וטליק הבריחו את כל הבלוגרים לטענת הקונספירטור הראשי ותומכיו). וכשפניתי במייל לעיתונאית האחת ויחידה שעוד כתבה כאן עד כלפני חודש - הסתבר שגם היא הפסיקה לכתוב - באמת תהיתי מדוע התגובה שלי בפוסט האחרון נשארה יתומה.

אז הנה עוד עובדה - לעיתונאים לשעבר אין יותר עניין בישרא וגורלו. הם כותבים ומתבטאים במקומות אחרים.

יש כאן עדיין אנשים עם תקוות. יש התארגנויות. יש משא ומתן על בנייה של בלוג קהילתי חלופי לישרא, אם מנכ"ל עמותת ישראבלוג ימשיך להתעלם מהפניות אליו בשבוע וחצי הקרובים, כפי שעדכן טליק בבלוג שלו. אינני יודע אם יצלח הדבר. בין אם כן ובין אם לא וכל אחד מפליטי ישרא ירצה לעבור לפלטפורמה חלופית - יש דבר שהכרחי לעשות כעת כראוי בדחיפות, למרות שרבים חושבים שזה פשוט.

אני מדבר על גיבוי הבלוג.

בישרא יש כאלו שסוגרים ופותחים בלוג חדש כמו שמחליפים גרביים - אלה לא צריכים לגבות. להם במילא לא איכפת אם הבלוג שלהם ימחק ויעלם יום בהיר אחד (כן פשוט בוקר בהיר אחד), כי הם עושים זאת בעצמם. אבל יש בוודאי רבים כמוני שהשקיעו הרבה מזמנם היקר בבלוג שלהם. אלה בוודאי ירצו לא רק לשמר את הטקסטים אצלם במחשב, אלא להעביר את הפוסטים המגובים לאתר החדש שיבחרו.

אפשר יהיה לעשות זאת רק אם הגיבוי יעשה כהלכה ובכל הפורמטים האפשריים השונים.

גיבוי כהלכה (מבלי שתהיה לכם אחר כך עגמת נפש) -חלק א'

רבים חושבים שאם בצעו שמירה בלוח הגיבוי, אז הכל בסדר. האמת היא שצריך להשקיע בגיבוי נכון וחשוב גם לשמור על הגיבויים באופן שניתן יהיה למצוא אותם בקלות בשעת הצורך. בפוסט הזה שהוא הראשון מסדרת שלושה שאפרסם (אם אצליח לפני שישרא יעלם וסליחה אם זה נשמע לכם ציני) - אתאר בפרוטרוט, צעד אחר צעד, איך לגבות כהלכה ונבדוק את האפשרות להעביר אחר כך את הבלוג במלואו לפלטפורמה אחרת למשמרת או להמשך הכתיבה שם.

כאמור חשוב מאוד לארגן את הגיבויים בתיקיות מסודרות שניתן יהיה אחר כך לאתר אותן במחשב שלכם. הקדישו תיקית גיבוי לכל שנה. יותר משנה הפוסטים לא ישמרו. במקרה כמו שלי שנכתבו מאות פוסטים לשנה והם כבדים ומכילים תמונות וסרטונים, אי אפשר לגבות במכה אפילו שנה, ועל כן יש צורך לגבות את הפוסטים במנות של חצאי שנים. הרי דוגמה לתיקיות הגיבויים כפי שמאורגנים במחשב שלי (בתוך תקיית אב המכונה גיבוי אחרון של הבלוג חשיבה חופשית). התיקיות האלו מגובות גם בדיסק נייד נוסף שלי מלבד במחשב.

כעת אדגים גיבוי כהלכה של הפוסטים משנת 2014. ראשית יש לפתוח על שולחן העבודה (דסק טופ ) במחשב  תיקיה חדשה על ידי לחיצה על המקש הימני בעכבר ונתינת כינוי בתחתית:

בתיקיה הזו נאכסן את כל סוגיי הגיבויים (בפורמטים שונים) לפוסטים משנת 2014 למשל.

כעת מקישים על 'גיבוי' בתפריט ה'הגדרות' שבלוח העריכה, כך:

ונפתח הלוח הבא:

כיוון שכאמור אצלי מאות פוסטים כבדים לשנה שכוללים גם הרבה תמונות וסרטונים, אני מגבה חצי שנה בפעם (ינואר- יוני, יולי-דצמבר). בתיבת סוג הגיבוי יש שתי אפשרויות. נתחיל הפעם בסוג גיבוי מסמך וורד. סמנו כולל תגובות אם אתם מעוניינים לגבות גם את התגובות:

סיימו בלחיצה על כפתור 'בצע' ויפתח הסרגל:

בלחיצה על כפתור 'שמור' יפתח המסך הבא:

כעת יש לחפש בשולחן העבודה (1) את התיקיה 'גיבוי חשיבה 2014 ' (2), לתת שם לקובץ וורד לפי הדוגמה (3) ולשמור (4):

לאחר שמירה יפתח המסך הבא:

כעת פתחו את מסמך הוורד שנשמר ויתקבל המסך הבא. השיבו כן לשאלה בתיבה שתפתח:

כעת יפתח מסמך שבו תקבלו את הפוסטים עם התמונות בשרשרת, אחד לאחר השני (בדקו שהקובץ אכן מכיל גם את הפוסט האחרון בתקופה הנ"ל) :

אבל האמת היא שלמרות שאתם רואים את התמונות הן למעשה לא נמצאות כחלק אינטגרלי במסמך שלכם אלא שמורים אי שם בשרת התמונות של ישרא/נענע. כלומר,אם ישראבלוג יעלם, תעלמנה גם התמונות!

לכן , כדי לשמור גם על התמונות יש לבצע את הצעדים הבאים:

בקובץ הוורד שנפתח לחצו בתפריט למעלה על שמור כ (save as) . מבין האפשרויות בחרו בשמור כסוג - מסמך וורד ושמרו כפי שמוצג בתמונה הבאה:

לאחר שמירה זו יתקבל המסך הבא:

מסמך הוורד הזה הוא בקובץ וורד אמיתי שנשמר במחשב שלכם (טקסט +תמונות) ולא צריך להעלות אותו כמקודם מהשרת של ישרא בכל פתיחה. כאמור אם ישרא יסגר - המסמך לא יוכל להעלות נתונים מהשרת.

זהו החלק הראשון של גיבוי בפורמט וורד.

מה לא כולל הגיבוי?

א. סרטוני יוטיוב ואאודיו בפוסטים שלכם (על שמירה שלהם נלמד בפוסט הבא ("גיבוי בלוג -חלק שני").

ב.' אודות הבלוג' ושאר הפריטים 'ברשימות'.

את אודות הבלוג העתיקו והדביקו למסמך וורד נפרד.

ג. לגבי הרשימות, אתן טיפים בחלק ב' בפוסט הבא.

חשוב להקפיד בביצוע דייקני של כל השלבים ולבדוק שכל הפוסטים אכן גובו במסמך וכי התמונות הפכו לחלק אינטגרלי ממסמך הוורד השמור אצלכם במחשב.

בהצלחה, וההמשך יבוא בשני הפוסטים הבאים. נא לעקוב.

מי שטורח בערב שבת אוכל בשבת

אשמח לקבל בתגובות על הצלחתכם וכן כמובן שאלות אם יש, להבהרה.

עריכה

קיימן בפוסט הזה מבהיר את סיבות השהיית/הגבלת כתיבה ושאינן קשורות למצב בישרא. אין לי דרך להתקשר אליו אבל אם יבחין בתוספת עריכה זו, אני מוסיף עבורו את הקישור לפוסט שכתבתי בעבר ועשוי להיות רלוונטי.

האמת היא שכתיבת הפוסט הקשה הזה החלה בהיסוס, האם הכותרת תהיה:

'ישראבלוג - אל האבדון בכוח האינרציה?'

או

'ישראבלוג - אל האבדון בכוח האינרציה?!'

או

ישראבלוג - הגסיסה!

ובעצם לא משנה הכותרת אלא התוכן. ואיך שלא תסתכלו על הכותרת - התוכן רע, והצפוי הוא רע מאוד. קוראי הנאמנים וודאי הבחינו בירידה משמעותית במספר הפוסטים שאני כותב לאחרונה בבלוג. לסטטיסטיקה יש חלק לא מבוטל בכך. לשם מה להתאמץ ולכתוב פוסטים מושקעים ללא קהל קוראים ומגיבים? כתבתי כבר בעבר שכל עוד סטטיסטיקת הכניסות החודשית אינה הנמוכה ממספר הכניסות החודשיות במשך שישה החודשים האחרונים, ניחא. אבל ראו את הסטטיסטיקה הבאה:

לא רק שמספר הכניסות נמצא במגמת ירידה ברורה, ולא רק שמספר הכניסות בחודש מרץ הוא בפעם הראשונה מאז היווסדו של בלוג הוא הנמוך ביותר לא רק בחודשים האחרונים, אלא מכל הזמנים. למעשה מספר הכניסות החודש עלה במעט מאוד ממספר הכניסות בחודש הראשון לקיומו של הבלוג (כאשר היה עוד אנונימי למדי). אולי תאמרו שזו רק תסמונת הביצה והתרנגולת :

ירידה בכתיבה = ירידה בכניסות = ירידה בחשק לכתוב = ירידה בכתיבה = ירידה בכניסות ...

אבל בבחינה של סטטיסטיקה הכללית של ישרא בדף הראשי, נראה שזוהי תופעה כללית ולא רק פרטית שלי. ראשית למרות הירידה במספר הכניסות לבלוג שלי, הוא ממשיך להופיע ברשימות הפעילים והחמים. שנית, מגמת הירידה במספר הכניסות משותפת לישראבלוג כולו. ומספר הכניסות ממשיך לרדת כמו הירידה במספר הפוסטים הנכתבים: 

לפני כחצי שנה נעשה בישראבלוג מעשה. בעקבות ירידה קטלנית ומתמשכת במספר הבלוגרים והקוראים בישרא, בהנהלת עמותת ישראבלוג החליטו שחיסכון במשכורת הצנועה של מריאט (המנהלת והעורכת של ישראבלוג שפוטרה) הוא כנראה מה שיציל את ערוץ 10. לאור החשש מההדרדרות המתמשכת של ישראבלוג וסכנת סגירה, התאגדנו ובצד פתיחת בלוג ההצלה והמעקב וגיוס מאות מנויים שתמכו בתוכנית פעולה, שראשיתה הייתה מסמך הצעות ודרישות שהציג ועד הפעולה במפגש עם הנהלת עמותת ישראבלוג בראשות המנכ"ל מר רייכר.

במפגש של ועד הפעולה עם ההנהלה, התרשמנו שלהנהלת נענע יש כוונות כנות לשיפור הממשק הפרימיטיבי באופן שיעלה את חווית המשתמש והאטרקטיביות של אתר ישראבלוג (שלא השתנה מאז שנקנה מיריב בוחבוט). בעקבות תקוות הבלוגרים והקוראים,  השתפרה סטטיסטיקת הכניסות בחודש אוקטובר 2014 ונצפתה בלימה בעזיבה ההמונית. אבל הבלימה הייתה באופן זמני בלבד.

קיבלנו הבטחות במצגות על שינויים שאוטוטו כבר מתבצעים. אבל חצי שנה עברה ושום דבר לא קרה. מתקבל הרושם כי בצוות עמותת ישראבלוג לא יודעים איך להתעסק עם הקוד ואיך ליישם בפועל את הרעיונות הנפלאים שעל הנייר. הבטיחו להכפיל את מספר התווים בתגובות, אז הבטיחו. הבטיחו תיבת צ'אט, אז הבטיחו. הבטיחו שיפור באבטחה, אז הבטיחו. הבלאגן בשרשורי תגובות ממשיך - למשל בתגובות של טליק בפוסט שלי הודבק לשמו האווטר של הבלוגרית פועה. ותגובה של פלוני מתחלפת במקומה עם התגובה של אלמוני. ברשימות החמים בדף הבית יש לא פעם אי התאמה לרשימה המלאה עצמה ...

ומסתבר שעם כל הרצון הטוב של אביהוא שהחליף במשרה חלקית את מריאט, המומלצים מתחלפים בתדירות של צב. בדקתי בעבר את סטטיסטיקת החלק היחסי של הכניסות למומלצים ומצאתי שהוא מהווה כ- 40% מסך כל הכניסות היומיות.  אז לא פלא שכאשר המומלצים מוחלפים פעם בשבועיים - נוצרת גם ירידה משמעותית במספר הכניסות לישראבלוג.

הי, אתם שם בעמותת ישראבלוג -   האם לא יודעים שהפוסטים במומלצים ופוסטים בנושא החם אמורים להוסיף לכם כניסות באופן משמעותי? אבל הנה ראו למשל דוגמה גם למה שקורה לא פעם לפוסטים בנושא החם - פוסטים שעדיין מחכים לאישור עד עצם היום הזה:

אינני יודע ממה נובע הזלזול הזה של הנהלת עמותת ישראבלוג בנו הכותבים והקוראים ופיזור הבטחות סתם באוויר. האם בשל איום הסגירה התלוי ועומד עדיין על ערוץ 10, או בשל המחשבה שישראבלוג ימשיך לרוץ מכוח האינרציה בלי צורך בשום  השקעה מינימלית בתחזוקה ופיתוח שלו. אבל הסטטיסטיקה מוכיחה שלא רחוק היום מחיסול ישראבלוג. בלוגרים ותיקים ממשיכים לנטוש. לאלו שעדיין כאן, כבר יש פחות חשק לכתוב ולכן גם אכן כותבים פחות. מספר הכניסות ממשיך לצנוח בקצב. צר לי על הדרמטיות, אבל ברור שאם לא יעשה משהו דרסטי מיידי על ידי הנהלת עמותת ישראבלוג, עתיד ישראבלוג בסכנה גדולה ואפילו מהר יותר ממה שאתם והם חושבים.

ואולי זו הכותרת ההולמת - וסוף לסיפור:

https://www.youtube.com/watch?v=PpV14SA_qlo

תוספת עריכה

אינני יודע אם מה שקרה שעתיים לאחר פירסום הפוסט הזה מדגים את הממשק הדפוק של ישראבלוג או שזו נקמה של הנהלת עמותת ישראבלוג על הפוסט הזה. 52 מנויים נמחקו מרשימת המנויים של הבלוג. קשה להאמין ש-52 מנויים ביטלו בבת אחת את המנוי.  האם זו הדרך לאותת שאני יותר לא רצוי כאן?

תגובת אביהוא היא שרשימת המנויים לא נמחקה על ידי עמותת ישראבלוג. מציע למנויי הבלוג להרשם שנית כדי להמשיך לקבל עדכונים.

***

רק פחות מ-10% מהמנויים שנמחקו חידשו את המנוי בהרשמה חוזרת.

I REST MY CASE

*** 

1.4.15      12:40

הבלוג שוב כנראה נפרץ. הסירו את עקומות הסטטיסטיקה של ישרא והחליפו בתמונות מפוסט ישן. ואם זו לא פריצה אז זה עוד בלגן של המימשק???

תקנתי. עד למפגע הבא?

בתור חילונים בהכרה מלאה, טליק ואני העזנו  (באופן בלתי תלוי) לכתוב פוסטים ברוח חשבון נפש ביום הקדוש לעם ישראל. שנינו כתבנו בענייני ישרא ואם עדיין לא קראתם, אני ממליץ לכם מאוד להכנס לשני הקישורים. טליק (בגיבוי עקיף שלי) כתב על תחושותיו לגבי מה שקורה כאן לאחרונה אצל משפחת ישראבלוג. בין השאר כתב על תחושות משותפות שלנו לגבי תגובות ומגיבים. ואני בפוסט שלי כתבתי על תופעות אחרות בישרא.

שמחתי בשמחתו של טליק על שהבלוג שלו הגיע לעשיריה הראשונה ברשימת הפעילים (ואפילו השכלתי ללמוד ממנו באיזו יום ושעה נעשה העדכון השבועי של הרשימה הזו). אבל טליק, אני לא רוצה להשבית את שמחתך, הבלוג שלך ושלי לא קודמו מקום "במצעד הפזמונים" הזה משום שהבלוגים שלנו הפכו מ"בינוניים" ל"מצטיינים" ואשר הביאו אותם לפופולאריות חסרת תקדים. צר לי לומר שזה משום שהטייקונים פינו לנו את מקומם, ואנחנו כמו אותם חברי כנסת בווייטינג ליסט שמגיעים למליאה בשל פרישת שר זה או אחר.

וזה מביא אותי לנושא העיקרי כאן - המצב של ישראבלוג. כן, אני מודאג. אפילו מודאג מאוד. נסיון חיים, תחושות בטן והבנה פוליטית מינימלית שמאחורי הקלעים - מורים לי שלא להתחפר בחול כמו בת יענה ולהאמין כמו רבים כאן שיהיה בסדר.

אין אני אופטימי בכלל כמו הנהלת נענע שמיהרה ערב יום הכיפורים לפטר את מריאט, המנהלת והעורכת המוערכת של ישראבלוג (עדיין לעוד קצת) , וגם אם אינני ממש מדייק במועד הפיטורין - אז זה התרחש בין כסה לעשור. שזה לכשעצמו מעיד לא רק על חוסר רגישות אנושית משוועת בעיתוי, אלא אף מחזק את דעתי שדברים אולי לא נעשים בחוכמה רבה במיוחד מצד הנהלת נענע.  הנהלה שמאמינה כפי הנראה שישראבלוג ימשיך להתנהל מעצמו בכוח האינרציה, ללא עורך תוכן בשכר, אלא על ידי בלוגרים מתנדבים וכמה שעות חודשיות של פונקציה זו או אחרת מצוות נענע. הנהלה שמפנטזת (מצטער שכך אני נאלץ להתבטא) שהכל ימשיך כאן כקדם, ללא השקעה בתשתית האינטרנטית הפרימיטיבית שהולכת וקורסת, ללא אינטגרציה של חדשנות ומחשבה (למשל בדף הבית), מבלי לחשוב על קוראים שעוזבים ומפסיקים להגיב לאחר שכתבו תגובה ארוכה מושכלת ומושקעת - שנמחקה להם עם השליחה. וכל זה כדי להראות לדירקטוריון שחסכו באיזו משכורת עלובה של מנהלת/עורכת - משכורת שאולי בקושי מגרדת חצי פרסומת בגודל של בול. כאילו זה מה שיביא ישועה לעמותת ישראבלוג. 

אני לא יודע אם מישהו מהנהלת נענע או הדירקטוריון קורא את דבריי אלה. אבל כדאי שיתנו דעתם לנאמר כאן.  את הבלוגרים הטובים שיאבדו כאן, כבר לא יוכלו להחזיר. ובלי בלוגרים ישרא לא שווה דבר. אלא אם כן הם מסתפקים בבלוגרים בני ארבע עשרה שמגיעים לכאן יחד עם הכיתה שלהם וסוגרים את הבלוג לאחר זמן מה, כששנושאי כתיבתם נראים להם כבר מגוחכים אפילו בעיני עצמם , וברוך שפטרנו משגיאות הכתיב והלשון שלהם (ילדים, לא להתלהם בבקשה - אני לא מכליל, יש כמה אחדים עם פוטנציאל).

בקטנה אבל ממש בקטנה, ראו מה קרה בחודש האחרון עם המומלצים שבקושי מוחלפים בצורה סדירה, ובפינת הפוסטים היצירתיים - ששני הפוסטים שם כבר לא הוחלפו חודשיים (טוב אל תתפסו אותי במילה בדיוק כמה זמן). ופוסטים רבים בנושא החם, שהוא 'יום הכיפורים' (כרגע, נכון לעת כתיבת הפוסט בצאת יום כיפור)  - ממתינים עדיין מיום חמישי בערב לאישור המערכת. וכי מה יהיה שווה השיוך לאחר יום כיפור, כשכבר לא יהיו רלוונטים ויוחלף הנושא החם?  אין אני רוצה להלין על מי שמרכזת את הנושא החם - שעושה זאת בהתנדבות ותורמת ממרצה ומזמנה היקר. אני מציין את זה, כי זו בדיוק דוגמה טובה ל"יעילות" המדיניות החדשה המוצהרת בנענע -  מדיניות חלוקת סמכויות עריכה על ידי בלוגרים בהתנדבות.

וגם אם בעריכה ישתתפו פרסונות מצוות עמותת ישראבלוג - האם אתם בהנהלת נענע רוצים שרשימת המומלצים של ישראבלוג תראה כמו זו של עמותת ישראבלוג? חמישים אחוז פוסטים בישול עם  תמונה יפה של אוכל וחמישים אחוז רכילות? וכי זה מה שיביא לכם קוראים? קוראים שיש להם ספרי בישול, מיליון מתכונים בעיתונים, באתרי אינטרנט ותוכניות טלוויזיה בישוליות מכאן ועד להודעה חדשה? לא מספיקה לכם פינה שלמה לזה?

ומדוע אתם עורכי עמותת ישראבלוג חושבים שיש לכם קוראים רבים שנכנסים לדף החדשות הפנימי וקוראים את הפוסטים של הבלוגים האורחים מישרא? בתור אחד שפוסטים שלו היו בין הבלוגים האורחים בנענע - אני יודע, ובוודאי גם אתם, שמהמומלצים האלה בדף חדשות נענע יש אולי כ-250 כניסות ביום (ותגובות כמעט אפס). לעומת זאת פוסטים שלי בנושאים שונים שהגיעו למומלצים של ישרא - הכניסו פי 5-10 יותר קוראים ליום (עם עשרות עד מאות תגובות). ושלא נדבר על כמות גדולה של כניסות מגוגל, אתרי ממשלה, קופות חולים ובתי ספר - עם קישורים לפוסטים שלי כל השנה.

אז האם באמת הכל יסתדר לכם בלי מנהל ועורך תוכן בישרא? מבלי שהבלוגרים והקוראים כאן יהיו מרוצים וימשיכו להרגיש כאן כמו משפחה?

זו הסטטיסטיקה שלכם (מספר הפוסטים בחמישה החודשים האחרונים):

ממקצועי אני יודע לקרוא תוצאות ומגמות. עם המשך קצב של ירידה ממוצעת (לינארית שעשויה במהרה להפוך ללוגרתמית) של כ- 2,000 במספר הפוסטים לחודש וירידה ממוצעת של למעלה מ-7,000 כניסות לחודש - בעוד כשבעה חודשים לכל היותר אין לכם בלוגרים כאן. סוף ישראבלוג!  

אגב מאז שנודע דבר פיטוריה של מריאט לקוראים כאן - חלה ירידה אסטרונומית נוספת של כמעט 20% במספר הכניסות לפי מה שמראה הלוח שלכם (לא אל תאשימו רק את החגים).  ואולי הפיטורין של מנהל ועורך מטעם ישרא כעת, וללא שאתם עומדים להשקיע בתשתית ותכנים - הרי זו השלמה "שקטה" בכך שסוף ישראבלוג קרב ובא, וניסיון לסחוט את הלימון עד לטיפה האחרונה. כדאי שהקוראים והבלוגרים כאן ידעו למה לצפות. חוסר דיבור על כך לא יביא ישועה. זיכרו שרבים הקונצרנים וחברות גדולות שנפלו מהיום למחר ועוד יום קודם לכן שידרו עסקים כרגיל. גם אם תגיע הרגעה בעקבות דבריי, קחו את זה בערבון מוגבל!

האמת כשכולם כאן היו באאופוריה כשמריאט בישרה שחלפה סכנת הסגירה  של ישרא וכי אין צורך בהתאגדות של הבלוגרים להצלת ישראבלוג - הייתי אני רחוק מלהיות אופטימי. חושיי שחודדו במהלך השנים במערכות כלכליות ובפוליטיקות ניהוליות קפיטלסטיות, קראו את המפה שסופה של מריאט כמנהלת ועורכת ישראבלוג קרב בתור מי שניסתה להוביל ניסיון רכישה להצלת ישראבלוג על ידי קהילת ישרא עצמה. זו רק היתה שאלה של זמן והוא הגיע מהר אפילו ממה שחשבתי. היו גם כאלו שאמרו לא מזמן שלא אמהר להסיק מסקנות נמהרות, אבל לא אני שנוהג לשבת על סיר הבשר ולטמון את הראש בחול. המבין יבין ואין אני רוצה לפרט כאן, ובוודאי שלא לתת שיעורים בניהול משברים ובניטרול מהלכים תחרותיים.

אני מתנצל מראש על דברי הקשים והלא נעימים למשמע. אין לי טענות אישיות לעורכי עמותת ישראבלוג. פוסטים שלי זכו בעבר להתייחסותם ולייצוג נאה במומלצים ובאורחים. אני כותב את הפוסט הזה מתוך דאגה עמוקה וכנה לעתיד ישראבלוג ועמותת ישראבלוג. ואני מקווה שמי שצריך לראות את הפוסט הזה יראה ויסיק את המסקנות הנכונות. כי אם לא יעשה כאן ועכשיו משהו דראסטי אמיתי ולא משהו כמו טיפול באקמול  לחולה סרטן - סוף ישראבלוג קרוב, קרוב מאוד. אני שונא להשמע כנביא זעם. הלוואי ואטעה. תאמרו שאני רואה שחורות כמה שתרצו, אבל כרגע אין לי סיבה לחשוב אחרת.

נ.ב

תגידו, אני סתם מדמיין שכמות תיבות הפרסומות בדף הראשי עלתה? ד.א.,מישהו מבטיח לכם שלא תתחילו למצוא פרסומות בתוך הפוסטים שלכם בעתיד? או שבראש רשימות הקטגוריות יעמדו פוסטים פרסומיים 

(יאמרו לכם אין ברירה, אם לא נסגור לכם את ישרא)? או שסתם אני מדבר שטויות?

אני עומד להמליץ בעצמי על הפוסט הזה לעורכים לא בכדי שהוא יגיע למומלצים (בסיכוי קלוש ביותר שזה יקרה) אלא בתקווה שלפחות העורכים יהיו מודעים לקיומו ולאיכפתיות שלכם. אם עתיד ישראבלוג אכן יקר לליבכם, המליצו גם אתם במקום המתאים בסוף הפוסט.

והכי חשוב, הפעם אנא אל תקמצו בתגובות לפוסט ושתפו גם את חבריכם שאינם נמנים בין הקוראים הקבועים כאן. ראו זאת כמו השתתפות בעצומה הנוגעת לעתידכם כאן.  הראו מה כוחכם ואת יכולתכם להשפיע!!! זיכרו - אתם הכותבים והקוראים כאן וכי יש כאלה שמנסים להרדימכם עד שאולי לא יהיה לאן להתעורר.

המחבר כתב פוסט זה על דעתו ודעתו בלבד.

תוספת עריכה

כבר זמן רב לא נכנסתי לרשימת הבלוגים בקטגורית "מדע וטכנולוגיה". רוב הבלוגים שם כבר אינם פעילים, אבל די בקדימת הרשימה מצאתי את "הבלוגים" הבאים:

אז בלוגים במדע וטכנולוגיה כבר כמעט אין אבל פרסומות בלבוש של בלוג יש ויש. כמה שווה פרסומת כזו? זוכרים את הכתבות הפרסומיות של ג. יפית בעיתונים? מעניין, האם גם נענע מקבלת תשלום על זה? ככה יראה ויהיה שווה ישראבלוג בעתיד?

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=851885